לאחר שהתפשטתי מכל מחסומיי מצאתי את עצמי לבושה עם אורך רוח בין אברותיי מתעופפת אל עבר מציאות חדשה
לאחר ששפכתי את ליבי עדיין מצאתי את עצמי מלאה הגם שיודעת שזה אפשרי באמת אני לא רוצה להיות קרציה
בסך הכל ידעתי עוד פרק חדש בחיי בסך הכל יש בי את הרצון לשנות בסך הכל עם החלטותיי אני שלמה ברם, נותר לי עוד הרבה לגלות
אז מדוע כשאני קוראת את מילותיי טומנת ראש, מזילה גם דמעה עצורה וניראית, כציפור נפש חיוורת יונקת דבש, מהטיפה האסורה
ומדוע כשכלו כל טענותיי מנתרים שריריי עד בלי די ובלי שום רקע אנתרופולוגי או אידיאולוגי מוצאת עצמי צמאה מדממת נוחתת על גבו של כלב אשמדאי |
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שבת שלום פרח , תודה רבה
לליק יקרה , מחבקת
שבת שלום ותודה
שבת שלום נורית יקרה ,
תודה רבה על המבט הזה שלך
ולפעמים יש לשאלות יותר מתשובה אחת .
כך או כך בסופו של דבר אנחנו הם אלה שמחליטים ובוחרים את דרכנו
תודה רבה לך על המילים נויאור יקרה :) שבת שלום
שבת שלום שלמה , החיים דינמיים -
ואכן הכתיבה משתנה מפעם לפעם ...ואני מוצאת גם שיש פעמים ( כמו שיר זה )
שהמילים כותבות את עצמן .......
.
.
.
הדמעות -
הן מתנה נפלאה שקיבלנו עוד מימי אדם וחוה.
.
לאחר המאמץ שנדרש מאיתנו על מנת להחליט על דרך - ולממשה,
טוב להזיל דמעות.
זה משחרר וזה טוב.
.
מאחלת לכולנו את כל הטוב.
.
ונזכור כולנו ש"גמישות מונעת שבר".
וזה כבר עוזר לנו לראות את החיים במימדים נוספים.
.
הגמישה.
.
המסע אל העצמי הוא מסעו של הגבור. מסע אין סופי, והיופי שבו הוא עצם ההמצאות במסע. יופי של שיר, יופי של דרך וגם השאלות טובות, כי במקום שיש שאלות יש לתשובות סיכוי להתגלות.
היי רנבו , תודה רבה על תגובתך
בהחלט לומדת עוד ועוד על עצמי :)
ברוך היקר, המשך שבוע נפלא ותודה על תשובתך .
תודה רבה גידון, תודה על מילותיך .
תודה רבה דן, שמחה שהבאת את דעתך לכאן :)
דבי יקרה ,
תודה רבה על תגובתך והתבוננותך אל המילים .
עדיף קרציה מאשר עלוקה.....
(ואני מוצא - שככל שנשפוך את לבנו יותר - כך יותר ילך הוא ויתמלא)
אחי חחח...מגששת ....
בינתיים , אני יודעת איפה אני
אבל באמת .... אני לא יודעת כלום }{
מתחזקת ...תודה רבה מאיה :)
ננה יקרה ,
אחד הדברים שלמדתי בתקופה הזאת שאני כותבת זה לדעת לשחרר את מחשבותיי ולהפכן למילים שמסתדרות להן כשיר והיתרונות בכתיבה זו שהדמיון לוקח אותי למקומות כאלה ואחרים ... ואני בהחלט מצטרפת למסע הזה יוצאת להרפתקאות
"משחררת שירתי ומשוררת את עצמי לדעת " שבוע טוב ומחבקת את חיבוקך }{
שבוע טוב אבגי ,
תודה רבה על האמת במילותייך :)
נחמה יקרה ,
אכן מילותיי יצאו מתוך הלב והנשמה
תודה על רגישותך שבוע טוב :)
מיסטר לונלי יקר, שבוע טוב
כשאתה מגיב אני מנתרת בשמחה
אפשר להפוך במילותיך ולמצוא אותן כשירות לשיר חדש :)
פול יקירי , תודה על ביקורך
אוהבת מאוד את פרשנותך למילותיי
באמת פנימית שלי - מברכת אותך לשבוע טוב
איןיש תודה רבה לך על ביקורך
מעניינת ההשוואה לטירון, . שבוע טוב :)
חיה יקירתי , תודה שעברת ונגעת
ותודה על החיבוקים שבוע טוב }{
איזו אופטימיות נהדרת עמי , תודה ושבוע טוב
הכי חשוב שלמים עם עצמנו ...( ובכל זאת וווופ )
רק שלא תלכי לאיבוד
ומה את עוד רוצה לגלות ברם
(את יודעת הכל :) )
כוכי היקרה,
יצר ההרפתקנות קיים בכולנו במידה זו או אחרת ולעיתים אנו גם מתפתים לממשו, גם אם התאכזבת או חווית כאב בעיקבות ההרפתקה זה עדיין היה שווה כי רצית לחוות ולטעום ועשית זאת. אל תרגישי שאת קרציה, לעיתים צריך לדעת לשחרר , להניח, ועכשיו אפשר לנגב את הדמעה ולחייך להרפתקה הבאה וללמוד עוד שיעור.... מחבקת
הרבה חוכמה בשורות האלה
יכול אדם להתפשט ולמצוא עצמו לבוש
לשפוך ליבו ולהשאר טעון
אך כשכלים מילותיה, טענותיה ומחשבותיה
נותרת היא עירומה באמת
שריריה מנתרים וגו'
כמה יפה דימוי הקרציה לנקודה הזו
קרציה צמאה ומדממת
גם צמאה וגם מדממת
וזה שוב מחזיר אותי להתחלה....
כוכי יקירתי
כלבי אשמדאי לא חסר לצערינו
גדולתו של אדם היא בזה שידע לאסוף את עצמו בפיכחון
ולהביט נכוחה אל עתיד רגשותיו
אל לו לתת לליבו להתעצב אף על פי שלא קל הדבר
ולחשוב על עצמו כקרצייה
נתינה של לב אוהב והסרת מחסומים בפני אהוב
הן מהיסודות המוצקים של האמת הפנימית והיושרה של אדם החפץ ביקרו של זה שבפניו נחשף
סוקראטס
טירון לא יוצא להרפתקאה
אלא אם הבין לאן הוא יוצא.
כוכי יקרה לליבי
קראתי אותך ואינני בטוחה אם כתבת על אותה קרציה או שזאת מטאפאורה
המילים נגעו בליבי
ביחוד אלו : " לאחר ששפכתי את ליבי
עדיין מצאתי את עצמי מלאה"
* חיבוקים אוהבים והמשך שבת טובה