עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    פלאשבקים מארץ הקודש

    10 תגובות   יום רביעי, 21/8/13, 09:59

    בלילה השני היא בכתה לפני השינה, היה לה קשה להרדם, אז כמו שתינוקות עושים לפעמים, הם בוכים כדי להוציא אנרגיה. הלכתי למיטה והוצאתי אותה, כמו שתמיד עשיתי איתם במצבים כאלה. הבאתי אותה אל הסלון ביחד עם השמיכה. הנחתי אותה על הגוף שלי, וכיסיתי אותה בשמיכה. עם יד ימין גיששתי אל השלט רחוק שנח על שולחן הסלון. לחצתי על רשימת התוכניות המוקלטות ב PVR  ודילגתי בין התוכניות. הבטחתי לעצמי לעבור על כל המשחקים הגדולים ששמרתי מהעונה החולפת, צריך לראות אותם שוב, בשביל הזיכרון, ואז למחוק ולפנות מקום לקראת העונה החדשה, שעוד מעט מגיעה. בסוף בחרתי לראות את הולנד נגד רוסיה במסגרת אליפות אירופה לנבחרות צעירות שהתקיימה בישראל בחודש יוני. המכונה הדיגיטלית התחילה לנגן את הסרט ועל המסך נראה הסרטון המקדים שמראה את ירושלים במיטב תפארתה, צילומי מסוק על רקע של ג'ינגל קליט. פתאום היא הרימה את הראש והסתכלה במסך. "עיר הקודש" אני אומר לה, והיא חוזרת אחרי. "ארץ הקודש" אני לוחש לה, והיא חוזרת אחרי. היא מביטה במסך עוד כמה שניות ואחר כך מניחה את ראשה העייף בחזרה על הכתף שלי. המשחק יוצא לדרך והנשימות שלנו מסונכרנות כמו הכדורגל של ההולנדים הצעירים. שבע או שמונה דקות לתוך המשחק היא נרדמת. אני נותן לה להישאר עלי ושוקע בתוך פלאשבק מטורף לתל אביב של 99'. הנה הכל כמעט אותו הדבר, הלילות החמים והלחים האלו, החלונות הפתוחים, המאוורר שמסתובב במרכז החדר, הכדורגל בטלוויזיה צבעוני ותוסס אבל באיצטדיון רק כמה אלפי אוהדים. אמבולנס פתאום מיילל מחוץ לחלון, מסיע מישהו לבית החולים. חבורת נערים צוהלת ברחוב. הפעוטה נושמת בשלווה על הבטן שלי, שלווה וביטחון, ממש כמו בדירה ההיא, שני מטר מכיכר רבין. אני מחכה עד לשריקת המחצית, כשהיא כבר בשינה עמוקה ורק אז אני מעביר אותה למיטה הגדולה והנוחה בחדר השני, מכסה אותה ומביא לה את המאוורר, שימשיך להניע את האוויר החם שבחדר. זו לא תל אביב, כי רק אנחנו שנינו לבדנו, בדירה הקטנה שליד הגשר. לילה של קיץ, חם ולח ובחוץ מכוניות שנוסעות בלי הפסקה וקולות של עיר חיה ותוססת. עם כדורגל בטלוויזיה ושופט שגומר משחק בכרטיס אדום, וארבע גולים של ההולנדים, במשחק שנערך לפני חודשים ואף אחד כבר לא זוכר, כי זו ארץ הקודש, זו שאף פעם לא הולכת לישון. ממש לא כמו הקנדי שמכבה את האור ומניח את ראשו על הכר ומקשיב בדממה לנשימת הגוף הפעוט שלידו, כמעט עד אור הבוקר, כמעט כמו בימים ההם בארץ הקודש.

     

    **

    ביום ראשון החלטתי לצאת איתה אל מחוץ לעיר. בחרתי לקחת אותה בפעם הראשונה לאוטובוס הימי, הסי באס, לעבור את המים ולבלות קצת בעיר הפרבר, מערב וונקובר. הרבה משפחות יוצאות אל מחוץ לעיר ביום א' הראשון של אוגוסט, שבו מתקיים אצלנו באופן מסורתי מצעד הגאווה השנתי, שהוא אחד הגדולים בצפון אמריקה. הרעיון השיווקי המבריק של ראשי תעשיית התיירות לקיים את המצעד בעיר באוגוסט, מאפשר להמון תיירים אמריקאים לחגוג פעמיים את מסיבת העצמאות השנתית של הקהילה הורודה, פעם אחת בעיר שלהם, ופעם אחת על חופי האוקייאנוס שלנו. למעלה מאה "עגלות" נטלו חלק במהדורה ה 35 של המצעד הוונקובראי שמשך אליו למעלה משש מאות אלף משתתפים. בהחלט חגיגה גדולה, שהיא חלק מהמסורת המקומית. אנחנו, כאמור, כמו בעלי משפחות רבים אחרים, מוותרים עליה מדי שנה. אין לנו שום בעיה עם כל מי שבוחר אחרת. זכותו. אבל העניין המרכזי שהעלה המצעד השנה, הוא דווקא כן נושא מעניין
    שמתאים לבמה הזאת. במצעד הקנדי נטלו חלק השנה שני ספורטאים אולימפיים שבחרו לתמוך בקהילה הוורודה בעיקר על הרקע הדיון הציבורי המתגלגל סביב אולימפיאדת החורף סוצ'י 2014.

    http://www.cbc.ca/news/canada/british-columbia/story/2013/08/04/bc-vancouver-pride.html

    חוק חדש שהעביר ממשל פוטין לפני מספר חודשים האוסר על תעמולה וורודה בקרב בני נוער, העלה מיד אחריו גל של סיפורים על אפליה ורדיפה של אנשים ברוסיה המודרנית רק בשל ההשתייכות המינית שלהם. בקנדה וקליפורניה קמה מיד תנועת מחאה גדולה שהחלה בהחרמת וודקה רוסית (שהוצאה מהתפריט ברבים מבתי השעשועים הרבים של הכפר הורוד), העניין התפתח לתנועת מחאה גדולה יותר שהחלה לדרוש את החרמת המשחקים, ואצל כמה קולות מקומיים גם דרישה להביא את המשחקים בחזרה לוונקובר (מי יודע, אולי עד השנה הבאה יגמרו כבר לבנות את הכפר האולימפי שלנו...חח). הקריאה להחרמת המשחקים הגיעה עד לנאומים של ראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר וגם נשיא ארצות הברית ברק אובמה התייחס לקריאה בזהירות דיפלומטית אופיינית. 

    **

    מי שמתייחס בקלות ראש לקריאה להחרמת האולימפיאדה שוכח עד כמה רגישים היחסים האולימפים בין שלוש המדינות, ארצות הברית, קנדה ורוסיה. האולימפיאדה הקנדית הראשונה, מונטריאול 76' אירחה 92 מדינות והוחרמה על ידי 27 מדינות אפריקאיות שביקשו להשעות את ניו זילנד מהמשחקים בגלל שנבחרת הרוגבי שלה שיחקה בדרום אפריקה של עידן האפרטהייד, ובכך הפרה חרם אפריקאי על מדינת האפלייה האחרונה ביבשת. סין גם הצטרפה למחרימות, אבל מסיבות פוליטיות אחרות. 76' הייתה הפעם הראשונה שהופעל חרם על משחקים אולימפיים. האולימפיאדה הרוסית שבאה אחר כך, מוסקבה 1980, הוחרמה על ידי 65 מדינות בראשות ארצות הברית בעקבות הפלישה הרוסית לאפגניסטן. גם קנדה, סין, גרמניה, איראן, וישראל השתתפו בחרם ההוא שהטיל צל כבד על איכות המשחקים והתחרויות, שכללו רק 80 מדינות. תגובת הנגד של עידן המלחמה הקרה הגיע כעבור ארבע שנים, באולימפיאדה אמריקאית, לוס אנג'לס 84' שהוחרמה על ידי הרוסים ("בשל סנטינט אנטי רוסי הגובל בהיסטריה הקיים כרגע בציבור האמריקאי ומהווה חשש ביטחוני עבור הספורטאים שלנו"), 17 מדינות נוספות, רובן מהבלוק הקומוניסטי הצטרפו למוסקבה, ואחריהן גם איראן, לוב ואפגניסטן הצטרפו למחרימות. אבל הסינים הופיעו (לראשונה מזה 8 שנים עם דור חדש ואיכותי של ספורטאים שהמערב כלל לא היה מוכן אליהם) וכמוהם גם עוד 139 מדינות, כולל קנדה וישראל, שהפיקו אולימפיאדה שלמעשה הובילה לקריסת הבלוק הקומוניסטי כמה שנים מאוחר יותר. עכשיו, ב 2013 כאשר במערב רגישים מאוד לזכויות אדם, מכל המינים והסוגים, ובקליפורניה חוגגים כבר חתונות של זוגות חד מיניים, החוקים של פוטין, ביחד עם הברית הרוסית – סינית בעניין האיראני, יכולה בקלות להפוך לאחד הסיפורים הכי מרתקים של השנה בעולם הספורט והפוליטיקה הגלובלי. בהחלט שווה לעקוב. גם לבעלי משפחות.

     

    ** 

    אנחנו חוגגים את אוגוסט כמו אנשי חורף אמיתיים, כל עוד אפשר יוצאים החוצה, אל הרחובות, אל חופי הים, אל הפארקים, אל מסלולי הטיולים בהרים. המוני תיירים מגיעים אל העיר, כמו למשל החותן והחותנת של אחי הצעיר, שרק עצרו כאן במקרה במוצאי שבת, ונתקלו במצעד השנתי של הזומבים בדיוק איך שהם יוצאים מבית המלון. סצינה מהסרטים עבור תיירים ישראלים מעיר פרבר ישראלית. ישבנו לארוחת ערב נחמדה. בדיוק לפני שקבעתי עם כמה ידידות ללכת לראות את הסרט החדש של וודי אלן, "בלו ג'סמין". הם שאלו אם אני אוהב אותו, אני יודע שבישראל מאוד אוהבים לקטול אותו, אבל כאן אצלנו, וודי אלן הוא בן חשוב ומוערך בקרב בני השבט. הביקורות על יסמין הכחולה היו מאוד חיוביות והדיבור הוא שזהו אחד הסרטים היותר משובחים שלו מזה שנים. שלא לדבר על כך, שלפחות למיטב זכרוני זו הפעם הראשונה שהוא מצלם סרט בסן פרנסיסקו, אחרי כמה שנים של צילומים במיטב הערים האירופאיות (לונדון, ברצלונה, פאריס ורומא) הגאון הקשיש חוזר למגרש הביתי שלו, ומחלק את הסרט בין עברה של יסמין בפארק אווניו הניו יורקית לשיכוני הפרברים של מעמד הפועלים בעיר גשר הזהב. אחרי שנפרדתי מהאורחים מישראל צעדתי לעבר אולם הקולנוע, צללתי לעוד פלאשבק ישראלי, הפעם מחיפה, איך בחופש גדול אחד חם ולוהט התארחנו לכמה שבועות בדירה של סבא וסבתא שלי בהדר הכרמל, סבא שלי רצה לבדר אותנו באיזה סרט אבל לא היה שום דבר לילדים וכך מצאנו את עצמנו יושבים איתו בחום הלוהט של קולנוע רון צופים ב "מנהטן" של וודי אלן בשחור לבן עם עוד חמש נפשות באולם. חצי סרט שיחקנו מחבואים בין השורות הריקות של הכיסאות, ממש כמו שהקטנה עשתה לי בשנה שעברה. השבוע היא דווקא ישבה מרותקת מול הרפתקאות הדרדסים בפאריס. בדיוק באותו קולנוע בו אני נפגש עם החברות שלי. וודי הפתיע את כולנו כי הוא בחר לעשות סרט אופי שהגיבורה שלו, קייט בלאשנט בתפקיד הראשי, יסמין, היא דמות שההשראה שלה באה מדמותה של רות מיידוף, אשתו של הבנקאי הנוכל המורשע, בארני מיידוף. אלן פשוט בנה לה ניסיון להתחלה חדשה אצל אחותה המאומצת בסן פרנסיסקו. התוצאה הסופית היא סיפור מרתק של אישה במשבר נפשי עמוק שרק זורעת הרס וחורבן בחיים של כל מי שהיא באה איתו במגע, ממש הזכירה לי חותנת אחרת שהכרתי פעם. בלאשנט תקבל כאן מועמדות לאוסקר על התפקיד הזה, ייתכן שגם התסריט של אלן יקבל מועמדות, מה שבטוח שווה לכם בהחלט להעביר ערב עם יסמין הכחולה, על זה כולנו הסכמנו ביציאה מהאולם.

     

    http://www.youtube.com/watch?v=tWLtj4LY5CA

     

    **

    לילות הקיץ הולכים ומתקרבים לקיצם. מכל רחבי הפרובינציה נוהרים התושבים ליריד הקיץ השנתי ה PNE  שנערך בפינה הקבועה בצפון מזרח העיר. שווה תמיד לקפוץ ולהציץ, להתרשם ולבזבז קצת כסף על שטויות, למי שממש מוכרח.  ב JCC שלנו מקיימים בשבועיים האלו יום פתוח שבו אתם מוזמנים להכנס ולהתרשם ולהירשם לפעילות בשנה הקרובה, בין הנרשמים יוגרל כרטיס טיסה לישראל. הסעודה הגדולה של ראש השנה באירגון הכולל שלנו, תערך באולם הג'ול (גרנוויל ושמונה) ברביעי לספטמבר, כולם מוזמנים להנות מארוחה נהדרת עם נוף עוצר נשימה. מהפדרציה מדווחים כי נותרו רק כרטיסים אחרונים למופע של ג'ייסון אלכסנדר (ג'ורג' קוסטנזה) שיפתח את הקמפיין השנתי בערב של סטנד אפ בעשירי לספטמבר. אל תגידו לא ידעתי. מהדסק של ה JNF מוסרים שהערב עם גלעד שליט הועבר לבית הכנסת "שערי צדק" בשל הביקוש הגדול, האורח יגיע אלינו ביום א' ה 29 לספטמבר. בשבוע שאחריו תארח אגודת הידידים של האוניברסיטה העברית מירושלים סוף שבוע של הרצאות בבית הספר קינג דיוויד, כולל מבחר מרצים מהפקולטות השונות. מומלץ מאוד. כל הפרטים כאן.  

    http://cc.cfhu.org/minisite/BOHU_Vancouver2013/CFHU_Vancouver_BOHU_01_home.html

     

    **

    אז זהו זה, הלילות החמים והלחים האלו, שבהם אתה מסתובב שוב ושוב במיטה מנסה למצוא מנוחה לעיניים העייפות ולגוף התשוש, כל אלו מאחורינו. גם מכשיר ההקלטה כבר חצי ריק ומוכן למשחקים של ליברפול ושל הוויטקאפס שלנו שנלחמים על המקום בפלייאוף, ומספקים לנו בהחלט חוויה של ליגת כדורגל שהייתה מאוד חסרה כאן. במיוחד למהגרים החדשים, והרי הקיץ הוא תמיד עונת ההגירה של ההומו סאפיינס. הכינו את עצמכם לתקופת דגירה ארוכה מאוד ידידיי, קנדה גדולה ואיטית, כדאי שתתרגלו. אבל רק שתדעו שאנחנו כבר מכירים את כל החלומות, התקוות, הזיכרונות והרבה מהרגשות שלכם. הנה לכם הוכחה מזומרת, להקת הטרג'יקלי היפ – שקיבלה לאחרונה בול ממשלתי לכבודה – עם שיר קלאסי לציפורי לילה בגל"ץ, "אתה מקדים את זמנך במאה שנה" אין לי דרך אחרת לתרגם את הקלאסיקה הנפלאה הזאת. אתם תרגישו את זה הרבה פעמים, בין פלאשבק אחד לשני. אז בנתיים שיהיה סתיו נעים חברות וחברים, נשתמע בחגים.

     

    http://www.youtube.com/watch?v=7fbGFO1EaAE

     



     



     



     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/8/13 12:36:
      אוגוסט בוונקובר הוא נפלא בועז, זה יולי שזרק אותנו לימים אחרים...:) לגבי החגים, נו אז אצלנו אין התגודדויות של משפחות...זה פשוט קצת רחוק מהפקקים של איילון צפון...:)
        22/8/13 07:50:

      משום מה אוגוסט בונקובר לא נשמע נורא כול כך...

      עוד חודש, סוכות. וזה תמיד מסמל עבורי את תחילת

      הסתיו: הגשם שתמיד, אבל תמיד, הורס לנו ת'סוכות

      ואת הקישוטים שעליהם כול כך עמלנו...

      הזכרון מארץ הקודש, נגע אצלי. גם לי יש כאלה, גם מבלי

      שאזכר בו, כאשר אני נמצא רחוק ממנה. ולא שאני חושב

      שזה סוג של זכרון, אחר..., בכלל לא. זה פשוט עניין של, תחושה.

      והחגים בכלל..., סוג של קו-גבול מאוד מעורפל וערטילאי,

      וההתגודדות סביב שולחנות עמוסים לעייפה, והתחשבנויות

      משפחתיות משכבר הימים, כאלה שאין להם אף-פעם סוף...,

      כן..., זה ממש בפתח. הייתי מוכן לדלג על זה ביותר מאשר

      סתם רצון...

      (-:

        22/8/13 03:25:
      תגידי נערה חדשה, איך נקרא לך? O זה בסדר? אני שמח לסדר גיחות בכל הזדמנות, כל עוד החו"ל זה לא לבנון או משהו כזה....:) תודה שקפצת ואת מוזמנת לחזור לבקר.
        22/8/13 03:23:
      מיכלי אני חולה על הריח של הגויאבות - שאין אותו כאן בכלל - אבל הטעם....הוא איך נאמר, לא בשבילי. תודה על הביקור, מוזמנת תמיד.
        22/8/13 00:02:
      כל פוסט שלך הוא כמו גיחה קטנה לחול.
        21/8/13 21:08:
      בשבילי מבשר הסתיו האמיתי תמיד יהיה הגויאבה. כן, הסכסוך הידוע בקשר לריח וכל זה, אני מאלה שרק בשביל הריח... כתבת זכרון בתוך זכרון... זה מתוחכם זה:) וגם מאוד יפה. נהנתי לקרוא.
        21/8/13 18:09:
      נערה יקרה, יש כבר חצבים לאורך כביש החוף? זה מה שקובע? אפילו שחמסין בחוץ ואף חצב אמיתי שמחשיב את עצמו לא יעיז להציץ החוצה. ...:) אל דאגה, אוקטובר יגיע ואיתו גם וודי אלן החדש. השארי אופטימית.
        21/8/13 17:55:

      טוב. מה להגיד לך? את וודי אלן אני דווקא יותר ממחבבת. וגם יהיה לי יותר קל לראות מאשר את האדון אלכסנדר.

      בגללך או בזכותך ניסיתי לראות את הראיון עם העלמה בלנשט אבל הקול לא משו אז אני אמתין. וכן. אפילו בשביל הנוף שהם שמו בסרטון. לא שרטון. נראה לי שווה. אף מילה על בלדווין ויחסי אחיות. עדכון של אחרי בוא יבוא :)) < בטח יחד עם הסתיו שכאן זה באוקטובר כתבת עליו אגב?  קריצה >

        21/8/13 17:22:
      מתנצל נובה, אני מאריך מדי פעם, בשל פערי המרחק, והזמן והאריזה. תודה שקראת והגבת, אנחנו כבר עם שרוול ארוך בערב, אך מחזקים אותכם במאבקכם הצודק למען אקלים שוויוני לכולם.
        21/8/13 14:30:
      פוסט קצת ארוך, בד"כ בורחת מכאלה...; ) נהניתי מהשילוב של זיכרונות מארץ הקודש וקנדה. אתה כבר מדבר על סתיו וכאן עדיין נמסים בחום ובלחות. כשיגיע הקור, אסוף אותו ושלח לכאן. : )

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין