עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    כרטיס מסובסד למופע בודד- סיפור קצר למבוגרים

    6 תגובות   יום רביעי, 29/5/13, 08:28

    כרטיס מסובסד למופע בודד

     

    בעת ההיא הייתה עוברת בין העולמות המקבילים בנפשה עוטפת שאריות ודאות, מניחה אותן בסדקים שבין משקופי חדרי הנפש כמו לחם עוני לימים בו תשוב לגלותן. בתחילה, הייתה עוברת במתינות, נעה ונדה, כמו שיכורה המחפשת את סף הדלת להיטיב אחיזתה. אחרי המקרה ההוא לא ידעה מנוחה כלל.

     

    ימים רבים שהתה בחדרה לבד. בכל פעם שהייתה נזכרת בעזיבתה הפתאומית של אמה לארצות הברית, הייתה נעה בזריזות בתוך עצמה. חומקת, עוברת את סף הדלת בלי דעת. עת  נתקלה במשקוף חדרי הנפש, הייתה יושבת על הסף ומנסה לבכות.

    שום בכי מנחם לא בא.


    געגוע עיוור לחיבור פעם בה. מחשבות החלו להדהד בה. כבר לא היה לה ברור האם היא ישות אחת וכל מוחה הפך טרוד בשאיפה לחיבור ובדרכים לבדוק זאת. ככל שהפכה יותר מאושרת, המבחן התבהר לה. היא חשבה שבמעופה הקליל מהקומה האחת עשרה למטה יחבר דבק הפחד את חלקי העולמות המקבילים בנפשה לכדי פאולינה אחת. תחושת הפיצול הייתה כל כך כואבת שהאפשרות לקפוץ הפכה לכדאית, אפילו לשבריר שנייה.  

     

    השקיעה צבעה את השמיים מעל לים בגוונים חמים של אדום ורוד וכתום. פאולינה יצאה אל אדן החלון בקומה האחת עשרה במגדלי "אווירת הים" בנתניה. לפניה הים ומאחוריה חלונות הזכוכית של הסלון.

     

    עומדת ובוחנת מלמעלה את הציפורים

    הלב פועם בחוזקה,

    לא ברור כמה זמן עמדה שם מחפשת את האומץ שנזל ממנה.


    אביה לכד אותה בבת אחת. משך אותה אליו וסטר לה. 

    הכאב פילח אותה כמו סכין חד המפלח לחי של אבטיח, בעצמה אבל במתיקות.

    לרגע אחד קצר לא נעה בין העולמות המקבילים ומשאלתה התגשמה, להרף עין הרגישה אחת.


    הגוף הרגיש שכל כולו מתנקז אל הלחי החמה והפועמת. "אבא" צעקה אליו, "אבא, איפה היית עד עכשיו"? הדמעות פרצו החוצה בלי שליטה. נהרות של כאב נוזלי וחמים הציפו את החדר. הראייה שלה הייתה מטושטשת והיא המשיכה בדיבור מבולבל אל אביה : "טוב שהבאת סירת משוטים  כדי לצאת מכאן". היא לא הבינה מה שאבא אמר לה. ניסתה בכבדות לגרור אותו אתה אל תוך הסירה כדי לחתור משם. אך חלקי הגוף מיאנו לפעול בהרמוניה.


    פאולינה התיישבה בדממה על הספה. אבא נראה לה פרוע ומוזר. מאוד מוזר.


    קולות דיגיטליים של מיקרוגל הגיעו מהחדר השני. היא שמעה את אביה מתקשר, אחר כך מנסה להקים אותה, אחר כך עבר קצת זמן ואנשים הגיעו. היא פחדה.

     

    פאולינה התחילה לרוץ במהירות בין חדרי הנפש. עברה שוב בעולמות המקבילים , חורכת בכפות רגליה הרותחות את רצפת החדרים כשהיא עוברת  בין זעם לפחד בין כעס לבלבול. רסיסי הודאות אותם הטמינה קודם נספגו במשקופים שהפכו לנגד עיניה לנוזליים והתיכו את הודאות לתוכם. יותר אי אפשר היה להטמין רסיסי ודאות בשום מקום. ובטח שלא לשבת. עכשיו היה צריך רק לרוץ.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/6/13 22:23:

      צטט: ג.ע. 2 2013-06-28 19:32:26

      סצינה שמתחילה באופן מאוד דרמטי ולדעתי גם מסתיימת כך. ילדה אבודה שלא ממש יודעת מדוע אמה נטשה אותה פיזית, ואביה כנראה נטש אותה רגשית, עד לאותו הרגע. אבל גם ברגע שהוא "טיפל" בה הוא עשה כל שגיאה אפשרית כדי לעזור לה, ולמעשה קרא לאנשי מקצוע כדי שהם יטפלו בה ואולי גם יקחו אותה ממנו. כתוב מאוד יפה ומכניס ישר לעניינים, למרות שכמובן את רוב הדברים אנחנו צריכים לנחש, כי הסצינה מתחילה מאמצע כלשהו, אבל זה אולי מה שעושה את זה לסיפור טוב, כזה שמשאיר לנו מקום לחשוב.

       

      תודה רבה, זה מאוד חשוב לי קרוא איך אנשים רואים את זה.

        28/6/13 19:32:
      סצינה שמתחילה באופן מאוד דרמטי ולדעתי גם מסתיימת כך. ילדה אבודה שלא ממש יודעת מדוע אמה נטשה אותה פיזית, ואביה כנראה נטש אותה רגשית, עד לאותו הרגע. אבל גם ברגע שהוא "טיפל" בה הוא עשה כל שגיאה אפשרית כדי לעזור לה, ולמעשה קרא לאנשי מקצוע כדי שהם יטפלו בה ואולי גם יקחו אותה ממנו. כתוב מאוד יפה ומכניס ישר לעניינים, למרות שכמובן את רוב הדברים אנחנו צריכים לנחש, כי הסצינה מתחילה מאמצע כלשהו, אבל זה אולי מה שעושה את זה לסיפור טוב, כזה שמשאיר לנו מקום לחשוב.
        4/6/13 06:24:

      צטט: דן ספרי 2013-06-03 22:04:16

      סצינה מאוד דרמתית רק שאיננו יודעים מספיק על הרקע של ההתרחשות המתוארת כאן, שיש בה משהו מאוד חלומי וזה אפילו פולש ל"שטחים" פיוטיים... (שזה לכשעצמו מאוד יפה.)

      תודה דן

        3/6/13 22:04:
      סצינה מאוד דרמתית רק שאיננו יודעים מספיק על הרקע של ההתרחשות המתוארת כאן, שיש בה משהו מאוד חלומי וזה אפילו פולש ל"שטחים" פיוטיים... (שזה לכשעצמו מאוד יפה.)
        3/6/13 07:53:

      צטט: imsen 2013-06-02 16:49:59

      אמנותי

      תודה על ההתייחסות. :)

        2/6/13 16:49:
      אמנותי

      ארכיון

      פרופיל

      איילת הלר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין