עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    תגובות (43)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      29/5/13 10:02:
    תודה מולי ותודה פו3. נעים איתכם בעכבר קפה. אגב, במקדש קונפוציוס, שנמצא בקרבת מקדש לאמה, ישנם עצים מפותלים עוד יותר, עם בלוטות מד-הי-מות. ישישים מופלגים מעוררי השתאות. מגיע לעצים בסין שאקדיש להם פוסט מיוחד. בקרוב...
      29/5/13 09:41:
    כתבת מקסים,והצילום של העץ העתיק מדהים.
      29/5/13 08:06:
    מישהי יודעת להוציא אנקדוטות מקסימות ומרתקות מעוד יום של תמונות בסלולר. אהבתי
      28/5/13 02:44:

    צטט: philia 2013-05-27 23:36:54

    אולי לא יפה להגיד מה שאני אומרת עכשיו... אבל לראות דרך עיניים סיניות זה נורא יפה לפעמים. והצילומים כמו תמיד נפלאים!

     

    =======

    תודה פיליה על התגובה. זה עיקר המאמץ שלי בשנים האחרונות: לנסות לראות דרך עיניים סיניות, ולא רק דרך העיניים שלי ושלנו. במקום שבו עומדים הורים הרבה יותר קל להתחבר מנטלית ורגשית, כי יש בו הרבה דברים אוניברסליים.

      27/5/13 23:36:

    אולי לא יפה להגיד מה שאני אומרת עכשיו... אבל לראות דרך עיניים סיניות זה נורא יפה לפעמים. והצילומים כמו תמיד נפלאים!

      26/5/13 03:36:

    זו תמונה שצילמתי באפריל 2010 בשאנגחאי. "הפינה המיואשת ביותר" – נכתב באינטרנט על מתחם השידוכים בפארק רנמין בשאנגחאי. לא ראיתי ייאוש על הפנים של האנשים בפארק ז'ונגשאן בבייג'ינג, אבל זה אולי מפני שאני לא יודעת לקרוא טוב-טוב את פני הייאוש כאן.

     

    ''

      26/5/13 03:24:

    זו תגובה מרוכזת לתגובות שקיבלתי אתמול. תודה לכולכם. כיף להתחתן איתכם בבלוגוספירה קריצה

    הלנה - תודה על ההפניה למקורות. אני מפנה ל"שדה". תראי, לא חיפשתי שידוך לבן ובטח לא לעצמי [הלו מולי יקר]. אבל כשההורים התחילו להקיף אותי ולהציע, נכנסתי לסיפור סיני ואנושי מרגש.

    נ.י.ל.י - גם אני לא צוחקת מ"המסורת רבת השנים", צחקתי מעצמי ומהאימהות הבלתי נשלטת שבי. האינטרנט פתח עולמות נהדרים של חיים, כולל זיווגים. גם שלנו בעכבר קפה, לא? 

     CCN - למה לא? אפשר לשנע את הרעיון לכל מקום. צריך שיהיה משהו "נכון " בו - פאנג-שוויי [=רוח-מים].

    מכבית - את צודקת, זה מכבש, רק כדאי שנשים לב כמה התרבות האמריקאית ובעיקר הקולנוע האמריקאיי "הידק" את הנושא במאה האחרונה. אגב, המינוח "שארית"  [כן, בררר - אהבתי] הוטבע באינטרנט בסין והופץ על ידי בלוגרים. הכתיבה בבלוגים עוקצנית כאן. יש! 

    במבי בגוב האריות - ללמוד מעט מעמים אחרים זה טוב ומוכר ליהודים. לגבי היכרויות, אין לדעתי מגבלות: הורים, דודים, חברים, אחים, כלבים - כולם סייענים.

    שוש - היכרות בפארק היא רק הילוך ראשון. אחר כך בודקים ולא כופים. אבל ברור שיש פציעות בדרך. עמנב - לא באתי לחפש כלה לסלע. אני מעוניינת בכל מי שסלע יהיה מעוניין בה. ובקשר לסיניות: חמש שנים אני חיה במחיצתן, זה לא אומר משהו אנושי על בחירה? 

    עוזי - "כלים שלובים" - רעיון טוב. זה גם שם המשחק בנישואים. אהבתי את התגובה הפיוטית שלך.

    לכל ילד מגיע - כן, יש גירושים אבל פחות מאשר במערב. אגב, גם בנושא הזה ההורים מתערבים חזק-חזק! אכתוב על זה בהזדמנות אחרת.

    באבא יאגה - את תמיד קולעת. יחד עם הסחורות מסין עוד יגיעו הרבה דברים אחרים. בקשר לתהליך, אז גם יתומים מגיעים לשםבעצמם וגם קרובי משפחה נרתמים. מקום עם דאגה... 

    יענקלהטל - כאמור, זה פתוח. הסינים גמישים ואלופים באילתורים. 

      26/5/13 01:23:
    שושן, את כה משעשעת באופן התבוננותך וכתיבתך שזה מענג. האם לסינים יש גם יריד שבו ילדים מנסים למצוא שידוך להורים גרושים, או שזה רק חד דורי?
      26/5/13 00:18:
    חבל שלא הייתי שם, הייתי מוכנה לחתן את הבן שלי ומהר, אבל עם סינית? נו, צריך "לקנות" את הרעיון ולייבא אותו עם שאר הסחורות מסין. אתגר בשבילך, שושן!. אם תייבאי את הרעיון אלינו, אולי גם אצרף את עצמי, אבל, לצערי, אני יתומה. נהניתי לקרוא.
      25/5/13 22:55:
    יופי של פוסט. מסקרן ומעורר תהיות. תגידי הרבה מהם מתגרשים?
      25/5/13 20:03:
    כמה סין רחוקה - נסיון "פואטי" בעקבות פוסט הקריצה החביב: הסינים אומה צייתנית אומרים רק ילד אחד, כולם כך עושים אומרים לך אותה התספורת, כולם מסתפרים אומרים לך עם מי להתחתן אתה מסודר משטרה שם לא מזמן - משטרת מחשבות אצלנו כאוס, בנמלים שולט ברבר כיעור וחוצפה מציפים רחובות ילד מורד בהורים מכות נותנים למורים אנחנו בעד חופש בחירה ולהם נוח בהכנעה והכוונה קרבו את שני אלה לכלים שלובים אולי יתאזנו בהם קצת המפלסים
      25/5/13 19:57:
    כמה סין רחוקה - נסיון "פואטי" בעקבות פוסט הקריצה החביב: הסינים אומה צייתנית אומרים רק ילד אחד, כולם כך עושים אומרים לך אותה התספורת, כולם מסתפרים אומרים לך עם מי להתחתן אתה מסודר משטרה שם לא מזמן - משטרת מחשבות אצלנו כאוס, בנמלים שולט ברבר כיעור וחוצפה מציפים רחובות ילד מורד בהורים מכות נותנים למורים אנחנו בעד חופש בחירה ולהם נוח בהכנעה והכוונה קרבו את שני אלה לכלים שלובים אולי יתאזנו בהם קצת המפלסים
      25/5/13 19:07:
    FaceBook דור ראשון
      25/5/13 17:02:
    יפה, מעניין והומוריסטי, שושן. מניסיוני, מאחורי כל צחוק מסתתרת גם אמת. את באמת מעוניינת בכלה סינית? כל טוב ושבוע טוב, עמוס.
    השאלה אם הילדים מוכנים לפגוש את מי שההורים מצאו לו בפארק...
    איזה כיף. פוסט נפלא. ואולי עלינו להיות צנועים מעט, וללמוד מעט מהלכותיהם של עמים אחרים? נראה לי שפארק היכרויות הוא רעיון די מדליק (לגבי אמא ואבא??? אולי על זה הייתי מוותר).
    פוסט נהדר! תשובתכן לד"ר לאה דיכאה אותי, חשבתי על המכבש הזה שם, וכאן, שמחה שלבנותיי יש בני זוג, "שארית", בררר...
      25/5/13 13:15:
    וואו על דבר כזה לא שמעתי . אוליי כדאי להביא את הרעיון הזה גם לארץ?
      25/5/13 12:25:
    מעניין ומסקרן...אוהבת סיפורים על עולם אחר משלנו!
      25/5/13 12:22:

    הענקת כאן לרבים ויותר לרבות הנאה אימהית מרנינה!

    ממרום גילי צפיתי בזיווגים רבים-טבעיים ושידוכים

    הזוג הכי אוהב ותומך שאני מכירה-הם ישראלי והולנדית שהכירו דרך מחשב באוניברסיטה בהולנד.

    כולם צחקו בתחילה ועתה הם יחדיו באש ומים-תרתי משמע! לטוב ולרע!

    אהבה חזקה יותר מברזל נוקשה-ורכה יותר מחמאה.

    אז לא צחקתי מהמסורת רבת השנים שתארת-להפך!!

    תודה יקירה על השיתוף המתמיד בחוויותיך שם בקצה השני של הכדור הכחול היפיפה שלנו.

      25/5/13 12:14:
    שושן יקירתי, איזה חיוך ענק הלבשת על פני עם הפוסט המרנין הזה! הצילומים, כרגיל, נפלאים. אג לגבי המסורת של השידוכים הסינית, בספר "הוואי" מתאר ג'יימס מיצ'נר בדקדקנות אופיינית לו את המנהגים בתחום הזה בכל מיני אזורים בסין, בדרכו המרתקת. ואת רואה< חיפשת שיגוך לבן ומצאת מחזר לעצמך! יופי של פוסט יקירתי
      25/5/13 08:29:

    צטט: גלית א' 2013-05-25 07:47:40

    מרתק, כמו כל הפוסטים שלך. ומסקרן ומעורר שאלות. למשל:

    1. האם במקרה שההורים מגיעים להסכמה, הילדים מצייתים? ואז איך נמשך התהליך?

    2. האם נכונה השמועה שבסין כבר קיים מחסור בנשים, בגלל מגמה של הפלת עוברים ממין נקבה, והאם זה בא לידי ביטוי באירועים מהסוג הזה?

     

    ========

    תודה, גלית א' על המשוב. לגבי השאלות שלך:

    1. הילדים לא עושים כאן דברים שלא נראים להם. הם שותפים פעילים בהחלטות. ההורים מתניעים את המהלך אבל לא סוגרים אותו. נדמה לי שאפילו בב"ב [=בני ברק] אין הכרעות גורפות בלי "לשאול את הנערה" וגומר ברוח המקרא.

    2. כן, יש פער מספרי שבא לביטוי במספר רב יותר של בחורים, אבל הבחורות בערים הגדולות, ובעיקר המשכילות, לא נהנות ממנו. פרטים נוספים כתבתי בתגובה לדוקטורלאה.

      25/5/13 08:21:

    צטט: ד'ר רותי לאופר 2013-05-25 05:26:41

    מעניין.. אבל אולי בכל זאת יש דברים שאנחנו לא יכולים לישות בשבילם

     

    =========

    את צודקת, דר' רותי לאופר. הרבה מאוד דברים אנחנו לא יכולים לעשות בשביל הילדים הישראלים שלנו, ויכול להיות שגם הסינים לומדים את זה בימים אלו באופן יותר חריף. אני מודה שהכל קרה בפארק ז'ונגשאן בגללי ובשבילי. המסר מתחבר לאימל נחמד מאוד שקיבלתי מחברה שגרה בשאנגחאי. אני מצטטת שורה קצרה שלה: "אני אעשה לי נכד לבד וזהו".

      25/5/13 08:17:
    פוסט נהדר..... סוף שבוע נפלא...
      25/5/13 07:47:

    מרתק, כמו כל הפוסטים שלך. ומסקרן ומעורר שאלות. למשל:

    1. האם במקרה שההורים מגיעים להסכמה, הילדים מצייתים? ואז איך נמשך התהליך?

    2. האם נכונה השמועה שבסין כבר קיים מחסור בנשים, בגלל מגמה של הפלת עוברים ממין נקבה, והאם זה בא לידי ביטוי באירועים מהסוג הזה?

      25/5/13 05:26:
    מעניין.. אבל אולי בכל זאת יש דברים שאנחנו לא יכולים לישות בשבילם
      25/5/13 03:45:

    צטט: יאיר גרוסמן 2013-05-25 01:16:04

    מעולה. תגידי, הילדים שלהם יודעים שההורים מחפשים להם שידוך בפארק או שזה סוד?

     

    =========

    יודעים, יודעים, יאיר. אבל זה מקום דיסקרטי. אגב, לפעמים מגיעים גם דודים ודודות, ראיתי גם כמה "ילדים" בשטח. הכל יותר מורכב, אבל פוסט הוא מצע קצר.

      25/5/13 03:41:

    צטט: perach1 2013-05-25 00:32:45

    מיליון סינים לא טועים .. (: זוג דגים דווקא נשמע הרבה יותר מבטיח .. תודה על הפוסט והתמונות הנפלאות !

     

    ==========

    תודה פרח1.
    מיליארד, מיליארד. זאת הזדמנות לכתוב שאת המשפט בסיום  שאלתי ממולי ויץ, בן הזוג שלי. הוא לקח את הביטוי
    "מיליאר סינים לא טועים" והוסיף את ההמשך המתבקש, כי בסין יש 1.4 מיליארד אנשים. 400 מיליון אנשים הם לא מספר זניח, ואולי הם אלו שטועים...

      25/5/13 03:31:

    צטט: חכמה 2013-05-24 23:09:02

    הפוסטים שלך תמיד מקוריים, מעניינים, מביאים זוויות לא צפויות ובכלל גורמים לי לחייך ולהכיר לך תודה על הכתיבה.

     

    =========

    תודה, חכמה., תודה. נעים ומעניין איתך ואתכם לשוטט במחילות ה"עכבר תה" שלי.

      25/5/13 03:28:

    צטט: קביאר 2013-05-24 22:06:03

    מסתבר שלא משנה כמה אנחנו משכילות, עצמאיות, פרופסיונליות, נשות העולם הגדול אנחנו רוצות את הילדים נשואים. עולם כמנהגו נוהג

    ======

    את צודקת. כמו שכתבתי, באתי לפארק כאדם סקרן ובראש של אדם אקדמי ונסחפתי להורות ללא גבולות.

     

      25/5/13 03:22:

    צטט: דוקטורלאה 2013-05-24 21:43:26

    קראתי ונהניתי. התמונות נפלאות. באשר לנושא עצמו - זו התרבות המקומית. אי אפשר לשפוט אותה בקריטריונים של תרבות אחרת. אני מחזיקה אצבעות להמשך היחסים הטובים עם הבן.

     

    =========

    תודה, דוקטורלאה.

    ברמה האישית - היחסים עם הבן טובים. גם אני מקווה שהם ימשיכו להיות טובים. כמה אני יכולה להזיק לו מרחוק? :-)

    ברמה הלאומית - זו באמת תרבות מסוג סיני אבל יש בה מאפיינים אוניברסליים. למיעוט נסיוני, רוב ההורים נוטים לעשות פעולות שונות של שידוך, גם כשאין שום מקום לדאגה. בסין יש לזה מניעים מורכבים יותר.


    אני מצרפת כמה נתונים שהשמטתי מהפוסט כדי לא להכביד:

    * * בחירת בן זוג היא מעין תעודת ביטוח לעתיד של הילדים ושל ההורים. [תוכניות הפנסיה כאן לא דומות למה שאנחנו מכירים במערב.] 

    * * אחת מכל חמש נשים בסין, בגיל 25 – 29 , אינן נשואות.

    * * הלחץ על בנות להינשא משתקף בשפה: בחורה בת 24-23 שלא נישאה מכונה wǎnhūn  [=מאוחר נשוי] כי באופן מסורתי גיל הנישואים הוא  22-20; בחורה מבוגרת כבת 28 מתויגת במילה: shèngnǚ  – שארית [leftover].

    * * בנות שרכשו השכלה גבוהה, ובמיוחד בעלות תואר שלישי, מתקשות למצוא בן זוג בעל השכלה מקבילה. על כך אומרים בסין: "יש נשים נשואות; יש נשים שלא נישאו; ויש נשים שהן בוגרות ביי-דה [=אוניברסיטת בייג'ינג]". "הלך עליהן", לאחרונות.

    * * הלחץ החברתי על הבחורים לרכוש השכלה ולהתבסס כלכלית יוצר פער גילי בין בני הזוג. הם נישאים בגיל 33, והן – בגיל 23 בקירוב.

    * * תשומת הלב ב"אדם הנכון" מבחינה חומרית [הקנקן] באה על חשבון בחירה באישיות [מה שבתוכו]. יש לזה מחירים. 

      25/5/13 02:51:

    צטט: אביה אחת 2013-05-24 20:36:50

    מקסים מקסים מקסים :) נהניתי כל כך - שבת טובה

     

    =====

    תודה תודה תודה, אביה. שבת יפה זורחת היום פה.... 

      25/5/13 02:25:
    יופי של פוסט, שושן, אבל האם הוא שווה את זה שסלע לפחות יחזיר את השגריר שלו ממך להתיעצויות, אם לא ממש ינתק את היחסים? :-)
      25/5/13 01:16:
    מעולה. תגידי, הילדים שלהם יודעים שההורים מחפשים להם שידוך בפארק או שזה סוד?
      25/5/13 00:32:
    מיליון סינים לא טועים .. (: זוג דגים דווקא נשמע הרבה יותר מבטיח .. תודה על הפוסט והתמונות הנפלאות !
      24/5/13 23:09:
    הפוסטים שלך תמיד מקוריים, מעניינים, מביאים זוויות לא צפויות ובכלל גורמים לי לחייך ולהכיר לך תודה על הכתיבה.
      24/5/13 22:06:
    מסתבר שלא משנה כמה אנחנו משכילות, עצמאיות, פרופסיונליות, נשות העולם הגדול אנחנו רוצות את הילדים נשואים. עולם כמנהגו נוהג
      24/5/13 21:43:
    קראתי ונהניתי. התמונות נפלאות. באשר לנושא עצמו - זו התרבות המקומית. אי אפשר לשפוט אותה בקריטריונים של תרבות אחרת. אני מחזיקה אצבעות להמשך היחסים הטובים עם הבן.
      24/5/13 20:36:
    מקסים מקסים מקסים :) נהניתי כל כך - שבת טובה
      24/5/13 19:01:

    צטט: ~בועז22~ 2013-05-24 18:49:09

    איזה יופי. כמה נהניתי לקרוא. פשוט יופי!!! ומה זה העץ המדהים, זה שמוקף בגדר ירוקה?

     

    =====

    היי בועז22, תודה על התגובה. זה עץ ברוש עתיק. הוא זקן ימים עם בלוטות זקנה. פארק ז'ונגשאן צמוד לעיר האסורה, והיה בעבר חלק מה"קרייה" הקיסרית. העצים טופלו, נשמרו והם מאריכים  לחיות. עצים ישישים. הם מדהימים. יום אחד אכתוב פוסט רק על העצים כאן. עוד אגדה אורבנית....

      24/5/13 18:55:

    צטט: מרב 1956 2013-05-24 18:40:14

    פוסט מקורי ומעניין מאוד.

    נהניתי.

    תודה

     

    ====

    תודה, מרב, על המשוב. זה יצא כך בחיים...

      24/5/13 18:49:
    איזה יופי. כמה נהניתי לקרוא. פשוט יופי!!! ומה זה העץ המדהים, זה שמוקף בגדר ירוקה?
      24/5/13 18:40:

    פוסט מקורי ומעניין מאוד.

    נהניתי.

    תודה

    0

    זוג דגים - מצאתי לך אישה בפארק ז'ונגשאן בבייג'ינג

    43 תגובות   יום שישי , 24/5/13, 17:42

    שלום סלע, בן יקר שלי,

     

    אני הולכת לעשות לך פדיחה בפוסט. תשמע איך צללתי לסיפור סיני.


    זה התחיל כביקור אקדמי-תיירותי. נסענו: פרופסור ג'ואן צ'אנג [קולנוענית ומרצה לקולנוע] ופרופסור לי [מרצה למדעי החברה], לפארק ז'ונגשאן, הצמוד לעיר האסורה בפאה המערבית שלה. כל יום ראשון, בין 14:00 ל- 16:00 מתקיים בקצה הצפוני של הפארק, ליד "הנהר האחורי", מעין יריד שידוכים המוני. הורים לבנות ולבנים עסוקים – כמוך – עושים להם ת'עבודה. מחפשים להם בן/בת זוג ראויים לפי פרמטרים רציונליים ובלי ירח וכוכבים.


    ''

    Xiāngqīn huì [= לזווג פגישה]. יורים בירח בשבילכם.

     
    אבל הפארק דואג לאיזונים. הוא פורח במרבדים של צבעונים לאחר שהאדמוניות נבלו. מעל – עצי ברוש עתיקים מופלגים, בשוליים – תעלת מים/נהר/חפיר תחת חופת ענפי ערבה. תפאורה שממלאת בלב ההורי את הנשמה החסרה.


    ''

     

    חכה, תקשיב.

    שוטטתי בסקרנות בין אלפי ההורים היושבים בעיקר על שרפרפים נמוכים ומרכותלם ה"ילדית" מונחת לפניהם על דף נייר A4. דף עם פרטים אישיים חשובים, כתובים או מודפסים. כללית אני קוראת הכי מהר את המספרים: בת, נולדה בשנת 1985, גובה 1.65 מ', משקל 51 ק"ג [זה לא מהשיר על דינה ברזילי], הכנסה, מקצוע, השכלה [לא תמיד מפרטים את מלוא ההשכלה של הבת כדי להרחיב נגישות] וגומר. ההורים מחפשים גבר מבוגר ממנה בחמש שנים. מבוסס, אם לא הבנת טוב. הם לא מרשים לצלם.


    ''

     

    כולם מדברים עם כולם. צעיר מערבי תמיר – "lǎo wài" – הם אומרים בנוסח לא מנומס – מושך אליו התקהלות במעגל. אני מצלמת. הוא דומה לך. חחחחח. הוא ניגש אליי. "הסינים חושבים שאת אימא שלי". דייז מאירלנד, נמצא זמן קצר בסין, מחפש ברצינות בת זוג. יודע לאן לבוא כדי להישאר בסין.



    ''

     

    הסיבוך

    לשאלה של הסינים מה אני עושה כאן ענתה פרופסור לי שאני מחפשת אישה לבן שלי. כי מה יכלה לומר להם? ומרגע זה הוקפתי במעגלים של הורים, בהצעות על דפים קטנים, בתמונות, ובעקשנות רודפת.

    אתה מבין מה קרה לי? נסחפתי. מסתם צופה "קרה" הפכתי לאימא מעורבת.


    הנה שלוש הצעות שלא הרפו: הראשונה – רופאת לב, בת 31. הראו לנו תמונה שלה בטלפון הנייד. מי רואה באור יום כזה? ההורים נעימים מאוד. הצעה שנייה: כלכלנית, עוסקת בהשקעות, בעלת תואר שני מאוניברסיטת קיימברידג', עבדה בסטנלי מורגן. רגע, חכה. האימא שלה הגיעה אלי גם אחרי שהתרחקתי, כדי לומר שהן יגיעו לישראל, רוצים להשקיע, לעשות עסקים. מעוניין?
    הצטלמנו. מצדנו, אנחנו כבר מחותנות. השלישית: יפה כשחקנית. מטר שמונים. בוגרת אוניברסיטת רנמין. קצת פחות יוקרתית מביידה וצ'ינגחואה, אבל אל תתנשא. יש לה הורים מאוד נאים ומרשימים. מצדי... מה אתה צוחק?


    זה לא בא בלי שאלות

    "אז מה את חושבת, הבן שלך יבוא לכאן או הבת שלנו תבוא לישראל?"

    "למה אתה מעוניין בסינית אם אתה לא בא לסין?"

    "אז מה אתה עושה? איפה אתה עובד?"

    "האם התחתנת בעבר?"

    "יש לך תמונה שלו?" [איזה מן אימא אני בלי תמונה של הילדים שלה!]

    "את אוכלת חזיר?"

    ??

    זו שאלה מתקילה. תראה חשיבה של אימא: אני חושבת לעצמי שהשואלת לא רוצה שהבת שלה תינשא ליהודי. אז אני עונה: "כן, אני לא דתייה". שקט השתרר בצד הנגדי. זה לא טוב. ג'ואן אומרת לי שהם מוסלמים [hui zu], והם אלו שלא אוכלים חזיר. לא עברתי את המבחן. ירד מהפרק.

     

    מה לא שאלו אותי?

    מה את עושה? או במילים של הורים שאני מכירה: "מה ההורים שלו עושים?".

    נימוס סיני מעודן. ניהאו. אין עליכם בשמירה על ה"פנים" miànzi [הכבוד] גם של אימא מניפולטיבית [הפוסט הזה הרי עושה מניפולציה עליך].


    התרה

    אל תשאל אותי שאלות: למה זה מתקיים? מי צריך את זה – ההורים? הילדים? ככה זה בסין. והילדים צייתנים. זה נוהג עתיק ועמיד יותר מהעצים בפארק.


    ''

     

    אפילוג במזל דגים

    כשיצאנו, ניגש אלינו גבר בן 47 שיצא לחפש לעצמו אהבה. ג'ואן פנויה, אבל "הוא", היא אומרת לי, "מעוניין בך". הסינים לא יודעים לקרוא את הגיל שלנו. כמו שאנחנו לא קולעים לגיל שלהם. הוא מציע לנו לבקר במסדרון עם אקווריומים, שנמצא בפארק מאחורי אולם הקונצרטים. הדגים מסמלים שפע. זה נכון מאוד להיום. אז תהיו זוג דגים, לא יונים. זה רע?

     

    ''


    ''

    אז תהיו זוג דגים לא זוג יונים, זה רע?

     
    זיווג ישיר

    אם לא מתאים לך שידוך של אימא, אז כל שבת בבוקר מתקיים יריד אישי במקדש השמיים. מפגש פנים-אל-פנים. ועל זה נאמר: "זיווג משמיים".


    משפט לסיום

    תקשיב לי, בן שלי, אל תפסול בפסקנות מערבית חותכת. מילארד סינים לא ... אולי רק ארבע מאות מיליון טועים.



     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      יסינראל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין