טוב, הקיץ כבר בפתח ואוטוטו נפתחת לה גם "עונת המלפפונים" ואילו אני בנתיים עסוק ב....כלום (ואולי גם בכתיבת הספר "זן ואמנות העברת הזמן במילואים") אבל בכל מקרה בנתיים אני שמח להזמין אתכם לפתיחת התערוכה הקבוצתית "כלום" בה אני משתתף בה לצד עוד רבים וטובים אותה אצרו: ג'ניפר בלוך, חן בללי, רפי כרמלי, אסתר שושני 

בתערוכה אני מציג צילום סטילס מתוך הסידרה של תיעוד פרוייקט הפיניקס של ליאורה רוזנמן 

מוזמנים אירוע נעילה: במוצ"ש ה-29.6 בשעה 21:30 (וגם באותו יום נפתחת בגלריה העירונית בראשון בשעה 20:30 התערוכה "חלומות בהקיץ" - לינק לאירוע בפייסבוק) 

פתיחה: יום חמישי ה- 6.6.13, בשעה 20.00, בביתן האמנים, רח' בילו 6 ראשל"צ. (קישור למפה)

שיח גלריה: יתקיים בתאריך 18/6 - יום שלישי בשעה 19:30

קישור להזמנה לאירוע בפייסבוק (אם רוצים להזמין חברים או יותר נוח לך ככה)

וזהו טקסט התערוכה:

כלום, בשפה העברית זה משהו. במובן המקורי היתה למילה משמעות מובהקת של משהו אך כעת, לאחר גלגולים לשוניים רבים המילה קיבלה משמעות אחרת, עד כדי הפוכה. 

כלום = nihil = ריק = אין - שום דבר

מבחינתנו ״כלום״ זה מושג פילוסופי, אך אי אפשר לנתק אותו מהתכנים המדעיים שלו,  מבחינה פיזיקאלית עדיין לא גילו את הריק, למרות מאמצים וניסויים רבים, נהפוך הוא, גם כשנדמה היה למדענים כי גילו את הריק, הוכח להם שהריק אינו ריק. מאמצים וניסיונות רבים שנעשו ע״י מדענים לאורך שנים, במשך התקופות, עד עצם היום הזה, לא הצליחו להוכיח שיש ריק, במילים אחרות אין אין. 

או כפי ששואל היידגר:  

”Why is there something rather than nothing“?

בלי להיכנס יותר מדי לעומק, המונח ”כלום“ במובן של nothing, מקבל ביטויים והקשרים שונים אצל פילוסופים שונים: ריק, חרדה (angst), מאויים (unheimlich).

יש משהו יותר מטאפיזי ב״כלום״ מאשר ב״הכל״, ה“כל“ בא לידי ביטוי בפיזיות, הכלום במטא-פיזיות. וזה למרות שמטאפיזיקה חוקרת את הקיים. ניתן היה לצפות שהמטאפיזיקה החוקרת את הקיים, לא ,תתעניין במצב שבו אין קיים, ולמרות זאת מאז פרמנידס במאה ה5 לפנה"ס, קיימים דיונים אינסופיים בשאלה האם אפשרי שיתקיים ריק. 

מבחינת התפיסה האנושית, אין באמת ריק, ואם יש אין, הוא מעבר לבינתנו ולתפיסתנו, ולכן אי אפשר באמת לרוקן.  

לא ניתן לקיים תערוכה על שום דבר, לכן התערוכה תהיה על משהו, אבל המשהו הזה אינו יכול להיות כל משהו, אלא משהו ספציפי , משהו שנותן תחושה של כלום, של מחוק, של כמעט לא קיים, אווריריות וריקות. של חסר. התחושה הזאת הינה סובייקטיבית ויכולה להיות מיוצגת בדרכים שונות. 

אנו אוצרי התערוכה, הגינו את הנושא , וחשבנו על איזה חזות (visual) עומדת מול עינינו, כשמתכוונים לתערוכה מסוג זה. התחושות שאנו רוצים להגיע אליהן, הם הקונספט הויזואלי של התערוכה. 

חלק מהאמנים יצרו עבודה לתערוכה כשהנושא של כלום היה זה שהוביל אותם, חלקם הגישו עבודות קיימות , שנראה היה להם שיש בהם זיקה לנושא. כל אחד מהאמנים מביא את הפן שלו לנושא, את הצעתו כיצד להתייחס ל"כלום". העובדה שרוב העבודות שנבחרו הם צילומים מעוררת את השאלה: האם הצילום הוא המדיום המתאים יותר מאחרים כדי לבטא מושג מטאפיזי כגון "כלום"?

לו היינו יוצרים תערוכה על כלום במובן של nothing, לא היתה תערוכה ולא היה מוצג דבר, האירוע לא היה יכול להתקיים. 

ברגע שהחלטנו לקיים את האירוע, נוצר הרבה סביב ה״כלום״.
ולכן אין nothing או emptiness , אין את הדבר לכשעצמו אלא הרהורים ויזואליים אודות המושג. כל אמן לפי תפיסתו הוא, והאוצרים לפי תפיסתם הם בחרו את האמנים מן ההיצע. 

הדיסוננס בין החסר של המילה כלום לבין הרצון למלא אותה בהרבה תוכן יצר גירוי ועניין במתן תשובה ויזואלית לרעיון. 

התערוכה מוכיחה כי גם לאין יש יש.

--------------------------

ועוד איזה שתי תזכורות... 

מוזמנים לכנס חדשנות באונ' בין גוריון שיתקיים ב-27.6 שם גם אני בין המרצים: עוד פרטים ווידאו מאחת ההרצאות האחרונות שלי בקישור הזה
ובקרוב כמובן מתחיל בנמל Summer school לאמנים - פרטים בקרוב...