עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    מוהיני, השד והולדת האל אייפה

    13 תגובות   יום שלישי, 9/7/13, 10:58

    מוהיני, השד והולדת האל אייפה

     

    בסוף שנת 2006 הצטרפתי אל בתי וחתני לביקורם במדינת קרלה שבדרום מערב הודו. הייתה זאת עונת העלייה לרגל אל מקדשו של אייפה בג'ונגלים של הרי הגהאת במקום שנקרא סברימלאי. באחת מתחנות האוטובוס פגשנו ישראלי צעיר ששאל אותי על עולי הרגל ששוחחתי אתם בתחנה. כששמע את סיפור אייפה ושאני עצמי עליתי לרגל למקדשו ארבעים שנה קודם לכן, הביע רצון להשתתף גם הוא. עד היום איני יודע אם צלח הדבר בידו.

     להלן אגדת אייפה, מתוך ספרי על מסעי הראשון להודו, שנמצא בשלבי הגהה מתקדמים, לקראת הוצאתו לאור.

     

    אגדת אייפה

    אגדת אייפה, שאותה שמעתי ב-1966 והשלמתי מאוחר יותר מן הכתובים, מתחלקת לשניים – קטע מיתולוגי קדום הקשור במוהיני (Mohini) ובדמות האלוהית דהרמה שסטהה (Dharma Shastha), וקטע חדש יותר יחסית - אגדה מן המאה ה-12 לספירה, המיוחסת לחצר המלוכה של פנדלם (Pandalam), כיום חלק ממדינת קרלה.

    האגדה מספרת על שד בשם בהאסמאסורה (Bhasmasura) ששכן בחלק הדרומי של רכס ההרים המערביים (Western Ghats) בדרום הודו, במדינת קרלה, בגבולה עם טמיל נדו (Tamil Nadu). האל שיוה (Shiva) - "ההורס" - חנן את בהאסמאסורה בכוחות הרס מופלאים – כל יצור שהשד נגע ביד ימינו בראשו היה הופך לעפר ואפר. השד ניצל את כוחו זה והפיל חיתתו על סביבותיו, עד שנגדשה סאת הסבל של תושבי האזור והם פנו לעזרתו של האל וישנו (Vishnu) - "המקיים" - שיצילם מידו. גרסה אחרת גורסת שהשד כפוי הטובה ניסה את כוחו גם על שיוה מיטיבו, והוא זה שביקש את עזרת וישנו.

    וישנו, נאמן לתפקידו כמקיים האיזון ביקום, נענה לבקשה ונלחם בשד בצורה מקורית, תוך ניצול כוחותיו של השד עצמו. הוא לבש דמות של אישה יפהפייה ומושכת שנקראה מוהיני, והשד בראותו אותה, מיד נשבה בקסמה וביקש שתהיה לו לאישה. מוהיני (האל וישנו!) הבטיחה להיענות להפצרותיו בתנאי שיחקה את התנועות המורכבות של הריקוד שתבצע. כמובן שהשד התאוותן הסכים וחיקה בקפדנות את כל התנועות כנדרש. כאשר נגעה הרקדנית היפהפייה ביד ימינה בראשה, חיקה אותה השד, וכך הביא לכיליונו – באחת הפך לעפר, ככל קורבנותיו בעבר.

    בדמותו כמוהיני היפהפייה, הופיע וישנו בפני האל שיוה כדי להודיע על נצחונו. שיוה, שנודע בחולשתו ליופי הנשי, נכנע  ליופיה של מוהיני, ותוצאת הזיווג האלוהי הייתה לידתו של דהרמה שסטהה.

    ''

    פיתוי השד בהאסמאסורה

     

    דהרמה שסטהה הרג על פי המיתוס הקדום את השדה מהישי והשליך את נבלתו על גדת יובל של נהר פמפה (Pampa), ושם הוקם המקדש לכבודו. באפוס הראמיאנה (Ramayana) מסופר שראמה ואחיו לקשמנה (Lakshmana) השתכנו לזמן מה באזור ופגשו בו את סאבארי (Sabari) - האלה שהתאהבה בראמה - ועל שמה נקרא המקום סברימאלאי. המקדש נקשר גם בשמו של החכם פרסוראמה (Parasurama), אשר מוזכר כמי שהציב את פסלו של דהרמה שסטהה במקדש זה, כאחד מחמשת מקדשי שסטהה בהרי המערב, המגינים על גבולות קרלה.

    האגדה המאוחרת בדרום הודו ממזגת את דמותו הקדומה של דהרמה שסטהה עם דמותו החדשה יותר של אייפה, תוך טשטוש מוחלט של מהלך הזמן (כפי שקורה לא אחת באגדות). המלך ראג'אסקארה (Rajasekara), שמשל על ממלכת פנדלם בחסות שושלת פאנדיה (Pandya) בטראבאנקור (Travancore), היה חסוך ילדים. הוא ומלכתו התפללו אל שיוה שיעניק להם בן, וכאשר נולד התינוק מן הזיווג האלוהי בין שיוה לוישנו, הוא יועד על ידי שיוה לממלכת פנדלם. התינוק הושאר ביער ונמצא על ידי המלך כשיצא לציד, והובא בשמחה אל ארמונו. התינוק קיבל את השם אייפה, או מניקנטן (Manikantan) - "מי שפעמון תלוי על צוארו" - בשל פעמון הזהב שענד בעת הימצאו ביער. הראג'ה אימץ אותו וגידל אותו באהבה רבה כבנו, ותוך זמן לא רב נולד לזוג המלכותי גם בן טבעי משלהם. אייפה גדל ונודע ביופיו ובכוחו, ויחד עם שלושה מידידיו (אחד מהם מוסלמי) טיהר את היער משודדים שחמסו את האיכרים תושבי האזור. בשחזרו את מעשה ההצלה של וישנו "אימו", זכה אייפה להערצת התושבים ונחשב להתגלמות (אווטאר – avatar) של דהרמה שסטהה. כשגדלו הבנים רצה המלך ראג'אסקארה להוריש את מלכותו לאייפה, ואילו המלכה רצתה שפרי בטנה יירש את הממלכה. היא ושותפה רקמו תככים להיפטר מאייפה. המלכה התחזתה לחולה ינאמר שרק חלב נמרה עשוי להצילה. אייפה התמים והאמיץ יצא להביא חלב נמרה להבראתה, והיא ציפתה שהוא יאבד את חייו במילוי המשימה המסוכנת. אולם אייפה, בכוחותיו העל-טבעיים הצליח במשימתו וחזר עם החלב רכוב על גב נמר טיגריס, מלווה בעדת נמרים נוספים.

     

    אייפה סרב לקבל את המלוכה מידי אביו, והעדיף להשקיע את מרצו בחידוש המקדש ההרוס של דהרמה שסטהה. כשהגיעה הפמליה המלכותית עם הבנאים ועם חיל המשמר אל האתר, ציווה אייפה על החיילים להניח את נשקם טרם כניסתם למתחם המקודש. ערימת כלי הנשק שהניחו החיילים מונצחת עד היום באחד הטקסים בדרך אל המקדש. סערת גשמים עזה פרצה וערפל כבד כיסה את היער, ואז התמזג אייפה עם פסלו של דהרמה שסטהה במקדש. כשראה זאת המלך, פרץ בבכי ושאל מה יעשה עם כל התכשיטים שהכין להכתרתו. הפסל פקח את עיניו ובקולו של אייפה אמר שמדי שנה הוא יפסיק את המדיטציה הקוסמית בתאריך לידתו, יפקח את עיניו ויברך את העולם, ואז אפשר יהיה לענוד לו את התכשיטים. כיום, טקס הבאת התכשיטים וענידתם לצלמו של אייפה ביום האחרון לעלייה לרגל, הוא שיאם וסיומם של שני חודשי העלייה לרגל.

    בגרסה אחרת נאמר שאייפה פרש ליער כנזיר (סניאסין – sannyasin), זכה להארה והתמזג עם ברהמן - האחדות האינסופית של היקום. במקום התבודדותו בלב הג'ונגל, ליד המקדש הקדום של דהרמה שסטהה, הוקם מקדש לכבודו, אשר משמש כיום כמוקד עלייה לרגל לחסידיו מכל רחבי דרום הודו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/7/13 17:12:

      צטט: באבא יאגה 2013-07-18 13:02:22

      עמוס, נהניתי לקרוא וכמי שבקרה בקרלה, נהניתי שבעתיים, אף שאינני מוכנה עדיין להבחן על החומר. תודה רבה ובהצלחה עם הספר. אגב, מבחינה טכנית התקשיתי להגיב.

      תודה רבה, שמח שנהנית לקרוא ושעוררתי בך זיכרונות (טובים) מקרלה.

      אינך היחידה שמתקשית להגיב - אינני יודע מה הסיבה.

      כל טוב, עמוס.

        18/7/13 13:02:
      עמוס, נהניתי לקרוא וכמי שבקרה בקרלה, נהניתי שבעתיים, אף שאינני מוכנה עדיין להבחן על החומר. תודה רבה ובהצלחה עם הספר. אגב, מבחינה טכנית התקשיתי להגיב.
        18/7/13 09:19:

      צטט: יסינראל 2013-07-18 07:15:07

      קריאה לפעמים היא כמו טראק בדרגת קושי ... הנופים חדשים, העין רואה ולא תמיד קולטת. אני למשל, לא קולטת את הבגרות ואת החוכמה שבסיפורים. נחוצה לי פרשנות שלך, עמוס. אולי אתה יכול להעיר/להאיר כל דף כמו דף תלמוד?

      תודה רבה, שושן.

      הייתי עושה זאת ברצון, אך יש שתי מכשלות:

      1. אין לי התוכנה של התלמוד - מסגרת למקור והשוליים לפרשנות.

      2. הספקתי לשכוח איך כותבים בכתב רש"י.

      בעיקרון, המיתוס של אייפה מבטא את האמונה בדבר הפונקציות של האלים ביקום. האל שיווה, שהעניק לשד את כוחותיו, הוא האל "ההורס". האל וישנו שאליו פנו שיציל, הוא האל "המקיים", השומר על האיזון ביקום. חוץ מזה, המיתוס נותן מענה לצרכים של האנשים לבטא דבקות בכוחות שמעבר, והעלייה לרגל למקדש אייפה, מסמלת את השאיפה להגיע ל"שחרור".

      שבת שלום, עמוס.

        18/7/13 07:15:
      קריאה לפעמים היא כמו טראק בדרגת קושי ... הנופים חדשים, העין רואה ולא תמיד קולטת. אני למשל, לא קולטת את הבגרות ואת החוכמה שבסיפורים. נחוצה לי פרשנות שלך, עמוס. אולי אתה יכול להעיר/להאיר כל דף כמו דף תלמוד?
        17/7/13 19:18:

      *
      האפ אץה מצוי במתולוגיה היוונית כמו בהודית?

        17/7/13 14:14:

      צטט: ההלך 2013-07-17 13:15:12

      נהנתי מנפתולי המיתולוגיה ההודית. תודה עמוס.

      תודה רבה, מיכלי.

      זה סיפור פשוט יחסית, לעומת סיפורי מיתולוגיה אחרים, שהנפתולים בהם רבים ומסובכים שבעתיים.

      שמח שנהנית.

      כל טוב, עמוס.

        17/7/13 14:12:

      צטט: Design4U 2013-07-17 11:40:27

      אני ממליצה לך לחלק את הסיפור לפיסקאות. קשה לעקוב ולקרא אם כי ניכרת הבקיאות שלך במיתולוגיה הזו.

      תודה רבה, מיכל. אשתדל לפעול כעצתך.

      כל טוב, עמוס.

        17/7/13 14:10:

      צטט: טלוני 2013-07-17 10:18:24

      עמוס יקר, ראשית הצלחתי להגיב לך זו הפעם הראשונה ללא הסתבכויות ועל כך אני שמחה.
      שנית, גם לי כל הסיפור מעט מסובך. קראתי פעמיים ובכל זאת קשה לי לעקוב אחר הרצף.
      אולי מכיוון שאין לי כל ידע בתרבות המזרח וחסר לי הבסיס. אבל הסיפור המשולב במיתולוגיה בוודאי מכיל בתוכו תובנות ומסרים. בהצלחה עם הספר!

      תודה רבה, רוני. אני שמח שהפעם לא נתקלת בקשיים.

      אני לוקח לתשומת לבי את ההערה שלך ואשתדל לפשט.

      כל טוב, עמוס.

        17/7/13 13:15:
      נהנתי מנפתולי המיתולוגיה ההודית. תודה עמוס.
        17/7/13 11:40:
      אני ממליצה לך לחלק את הסיפור לפיסקאות. קשה לעקוב ולקרא אם כי ניכרת הבקיאות שלך במיתולוגיה הזו.
        17/7/13 10:18:

      עמוס יקר, ראשית הצלחתי להגיב לך זו הפעם הראשונה ללא הסתבכויות ועל כך אני שמחה.
      שנית, גם לי כל הסיפור מעט מסובך. קראתי פעמיים ובכל זאת קשה לי לעקוב אחר הרצף.
      אולי מכיוון שאין לי כל ידע בתרבות המזרח וחסר לי הבסיס. אבל הסיפור המשולב במיתולוגיה בוודאי מכיל בתוכו תובנות ומסרים. בהצלחה עם הספר!

        9/7/13 17:10:

      צטט: sari10 2013-07-09 14:53:23

      איזה סיפור מסובך . . .
      זה נשמע כמו טלנובלה וצריך ממש להתרכז כדי להבין את רצף העלילה חיוך

      את צודקת, שרי.

      העלילה מסבכת במיוחד בגלל השילוב הלא-טבעי בין מיתוס עתיק למיתוס חדש יחסית. בספר שלי, האגדה משולבת בסיפור העלייה לרגל למקדש, ופרטי המיתוס משתלבים באירועי העלייה לרגל.

      כל טוב, עמוס.

        9/7/13 14:53:

      איזה סיפור מסובך . . .
      זה נשמע כמו טלנובלה וצריך ממש להתרכז כדי להבין את רצף העלילה חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין