הבלוג של איילת הלר
נגיעות במה שבאמת מעניין אותי
פוסטים אחרונים
- רצפה תקרה 13/3/15
- נפגשנו כך 11/6/14
- כל אדם הוא אנדרטה לאהבה 5/5/14
- הוראות לקראת יום השואה 26/4/14
- ליהיא והים 20/4/14
- בין השירים 9/4/14
הרהור לשבת- ארבע נערות,חוטיני,טירונות,נשק בהצלב
אני לא יודעת אם גם לכן יש את התצלום מהיום הראשון בטירונות עם העץ. יודל או יוסל כלשהו זינק עלינו מבין השיחים בצריפין עת איבדנו צלם אנוש, חנוטות בבגדי ה-ב'הגסים, משוללות אזרחותנו עמדנו שם בתור לנשקיה. יוסל בתרגום חופשי מאנגלית ירה בנו תמונה. ומההלם חייכנו. לאחר כמה שעות, אפשר היה להגיע, לצפות בזוועה, מתייבשת על הקיר ולהחליט אם לקנות את התיעוד המזוויע שלימים יתברר כתמונה הכי טובה מהצבא.
לא כך היה השבוע. השבוע, חיילות נטלו לעצמן את חופש הבחירה היכן, איפה ואיך להצטלם. הן הצטלמו כשגבן אל הצלם, בחוטיני, עם נשק בהצלב. אני ראיתי את זה כתמונה של כח.
נשים עשו דרך בצבא. רבים חשבו שהן בדרך דרכו על ערכי הצבא. ייתכן, לא בדקתי.וזו הסיבה שלא אוסיף את התמונה לכאן. אני דווקא רואה את זה אחרת. הן היום יודעות מה הן רוצות. הן חיות בעידן התיעוד לפני החוויה ולכן לטענת התקשורת הצטלמו כבר ביום השני בטירונות. לי זה נראה כאחלה תמונה של כח ונשיות. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שהבאת את הדעה המרכזית והחשובה שלך באופן מנומק
תודות שמעון:)
תודהנועם
הן לדעתי עשו מה שעושים היום כולם- מצמים חוויות, מביימים את עצמם, מנציחים רגעים ומעוררים עיניין. ביום השני לטירונות מאוד ייתכן שלא הבינו את הזעם של הצבא כלפיהן וזה בסדר שיענשו בעיני, אבל גם בסדר לקחת מקום.
ומבחינה אומנותית זאת אחלה תמונה.