עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    צב אחרי בן-אדם

    20 תגובות   יום שבת, 18/5/13, 13:26

    צב אחרי בן-אדם

     

    בספרו "משפחתי וחיות אחרות" (מומלץ!), מספר ג'ראלד דארל על צב שגידל באחת הווילות שבהן התגורר כילד באי קורפו, שהיה ממהר אליו כל פעם ששמע אותו בגן. היה לי קשה לתפוש, שצב מסוגל לפתח יחס אל בן אדם, עד שהתנסיתי בכך בעצמי.

     

    "צבי, צבי, אוכל!" אני קורא לו בבקר, כשאני מביא לו עלי חסה.

    מכל מקום בו הוא נמצא, צבי נענה לקריאתי, וממהר לבוא, ולמרות שצב הוא סמל האיטיות, צבי שלנו יודע לרוץ!

     

    מצאתי אותו בבית-ברל, שליד כפר סבא, והוא חיית המחמד היחידה אצלנו בבית, מזה כ-35 שנים. הוא היה ממש קטנטן, כשני סנטימטרים בלבד, כשהרמתי אותו מן האדמה. הכנסתי אותו לתוך קופסת גפרורים, כדי שלא ייפגע בטלטולי הדרך לירושלים, וכדי שיהיה לו מספיק אוויר לנשימה, וכך הבאתי אותו הביתה. במשך השנים הארוכות שצבי חי בבית, הוא מגלה משיכה מיוחדת אלי, והוא מניח לי ללטף את ראשו. בתחילה היה מכניס את הראש לשריון, באופן אינסטינקטיבי, בכל נגיעה, אך עתה נראה כאילו הוא נהנה מליטוף הראש והגרון. ברבות השנים, התחיל לזהות את קולי, והוא נענה לקריאותיי ובא אלי ממש בריצה.

    תהיתי - אולי הצב נקשר אלי בתהליך של החתמה, הרי היה עוד תינוק בן יומו, להערכתי, כשמצאתי אותו. אך מצד שני, יש בי ספק. צבים בוקעים מביצתם כשאמם אינה נמצאת לידם, אז אולי לא קיים אצלם תהליך החתמה? ניסיתי למצוא תשובה במרשתת, אך לא הצלחתי. מצאתי בה תשובה להתנהגות אחרת של צבי, שנראתה לי תמוהה.

     

    כשבגר - בגיל חמש עשרה, בערך - הוא החל להתנהג בצורה מוזרה. הוא היה "מרחרח" את הסנדל שלי, אחר כך היה נותן לסוליה נשיכות ומתחיל לנגוח בה, ואחר כך היה מטפס לי על כף הרגל. גיליתי במרשתת, שאלה סימני חיזור אצל צבים, ומאז, כשהוא מטפס על הרגל אני מוריד אותו  אני לא צריך רגל בהריון!

     

    בשבוע שעבר, כשנכדתנו הקטנה בילתה אצלנו, צבי, כמובן, בא אלינו, וכהרגלו, החל בתהליך החיזור אחרי הסנדל שלי. נכדתנו התכופפה אל צבי והרימה אותו, כפי שהיא עושה תמיד, וביקשתי ממנה להניח אותו, ורק ללטף. בעדינות הניחה את הצב על המרצפות, לטפה אותו בשתי הידיים, ואז רכנה אליו ונתנה לו נשיקה בכיפת השריון.

    הלכנו לעבר אדנית אחת, שנכדתנו זרעה בה שעורה, שבשלה ועתה המתינה לקציר, וצבי מיהר אחרינו. הפעם הוא לא הסתפק בנשיכת הסנדל, אלא נשך גם את אחת הבהונות.

    "אוח", פלטתי, והתכופתי לראות מה הנזק.

    "מה קרה לך סבא?" שאלה הקטנה.

    "צבי נשך אותי בבוהן הזאת", הצבעתי על הבוהן שננשכה, "אבל זה מאהבה".

    "לך, צבי, קישטא", נופפה הקטנה באצבעה על צבי. היא רכנה אל הבוהן, בחנה אותה, ואז התכופפה ונשקה לה, כמו שנשקה קודם לכן לצב.

    לבי עלה על גדותיו.

    "זה כואב לך, סבא?" שאלה הקטנה בדאגה.

    "כבר לא, מתוקה שלי".

    כך, למעשה, חיזקתי אצל הנכדה את המיתוס שעליו גדלתי בילדותי – הנשיקה מעבירה כל כאב.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/6/13 23:04:

      צטט: פרמינה 2013-06-01 12:51:53

      אחד הספרים המתוקים ביותר שקראתי, מתוקים גם אתם ומתוקה מאוד חיית המחמד המופלאה שלכם....בהצלחה בהמשך...:-)

      תודה רבה, טלי.

      אני אוהב מאד את ג'ראלד דארל עוד מאז שספריו "ברברי הסוואנה" ו"היער השיכור", התפרסמו לראשונה בעברית ב"ספרייה לעם" של "עם עובד".

      שבוע טוב, עמוס.

        1/6/13 12:51:
      אחד הספרים המתוקים ביותר שקראתי, מתוקים גם אתם ומתוקה מאוד חיית המחמד המופלאה שלכם....בהצלחה בהמשך...:-)
        26/5/13 17:09:

      צטט: face 2013-05-26 13:17:00

      איך הזכרת לי עכשיו את הספרים ההם. איך? :))

       


      לי יש שני צבים בגינה. אחד צב מרוץ שאוהב בעיקר תפוחים ולא מפחד מכלום והשנייה צבה,

      היא אריסטוקרטית ואפשר לראות את זה לפי הדרך שהיא לא נותנת לו להתקרב אליה ובורחת ממנו [הוא באמת ערס ויותר מהיר ממנה] היא אגב, להבדיל ממה שקורה אצל בע"ח, הרבה יותר יפה..

       

      [אולי באמת הגיע הזמן לכתוב עליהם קצת אצלי. עשית לי חשק עכשיו צוחק ]

      תודה רבה לך, וברוכה הבאה.

      אני שמח שהסיפור הקצרצר שלי מצא מסילות אליך, ושמח לשמוע שיש עוד מי שמחזיק צב(ים) כחיית מחמד. גם הצב שלנו הוא מהיר ומוצא חן ביניי הכינוי "צב מרוץ".

      אשמח לקרוא מה שתכתבי על הצבים שלך.

      שבוע טוב, עמוס.

        26/5/13 13:17:

      איך הזכרת לי עכשיו את הספרים ההם. איך? :))

       


      לי יש שני צבים בגינה. אחד צב מרוץ שאוהב בעיקר תפוחים ולא מפחד מכלום והשנייה צבה,

      היא אריסטוקרטית ואפשר לראות את זה לפי הדרך שהיא לא נותנת לו להתקרב אליה ובורחת ממנו [הוא באמת ערס ויותר מהיר ממנה] היא אגב, להבדיל ממה שקורה אצל בע"ח, הרבה יותר יפה..

       

      [אולי באמת הגיע הזמן לכתוב עליהם קצת אצלי. עשית לי חשק עכשיו צוחק ]

       

        26/5/13 13:04:

      צטט: יסינראל 2013-05-26 05:42:32

      ע-מוס, שלושים וחמש שנה אתה ביחד עם צבי??!! לימדת אותי משהו עמוק וחשוב על החיים. למה צריך להביא לו אוכל מיוחד, מה שיש בגינה לא מספיק לצבים? ומ ה עושים כשנוסעים לחופשה? ליטוף למחמד ולחמודה, שושן

      תודה רבה, שושן.

      אכן, צבי חי אתנו כ-35 שנים, והוא ממש עוד בן משפחה. לא האמנתי שזוחלים מסוגלים לפתח יחס אל בני אדם, ולתקשר אתם בדרכם שלהם, עד שצבי הוכיח לי שהם יכולים. למעלה מ-30 שנה צבי חי בקופסת קרטון במרפסת דירתנו בירושלים, והתרגל לאכול קליפות ועלי חסה. במשך השנים, נעשה אנין טעם והיום הוא אוכל רק עלי חסה, וצמחי בר שאני עוקר מהגינה.

      כל טוב וד"ש למולי, עמוס. 

        26/5/13 05:42:
      ע-מוס, שלושים וחמש שנה אתה ביחד עם צבי??!! לימדת אותי משהו עמוק וחשוב על החיים. למה צריך להביא לו אוכל מיוחד, מה שיש בגינה לא מספיק לצבים? ומ ה עושים כשנוסעים לחופשה? ליטוף למחמד ולחמודה, שושן
        22/5/13 00:36:

      צטט: bonbonyetta 2013-05-21 21:33:39

      *
      מקסים

      תודה רבה, וברוכה הבאה לאתרי.

      כל טוב, עמוס.

        21/5/13 21:33:

      *
      מקסים

        21/5/13 19:23:

      צטט: שטוטית 2013-05-21 19:10:34

      איזה סיפור מתוק צבי, נכדה וסבא, אתה יכול לכתוב על כך ספר ילדים עם איורים יפים תודה :-)

      תודה רבה, שטוטית.

      ניסיתי היום להסביר את התנהגות הצב לילד אתיופי בן 10 שאני חונך, ואני חושב שהוא לא כל כך הבין את הסנדל כתחליף לבת זוגחיוך.

      תודה על האמון, אך לא נראה לי שאכתוב אי פעם ספר ילדים.

      כל טוב, עמוס.

        21/5/13 19:10:
      איזה סיפור מתוק צבי, נכדה וסבא, אתה יכול לכתוב על כך ספר ילדים עם איורים יפים תודה :-)
        20/5/13 08:05:

      צטט: ההלך 2013-05-20 06:43:44

      איזה סיפור מקסים ויפה. נהנתי מאוד לקרוא.
      תודה רבה, מיכלי.
      אני נהנה מחברתו של הצב מדי יום, מזה כ-35 שנה!
      כל טוב, עמוס.
        20/5/13 08:03:

      צטט: איילת הלר 2013-05-20 06:25:53

      סיפור מרתק ומקסים.

      תודה רבה, איילת, שמח שהסיפור מצא חן בעינייך.

      כל טוב, עמוס.

        20/5/13 06:43:
      איזה סיפור מקסים ויפה. נהנתי מאוד לקרוא.
        20/5/13 06:25:
      סיפור מרתק ומקסים.
        20/5/13 01:16:

      צטט: פו3 2013-05-19 23:39:00

      המלצת על ספר נפלא,קראתי אותו בהנאה גדולה בתקופת הצבא.

      תודה רבה, רויטל.

      אני אוהב מאד את ההומור של דארל. כשהייתי בקורפו, הלכתי לבקר בווילה הלבנה, שבה התגורר, ואותה תיאר בספרו.

      כל טוב, עמוס.

        19/5/13 23:39:
      המלצת על ספר נפלא,קראתי אותו בהנאה גדולה בתקופת הצבא.
        19/5/13 10:35:

      צטט: יעל מ 2013-05-19 10:31:27

      אהבתי את הסיפור! באמת נשיקה מעבירה כל כאב, לא?

      תודה רבה, יעלי.

      כתבתי שזהו "מיתוס", ומי אני שאתווכח עם מיתוסים?

      אם מאמינים זה עוזר, והכאב עובר.

      שבוע טוב, עמוס.

        19/5/13 10:33:

      צטט: sari10 2013-05-18 19:45:51

      עמוס,

      איזה יופי של סיפור!!! עם הנכדה והנשיקה.

      ~~~

      אז תגיד, לא חשבת להביא לצב איזו בת זוג?

      נראה לי שקצת חסר לו  חיוך

      שרי, דאגתך לצב ממש נוגעת ללב.

      כשהיה צעיר, ועדיין לא בוגר, היתה לו בת זוג למשך זמן קצר. הילדים הקטנים ירדו עם הצבה לדשא, ולמשך הרף עין לא השגיחו עליה, וכך יצאה לחופשי, וצבי נשאר עגון.

      אילו ידעתי בזמנו, שהחזקת צבים כחיות מחמד היא אסורה, לא הייתי לוקח את הצב התינוק, אלא משאיר אותו לנפשו. לאחרונה קראתי שאוכלוסיית הצבים מתדלדלת, בשל צמצום אזורי המחיה שלהם, ובשל מפגעים סביבתיים - אין להם בעיה לנסות ולאכול פלסטיק  ולהיחנק.

      עכשיו מאוחר מדי לשחרר את צבי  הוא גם קשור רגשית, וגם ספק אם יסתדר בטבע, אחרי שנות שבי כה רבות.

      שבוע טוב, עמוס.

        19/5/13 10:31:
      אהבתי את הסיפור! באמת נשיקה מעבירה כל כאב, לא?
        18/5/13 19:45:

      עמוס,

      איזה יופי של סיפור!!! עם הנכדה והנשיקה.

      ~~~

      אז תגיד, לא חשבת להביא לצב איזו בת זוג?

      נראה לי שקצת חסר לו  חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין