עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    בת הגלים ובן האדמה

    10 תגובות   יום ראשון, 26/5/13, 18:01

    בת הגלים ובן האדמה

     

    כשנכנסו אל בית החייט, הוא ראה את שובל חצאיתה, חוצה את המסדרון. הוא ציפה להזדמנות לראותה שנית, ואף לדבר אתה.

    ערב קודם, אמרה אמו בארוחת הערב, שבכוונתה לגשת למחרת אל החייט, ושוקי התנדב להסיע אותה. מזה זמן מה הבחין בבת החייט, ורדה, שגדלה והפכה לנערה מושכת, וחיפש הזדמנות טובה לפגוש אותה ביחידות.

    היו לוורדה פנים אובאליים, ועור שחום טבעי מתורשה, ומשיזוף מוגבר. היא נהגהה לבלות זמן רב בים בטנטורה - חוף דור, כיום. אחרי שהתגברה על הביישנות הראשונית מחזה שתפח, היא הייתה הולכת זקופה וגאה, גווה נוטה במקצת לאחור, מבליט את חזה המפואר, הזקור, שעליו הייתה גאוותה, ושערה גולש על גבה בצמה שחורה ועבותה שהגיעה עד מתניה. בים הייתה חלוצת בגד-הים משני חלקים, בעוד כל בנות כיתתה היו לובשות עדיין בגד ים שלם. היא אהבה לשחות, ולהרגיש את המים מלטפים את גופה. בתנועות חתירה רחבות וחזקות, הייתה מפליגה בשחייתה במפרץ הצפוני של החוף, עד הסלעים למרגלות תל דור העתיק. היא גם הרבתה לשחות צפונה, אל מעבר למפרץ, והייתה מתענגת על תחושת החופש המוחלט – רק היא, המים והשמים. לפעמים תהתה אם אין היא מרגישה במים טוב יותר מאשר ביבשה.

     

    גם ורדה הבחינה בשוקי - איזו בחורה לא? הוא היה בחור גבה קומה ורחב כתפיים, שזוף שמש וצרוב רוח. כשהיה חוזר מן העבודה בשדה, נוהג בטרקטור ברחוב הראשי של המושבה, זרועותיו השריריות חשופות ושזופות, אוחזות בהגה בבטחה, בלוריתו המתנפנפת הייתה מהפנטת את צעירות המושבה. הוא נודע כרודף נשים, אך הוא לא היה צריך לרדוף - הן נפלו בחיקו מיוזמתן. בימינו היו בוודאי מכנים אותו "חתיך הורס", אך בשנות החמישים של המאה העשרים הוא היה "בחור נאה".

     

    שוקי ואמו נכנסו אל חדרו של החייט, ובמקרה, או שלא, עברה ורדה בדלת והשתהתה מעט. מבטה פגש את מבטו של שוקי, ואז המשיכה בדרכה החוצה. למרות שהייתה צעירה ממנו בשש שנים, יצא שוקי בעקבותיה אל החצר, והתיישב לידה על ספסל קטן מתחת לעץ הסיגלון, שהיה מוסתר מחלונות הבית.

    "כבר מזמן ראיתי אותך", פתח ואמר.

    "גם אני ראיתי אותך", הסמיקה והרכינה ראשה בביישנות מעושה.

    "רוצה ללכת לסרט?"

    "אני רק בת שבע עשרה, ואתה כבר גדול".

    "אז מה?"

    "יראו אותנו", אמרה.

    "אז מה?" חזר על שאלתו. "אכפת לך?"

    "לי לא, אבל מה יגידו כולם? מה יגידו ההורים שלך?"

     

    שוקי היה בן למשפחת איכרים ותיקה ואמידה, שהגיעו ארצה בעלייה הראשונה, ובניה התפזרו בין המושבות הראשונות. השם "פלדמן" - "איש השדה" - העיד שעוד ברומניה, היה למשפחה קשר לעבודת האדמה. אביה של ורדה הגיע מגרמניה בעלייה החמישית, ולמרות שהחזיק בתעודת בגרות במגמת מסחר וחשבונאות, עבד לפרנסתו בחייטות. אמה של ורדה הייתה בת למשפחת תימנים ותיקה, ללא השכלה וללא מקצוע, שמדי פעם יצאה לעבוד כעוזרת בית בבתי האיכרים.

     

    "אל תדאגי לתגובת הוריי, אני כבר אסתדר אתם", ענה שוקי, יודע בלבו שהיא צודקת, ושיהיה לו קשה מאד לשכנע את הוריו לקבל את בחירתו.

    "מחר מקרינים את 'הקץ לנשק', רוצה לבוא?" המשיך.

    "אני אבוא".

    "אני אחכה לך ליד הקופה ברבע לשמונה", אמר, וקם על רגליו כדי לחזור אל אמו.

    "איפה נעלמת?" שאלה אמו.

    "יצאתי לשאוף אוויר, סיימת פה?"

     

    בדרך, לא אמר שוקי דבר לאמו על הפגישה עם ורדה, ועל הזמנתה לסרט. למרות שאחיה הבכור היה הראשון במושבה שהיה בעל תואר אקדמי וקיבל משרה ממשלתית מכובדת, נחשבה המשפחה לנחותה לעומת "אצולת האיכרים". הוא ידע שהציפיות של הוריו הן שיבחר בת זוג מבנות האיכרים במושבתם, או ממושבה אחרת. זה לא היה רק עניין של ייחוס, אלא גם של אינטרסים כלכליים. אולם שוקי הרגיש משיכה מיוחדת אל ורדה, למרות שהפגישה הייתה פגישתם הראשונה, והאמין שיש להם סיכוי לעתיד משותף.

     

    הם החלו לצאת, מבלי לשמור את יחסיהם בסוד, והמשיכו לצאת, למרות הרינונים. ורדה סיימה את ביה"ס התיכון ויצאה ללמוד בסמינר למורים בירושלים, והייתה מתראה עם שוקי כשהייתה מגיעה לחופשה במושבה, או כשהגיע לבקר אותה בבירה החצויה. בקיץ היו מבלים הרבה בים, ובסוף שבוע אחד אף נשארו ללון על חופו של המפרץ הצפוני. הם נכנסו לים לשחייה לילית, באין נפש חיה מסביב. שוקי עמד במים, שהגיעו עד חזהו, וצפה בוורדה מתענגת על השחייה. הכוכבים ואורות הקיבוץ זהרו באלפי נגוהות בטיפות המים שניגרו מזרועותיה, ושוקי חש שלבו יוצא אליה. כשחזרה אליו, אסף אותה בזרועותיו החסונות.

    "אנחנו לבד כאן", אמר, "למה לנו בגדי-ים?"

    ורדה היססה לרגע.

    "אתה מתכוון שנשחה ערומים?"

    "כן, למה לא?"

    "יאללה", אמרה ובאחת הסירה את חלקו העליון של הביקיני.

    שניהם חשו עונג עילאי כשהמים אפפו את גופם, והשתוקקו גם לתענוגות נוספים.

     

    לאחר אותו סוף שבוע בחוף, הודיע שוקי להוריו על רצונו להתחתן. אביו התנגד נחרצות, ואיים לנשל אותו מחלקו בנכסי המשפחה. משמעות הדבר הייתה ששוקי, חסר המקצוע, יישאר גם חסר כל. לפיכך, דחה שוקי לעת עתה את הרעיון, מבלי לוותר עליו ומבלי לנתק את יחסיו עם ורדה.

     

    מספר שנים חלפו, וההורים התרככו לנוכח עקשנותו של בנם. השניים נישאו בחתונה מפוארת בחצר משפחת פלדמן, עם למעלה ממאה משתתפים – קרובי משפחה ואורחים, מן המושבה ומן העיר, מקרוב ומרחוק.

     

    גם כיום, כשהשניים כבר זקנים, הם זוג תמיר ויפה, ואנשים עדיין מסובבים אחריהם את ראשיהם, כדי להביט בם.    

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/13 10:17:

      צטט: פו3 2013-06-16 01:28:44

      אתה מביא איתך ריחות של פעם.מקסים

      תודה רבה, רויטל.

      זה מסימני הגילחיוך.

      שבוע טוב, עמוס.

        16/6/13 01:28:
      אתה מביא איתך ריחות של פעם.מקסים
        16/6/13 00:37:

      צטט: פרמינה 2013-06-15 19:30:55

      סיפור של מושבה קטנה.איזה כיף להם - האושר שבאהבה.

      תודה רבה, טלי.

      הסיפור אכן מבוסס על זיכרונותיי מן המושבה, והתברר לי, שאחותי הצעירה ממני במספר שנים, אינה חולקת את אותם זיכרונות. היא כבר לא שמעה בזמנה את סיפור האהבה הזה.

      שבוע טוב, עמוס.

        15/6/13 19:30:
      סיפור של מושבה קטנה.איזה כיף להם - האושר שבאהבה.
        30/5/13 00:55:

      צטט: בילבית-גינגית 2013-05-29 18:20:50

      קסם של סיפור

      תודה רבה, מלכה. שמח שנהנית.

      כל טוב, עמוס.

        29/5/13 18:20:
      קסם של סיפור
        28/5/13 08:47:

      צטט: באבא יאגה 2013-05-28 00:45:32

      באושר ועושר עד היום הזה...

      תודה רבה, אלאונורה.

      זה לא כך בכל האגדות?

      הסיפור הוא אגדה, משום שהזיכרון מתעתע, ומי יכול להבדיל בין עובדות העבר לפנטזיות עליו?

      כל טוב, עמוס.

        28/5/13 00:45:
      באושר ועושר עד היום הזה...
        26/5/13 19:17:

      צטט: sari10 2013-05-26 18:57:55

      איזה סיפור יפה עמוס!

      וגם יש לו סוף טוב חיוך

      תודה רבה, שרי.

      במציאות לא תמיד הסוף הוא טוב!

      שבוע טוב, עמוס.

        26/5/13 18:57:

      איזה סיפור יפה עמוס!

      וגם יש לו סוף טוב חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין