עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    תהיות בענייני גיל

    37 תגובות   יום שני, 21/1/08, 22:44

     

    ביממה האחרונה הזדמנו סביבי שני עניינים, שגרמו לי לתהות על תפיסתנו את הגיל שאינו שלנו אבל כנראה יהיה של כולנו. אפילו שם אין לגיל הזה. זיקנה? אבא שלי בן 75 וכל קשר בינו לבין זיקנה, קלוש. הוא עובד וחי חיים מלאים. אמא שלי צעירה ממנו בעשר שנים והיא באמת אשה בשיא כושרה אז אין לי שם לגיל או למצב. בוגרים אולי אבל הי, אני כבר בוגרת או אמורה להיות כזו והם בגיל אחר. אין לי שם. אולי אניח לזה בינתיים.

     

    אמא שלי התחברה שוב לאינטרנט. שוב מפני שהיתה מחוברת כשהאינטרנט היה איטי ומעצבן ביותר והיא ויתרה. עכשיו, כשיש אינטרנט מחובר - מתחילים מאפס. אז אתמול בילינו שעתיים בשיחה טרנס-עירונית ובנסיונות בלתי מוצלחים להעביר שעור ראשון בגלישה אינטרנטית. מה הבעיה, היתה השאלה הראשונה ששאלתי ומיד החרשתי. בעיה. בעתת טכנולוגיה אפשר לקרוא לזה. למרות שאמא שלי יודעת שאינטרנט הוא פרנסתי, שכל ילד זב חוטם כבר גולש להנאתו והעניין זמין לכל, היא עדיין רואה באינטרנט "משחק" ובטכנולוגיה כגדולה עליה בכמה מספרים.

     

    אני שומעת אותה מעבר לקו מתרגזת על עצמה, מעלה זיעה של תסכול בעורף וכועסת על חוסר האונים ומה הפלא, אמא שלי היא אשת חיל - יפה ומוכשרת, בשלנית מהוללת, עובדת, מתנדבת, מבקרת בקולנוע ובאופרה, קוראת ובכלל, מנהלת משפחה, חיי חברה ענפים ובית כבר הרבה שנים אבל הטכנולוגיה הזו מעוורת אותה בתסכול עמוק. חוסר הסבלנות שלי התחלף לסלחנות וגם את זו גרשתי מהר מעליי. הרי סלחנות מאופייה היא פטרונית ומי שם אותי להיות פטרונית לה. הרי את שהוריי שרדו והצליחו, את שבנו והקימו, את שהם מחזיקים ומתחזקים, אני בקושי התחלתי ומי בכלל יודע היכן אהיה אני בגילם, מה אדע, מה יבעית אותי. סבלנות וכבוד, זו היתה מסקנתי. אה, ועוד דבר - שלא תתבלבלו - בעוד חודש היא שדה גם כאן, כמו בכל דבר.

     

    היום הגעתי בפעם הראשונה לרופא מומחה עבור עניין קטן וחסר חשיבות מיוחדת. זו הפעם הראשונה אצלו ועד שנכנסתי היה הוא, מבחינתי, שלט קטן עם שם, על הדלת. כשנכנסתי, לרגע הייתי מופתעת. הוא הזכיר לי "רופאים של פעם". הוא היה איש מבוגר מאד. אולי בן 75 או 80. איש זקוף בעל בלורית לבנה, עיניים בהירות וכתמים כאלה, על הידיים. לרגע חלפה לה מחשבה סטראוטיפית על גילו, בבחינת מה הוא מבין, עד כמה הוא רלוונטי. שנייה אחרי, המחשבה הזו שלי ביישה אותי - האיש הזה מולי ראה הכל, מכיר הכל, יש בו את הביטחון לעבוד, הוא כנראה אוהב את עבודתו מפני שכבר מזמן יכול היה לפרוש ובכלל, מה עניי הגיל למקצוע? 

     

    אז מה רציתי בעצם להגיד? שכבר מזמן אני אומרת, שחברה נמדדת ביחסה לחלש בה ואנחנו, בהכללה, שמקדשים את הגיל והנעורים, שוכחים לפעמים את יתרונות הגיל הבוגר מאד - הנסיון. אנחנו שוכחים שכל מה שהיה הוא זה שיהיה, שלא המצאנו כלום ושבסופו של דבר, רובנו ככולנו, נהיה בדיוק באותו מקום ושסובלנות היא מצרך יקר ואולי כדאי לכולנו לנהוג באדם כאדם ותו לא.

     

    זה מה שחשבתי. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/2/08 15:22:

      פעם עשיתי סתימה, אצל רופא שיניים בן 80, שרוכב על אופנוע עם מעיל עור צוחק

      וזו הייתה הסתימה הכי מוצלחת  שעשו לי אי פעם !

       

      ובכל פעם שנושא הגיל מתחיל להטריד אותי, אני נזכרת במדונה הכוסית בת ה50, ומאחלת לעצמי להראות כמוה כבר עכשיו, ולא בגיל 50.

        25/1/08 17:09:

       

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-01-25 16:46:16

      שבתי מתוקה

      שבת שלום

      תודה יקירתי.

      שבת שלום והרבה חום.

      שבתי מתוקה

      שבת שלום

        24/1/08 23:31:

       

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-01-24 21:01:11

      איזה בובה פוסט של התבוננות והתעמקות, חוכמה ותובנה.

      בהכירי אותך, אני חשה משב ענק של אהבה ששואב אותך אליי.

      מילים טובות וחשיבה מהורהרת כזו - יהפכו אותנו לאנשים ראויים יותר, לילדים טובים יותר ולהורים טובים יותר, רוצה לומר בהכללה אנושות אנושית.

      כוכב מחר, היום נגמר

      נשיקות

      וואוו...מחמאות מהאלופה האנושית נשיקה

        24/1/08 23:28:

       

      צטט: zarmelak 2008-01-24 20:21:22

      אני מסכימה איתך ..

      אם היית יודע כמה שעות הייתי צריכה לשבת ליד אבא שלי בכדי להסביר לו דברים
      שכביכול כל כך פשוטים לנו ..

       

      מחר יש שיעור בחדרה. אח שלי ביקש שלא יהיו חפצים חדים בסביבה :-)

      איזה בובה פוסט של התבוננות והתעמקות, חוכמה ותובנה.

      בהכירי אותך, אני חשה משב ענק של אהבה ששואב אותך אליי.

      מילים טובות וחשיבה מהורהרת כזו - יהפכו אותנו לאנשים ראויים יותר, לילדים טובים יותר ולהורים טובים יותר, רוצה לומר בהכללה אנושות אנושית.

      כוכב מחר, היום נגמר

      נשיקות

        24/1/08 20:21:
      אני מסכימה איתך ..

      אם היית יודע כמה שעות הייתי צריכה לשבת ליד אבא שלי בכדי להסביר לו דברים
      שכביכול כל כך פשוטים לנו ..
        24/1/08 20:04:

       

      בהחלט. ניתן לאום-אל-דידי לסיים את הבחינות שלה ונקבע שוב מחייך

        24/1/08 00:46:

       

      צטט: ליאת z 2008-01-23 15:59:37

       

      צטט: שששש...ירלי 2008-01-23 15:56:04

      וואו. כמה נכון. אפילו כתבתי על זה פוסט פעם, בתקופה של טרום מערכת היחסים ביננו...

      בונבוניירה, מזמן לא ראיתי אותך שועטת בשדרה. אה, אתמול בעצם לא הייתי שם. מה קורה?

       זהו מותק - נגמר הסמסטר. עכשיו אפשר ליזום פגישות מתוכננות במקום לקוות לאחת מיקרית.

        23/1/08 23:38:

       

       

      צטט: dee-dee 2008-01-22 23:56:20

      ועצם העובדה, שעוד מעט קט, את, אני, שרון סטון והקדוש בין לאדן חוגגים, איש איש את יומולדתו המתקדם. גם זה עושה את שלו, לא? אצלי לפחות.

       

      די מותק, חודשיים לפני? כשתגיעי לגילי המופלג, לא תעיזי לשנות את הגיל עד יום ההולדת עצמה...יש עוד חודשיים, שישית השנה...

      כן, אני ממש מדוכאת, כבר חודשיים לפני. אולי כדי לפתור את זה לפני ולחגוג ביום עצמו?

      נראה לי שהשנה אמנע מחגיגות. גם אותי זה מדכא כבר מעכשיו. נהייתי קשישה...

      גם אני. שמעתי שגם בין לאדן סוגר את המערה לרגל הבעסה

      מי יודע, אולי הוא כבר חוגג עם 72 הבתולות.

        23/1/08 22:15:

       

      צטט: ליאת z 2008-01-23 12:27:51

       

      צטט: dee-dee 2008-01-23 11:54:57

       

      צטט: ליאת z 2008-01-23 09:37:24

       

      צטט: dee-dee 2008-01-22 23:56:20

      ועצם העובדה, שעוד מעט קט, את, אני, שרון סטון והקדוש בין לאדן חוגגים, איש איש את יומולדתו המתקדם. גם זה עושה את שלו, לא? אצלי לפחות.

       

      די מותק, חודשיים לפני? כשתגיעי לגילי המופלג, לא תעיזי לשנות את הגיל עד יום ההולדת עצמה...יש עוד חודשיים, שישית השנה...

      כן, אני ממש מדוכאת, כבר חודשיים לפני. אולי כדי לפתור את זה לפני ולחגוג ביום עצמו?

      נראה לי שהשנה אמנע מחגיגות. גם אותי זה מדכא כבר מעכשיו. נהייתי קשישה...

      גם אני. שמעתי שגם בין לאדן סוגר את המערה לרגל הבעסה

        23/1/08 18:29:

       

      צטט: מינימקסי 2008-01-23 16:31:18

      היי ליאתי.

       מאד אהבתי.

      לגבי ההערה שלך ל"נעמה" שיש גם אנשים מבוגרים מעצבנים.....שו?

      ואין ילדים וצעירים מעצבנים?

      מה קורה אותך?

      ניסיתי לככב לא יודעת אם הצליח לי.

      נשיקות.

      אסביר את עצמי -

      אדם הוא אדם. יש מעצבנים ויש נחמדים בין אם הם צעירים או מבוגרים או סתם באמצע. אני לא נחמדה בכוח לכל אדם מבוגר באשר הוא. גם לא לכל ילד למרות שאני משתדלת להיות נחמדה לכל אדם מלכתחילה. לזה התכוונתי.

      ו...תודה מחייך

      לנהוג במבוגרים

        23/1/08 16:31:

      היי ליאתי.

       מאד אהבתי.

      לגבי ההערה שלך ל"נעמה" שיש גם אנשים מבוגרים מעצבנים.....שו?

      ואין ילדים וצעירים מעצבנים?

      מה קורה אותך?

      ניסיתי לככב לא יודעת אם הצליח לי.

      נשיקות.

        23/1/08 15:59:

       

      צטט: שששש...ירלי 2008-01-23 15:56:04

      וואו. כמה נכון. אפילו כתבתי על זה פוסט פעם, בתקופה של טרום מערכת היחסים ביננו...

      בונבוניירה, מזמן לא ראיתי אותך שועטת בשדרה. אה, אתמול בעצם לא הייתי שם. מה קורה?

        23/1/08 15:56:
      וואו. כמה נכון. אפילו כתבתי על זה פוסט פעם, בתקופה של טרום מערכת היחסים ביננו...
        23/1/08 12:58:

       

      ותראה לאן הוא הגיע...

       

       

        23/1/08 12:53:

       

      צטט: ליאת z 2008-01-23 12:27:41

       

      צטט: גיל.ר. 2008-01-23 11:27:17

      "תהיות בעינייני גיל"- מישהו תוהה על קנקני? :))

       

      אני עובר את אותם דברים עם ההורים שלי. אבא שלי, מהרגע שהוא יצא לפנסיה הוא רק נהיה יותר צעיר (טפו טפו) ואמא שלי עדיין קמה בחמש בבוקר בשביל לצעוד שעתיים כל יום.

       

      כרגיל יקירתי, הכתיבה שלך מקסימה וסוחפת.

      נשיקה נשיקה

      זה בשביל כל לחי.

       

      ראית שקודמת היום בעמוד הראשי של הקפה?

      ראית מהזה?

       

      הצעד הבא זה להשתלט על העולם.... מוהה מוהה מוההההההה

       

        23/1/08 12:27:

       

      צטט: dee-dee 2008-01-23 11:54:57

       

      צטט: ליאת z 2008-01-23 09:37:24

       

      צטט: dee-dee 2008-01-22 23:56:20

      ועצם העובדה, שעוד מעט קט, את, אני, שרון סטון והקדוש בין לאדן חוגגים, איש איש את יומולדתו המתקדם. גם זה עושה את שלו, לא? אצלי לפחות.

       

      די מותק, חודשיים לפני? כשתגיעי לגילי המופלג, לא תעיזי לשנות את הגיל עד יום ההולדת עצמה...יש עוד חודשיים, שישית השנה...

      כן, אני ממש מדוכאת, כבר חודשיים לפני. אולי כדי לפתור את זה לפני ולחגוג ביום עצמו?

      נראה לי שהשנה אמנע מחגיגות. גם אותי זה מדכא כבר מעכשיו. נהייתי קשישה...

        23/1/08 12:27:

       

      צטט: גיל.ר. 2008-01-23 11:27:17

      "תהיות בעינייני גיל"- מישהו תוהה על קנקני? :))

       

      אני עובר את אותם דברים עם ההורים שלי. אבא שלי, מהרגע שהוא יצא לפנסיה הוא רק נהיה יותר צעיר (טפו טפו) ואמא שלי עדיין קמה בחמש בבוקר בשביל לצעוד שעתיים כל יום.

       

      כרגיל יקירתי, הכתיבה שלך מקסימה וסוחפת.

      נשיקה נשיקה

      זה בשביל כל לחי.

       

      ראית שקודמת היום בעמוד הראשי של הקפה?

        23/1/08 11:54:

       

      צטט: ליאת z 2008-01-23 09:37:24

       

      צטט: dee-dee 2008-01-22 23:56:20

      ועצם העובדה, שעוד מעט קט, את, אני, שרון סטון והקדוש בין לאדן חוגגים, איש איש את יומולדתו המתקדם. גם זה עושה את שלו, לא? אצלי לפחות.

       

      די מותק, חודשיים לפני? כשתגיעי לגילי המופלג, לא תעיזי לשנות את הגיל עד יום ההולדת עצמה...יש עוד חודשיים, שישית השנה...

      כן, אני ממש מדוכאת, כבר חודשיים לפני. אולי כדי לפתור את זה לפני ולחגוג ביום עצמו?

        23/1/08 11:27:

      "תהיות בעינייני גיל"- מישהו תוהה על קנקני? :))

       

      אני עובר את אותם דברים עם ההורים שלי. אבא שלי, מהרגע שהוא יצא לפנסיה הוא רק נהיה יותר צעיר (טפו טפו) ואמא שלי עדיין קמה בחמש בבוקר בשביל לצעוד שעתיים כל יום.

       

      כרגיל יקירתי, הכתיבה שלך מקסימה וסוחפת.

        23/1/08 09:37:

       

      צטט: dee-dee 2008-01-22 23:56:20

      ועצם העובדה, שעוד מעט קט, את, אני, שרון סטון והקדוש בין לאדן חוגגים, איש איש את יומולדתו המתקדם. גם זה עושה את שלו, לא? אצלי לפחות.

       

      די מותק, חודשיים לפני? כשתגיעי לגילי המופלג, לא תעיזי לשנות את הגיל עד יום ההולדת עצמה...יש עוד חודשיים, שישית השנה...

        22/1/08 23:56:

      ועצם העובדה, שעוד מעט קט, את, אני, שרון סטון והקדוש בין לאדן חוגגים, איש איש את יומולדתו המתקדם. גם זה עושה את שלו, לא? אצלי לפחות.

       

        22/1/08 20:04:

       

      צטט: יפעת פלד 2008-01-22 19:51:42

      כותב כל, כתבת מאוד יפה את מכתב האהבה הזה להורים שלך.

       

      שנית, הסיפור שלך על הרופא המבוגר הזכיר לי קטע מצחיק שסיפר לי דוד שלי.

      הוא הלך לרקטולוג (לא יודעת למה, אולי הוא סתם המציא) ופגש רופא שחצה בוודאות את גיל ה- 70.

      מפאת הגיל, מדי פעם הוא נרדם.

      ככה מתעפץ על השולחן.

       

      שאלה, הייתת נותנת לאחד כזה לדחוף לך אצבע לרקטום?.. :)

       

      (דוד שלי פחד שהוא ירדם עם האצבע בפנים.. הוא סיפר את זה מצחיק, אני פחות מצחיקה..)

      דווקא יצא די מצחיק!

      אבל אני מציעה שתתארי לו מה עברת כל אשה, מעת לעת, על כסא הגניקולוג. נראה כמה יצחק אחרי זה.

        22/1/08 20:04:

       

      צטט: עמיר 2008-01-22 18:42:10

       

      נו , ברור שהבנתי שזה לא אצלם בסלון !

      אבל הצחיק אותי הפוסטר של ביורק .... זה כ"כ התאים .  

      קולים ההורים שלי אבל לא עד כדי כך מחייך

        22/1/08 19:51:

      כותב כל, כתבת מאוד יפה את מכתב האהבה הזה להורים שלך.

       

      שנית, הסיפור שלך על הרופא המבוגר הזכיר לי קטע מצחיק שסיפר לי דוד שלי.

      הוא הלך לרקטולוג (לא יודעת למה, אולי הוא סתם המציא) ופגש רופא שחצה בוודאות את גיל ה- 70.

      מפאת הגיל, מדי פעם הוא נרדם.

      ככה מתעפץ על השולחן.

       

      שאלה, הייתת נותנת לאחד כזה לדחוף לך אצבע לרקטום?.. :)

       

      (דוד שלי פחד שהוא ירדם עם האצבע בפנים.. הוא סיפר את זה מצחיק, אני פחות מצחיקה..)

        22/1/08 18:42:

       

      נו , ברור שהבנתי שזה לא אצלם בסלון !

      אבל הצחיק אותי הפוסטר של ביורק .... זה כ"כ התאים .  

        22/1/08 18:09:

       

      צטט: עמיר 2008-01-22 18:08:18

      הכוכב הוא לשני האנשים החמודים האלה ששומעים ג'אזנובה ויש להם פוסטר של ביורק על הקיר . מחייך

       

       

      חחחחחח.....

      עמיר, לא הבנת שהתמונה צולמה אצל אחי וגיסתי בבית? elementry my dear watson

      נשיקה 

       

      תודה

        22/1/08 18:08:

       

      צטט: נ ע מ ה 2008-01-22 15:18:12

      החברה שלנו בניצוחו של עולם הפרסום (שאני חלק ממנו כבר 11 שנים) וחינוך יום ונורא הקיאו את האנשים הללו מתוכה.

      זה איום ונורא. גם אני מוצאת את עצמי בזמן האחרון מסתכלת על אנשים קשישים, בעיקר על כאלה סיעודיים שנתמכים במטפלים וחושבת לעצמי שהם בטח סוחבים סיפורי חיים מדהימים וארוכים, כל אחד ואחת מהם היה פעם צעיר, עם שיער מלא ומרשים, זקוף קומה. כל אחד מהם היה פעם מאוהב, היה מעורב במעשי שובבות ילדותיים.

      כל אחד ואחד מהם יכול ללמד אותנו כל כך הרבה דברים שלעולם לא נדע לבד.

      ובכל זאת, אנחנו מתייחסים אליהם כאל has been - עצוב נורא.

      אני, אבל זאת רק אני, תמיד מחייכת אליהם, תמיד מאירה אליהם פנים - גם לאלה שאני לא מכירה. אני לא מתייחסת לאף אחד כאל שקוף - אבל לזקני העדה על אחת כמה וכמה.

      אומץ לב, בריאות, ניסיון ובגרות. זה מה שאני רוצה שיגידו עליי כשאהיה בגילם.

      עלית בדיוק על כוונתי הטהורה.

      רק הערה קטנה: אני פשוט מנסה למחוק את ההבדלים ולהתייחס לכולם כשווים כי יש גם, את יודעת, אנשים מבוגרים מאד מאד מעצבנים (נסי לעמוד בתור אצל הרופא בקופת החולים, בסתם יום של חול...)

        22/1/08 18:08:

      הכוכב הוא לשני האנשים החמודים האלה ששומעים ג'אזנובה ויש להם פוסטר של ביורק על הקיר . מחייך

       

       

        22/1/08 18:07:

       

      צטט: inbark 2008-01-22 14:41:39

      אני נהנית להכנס לכאן מדי פעם ולמצוא את המילים המרגשות שלך (ולדעתי בלי שהתכוונת בכלל ...)

      תודה יקירתי. זו המחמאה הגדולה ביותר שקיבלתי כאן.

        22/1/08 15:18:

      החברה שלנו בניצוחו של עולם הפרסום (שאני חלק ממנו כבר 11 שנים) וחינוך יום ונורא הקיאו את האנשים הללו מתוכה.

      זה איום ונורא. גם אני מוצאת את עצמי בזמן האחרון מסתכלת על אנשים קשישים, בעיקר על כאלה סיעודיים שנתמכים במטפלים וחושבת לעצמי שהם בטח סוחבים סיפורי חיים מדהימים וארוכים, כל אחד ואחת מהם היה פעם צעיר, עם שיער מלא ומרשים, זקוף קומה. כל אחד מהם היה פעם מאוהב, היה מעורב במעשי שובבות ילדותיים.

      כל אחד ואחד מהם יכול ללמד אותנו כל כך הרבה דברים שלעולם לא נדע לבד.

      ובכל זאת, אנחנו מתייחסים אליהם כאל has been - עצוב נורא.

      אני, אבל זאת רק אני, תמיד מחייכת אליהם, תמיד מאירה אליהם פנים - גם לאלה שאני לא מכירה. אני לא מתייחסת לאף אחד כאל שקוף - אבל לזקני העדה על אחת כמה וכמה.

      אומץ לב, בריאות, ניסיון ובגרות. זה מה שאני רוצה שיגידו עליי כשאהיה בגילם.

        22/1/08 14:41:

      אני נהנית להכנס לכאן מדי פעם ולמצוא את המילים המרגשות שלך (ולדעתי בלי שהתכוונת בכלל ...)

        22/1/08 07:04:

       

      צטט: qanunji 2008-01-22 03:57:08

      הורייך נראים מעולה.

      חדשות מלולי?

      אתה יודע, כשאני שומעת בתקשורת על "קשיש בן 70" זה משעשע אותי. אני חושבת מי יהיה האמיץ שיקרא לאבא שלי קשיש. שתהיה לו הרבה בריאות, אני מאחלת.

       

      לולי לא שבה והגשם שירד בלילה כיווץ לי כך את הלב. מה איתה, מה קרה לה. הלוואי והייתי יודעת.

        22/1/08 07:02:

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2008-01-22 02:02:23

      הרגע ראיתי בהאוס - לא יודעת איזו עונה, זאת שהוא מנגן בה על גיטרה חשמלית - את האוס שואל איזה מועמד לעבודה אצלו בן כמה אתה, מישהו שנראה בן חמישים בעליל, והוא עונה לו: "21, אלא אם זה רלוונטי למשהו".

      למדתי בשנים האחרונות, שגם בארכיטקטורה, לגיל יש משמעות חיובית. ארכיטקט טוב צריך לעבור משהו כדי להחשב כארכיטקט טוב. העדנה באה בגיל מבוגר במקצוע הזה. כנראה שמי שבונה ויוצר דברים שיעמדו עשרות ומאות שנים, נבחן אחרת.

        22/1/08 03:57:

      הורייך נראים מעולה.

      חדשות מלולי?

        22/1/08 02:02:

      הרגע ראיתי בהאוס - לא יודעת איזו עונה, זאת שהוא מנגן בה על גיטרה חשמלית - את האוס שואל איזה מועמד לעבודה אצלו בן כמה אתה, מישהו שנראה בן חמישים בעליל, והוא עונה לו: "21, אלא אם זה רלוונטי למשהו".

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאת z
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין