עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    חופשה של ארבעה ימים

    6 תגובות   יום חמישי, 27/6/13, 05:03

    זה היה שבוע שקט מאוד לשם שינוי, אחרי שנה שלמה של סוציליזציה, זכה האזרח הגלובלי לכמה ימים של שקט, אמנם מזג האוויר לא שיתף פעולה, למרות ההבטחות של החזאים הקיץ בכלל לא הגיע. אולי רק בלוח השנה. מחוץ לחלון הגשם המשיך לטפטף באופן רגיל, אולי אפילו חריג מהרגיל. עובדה כי הפרובינציה השכנה שלנו, אלברטה, סבלה מהצפות שכמותן לא ידעה העיר קלגרי מימיה. קלגרי היא העיר של ראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר, היא גם העיר של שר ההגירה ג'ייסון קני, צמד הנוצרים האוונגליסטים הללו, הם ידידיה הקרובים ביותר של ישראל בזירה הבינלאומית. במהלך השבוע שעבר, היה הרפר עסוק בוועידת הג'י שמונה שהפגישה את ראשי המדינות החזקות בעולם באירלנד. במהלך הוועידה המשיכו האנשים של הרפר לנסות ולקדם את הסכם הסחר החופשי עם גוש מדינות האירו, הסכם המתעכב כבר ארבע שנים, בשל כל מיני מחלוקות שונות, שהזירה הזאת צרה מלהכיל. עד שהאירופאים יחליטו לאן הם מתקדמים עם ההסכם הזה, סגרו האנשים של הרפר על הרחבת הסכם שיתוף הפעולה עם ישראל.

    http://www.international.gc.ca/media_commerce/comm/news-communiques/2013/06/14a.aspx?lang=eng

    שר החוץ הקנדי, ג'ון בירד, היה חלק מהאורחים הרבים בוועידת הנשיא ואילו שר המסחר אד פאסט, יבקר בארץ הקודש במהלך החודש הבא, כדי לקדם הסכמי שיתוף פעולה טכנולוגי – מדעי בין שתי המדינות. בינתיים, כשהרפר חזר הביתה הוא מצא את עיר הבית שלו מוצפת במים אדירים, למעלה ממאה אלף תושבים פונו מבתיהם ושלושה אזרחים לפחות איבדו את חייהם במהלך אסון הטבע הזה שהכה את הפרובינציה הכי עשירה של ארץ המייפל. אלברטה היא המקבילה הקנדית לטקסס של האמריקאים, מדינה של קידוחי נפט, המון ראשי בקר לפיטום, וגם קהילה גדולה של נוצרים אוונגליסטים שמרניים. ההבדל העיקרי בין אלברטה לטקסס הוא מזג האוויר, טקסס מכוסה בחול מדברי, אלברטה קפואה משלג– רוב ימות השנה. אבל השלג מטבעו להפשיר, במיוחד עם בוא גשמי האביב, ואז הנהרות מתרוממים והשנה הנהרות עלו על גדותיהם ואת התוצאות בטח ראיתם בחדשות בטלוויזיה.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395425,00.html?fb_action_ids=329896797140776&fb_action_types=og.recommends&fb_source=aggregation&fb_aggregation_id=288381481237582

     

    המזל הגדול של תושבי אלברטה הוא שלפחות יש להם כסף לפרויקט השיקום הגדול שלו זקוקה הפרובינציה שלהם. זוהי פריבילגיה שלעיר כמו ניו אורלינס, למשל, אין. אלברטה משופעת באוצרות טבע – בעיקר נפט וגז טבעי, וחיים בה רק 3.5 מיליון תושבים. בימים כתיקונם אזרחים רבים באלברטה היו מקבלים הביתה בדואר צ'קים ממשלת הפרובינציה בתור חלוקת רווחים שנתית מתגמולי הנפט. בימים שבהם ממשלת ישראל עסוקה בחלוקת עור הדוב העתידי של שדות הגז שלה, כדאי היה להם ללמוד קצת על המודל הקנדי של טיפול באזרח, במשאבי טבע, וכל מה שבינם. בינתיים אפשר להתחיל בהצעת עזרה לתושבי קלגרי, הקנדים מעריכים אנשים מנומסים.

    **

    החשיבות הרבה שמייחסים הקנדים לנימוס ודרך ארץ עמדו מאחורי ההפתעה הגדולה השנייה של השבוע, המינוי (מעורר המחלוקת) של ג'ון טורטורלה בתור המאמן ה 17 בתולדות מועדון ההוקי הוונקובר קאנקס. המאמן בן ה 55 מגיע לוונקובר אחרי חמש עונות עם הניו יורק ריינג'רס, חמש עונות שהפכו אותו למאמן האמריקאי הפעיל עם הכי הרבה ניצחונות בקריירה (410) אבל גם בנו לו מוניטין של "פה גדול" (ודי מלוכלך, אם להודות על האמת) שמסיבות העיתונאים שלו כללו קללות וגידופים לא רק לעיתונאי הספורט של התפוח הגדול אלא גם כלפי חלק משחקני המועדון שלו. הרזומה של "טורט" כולל אליפות אחת היסטורית עם טמפה ביי לייטניגס (2004) אותה אימן במשך 7 עונות. לתקשורת המקומית הוא סיפר כי תמיד חלם לעבוד בקנדה בעיר בה התשוקה להוקי ולמועדון המקומי חוצה גילאים ומעמדות. באופן די מוזר, המאמן הקודם של הקאנקס, אלן ויניול, חתם בניו יורק ריינג'רס לחמש שנים תמורת שני מיליון דולר לעונה. "טורט" חתם בוונקובר לחמש שנים, אך פרטי החוזה לא יצאו לתקשורת. מה שבטוח הוא ששני המועדונים בחרו ללכת לכיוונים שונים, ויניול הוא איש עבודה שקט שאוהב להתבדח עם העיתונאים, "טורט" הוא פקעת עצבים שלא שותק לרגע. המינוי שלו הזכיר לי משפט שאמר לי פעם המאמן הכי טוב בקריירה שלי, עורך "העיר" רמי רוטהולץ, שהזכיר לי פעם ש "מאמנים גדולים הם לא אנשים נחמדים. ביל פרסלס, או מייק דיטקה, או אלכס פרגוסון או בובי נייט. או אנשים כמו שלמה שרף או צביקה שרף, זה לא משנה באיזה ספורט או באיזה מדינה, הרבה מאמנים מצליחים הם אנשים מאוד לא נחמדים, אבל הם עדיין מאמנים מצוינים". ייתכן ששכחתי את המשפט החכם הזה כאשר תמכתי במינוי של פול מוריס בתור המאמן הבא של הקאנקס, אבל אני חייב להודות שמוריס הקנדי לא היה מעורר כזה פולמוס אדיר ברחובות וונקובר כמו המינוי של "טורט" שפשוט העיר את אומת הקאנקס והחזיר את הדיבור לרחובות, רק העתיד ינבא האם לדיבור הזה יש גם כיסוי.

    http://www.tsn.ca/nhl/story/?id=426206

     

    **

    ואם אנחנו כבר מתעסקים במאמנים, הרי שאי אפשר שלא להיות מופתע מכך ששובר הקופות של השבוע הוא Monster university מבית היוצר של פיקסאר ודיסני שגרף 82 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו על המסכים של צפון אמריקה. הסרט – שיצא למסכים גם בישראל – הוא פריקוול (סיפור מקדים) לסרט הראשון בסדרה "מפלצות בע"מ" שיצא ב 2001. בניגוד לסרט הראשון שהגיבור שלו היה סאלי (ג'ון גודמן הנפלא) בתור המפלצת הכי מפחידה ביקום המקביל שבו מתרחש הסיפור, הפעם הגיבור הוא מייק (בילי קריסטל המשובח) שכל חייו חולם להיות מפלצת מפחידה, רק כדי להגיע לאוניברסיטה ולגלות שפשוט "אין לו את זה", הסיפור עוקב אחרי מאמציו האדירים של מייק בניסיון לשכנע את הדיקנית הדרקונית (הלן מירן בהופעה קרה כקרח) לתת לו הזדמנות להוכיח את עצמו. כך נחשף בפנינו הסיפור איך הפך מייק להיות "המאמן האישי" של סאלי. הסרט הוא לא ממש קומדיה, אבל הסיפור עובד מצוין במיוחד ביכולת שלו לשכנע אותנו במציאות המדומה של עולם המפלצות שבו מתרחשת העלילה. הדור הצעיר נתן לו 3.5 כוכבים ולי לא נותר אלא להצטרף אליהם, כיאה להורה מלווה ולקנדי מנומס.

     

    http://www.youtube.com/watch?v=onZe3gOhWkQ

       

    **

    כי סוף השבוע האחרון היה סוף השבוע שבו ציינו שמונה שנים להגירה, תאריך חשוב בסיפור הזה. באופן מסקרן, את התאריך הזה ציינתי בחופשה של ארבעה ימים, חופשה מהחיים המאוד לא מוכרים של השנה וחצי האחרונות. זאת משום שהגברת הראשונה זכתה להשתתף לראשונה בחייה בתחרות ספורט בינלאומית. בשנה וחצי האחרונות היא מתאמנת במועדון החתירה העירוני של וונקובר בסירת ארבעה, ובסוף השבוע האחרון יצאה משלחת מטעם המועדון לתחרות בעיר פורטלנד, אורגון, מרחק שעת טיסה דרומה מאתנו, בארצות הברית. כך זכיתי לחזור וליהנות מתפקיד של אבא במשרה מלאה, לפחות למשך ארבעה ימים. סוף סוף יכולתי לחזור לשים פלסטר, לספר סיפור, להכין פסטה ושניצל, לצחצח שיניים ולמרוח קרם שיזוף בחוף הים. כל כך נהניתי מסוף השבוע הזה, פשוט קשה לי להסביר. כמו שאמרתי לשתי הידידות שלי שבילו אתנו בחוף "זה המקום שבו הייתי צריך להיות עכשיו בחיים שלי. כאן ולא בלילות של שתיית אלכוהול עם כל מיני אנשים שאני לא מכיר, בניסיון לשכנע אותם שאני לא מי שאמרו להם שאני". אבל החיים, ובטח חייו של המהגר, הם לא תמיד מה שאתה מתכנן או רוצה או צריך. מה שכן, ההצלחה הספורטיבית שלה רק מוכיחות עם איזה סטנדרטים של חומר אנושי אני רגיל לחיות. מה שהעובדות הסוציאליות של קנדה לא מבינות זה שלפני עשרים שנה לקחתי נערה במצב מאוד קשה ובעייתי, בניתי אותה והבאתי אותה כל הדרך עד למיצוי הפוטנציאל שלה, כשהיא מנהלת עסק עצמאי וחיה בעיר עם איכות החיים הכי טובה בצפון אמריקה. אחרי כל זה, עוד שולחים לי הזמנה לשמוע איזו גברת מדברת על לייף קואצ'ינג. בדיחה גרועה. היא הרי לא יודעת שמאמנים טובים הם לא תמיד אנשים נחמדים. אבל איך אומרים כתבי הספורט הקנדים, "למאמן יש חיי מדף" מהרגע שחתמת על החוזה מתחילה הספירה לאחור עד שתאבד את העבודה. תשאלו את המאמן של שחר פאר, הטניסאית הכי גדולה בהיסטוריה של ישראל, שנאלץ לנדוד עד וונקובר כדי לחפש את הדבר הגדול הבא. הפרידות האלו כואבות ומאוד לא פשוטות. גם קשה מאוד למצוא את הכישרון הבא שאתו תהייה לך כימיה, הבנה ורצון להוביל לשיאים חדשים. בינתיים האודישנים נמשכים, אני לא אומר שאני סובל, אבל אני גם לא נהנה מי יודע מה. בטח לא כמו שנהניתי בארבעת הלילות האחרונים, שוכב ער חצי לילה רק כדי לשמוע את קול הנשימות של הילדים הישנים. בדיוק איפה שאני צריך להיות.

    **

    הקיץ כבר כאן, אפילו שמחוץ לחלון עדיין יורד הגשם, בסוף השבוע הבא אנחנו חוגגים את יום קנדה, הגרסה המקומית ליום העצמאות, שכוללת כמובן גם סוף שבוע ארוך. עוד חופשה של ארבעה ימים. החודשיים של הקיץ תמיד עמוסים בחגיגות ואירועים מכל הסוגים והמינים. כראוי למדינה מסודרת, הכל ניתן למצוא באתר אחד. אתם מוזמנים להציץ ולבחור לכם לאן אתם רוצים ללכת.

    http://www.hellobc.com/default.aspx

     

     **

    ואם כבר הזכרנו מאמנים וניו יורק אי אפשר בלי ברכת דרך צלחה למרק ג'רביס, יו"ר הפדרציה היהודית של וונקובר, שממש כמו המאמן ויניול, מסיים בימים אלו שבע שנים בתפקידו עם קידום לתפקיד סגן נשיא ארגון הגג של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, מה שאומר מעבר לתפוח הגדול. אין לי שום קשר ישיר עם הפדרציה המקומית, אבל אני מסיר את הכובע בפני בעלי התפקידים שהצליחו לשמור על אותה רמה של מעורבות קהילתית גם בשנים קשות עם תנאי שוק מאוד לא נוחים. ג'רביס משאיר אתגר גדול למחליף שלו, שיהיה לשניהם בהצלחה.

    **

    קיי-נאן, האיש שהביא לכם את המנון המונדיאל, חוזר הקיץ עם עוד להיט חביב, "את יכולה לפגוע בי מחר", תבלו יפה ילדים, אנחנו כאן, על החוף.

    http://www.youtube.com/watch?v=JaWuj-D7Ob8

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/7/13 17:44:
      מכבית יקירתי, קנדה איננה מקום רע, מקום טוב בעשיריה הראשונה בעולם, אבל לא מתאים לכל אחד, כמו שאני חוזר ומדגיש שוב ושוב.
        12/7/13 17:43:
      יקירתי ההלך, מעולם לא חשבתי שהכל ילך לנו בחיים כמו שרצינו, אבל אסור להפסיק להאמין ולנסות, בעבודה קשה נעצב את עתידנו. השארי חמודה, בתמונה החדשה את נראית כמו קנדית אמיתית...:)
        12/7/13 17:41:
      מה החזאי מבין? בועז, זו השאלה, גברות יקרות, תודה על כל מילה.
        2/7/13 20:49:
      ווא איזה הצפות... הסתכלתי בתמונות של קלגרי באי אמון. - - - לא הכל מסתדר לנו בחיים כמו שחשבנו, אה שחרולו? מאחלת לך שתמצא את הגברת הבאה ואת השיאים החדשים שאתה מבקש. לא אחת שצריך לאמן. הרבה יותר מוצלח להתאמן ביחד... ובינתיים, לא לסבול זה גם כן משהו:)
      תודה על הכל-טוב שהבאת. מקנאה בתושבי אלברטה...בכלל קנדה כנראה מקום לא רע בכלל, כמו שחשבו הברגמנים בני משפחתי. בקטעי הסבתאות שלי אני ממש אתך בענין של "לנשום" את הילדים. אכן זה "הדבר". כאמא לא כל כך הייתי שם - מטעמי פרנסה (ליוויתי אז משלחות בכירים ביטחוניסטים וכל מיני דברים שעוד אי אפשר לספר ), וחבל שכך.
        27/6/13 10:00:
      לגבי עניין החזאים, שכבר מזמן מקבלים סוג של התיחסות-יתר מאת האוכלוסיה הסובלת..., לא יכול שלא להיזר בשורה נפלאה מתוך שירם של החונקים ALLWAYS THE SUN, והשורה אומרת, בערך כך: כמה פעמים סיפר לך החזאי ספורים שהצליחו להצחיק אותך?... (((-:

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין