עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרסומות מפלסטיק נשים בשר ודם

    פוסטים אחרונים

    0

    כוורת - חוויה של זמן בשלושה מימדים

    8 תגובות   יום שבת, 10/8/13, 14:03

    ''

    מאז שעבר זמן, נצברה נוסטלגיה, והגעגועים והטעויות החלו להיערם, חלמתי על מכונת זמן או על האפשרות להחזיר את הזמן לאחור. אבל אחת לכמה זמן יודעים המדענים להפריך בפני הציבור את האפשרות המתקיימת בסרטים בלבד, והם קובעים שאין אפשרות לחזור לנקודת זמן שעברה.

    והנה באה חבורת כוורת ובמופע האיחוד הנוכחי, והמארז שליווה אותו יצרה לולאת זמן חדשה עבור כל מי שהמוסיקה שלהם ליוותה אותו במהלך חייו. ומה שאין המדע יכול לשכלל כאיבר במערכת מדעית, תפס את כל המרחב שאליו הגיעו הצלילים, ובכל מקום רגשות הציפו ושיבשו את תחושת הזמן של כל אחד מהנוכחים בקהל. כשאתה עומד בתוך קהל ענק, אך אתה אינך שם לפרקים, אתה מהבהב ברגעים שונים בחייך, במקומות שונים, יש בזה חסד אין סופי, שאין לכמת במילים או במחיר.

    כמי שכותבת למגרה, מוחקת ולפעמים מתביישת במה שעשיתי לפני עשר שנים, אני שותה בהערצה את כל החומר ששוחרר לתוך המארז של כוורת. זה חומר שמלמד על התהליך, על טעויות שנעשו בדרך, על קבלה תיקון ויצירת דבר שלם. כמה מאיתנו יכולים להיחשף כך? אני חושבת שבתוך תרבות האינסטנט שבה אנחנו חיים היום חומר כזה מלמד שיעור חשוב על תהליך היצירה, ההתמדה והעבודה הקשה שכרוכים בה. אבל מעל הכל המארז הזה מלמד על הכוח הבלתי יאמן, כמו נהר שאינך יכול לצפות את כח הסחף שהוא מכיל, הכח שמניע בעלי חזון, כמו דני סנדרסון. אין שום מאמן שיוכל לעמוד מולך ולתת לך שיעור טוב מאשר אדם כזה שפשוט הרים את הפרגוד מעל תהליך העבודה שלו.

    אני מקשיבה לחומרי הגלם ושומעת את הרבדים השונים של שילוב הקולות שמרכיבים את השירים, ואת סיפורי הדמויות שליוו את השירים (עד שעמדו לבדם בקדמת הבמה ). אני צופה בDVD של ההופעות, משחור לבן לצבע, ורואה איך הזמן עובר, אך השירים נותרים נטועים, בעיקר במקום שכל כך קשה להבין, הלבבות של אנשים, רבים כל כך, שונים כל כך. אני עומדת מול כל אלה ולא יכולה שלא לשאוב השראה מהאומץ. בתוך הציניות אפשר יהיה לטעון שיש בכך מסחור וטו לא, עוד רווח ממסע הופעות. אך אני רואה בכך אומץ שרבים מאיתנו אינם מסוגלים לו בדרך כלל, לאהוב את מה שהם עשו, את מי שהם היו, את הנעורים שאינם, את הנאיביות, אך גם את הטעויות והדרך שהובילה למי שהם היום.

     על הבמה, במשך הקיץ, במשך חמש הופעות, היו שבעה אנשים, שישה שיצרו לא מעט בארבעים השנים האחרונות, והם עמדו על הבמה וחיבקו את מי שהם היו כשהיו בני 20. הם הבהבו לתוך פרקי זמן כבדי משקל, של מה שהיה בכל פעם שהם נגנו את השירים ומה שעבר מאז, אני מניחה שהיתה בכך הנאה אך גם כאב, הלואי ואוכל ללמוד איך נפש יכולה להיות חזקה כל כך, כדי להתמודד עם עוצמה כזאת של רגשות.

    קצת נחמץ לי הלב לחזור להווה ולראות ראיונות ששואלים את אלון אולארצ'יק איך זה לחזור שוב לפסגה של הקריירה שלו. כי בשאלה כזאת טמון כל הפספוס של מה שהמופע הזה מסמל. זאת היתה תחילת הדרך של כל אחד מהם, בחורים בראשית גילאי ה20 שעשו דבר גדול, והמשיכו לעשות דברים גדולים, כל אחד בתוך הסגנון המוזיקלי שבו הוא התמקם. כולנו רוצים לחזור ולחוות את גילאי ה20 שלנו, ולא לחשוב על הקשיים בהווה. אך חברי הלהקה הזו המשיכו להגשים את עצמם ולהגיע לפסגות חדשות ובדרך יצרו מוזיקה מתבגרת, שנשאה עליה גם את הקונפליקטים והמשקל של אנשים שאהבו, נישאו, הביאו ילדים, נכדים ועברו גם בתחנות פחות משמחות שהביאו איתן השנים.

    כל אחד יכול לחזור להווה שלו, אחרי שהבהב לאורך זכרונותיו, לפקוח את עיניו ולראות את החיים מזווית קצת אחרת ולהסיק מסקנות. הלוואי והמסקנה הקולקטיבית של כולנו היתה להקשיב גם לזמן שעבר, להעריך את הדרך, ולהמשיך בה. אך גם לא להסתפק בפשרות שמציפות את גלי האתר שלנו ולדרוש להשיב לנו גם את האיכות שאומנים כאלה המשיכו וממשיכים ליצור.

    ''

    ''
    ''
    ''

    ''
    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/8/13 06:07:

      צטט: בןאור0 2013-08-13 23:24:53

      צטט: הלנה ויטמן 2013-08-12 05:49:32

      צטט: בןאור0 2013-08-12 01:02:33

      איני אוהב את מופעי האיחוד זה מנציח את זה שבעצם אחרי כוורת רובם חוו ירידה.

      עם זה אני לא מסכימה, רק לדוגמה עטור מצחך נוצר אחרי פרוק כוורת., הבאתי עוד דוגמאות בסוף הקטע הכתוב.

       

      את עטור מצחך כתב חלפי וזה אינו טקסט של כוורת או יוצאי.

      מדובר במוזיקאים, לא במשוררים. יוני רכטר הלחין את השיר עטור מצחך, ועוד לא מעט שירים, וכנ"ל לגבי שאר חברי הלהקה  (אומנם דני כותב טקסטים אבל גם העניין אצלו הוא הלחן ולא בהכרח הטקסט. וגידי,  הוא זמר מבצע, לא מלחין ולא משורר).

        13/8/13 23:24:

      צטט: הלנה ויטמן 2013-08-12 05:49:32

      צטט: בןאור0 2013-08-12 01:02:33

      איני אוהב את מופעי האיחוד זה מנציח את זה שבעצם אחרי כוורת רובם חוו ירידה.

      עם זה אני לא מסכימה, רק לדוגמה עטור מצחך נוצר אחרי פרוק כוורת., הבאתי עוד דוגמאות בסוף הקטע הכתוב.

       

      את עטור מצחך כתב חלפי וזה אינו טקסט של כוורת או יוצאי.

        12/8/13 05:49:

      צטט: בןאור0 2013-08-12 01:02:33

      איני אוהב את מופעי האיחוד זה מנציח את זה שבעצם אחרי כוורת רובם חוו ירידה.

      עם זה אני לא מסכימה, רק לדוגמה עטור מצחך נוצר אחרי פרוק כוורת., הבאתי עוד דוגמאות בסוף הקטע הכתוב.

        12/8/13 01:02:
      איני אוהב את מופעי האיחוד זה מנציח את זה שבעצם אחרי כוורת רובם חוו ירידה.
        11/8/13 22:00:

      צטט: minisrael 2013-08-11 19:27:57

      נכון. והבונוס בדמות שרשרת הדורות המתאחדת סביבם, זה אולי הדבר שהכי הכי... לפחות בשבילי.

      המון סיבות, והנאה אחת גדולה.

        11/8/13 19:27:
      נכון. והבונוס בדמות שרשרת הדורות המתאחדת סביבם, זה אולי הדבר שהכי הכי... לפחות בשבילי.
        10/8/13 19:07:

      צטט: figovsky 2013-08-10 16:52:02

      אין עליך.

      אין עליהם.

        10/8/13 16:52:
      אין עליך.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      הלנה ויטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין