עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    רק על עצמי לספר ידעתי

    ארכיון

    הגרוזינית הכי שווה בעיר

    3 תגובות   יום רביעי, 16/1/08, 15:03
    עוד לא עברנו את מחצית חודש ינואר וכבר שישה מקרובי חגגו יום הולדת. אתמול הפסטיבל הגיע לקיצו כשידידי הטוב חגג חצי יובל במספר בסגנון גרוזיני. כן, כן קראתם טוב, גרוזיני. הנ"ל הזמין 15 מקומות במסעדת ננוצ'קה שהביאה את הבשורה הגרוזינית לתל אביב היפה. מבחוץ אפשר כמעט ולא לשמים לב לפתח המסעדה, אבל כשנכנסים אי אפשר לטעות - הגענו למקום הנכון. את פנינו קיבלה מארחת מעט מבולבלת אבל סה"כ עם רצון טוב. על אף שההזמנה נקבעה שבוע מראש עדיין נאלצו לחכות מספר דקות ולהרגיע את הבטן שזעקה בשקט, לנוכח המנות העוברות ושבות.

    סוף סוף הגיע הרגע המיוחל והתיישבנו על כיסאות המלכות, או ליתר דיוק ספות/מזרונים/כריות. בראשי עלתה רק מחשבה אחת - איך קיבינימט אנחנו אמורים להצטופף ולאכול בנחת? בינתיים המלצרית (החייכנית במיוחד יש לציין) חילקה לנו את התפריטים שהציגו מגוון רחב של מאכלי העדה, אבל התברכו בשמות שקצת קשה לבטא. גיבשו החלטה קבוצתית שכל אחד יזמין מנה שונה וכך בעצם נהנה ממרבית התפריט. בין לבין הגיע גם האלכוהול. אין ספק שהמשקה המר מתערבב מעולה עם מוזיקת הרקע המקפיצה. כעבור דקות ספורות, לא זכרתי בכלל מה שתתי. העיניים שלי קלטו רק את כמויות האוכל שמילא את השולחן בצבעוניות שלא ראיתי כמותה. היה שם "דולמה" - עלי גפן תוצרת בית במילוי בשר בקר, כבש ואורז ברוטב יוגורט, "חינקאלי בשר" - כיסוני בצק במילוי בשר בקר ואווז, "צ'יבוריקי גבינות" - בצק גרוזיני במילוי גבינות, "פחאלי" - אנטיפסטי (יש צורך לציין גרוזיני?) וכמובן לבש, לחם שמזכיר קצת פוקצ'ה. ברור לכם שהיו עוד מנות, רק שאת שמן לא כ"כ הצלחתי לקלוט. אבל למי אכפת, עוד לא הספקתי לעשות גרעפס וכבר הופעל עליי לחץ חברתי לשם בחירת המנה העיקרית.
    זה השלב שבו הייתי אמורה לעצור את היצר הבהמתי, אבל באמת שלא יכולתי לסרב. הסובבים אותי דאגו להעביר לי מהקבבוני בשר בקר וכבש במילוי גבינת ברי על מצע של פירה ורטטוי ירקות. כמובן שלא פסחתי על "הפילאף" - תבשיל אורז עם כבש (כנראה שכבש זה המרכיב העיקרי) ו"קולאשי" - תבשיל בקר באגסים, יין אדום, ירקות שורש וגרידת לימון. המטבח האותנטי בהחלט עשה את העבודה.

    תשמעו קוראיי היקרים, כנראה שהעמסתי על עצמי יותר מדיי. הבנתי שמקום לקינוח כבר לא נשאר והשאלה שהטרידה אותי, היא איך לעזאזל אני אמורה לקום מהזולה שהקמנו שם? הגברים שבחבורה החלו להניע את ישבנם בסגנון מזרחי וכמוהם גם שאר קהל המסעדה. הדרך החוצה היתה ארוכה ומלווה בדחיפות, אבל לי לא היה אכפת. תחושת הביתיות והחמימות שננוצ'קה העניקה, סיפקה לי שינה שלווה ונעימה בלילה. 
    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/5/09 01:05:


      אוף .... בא לי גם ....

       

      שווה לבוא מהצפון בשביל זה ?

       

      :)

        15/4/09 16:36:

      בינינו היא לא הגרוזינית הכי שווה בעיר חח לשון בחוץ

      ויחסית קלעת בשמות ...משמין לחלוטיןןן!...

       

        21/8/08 01:17:

      חח נראה לי שעוד כמה פעמים תברחי משם שלא תשמיני :)

      התאורים שלך מביאים תיאבון :)

      העיקר שישנת טוב:)

      פרופיל

      dana_me
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות