עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    חתונה.. יש עוד דבר כזה?

    45 תגובות   יום רביעי, 16/1/08, 21:02

    לאחר החתונה של אחותי  הקטנה אבא שלי הכריז בפני : שנה הבאה את מתחתנת!

    אבא שלי עדיין לא הפנים ( למרות שכבר דיברתי עם הורי על כך) שאין בכוונתי להתחתן. הוא דווקא אמור לשמוח שהוא לא צריך להוציא שוב הון על חתונה.כל אקט החתונה הוא נורא גרוטסקי בעיני. המפגש, שמלות הערב, האיפור, האוכל,האוכל,האוכל וכו.

    מעולם לא חלמתי להיות כלה. מעולם לא חלמתי על שמלת כלה, לבושה כולי בלבן ( איכס) מעולם ל רציתי להיות "מלכה ליום אחד" ושכל תשומת הלב תהיה מופנית אלי ( יש לי פחד במה נוראי). מעולם לא רציתי טבעת  ( אני שונאת תכשיטים)

    נישואין בעיני הוא בסך הכול סטטוס חברתי . מעמד שמחייב שני אנשים ואם מחייבים מישהו אז זה כבר די  נורא. למה חייבים לקשור בקשר מסוג זה 2 אנשים? נכון, יש בכך סימבוליקה ורומנטיות אבל יש ככ הרבה מעשים רומנטיים אחרים ומעשה רומנטי טוב הוא מעשה מקורי ומה מקורי כל כך בחתונה? הרי כולם עושים את זה.כמובן שאני לא שוללת זוגיות אם היא נעשית מהטעמים הנכונים ולא רק מטעמי נוחות אלא מתוך אהבה וכבוד וחברות.

    האם חתונה לא נראה לכם קונספט שהוא כבר מזמן פאסה?

     

    *התמונה צולמה בחתונתה  המופלאה של אחותי מתוך הסידרה  a wedding photo album 2006 

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/7/08 15:47:

      חשבתי שרק אני לא נורמלית או שיש לי עיוות גנטי כי כל הבנות

      חולמות מגיל 12 על הקייטרינג, מסע שמלות בצפון דיזינגוף ורב עם מופע סטנד אפ...

      אמרו לי שבאירופה זה אחרת אבל לא יצא לי לבדוק את זה.

       

        30/6/08 10:44:

      צטט: that's me 2008-06-30 04:10:53

       

       

      או כמו שאומר בריאן במונטי פייטון להמונים הצובאים על חלונו :

      YOU ARE ALL INDIVIDUALS

      והם עונים לו בקול אחד ואחיד

      WE ARE ALL INDIVIDUALS

      חוץ מאחד שרוטן

      I AM NOT

      :)

       

       אני חושב שזו בערך הבדיחה הכי אהובה עלי בעולם. צוחק

        30/6/08 10:18:

      אני מאמין בזוגיות.

      כשאמצא את הזוגיות הנכונה, לא ממש משנה לי באיזה סוג טקס נכרוך אותה, אם בכלל. מה שהאישה תרצה.

      לי אין בעיה לחיות בזוגיות, כולל ילדים, בלי לעשות שום טקס.

      וגם אין לי בעיה להשתתף בטקס (חתונה דתית, חתונה אזרחית, חוזה זוגיות. וואטאבר) - דווקא בגלל שהפרוצדורה נראית לי חסרת חשיבות. היא סוג של נייר האריזה של המתנה. מה שחשוב זה המתנה, לא העטיפה שלה.

      מה שבטוח - אם כבר חתונה, אז אותן חתונות המוניות של 500 מוזמנים, כולל כל האנשים הזרים מ"המשרד של אבא", הדי ג'יי עם "קבלו את החתן והכלה", השמלה המנופחת ב-5,000 שקל - זה לא.

      החתונות הכי יפות ומרגשות שהייתי בהן היו צנועות ובטעם טוב.

        30/6/08 04:10:


      הפוסט "קפץ" אז אני אגיב :)

       

      נישואין כנראה זו מסגרת שאינה מתאימה לכל אחד

      כמו סוגים שונים של עבודה

      כמו שהבנתי נכון אבל את לא ממש מאלה שמחשים עבודה בביטוח הלאומי לשתות כוס תה ב10 וללכת ב 1600 הביתה.

      את לא, אבל רבים ורבות כן

      חברה שלי באנגליה החליטה להינשא בטקס משפחתי צנוע בשיטה העתיקה (מסתבר) של האי. חתונה לשנה ויום. לאחר שנה בוחנים שני בני הזוג את מצבם. ואז הם יכולים או להפרד או להנשא שוב לשנה ויום. וכך הלאה .

       

      לאחר שנה היא אגב החליטה שהיא מפסיקה. עבורה זו היתה שנה איומה, ולא בגלל שהוא, בן זוגה בחור איום, ההפך, פשוט היא הפסיקה לצייר ואיבדה את כל שמחת החיים שהיתה לה. אז היא עכשיו החליטה שזהו.

       

      או כמו שאומר בריאן במונטי פייטון להמונים הצובאים על חלונו :

      YOU ARE ALL INDIVIDUALS

      והם עונים לו בקול אחד ואחיד

      WE ARE ALL INDIVIDUALS

      חוץ מאחד שרוטן

      I AM NOT

      :)

        30/6/08 01:16:

      דניאלה יקרה

      דבר ראשון על תתני לכל האנשים הנכבדים האלה עים כל שלל דעותיהם וניסיון חיים עשיר ככל שיהיה

      להשפיע עליך-הם את הטעויות שלהם כבר עשו-ומנסים אכשיו לתרץ כל אחד לפי יכותיו השכליות להסביר את החלטותיו בחיים -זה בכלל לא אמור להשפיע עליך

      חתונה ביסודה שבאה מאהבה ולא מלחץ מביאה עימה הרבה ברכה ויציבות לאדם -הקושי הוא אם כן להתחתן או לא השאלה היותר נכונה היא אם מי?

      אבל כמו כל דבר אחר בחיים הנפלאים שלנו אין פה נוסחאות -פשוט צריך לפעמים לקפוץ למים -

      יש אנשים שקפצו והמים היו קרים -לאחרים מאד חמים ונעימים יש שעשו קפיצת ראש על החרקירי כי רצו לעשות דווין -וקיבלו בומבה בראש-

      פשוט תזרמי בקצב שלך -אל תקשיבי לעצות או ללחצים מצד המשפחה-

      מצד שני את כבר לא ילדה -הגיע הזמן בעה להקים בית ומשפחה-סוויץ קשה אהה

      במיוחד אצלכם במרכז שנהנים מהחיים וממגוון האפשרויות הלא מצומצם למצותם-

      אך אל תשכחי את העיקר -והוא להביא צאצאים והמשכיות לך ולנשמתך-מי יתן ותמצאי קשר רציני בקרוב

      מריאנו-

        3/3/08 14:02:
      את זה הבנתי.. לא ממש הבנתי מה ככ יפה כאן אבל אם אתה מאושר אז מי אני שאתערב לך באושר
        3/3/08 07:09:

       

      צטט: daniela orvin 2008-03-01 17:12:42

       

      צטט: shapirami 2008-02-29 20:00:01

       

       

      צטט: יפעת.ד 2008-02-29 09:54:27

      נראה לי שיש כאן קצת פספוס

       אני אגב מאמינה בתא משפחתי ורואה כל כך הרבה מקרים סביבי שזה עובד.

      זה מקור ובסיס צמיחה טוב לילדים ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת.

      כן יש מקרים שזה לא עובד אבל האלטרנטיבות לא תמיד מוצלחות יותר.

      לפרק זוגיות קשה לעתים הרבה יותר מנשואין.  

      יפה, יפעת.

      מסתבר שיש עוד כאלו שמאמינים בנישואים. אל תתיאשי. אם מוצאים את בן הזוג המתאים זה יכול להצליח.

      אני מכיר כמה "חברים" מהפוסטים למעלה, שיגידו לך שאם תתחפשי לזבוב על הקיר, בחדר של המיועד להיות בעלך, את תוותרי מראש ולא תרצי להתחתן. ובכן, על תאמיני להם/ן.

       

      המשיכי כך.

       

      הנשוי באהבה 35 שנים.

      לא הבנתי למה התחלת את המשפט ב" יפה"

      מפני שכאשר אני מסכים עם הנאמר, אני מתחיל לפעמים עם המלה "יפה" (בסגול).

      להבדיל מרוב המגיבים על הפסט שלך, יפעת דווקא מאמינה במוסד הנישואין, וזה חימם את ליבי.

      מכאן, ועד לפתיחת תגובתי במילה "יפה" (בסגול), קצרה הדרך.

      במחשבה שניה, גם "יפה" בקמץ מתאים לכותבת, אבל זה לא לעניננו כרגע. (גם את יפה, לא להיעלב).

       

       

       

        1/3/08 17:12:

       

      צטט: shapirami 2008-02-29 20:00:01

       

       

      צטט: יפעת.ד 2008-02-29 09:54:27

      נראה לי שיש כאן קצת פספוס

       אני אגב מאמינה בתא משפחתי ורואה כל כך הרבה מקרים סביבי שזה עובד.

      זה מקור ובסיס צמיחה טוב לילדים ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת.

      כן יש מקרים שזה לא עובד אבל האלטרנטיבות לא תמיד מוצלחות יותר.

      לפרק זוגיות קשה לעתים הרבה יותר מנשואין.  

      יפה, יפעת.

      מסתבר שיש עוד כאלו שמאמינים בנישואים. אל תתיאשי. אם מוצאים את בן הזוג המתאים זה יכול להצליח.

      אני מכיר כמה "חברים" מהפוסטים למעלה, שיגידו לך שאם תתחפשי לזבוב על הקיר, בחדר של המיועד להיות בעלך, את תוותרי מראש ולא תרצי להתחתן. ובכן, על תאמיני להם/ן.

       

      המשיכי כך.

       

      הנשוי באהבה 35 שנים.

      לא הבנתי למה התחלת את המשפט ב" יפה"

        1/3/08 17:11:

       

      צטט: daniela orvin 2008-02-27 21:03:25

       

      צטט: brand_nu 2008-02-27 18:50:43

      חתונה זה בסך הכל אקט של גרנדיוזיות בזמן התאהבות.

      זאת התלהבות שמערבים בה את הרבנות.

      אבל למה?  למה זה טוב?

      פרנסה לרבנים.

        1/3/08 17:11:

       

      צטט: יפעת.ד 2008-02-29 10:00:46

       

      צטט: יפעת.ד 2008-02-29 09:54:27

      נראה לי שיש כאן קצת פספוס

       סליחה, שלחתי לפני שסיימתי לכתוב.

      בקיצור יש כאן פספוס נראה לי...

      כשהורים "לוחצים" או שואלים מתי תתחתני זו בעצם דרכם

      להביע דאגה, או את רצונם לראות אותך/אותי "מסתדרת.

      אולי מתקרבת לאופציה שיראו ממני איזה נכד.

      הם בסך הכל רוצים להרגע בעצמם, אצלי לפחות הלחץ הוא לא על הטקס או על סוג "ההתקשרות" אלא בעיקר מאהבתם אלי ורצונם לראות אותי מקימה תא משפחתי משלי.

      אני אגב מאמינה בתא משפחתי ורואה כל כך הרבה מקרים סביבי שזה עובד.

      זה מקור ובסיס צמיחה טוב לילדים ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת.

      כן יש מקרים שזה לא עובד אבל האלטרנטיבות לא תמיד מוצלחות יותר.

      לפרק זוגיות קשה לעתים הרבה יותר מנשואין.  

      בכך שאני מתחתנת אני לא ממש מבינה איך זה אומר לגבי שאני גם " מסתדרת"? לא חושבת שמישהו צריך לפרנס אותי. ואני גם לא ממש מבינה בשביל מה צריך לעשות ילדים. מקסימום לאמץ ילד או ילדה שגורלם מר. אני אישית לא חושבת שאני רוצה ילדים משלי. למה להביא אותם לעולם שעתידו לא ברור? אף אחד לא שאל אותי אם אני רוצה להוולד למה לעשות את זה למישהו אחר? יש  ילדים בכל מני גילאים שכבר קיימים בעולם הזה. לא חושבת שצריך לעשות ילדים.

      ברור שפירוק יותר קשה . זה כמו פרידה מבן זוג חיבור אל אותו בן זוג היא קלה ונעימה פרידה ממישהו אהוב או אהוב לשעבר היא קשה.

        1/3/08 17:03:

       

      צטט: joe harris 2008-02-29 03:11:12

      והתמונה, אגב, פשוט מצוינת. זה קצת מזכיר לי נגינה על פסנתר : מהבחינה הטכנית הטהורה יכולים להיות הבדלים ממש קטנים בין ביצוע של רב-אמן לבין ביצוע של אמן רגיל (במובן של מידת הלחץ שמופעל על הקליד, התזמון וכולי) ובנמשל שלנו אותה אשה היתה יכולה להיות מצולמת ממש שניה אחרי בתאורה מעט שונה והמשמעות היתה יכולה להיות שונה לחלוטין.

      thanks למרות שהתאורה היתה נשארת אותו דבר .זו אני שהבזקתי עם הפלאש לפנים אבל מבחינת ההבעה זה נכון

        29/2/08 20:00:

       

       

      צטט: יפעת.ד 2008-02-29 09:54:27

      נראה לי שיש כאן קצת פספוס

       אני אגב מאמינה בתא משפחתי ורואה כל כך הרבה מקרים סביבי שזה עובד.

      זה מקור ובסיס צמיחה טוב לילדים ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת.

      כן יש מקרים שזה לא עובד אבל האלטרנטיבות לא תמיד מוצלחות יותר.

      לפרק זוגיות קשה לעתים הרבה יותר מנשואין.  

      יפה, יפעת.

      מסתבר שיש עוד כאלו שמאמינים בנישואים. אל תתיאשי. אם מוצאים את בן הזוג המתאים זה יכול להצליח.

      אני מכיר כמה "חברים" מהפוסטים למעלה, שיגידו לך שאם תתחפשי לזבוב על הקיר, בחדר של המיועד להיות בעלך, את תוותרי מראש ולא תרצי להתחתן. ובכן, על תאמיני להם/ן.

       

      המשיכי כך.

       

      הנשוי באהבה 35 שנים.

        29/2/08 10:00:

       

      צטט: יפעת.ד 2008-02-29 09:54:27

      נראה לי שיש כאן קצת פספוס

       סליחה, שלחתי לפני שסיימתי לכתוב.

      בקיצור יש כאן פספוס נראה לי...

      כשהורים "לוחצים" או שואלים מתי תתחתני זו בעצם דרכם

      להביע דאגה, או את רצונם לראות אותך/אותי "מסתדרת.

      אולי מתקרבת לאופציה שיראו ממני איזה נכד.

      הם בסך הכל רוצים להרגע בעצמם, אצלי לפחות הלחץ הוא לא על הטקס או על סוג "ההתקשרות" אלא בעיקר מאהבתם אלי ורצונם לראות אותי מקימה תא משפחתי משלי.

      אני אגב מאמינה בתא משפחתי ורואה כל כך הרבה מקרים סביבי שזה עובד.

      זה מקור ובסיס צמיחה טוב לילדים ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת.

      כן יש מקרים שזה לא עובד אבל האלטרנטיבות לא תמיד מוצלחות יותר.

      לפרק זוגיות קשה לעתים הרבה יותר מנשואין.  

        29/2/08 09:54:
      נראה לי שיש כאן קצת פספוס
        29/2/08 03:11:
      והתמונה, אגב, פשוט מצוינת. זה קצת מזכיר לי נגינה על פסנתר : מהבחינה הטכנית הטהורה יכולים להיות הבדלים ממש קטנים בין ביצוע של רב-אמן לבין ביצוע של אמן רגיל (במובן של מידת הלחץ שמופעל על הקליד, התזמון וכולי) ובנמשל שלנו אותה אשה היתה יכולה להיות מצולמת ממש שניה אחרי בתאורה מעט שונה והמשמעות היתה יכולה להיות שונה לחלוטין.
        29/2/08 03:06:

      לדעתי ההיסטוריונים של העתיד ישייכו את התקופה הזאת לימי הביניים

       

       

      צטט: shaikey 2008-02-29 00:34:41

      מבט חטוף בכמות התגובות והרצינות שמאפיינת אותן מעוררת בי דאגה... מה יש בנושא הזה שמקפיץ את כולם. באמת, זה לא כבר פאסה? בעידן העאלק "פוסט פוסט מודרני" שאנחנו חיים בו פשוט שכל אחד יעשה מה שמתחשמק לו לעשות.

       

        29/2/08 00:34:
      מבט חטוף בכמות התגובות והרצינות שמאפיינת אותן מעוררת בי דאגה... מה יש בנושא הזה שמקפיץ את כולם. באמת, זה לא כבר פאסה? בעידן העאלק "פוסט פוסט מודרני" שאנחנו חיים בו פשוט שכל אחד יעשה מה שמתחשמק לו לעשות.
        28/2/08 16:18:

      נישואין הינם כמו דמוקרטיה.....

      שיטה מחורבנת...

       

      אלא שאיש לא המציא בינתיים טובה ממנה.

      תמים 

      מזל טוב

      אבי סופר

        28/2/08 15:27:

      חתונה מסמלת בחברתנו - שמחה, אם אותי זה לא משמח זכותי לא לקיים טקס זה, יש אנשים שחיים סביב הידיעה שיום אחד כולם יתבוננו בהם יפים ומאושרים....נכון שזו אשליה אבל אפשר להבינה...הריי בחברתנו זה מאוד משמעותי...גם פה בקפה בפרופיל שלנו ישנה האפשרות לסמן את מצבנו...רווק הוא 'פרפר שלא מעוניין להתחייב', או, 'מסכן הוא לא מצא את המכסה'!? נשוי הוא אחד שהתחייב, 'הוא כבר מסודר' !? האם כך?

       

      אחרי הכל מדובר בחוזה שמחייב את שני הצדדים שחוגגים אותו בצבעים וצלילים שמחים~__~

       

      סופשבוע טוב דניאלה.

       

        28/2/08 15:00:
      מיי ניימ איז ג'ו האריס אנד איי אפרוב דיס מסג'
        28/2/08 11:24:
      ושכחתי לומר לך, שהתמונה מ-ד-ה-י-מ-ה!! שלא לומר מבעיתה.
        28/2/08 11:24:
      למרות הויכוח הערכי (הלא פשוט) שהתעורר כאן, אני מקבל את עמדתך הפשוטה והבסיסית, כפי שהעלית אותה בפוסט.
        27/2/08 21:03:

       

      צטט: brand_nu 2008-02-27 18:50:43

      חתונה זה בסך הכל אקט של גרנדיוזיות בזמן התאהבות.

      זאת התלהבות שמערבים בה את הרבנות.

      אבל למה?  למה זה טוב?

        27/2/08 18:50:

      חתונה זה בסך הכל אקט של גרנדיוזיות בזמן התאהבות.

      זאת התלהבות שמערבים בה את הרבנות.

        27/1/08 09:57:
      זהו, אז לא מתחתנים יותר?הפתעה
        26/1/08 01:22:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-16 22:29:36

      כמי שלא רצתה מעולם להתחתן, לא התחתנה, הבדילה קונספטואלית בין זוגיות/אהבה למשפחה, ילדה באהבה רבה שני ילדים שמגודלים לתפארת בתא משפחתי חם (בשני בתים, נסיבתית), חיה באהבה עם כל הגדרותיה כל חייה ולא טרדה את מחשבותיה ומחשבות הסביבה בשטות הזו (במידה שאפילו הסביבה הבינה כבר בגיל צעיר שזה non issue), הרשי לי להוסיף לך נתון חשוב: הנישואין והתא המשפחתי הקונבנציונאלי הם אחד מהמכשירים היעילים והאכזריים ביותר לדיכוי נשים בחברה. שומרת נפשה תרחק. את החלטותי לקחתי אינטואיטיבית שנים לפני שפגשתי בתיאוריה.

       

      אני איתך, כשכולם סביבי חלמו להתחתן (מה הסרט של נשים עם שמלות כלה?!) אני חלמתי על אהבת אמת.. עדיין לא מאצתי, אבל עדיין נכון להיום בדיוק כמו פעם - קשה לי להבין למה כשאמצא את האחד והיחיד אני "חייבת" להתחתן איתו, מעבר לכך שרוב הנשים שאני מכירה הנשואות, חיות בכלא, או כואלות ביומיום את גבריהן, אלה שהתחתנו עמם מאהבה, ועכשיו בוגדים בהם בסתר (כי הן כ"כ אוהבים את נהשים שלהן שהם לא רוצים לפגוע..)

      חוץ מזה כל עניין הכתובה בה הגבר קונה את האישהכבר לא רלוונטי, או שמע נאמר

      "חברה,את ימי התנ"ך כבר עברנו, איש לא יתן לאבי גמל במקומי נכון?" אז למה?  

       

        18/1/08 22:26:

       

      צטט: shapirami 2008-01-18 19:12:22

      לחנה

       

      מיליארדי זוגות יש בעולם, וכל אחד הוא עולם בפני עצמו.

      אני היבעתי את דעתי האישית כמובן.

      נראה לי מתגובתך,שאת חושבת שהחכמה היא המצאתך הבלעדית, ושאת "יודעת" מה חושבת אישתי, ושכל אותם מיליארדי זוגות טעו כשהתחתנו.

      ברור שחלק טעו, אבל מידע אישי אני יכול להעיד, שיש כאלו שלא טעו.

      עוד אני יכול להגיד, שכמו שיש גירושים מכוערים, יש גם פרידות מכוערות (של בני זוג שחיו ללא נישואין).

       

       

      אמירה מעניינת למי שאמר "אני רואה...בזוגיות ללא חתונה פחדנות ובריחה מאחריות"לשון

      הרבה דברים נראים לך, ממש מציאות מקבילה. נעים שם?

       

      50% גירושין, 90,000 אבות (גרושים - כלומר שהיו נשואים כדין) משתמטי קשר ומזונות, מיעוט מכמיר של נישואין מאושרים....אבל אל תתן לעובדות לבלבל אותך רחמנא ליצלן.

      בנישואין אין מחוייבות אלא הסדר שרותים. זוגיות ונישואין? הקשר מקרי. אין לי ספק שיש פער בין האידיאלזציה שמייחסים גברים לנישאין (וכי מי ישמיץ הסדר שירותים נוח כל כך?) לבין מה שמדווחות נשים. אני שומעת את הדיסוננס הזה, יומיום. נסה להיות זבוב על הקיר בשיחות בין אשתך לחברותיה....

       

      הנה עוד סיבה מדוע שומרת נפשה תירחק. לכו על זוגיות, בנות, אבל מתוך עמדה ריבונית מוחלטת.

       

        18/1/08 19:12:

      לחנה

       

      מיליארדי זוגות יש בעולם, וכל אחד הוא עולם בפני עצמו.

      אני היבעתי את דעתי האישית כמובן.

      נראה לי מתגובתך,שאת חושבת שהחכמה היא המצאתך הבלעדית, ושאת "יודעת" מה חושבת אישתי, ושכל אותם מיליארדי זוגות טעו כשהתחתנו.

      ברור שחלק טעו, אבל מידע אישי אני יכול להעיד, שיש כאלו שלא טעו.

      עוד אני יכול להגיד, שכמו שיש גירושים מכוערים, יש גם פרידות מכוערות (של בני זוג שחיו ללא נישואין).

       

       

        18/1/08 17:43:

       

      צטט: shapirami 2008-01-18 17:31:22

      עוד חודש אני נשוי 35 שנה.

      עם בת זוג מתאימה זה קלי קלות (אם כי בלי משבר פה ושם זה לא יהיה אנושי)

      אני רואה בחתונה מעין התחייבות, ובזוגיות ללא חתונה פחדנות ובריחה מאחריות.

      על החתונה רבת המשתתפים שההורים ערכו לנו, הייתי מוותר.

      אתה לא לבד - אני רואה בחתונה (בייחוד כדת משה בישראל) פחדנות, כניעה מבישה למנגנון חברתי פטריארכאלי ובזוי בעיני. יש לי כבוד רב לזכות של כולנו להיקשר לאחר/ת באופן הנראה לו/לה, אולם יוצא מכך שעיקר ה"פחדנות ובריחה מאחריות" לבת זוג (בעיקר) ולילדים, נופלת, דה פקטו, בחלקם של אלו שנישאו ולקחו על עצמם את ה"התחייבות". היחידה התקפה היא ההתחייבות מבפנים. עובדה. אין הרבה כבוד בהודעתך. וודאי שלא לעצמך ולרעייתך. הייתי שמחה לראיין אותה, בכנות, על דעתה הבלתי תלויה. ברוב המכריע של המקרים - למרות שנדמה לך שזו "דעתנו כזוג" - יש פער גדול בין הגבר לאשה.

        18/1/08 17:31:

      עוד חודש אני נשוי 35 שנה.

      עם בת זוג מתאימה זה קלי קלות (אם כי בלי משבר פה ושם זה לא יהיה אנושי)

      אני רואה בחתונה מעין התחייבות, ובזוגיות ללא חתונה פחדנות ובריחה מאחריות.

      על החתונה רבת המשתתפים שההורים ערכו לנו, הייתי מוותר.

        18/1/08 11:00:

      הזכיר לי את השיר....

       

      חתונה לבנה

      שלום חנוך

      מילים: שלום חנוך
      לחן: שלום חנוך

      פנים
      מוזמנים
      ואותות סכנה
      מסכות
      מחייכות
      חתונה לבנה
      ואת שבויה
      בידיים זרות
      אני רץ אלייך
      לאורך קירות

      אין לחזור
      לאחור
      "קח תחתום בפינה"
      צלי גדי
      על האש
      ופירות העונה
      ואת מחייכת
      שיניים צחורות
      ריקוד המוות
      לאור הנרות

      בוקר חדש
      פוסעת מולי
      בוקר חדש שלי
      כלה, כלה
      באמצע הערב
      בוקר חדש עלה

      אנחנו
      זקנים
      תסתכלי בתמונה
      ילדים
      אבודים
      חתונה לבנה
      לוקחים
      פרחים
      ושמים בעציץ
      חלמתי
      חלום
      לא יכול להקיץ

      בוקר חדש
      פוסעת מולי
      בוקר חדש שלי
      כלה, כלה
      באמצע הערב
      בוקר חדש עלה

      "לוקחים פרחים ושמים בעציץ...."

      יום בהיר

        17/1/08 23:36:

       

      צטט: justin-josef angel 2008-01-16 22:04:25

      אני מסכים שהמחוייבות המובעת ב<שלב כאן את מילת ה-ח'> היא בעייתית משהו.

      מרבית האנשים פשוט לא יכולים לתת כזו שבועה בינם לבין בני-זוגם לבין האל שלהם.

      בשביל התחחיבות נצחית כזו צריך להכיר, להבין ולאהוב את בת-זוגתך, וגם חשוב באותה מידה להכיר, להבין ולאהוב את עצמך.

      רוב האנשים פשוט לא שם.

       

      בדיוק מהסיבה הזו אני תמיד משתדל להנות מהרגע כמה שיותר.

      להימנע מהבטחות מיותרות וברגעי העונג שהם מנת חלקי פשוט להגיד שאני שמח (במקום כתוב צ'קים בלי כיסוי על העתיד).

      זה גם מה שמוביל אותי להאמין יותר במערכות יחסים בהן כל בן-זוג יכול לבחור לעצמו את השביל בחיים. 

       

      קיצר, את צודקת!

      טקס מזעזע שאיבד כל משמעות והיום נעשה הרבה יותר מתוך לחץ מאשר דברים אחרים.

      כל הכבוד לך שאת עושה מה שאת מרגישה לנכון ולא נכנעת לתכתיבים של החברה והמשפחה.

      תודה :)

        17/1/08 22:00:

       

      צטט: אוסטרליה 2008-01-16 21:24:04

      כל מילה זהב. כל כך נכון. אני  גם בעד זוגיות ולא להתחתן ואם כן אז ממש בקטנה בשביל ההורים נו צריך לתת כבוד. כל ההצגה הזאת שנקראת חתונה זה כבר לא מה היה פעם זה כבר גם לחץ חברתי כמו: איזה די.גי. הכי טוב קטרינג, וכד' העיקר לעשות רושם.

      בקיצור הצדק איתך. הכי חשוב למצוא בנזוג שהוא בנאדם מאשר חתונה עם לא בנאדם.

      אם היה לי כוכב הייתי נותנת לך אבל לצערי המערכת בקפה לא נותנת בכל אופן שאפו על המאמר.

      תודה רבה !

        17/1/08 07:22:

       

      צטט: א.ב. של אהבה 2008-01-16 22:19:25

      נושא מעולה

       

      ועכשיו, 17 שנים אחרי כשאנחנו כבר לא ביחד, ושעברנו המון משברים של אובדן בחיים והמון רגעים שהיו לא קלים - האם היית מתחתן אם הייתי יודע את זה?

       

      כן, ללא היסוס

       

      אבל...אתה משהו אחר, עם משאבי התחדשות ואהבה גבוהים בהרבה מהממוצע האנושי!

      יש לי בכל זאת התייחסות אחת: אין קשר בין חתונה למערכת יחסים, למעט אם מתנים מערכת יחסים בחתונה ואז - המחיר לאי-חתונה הוא אבדנה של מערכת היחסים. כאן אנחנו מתפצלים. האם הייתי חוזרת על מערכת יחסים שנגמרה והיו לה את רגעיה לסוגיהם? כן, ללא היסוס. האם הייתי מתחתנת? לא אז ולא היום.

        17/1/08 04:10:

      כמה שהתמונה (המדהימה) ממחישה את הטקסט שכתבת....

      מעניין לפגוש.

        17/1/08 01:15:

       

      צטט: מיא 2008-01-16 23:40:09

      כנראה לכן התגרשתי - אף פעם לא סבלתי מדע בדיוני....

       

      תגידי - פטריק קים זה מדע בדיוני או לא?  

       

      צוחק

        16/1/08 23:40:
      כנראה לכן התגרשתי - אף פעם לא סבלתי מדע בדיוני....
        16/1/08 23:05:

      אני חושבת שיש הבדל גדול בין חתונה לבין נישואין. גם אני לא חובבת חתונות.

      מצד שני כן מאמינה בנישואין. גדלתי בסביבה של מודלים טובים.

        16/1/08 22:52:

       

      צטט: מיא 2008-01-16 22:32:56

      לדעתי זה לא כל כך האישיו של חתונה או לא, אלא יותר לקשור את חייך בחייו של אדם אחר, כלומר האשליה שאדם אחד יכול לספק את כל צרכינו - הרגשיים, האינטלקטואליים והגופניים, ולאורך זמן. עובדה שזה פשוט לא עומד במבחן המציאות. משהו במשוואה הזאת לא עובד. לא ממש נתקלתי בזוגות מאושרים לאורך זמן. אולי חברים טובים, אולי פיתחו תלות הדדית, אולי צוות יעיל, אבל לשמור על אהבה ועל תשוקה לאורך יותר מעשר שנים, ועם ילדים משותפים, זה לדעתי די בדיוני.

       

       

      חתונה זה כמו ספר מדע בדיוני טוב. אתה מתחיל בהתרגשות, כשאתה באמצע אתה מהרהר ולא יודע איך זה יגמר...וכשכל נגמר  לבסוף - זה לא עוזב אותך להמון זמן!

       

       צוחק

        16/1/08 22:32:

      לדעתי זה לא כל כך האישיו של חתונה או לא, אלא יותר לקשור את חייך בחייו של אדם אחר, כלומר האשליה שאדם אחד יכול לספק את כל צרכינו - הרגשיים, האינטלקטואליים והגופניים, ולאורך זמן. עובדה שזה פשוט לא עומד במבחן המציאות. משהו במשוואה הזאת לא עובד. לא ממש נתקלתי בזוגות מאושרים לאורך זמן. אולי חברים טובים, אולי פיתחו תלות הדדית, אולי צוות יעיל, אבל לשמור על אהבה ועל תשוקה לאורך יותר מעשר שנים, ועם ילדים משותפים, זה לדעתי די בדיוני.

        16/1/08 22:32:

      עוד משהו: את דיסלקטית, אני מופרעת קשב. כנראה שלקויות למידה מבנות מטריצה לא שגרתית במוח, שמסוגלת לנפות את המוץ מהתבן ולהבין שהבונטון הוא מלכודת. אפילו לא מלכודת דבש. כתבתי משהו בנושא לא מזמן

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=207191

        16/1/08 22:29:
      כמי שלא רצתה מעולם להתחתן, לא התחתנה, הבדילה קונספטואלית בין זוגיות/אהבה למשפחה, ילדה באהבה רבה שני ילדים שמגודלים לתפארת בתא משפחתי חם (בשני בתים, נסיבתית), חיה באהבה עם כל הגדרותיה כל חייה ולא טרדה את מחשבותיה ומחשבות הסביבה בשטות הזו (במידה שאפילו הסביבה הבינה כבר בגיל צעיר שזה non issue), הרשי לי להוסיף לך נתון חשוב: הנישואין והתא המשפחתי הקונבנציונאלי הם אחד מהמכשירים היעילים והאכזריים ביותר לדיכוי נשים בחברה. שומרת נפשה תרחק. את החלטותי לקחתי אינטואיטיבית שנים לפני שפגשתי בתיאוריה.
        16/1/08 22:19:

      נושא מעולה

       

       

      חתונה...

      תראי, אני התחתנתי מאהבה. אנחנו, אני וזאת שהיתה אישתי - התחתנו מאהבה. נכון, היה אלמנט מסוים של לחץ מטעם ההורים שלה (בית מסורתי) אבל בסיכומו של דבר לא הייתי מתחתן איתה אם לא הייתי אוהב אותה ומאמין שאני רוצה לבלות את שארית חיי איתה.

       

      ועכשיו, 17 שנים אחרי כשאנחנו כבר לא ביחד, ושעברנו המון משברים של אובדן בחיים והמון רגעים שהיו לא קלים - האם היית מתחתן אם הייתי יודע את זה?

       

      כן, ללא היסוס

       

      יקירתי זה הרי הכל תלוי מהיכן את או אתה בא למערכת היחסים. בשבילי, החתונה היא סמל לאמר - אנחנו מצאנו שאנחנו אוהבים אחת את השני ושאנחנו רוצים להיות אחד עם השני, ושמבחינתנו המערכת יחסים הזאת חשובה לנו.

       

      בשבילי החתונה והנישואים הם משהו שמסמל מעל הכל לי את המחויבות שלי - לא מהשותפה שלי - אלא ממני.

       

      אני מודה, בימינו שאנשים מתגרשים על ימין ועל שמאל ועל סיבות הכי מטופשות בעולם, חתונה נראית כמו דבר מיושן. וכמו שכתבתי בפוסט שלי "אחרי עשרים שנה", הפרידה שלי היתה קשורה יותר לנסיון להציל את זאת שאהבתי יותר מכל - כי היא לא יכלה להגיע בשלב שבו היינו בחיינו לנסיון של הצלת הקשר.  האם אני כועס עליה שלא ניסינו יותר? ממש לא. איך אתה יכול לכעוס על אדם שעושה דברים לא מתוך רוע לב אלא מתוך מה שהוא מרגיש בפנים?

       

      אז אם כן חתונה או לא חתונה? זה תלוי מה אתם מצפים מהחתונה הזאת להוות למערכת היחסים שלכם. ולכל מי שמתחתן מאהבה...הייתי ממליץ ללכת ליעוץ לפני הנישואים. אני יודע, זה נשמע מוזר כי אנשים הולכים ליעוץ רק אחרי שקורים דברים רעים. אבל אני חושב שללכת ליועץ צריך להיות בכלל חובה בחוק לפני שנותנים לבני זוג להתחתן.

       

       

       אשמח לדעת מה את חושבת על תפיסת עולמי.

       

      א. 

        16/1/08 22:04:

      אני מסכים שהמחוייבות המובעת ב<שלב כאן את מילת ה-ח'> היא בעייתית משהו.

      מרבית האנשים פשוט לא יכולים לתת כזו שבועה בינם לבין בני-זוגם לבין האל שלהם.

      בשביל התחחיבות נצחית כזו צריך להכיר, להבין ולאהוב את בת-זוגתך, וגם חשוב באותה מידה להכיר, להבין ולאהוב את עצמך.

      רוב האנשים פשוט לא שם.

       

      בדיוק מהסיבה הזו אני תמיד משתדל להנות מהרגע כמה שיותר.

      להימנע מהבטחות מיותרות וברגעי העונג שהם מנת חלקי פשוט להגיד שאני שמח (במקום כתוב צ'קים בלי כיסוי על העתיד).

      זה גם מה שמוביל אותי להאמין יותר במערכות יחסים בהן כל בן-זוג יכול לבחור לעצמו את השביל בחיים. 

       

      קיצר, את צודקת!

      טקס מזעזע שאיבד כל משמעות והיום נעשה הרבה יותר מתוך לחץ מאשר דברים אחרים.

      כל הכבוד לך שאת עושה מה שאת מרגישה לנכון ולא נכנעת לתכתיבים של החברה והמשפחה.

        16/1/08 21:24:

      כל מילה זהב. כל כך נכון. אני  גם בעד זוגיות ולא להתחתן ואם כן אז ממש בקטנה בשביל ההורים נו צריך לתת כבוד. כל ההצגה הזאת שנקראת חתונה זה כבר לא מה היה פעם זה כבר גם לחץ חברתי כמו: איזה די.גי. הכי טוב קטרינג, וכד' העיקר לעשות רושם.

      בקיצור הצדק איתך. הכי חשוב למצוא בנזוג שהוא בנאדם מאשר חתונה עם לא בנאדם.

      אם היה לי כוכב הייתי נותנת לך אבל לצערי המערכת בקפה לא נותנת בכל אופן שאפו על המאמר.