הבלוג של איילת הלר
נגיעות במה שבאמת מעניין אותי
פוסטים פופולאריים
-
הרהור לשבת- למה הם לא רוצים מעיל בגשם?
10/1/13 | 1457 צפיות
-
עצבוני זוחל
7/2/10 | 738 צפיות
-
הסעתי הבוקר סרטן בתוך מח בתוך איש
5/9/12 | 1252 צפיות
-
יום אחרון/שלונסקי
4/10/11 | 2434 צפיות
-
בוקר במטווח
3/4/11 | 1371 צפיות
-
"אבא ,לא מצחיק"- ספר חדש החל מגיל חטיבה צעירה...
8/5/13 | 2204 צפיות
פוסטים אחרונים
- רצפה תקרה 13/3/15
- נפגשנו כך 11/6/14
- כל אדם הוא אנדרטה לאהבה 5/5/14
- הוראות לקראת יום השואה 26/4/14
- ליהיא והים 20/4/14
- בין השירים 9/4/14
לכבוד יום כדור הארץ
המונה ליזה מחייכת אלי מתוך הזיכרון בלובר שבצרפת. גם היא הייתה לכודה במסגרת רחבה ויופייה עלום. מונה ליזה ניצבה והעולם הסתובב סביבה, רעש האנשים עוברים על פניה החריש את אוזני, כל אחד עצר, הסתכל, צילם אל תוך נשמתו את חיוכה דרך זכוכית משוריינת.
כל עוד מונות ליזות מחייכות אל העולם הזה אפשר ללמוד להעריץ אותו בחיוך סודי קטנטן, מאחורי זכוכית משוריינת ולקוות שימשיך להסתובב. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לא מבינה באומנות.
אבל הבהלה סביבה היא מדהימה.
:)
טמונה במסגרת,
תודה רבה
כתבת תגובה שהיא שיר בפני עצמו