עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    יסינראל

    תגובות (33)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      28/8/13 15:33:
    מקסים ממש עבודת דוקטורט מעולה- שנה טובה לכן
      17/4/13 15:21:
    הו, שלום-שלום יעקב טל [כמו שמולי קורא לך]. תודה על המשוב המעודד לפוסט ולעם הסיני. ההיסטוריה של שני העמים - היהודי והסיני - ארוכה וטעונה. לסינים הייתה הזכות להישאר על אדמתם, אבל לפעמים הגלות יכולה להתרחש גם במולדת. לא יודעת אם חכם סיני אמר את זה :-) ד"ש בבית ולכל משפחת ויץ המורחבת שמתכנסת בשבת. צר לי שאחמיץ את השמחה.
      17/4/13 12:12:

    צטט: יענקלהטל 2013-04-17 12:03:17

    שושן היקרה, שלא ידאיג אותך אורך הפוסט שלך- הוא ציורי ומרתק. התפקעתי מצחוק מחוש ההומור של מולי בן דודי שעיניו חדות העין הצליחו לזהות אלמן בנוף המדהים. לגבי האמנות הסינית אפשר רק להתקנא בכוח השילוב בין המסורת, כוח היצירה של עם השוכן אלפי שנים על אדמתו על אף האויבים ותהפוכות השלטון. כבר מזמן גיליתי שההתנהלות בנחת אך בשיטתיות, כמו המתמיד של ביאליק, הנה מתכון להצלחה ואני ממצה זאת באמרה פרי מחשבתי: "הרבה קצת זה הרבה" ( נשמע טוב גם באנגלית:" A lot of few is a lot" ) . כדי לתת משנה תוקף למשמעותה של האמרה אני נוהג להקדים ולאמור : כפי שאומר משפט סיני עתיק....
    להתראות י ע נ ק ל ה

     

      6/4/13 16:02:

    צטט: venus* 2013-04-06 12:24:35

    כתבת יפה ומעניין...אבל הכי מצא חן בעיניי זה לראות איך את חייה חיים מרגשים תוססים ולא שגרתיים....זה בהחלט נראה שמתאים לך:))

    תודה ונוס על המשוב לכתיבה ולחיים.

    אגב, בארמון הקיץ הישן בבייג'ינג תוכלי לפגוש את ונוס: משוישת, יפייפייה, מפוסלת בהדר על פני צדף שיש ענק, ניצבת בין הריסות הארמון המנותץ.  

      6/4/13 12:24:
    כתבת יפה ומעניין...אבל הכי מצא חן בעיניי זה לראות איך את חייה חיים מרגשים תוססים ולא שגרתיים....זה בהחלט נראה שמתאים לך:))
      1/4/13 20:23:

    צטט: למדנית 2013-04-01 19:31:32

    תודה, שושן, על הפוסט המרתק והתצלומים המרהיבים. התענגתי מאוד! תיכף שולחת קישור לחברים. המשך שבוע טוב!

     

    תודה-תודה, למדנית, גם על המשוב וגם על המחווה. מועדים לשמחה ולכלים נאים וחדשים, שושן

      1/4/13 19:31:
    תודה, שושן, על הפוסט המרתק והתצלומים המרהיבים. התענגתי מאוד! תיכף שולחת קישור לחברים. המשך שבוע טוב!
      30/3/13 21:40:
    הכמות העצומה של הכלים עשתה לי סחרחורת. יפה היה לראות תרבות צרכנית ברוח סינית
      30/3/13 17:43:

    צטט: muliofir 2013-03-29 21:54:48

    פוסט מרתק שושן. קשה לדמיין את כל הגודל הזה

     

    תודה-תודה, מולי אופיר. סין מאתגרת את הדמיון בלי הפסקה - - -

      30/3/13 17:14:

    צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-03-30 14:36:56

    יפהפה ומושקע, תודה. אם אזכה בלוטו אבוא, אטיל, אקנה...

    תודה על התגובה. לא כדאי לסמוך על המזל... הרב תלוי רק בך, מכבית דגולה. מקווה שתממשי חלומות ותוכניות.

     

    יפהפה ומושקע, תודה. אם אזכה בלוטו אבוא, אטיל, אקנה...
      29/3/13 21:54:
    פוסט מרתק שושן. קשה לדמיין את כל הגודל הזה
      29/3/13 18:26:

    צטט: שוש חזן גרינברג 2013-03-29 17:24:51

    עבודות יפיפיות והמחיר נמוך מאד, הבעיה רק לתייר הממוצע, איך מביאים את זה לארץ בחתיכה אחת...

     

    תודה, שוש. ניתן לעשות מישלוח מרוכז מהעיר ג'ינגדז'ן לישראל. לא ביררתי מחירים. בהתחלה חשבנו שנצטרך לעשות מישלוח לבייג'ינג, אבל חילקנו את ה"נטל" והתגברנו על בעית המשקל.

    עבודות יפיפיות והמחיר נמוך מאד, הבעיה רק לתייר הממוצע, איך מביאים את זה לארץ בחתיכה אחת...
      29/3/13 12:51:
    וואו זה פשוט מדהים
      29/3/13 01:58:

    צטט: ATARALEVY 2013-03-28 22:09:49

    שושנית יקרה, צימחונית טרייה וחדשה, כמו תמיד, את פותחת לנו חלון להצצה נדירה ומיוחדת, אל תעשייה מרתקת, אסתטית וייחודית, ומשתפת אותנו באופן מאד עמוק ומרשים ב"תגליות" שלך, בתובנות ובידע שצברת, ועל כך תודה גדולה לך !!!! אני מייד מפיצה את הפוסט בין כל חברי המתעניינים בסין, באמנות, באומנות ובקרמיקה,,, מחכים לפוסט הבא בכיליון עיניים

     

    תודה, עטרה, על הפרגון וגם על הקריאה של הפרטים הקטנים והאישיים. הו, אילו היית איתנו שם... אני שומעת את קריאות ההתפעלות שלך ורואה את ההתבוננות המתעכבת...

      29/3/13 01:54:

    צטט: באבא יאגה 2013-03-28 23:15:37

    עבור עבודתו המונומנטלית של רב האומן אי ווייוויי –Ai Weiwei ראיתי את משטח גרעיני החרסינה בניו יורק לפני כשנה וחצי. זו עבודה מענינת מאד, שפשרה לא לגמרי ברור לי, חוץ מאיזו צבירה אובססיבית. תודה על המלצה מענינת, הלואי ואגיע לשם.

     

    ראיתי את העבודה שלו בבייג'ינג במתחם 798 . בבייג'ינג - שלא כמו במוזיאון טייט שבו הראו לראשונה את העבודה - כבר לא ניתן היה לדרוך על "זרעי החמניות". הם היו אסופים כדיונה חרוטה. בעיניי האסופה ההמונית של  הגרעינים מייצגת את העם הסיני ו/או את כלל בני האדם. כל גרעין הוא אדם בפני עצמו, עם פוטנציאל של זרע. הפורצלן מצביע על שבירותו. האפשרות לדרוך על הזרעים [כפי שניתנה בתחילה בגלריה בלונדון] יצרה מצב פעיל של רמיסה. זרעי הפורצלן הפכו לאבק ["אבק אדם" - אנחנו מכירים את הביטוי]. וכך הלאה אם לקצר מפאת המצע והנסיבות שבהן אני כותבת.

      29/3/13 01:41:

    צטט: עמנב 2013-03-28 19:53:00

    מעניין מאד, שושן, ואני מבין שמולי היה שותף לחוויה - איזה כיף! עמודי התאורה מזכירים בסגנונם את אריחי הקרמיקה הסיניים בבית הכנסת היהודי העתיק בקוצ'ין - אין אריח זהה לחברו - כל אחד הוא עבודת-יד. מועדים לשמחה ולהתראות, עמוס.

    תודה, עמנב, על המשוב ועל התוספת. הכנסיות האירופיות התנאו בשיש, ובמזרח - ולא רק בסין - התנאו בקרמיקה מצוירת, צבעונית ומזוגגת. מעניין לבדוק את ההשפעות ההדדיות.

      29/3/13 01:35:

    צטט: philia 2013-03-28 19:18:00

    אכן מסע מרתק. תודה!

    [למרות שמהירות העובדות בבית החרושת והחום שתואר על ידך הגיע גם הוא עד לכאן... ]

     

    תודה, פיליה, על המשוב. 12 שניות לעיטור צלחת [בתחתית, למרגלות הקערית ובראשה]. הידיים של העובדת  מהירות ומדויקות כמכונה. ליבי-ליבי לעובדים...

     

      29/3/13 01:31:

    צטט: תכשיט 2013-03-28 17:41:04

    איזה פוסט מושקע..... יופי של תמונות...

    תודה על המשוב. חזרנו עם כאלף תמונות מג'ינגדז'ן.

     

      29/3/13 01:29:

    צטט: דוקטורלאה 2013-03-28 17:22:34

    תודה רבה על הטיול הנפלא הזה. אני עוד תחת רשמיו. בינתיים נזכרתי במה שסיפר לי אבי ז"ל בימי ילדותי על הפורצלן המיוחד שנעשה בסין. במשך השנים, כאשר נתקלתי בפורצלן גרוע שנכתב כי נעשה בסין, חשבתי כי אולי אבי טעה. היום ראיתי כי הוא כנראה התכוון לתעשייה שתוארה כאן. כל טוב וחג שמח!

     

    תודה, דוקטורלאה, על המשוב ועל התוספת. ביקור בג'ינגדז'ן מאפשר חלון הצצה למחוזות ולתוצרת שההורים שלנו הכירו, רכשו ושיבחו. עד כמה שאני זוכרת בישראל לא התנאו בפורצלן סיני. הסתפקנו בנעמן את לפיד, לא?

      28/3/13 23:25:
    פוסט מרתק ומרהיב. תודה.
      28/3/13 23:15:
    עבור עבודתו המונומנטלית של רב האומן אי ווייוויי –Ai Weiwei ראיתי את משטח גרעיני החרסינה בניו יורק לפני כשנה וחצי. זו עבודה מענינת מאד, שפשרה לא לגמרי ברור לי, חוץ מאיזו צבירה אובססיבית. תודה על המלצה מענינת, הלואי ואגיע לשם.
      28/3/13 22:09:
    שושנית יקרה, צימחונית טרייה וחדשה, כמו תמיד, את פותחת לנו חלון להצצה נדירה ומיוחדת, אל תעשייה מרתקת, אסתטית וייחודית, ומשתפת אותנו באופן מאד עמוק ומרשים ב"תגליות" שלך, בתובנות ובידע שצברת, ועל כך תודה גדולה לך !!!! אני מייד מפיצה את הפוסט בין כל חברי המתעניינים בסין, באמנות, באומנות ובקרמיקה,,, מחכים לפוסט הבא בכיליון עיניים
      28/3/13 20:32:
    מעניין ומרתק.מאד אוהבת פורצלן-זה אצלי כנראה בדם (צ'כוסלובקיה).קראתי ואשוב לקרוא ולהכנס ללינקים שהמלצת עליהם.תודה יקירה! וחג שמח לך שם הרחק
      28/3/13 19:53:
    מעניין מאד, שושן, ואני מבין שמולי היה שותף לחוויה - איזה כיף! עמודי התאורה מזכירים בסגנונם את אריחי הקרמיקה הסיניים בבית הכנסת היהודי העתיק בקוצ'ין - אין אריח זהה לחברו - כל אחד הוא עבודת-יד. מועדים לשמחה ולהתראות, עמוס.
      28/3/13 19:38:
    נפלא! מרתק ומעניין. תודה על טיול, לי רק מאחרי המסך..., לכם בוודאי היה יותר כיף. (-:
      28/3/13 19:18:

    אכן מסע מרתק. תודה!

    [למרות שמהירות העובדות בבית החרושת והחום שתואר על ידך הגיע גם הוא עד לכאן... ] 

      28/3/13 17:41:
    איזה פוסט מושקע..... יופי של תמונות...
      28/3/13 17:31:
    תודה על מסע מרתק ושברירי כפורצלן :-)
      28/3/13 17:23:
    תודה, הלנה היפה והאומנית. מובן שהיה לך פורצלן כי את סטייליסטית. הצילומים בהשתתפותי הם מחווה לפאנג ולבריגיט החברות. בדרך כלל אני נמנעת מזה. תודה על התגובה וחג שמח
      28/3/13 17:22:
    תודה רבה על הטיול הנפלא הזה. אני עוד תחת רשמיו. בינתיים נזכרתי במה שסיפר לי אבי ז"ל בימי ילדותי על הפורצלן המיוחד שנעשה בסין. במשך השנים, כאשר נתקלתי בפורצלן גרוע שנכתב כי נעשה בסין, חשבתי כי אולי אבי טעה. היום ראיתי כי הוא כנראה התכוון לתעשייה שתוארה כאן. כל טוב וחג שמח!
      28/3/13 17:18:
    שושן יקרה לי, פוסט מרתק. בצעירותי הייתי מאוהבת בחרסינה סינית. מצאתי באיזו חנות סט לתה מצ'יינה סינית מצוירת כחול. הפלים היו כמעט שקופים. אני כבר לא זוכרת איך זה הגיע ארצה, כנראה עם עולים חדשים מרוסיה. אבל הכי כייף בפוסט הזה היה לראותך אותך בצילומים. כייף!
    0

    לדרוך על כחול – ביקור בג'ינגדז'ן בירת הפורצלן בסין

    33 תגובות   יום חמישי, 28/3/13, 11:54

    "לדרוך על ירוק" Ta qing הוא ביטוי סיני שמתאר טיול בחיק טבע ירוק ומלבלב. באביב השנה נסענו גם "לדרוך על כחול", לעיר ג'ינגדָז'ן [Jingdezhen], בירתה של תעשיית הפורצלן – קרמיקה סינית, בדרך כלל בצבעי כחול על לבן.


    כשעתיים בטיסה ישירה מבייג'נג [2800 יואן] לשדה תעופה זעיר וחדש במחוז ג'יאנגש'י [החבל שבו התחילו הקומוניסטים את "המסע הארוך"]. לא מאוד רחוק משאנגחאי [מוכת חזירים מתים צפים במי הנהר; אירוע שהפך אותנו לצמחונים, מנועים גם מדגים. סליחה על הסטייה].


    הפורצלן/החרסינה הוא מוצר המסמל את סין בעיני עצמה ובעיני תרבות המערב, והוא נחשב עד לאמצע המאה העשרים כאחד ממוצרי היצוא העיקריים שלה. שווה להיכנס לעובי הדק והשביר של הסוגיה.

    הפורצלן המיוצר בעיר, כמו מראה העיר: משמר מסורת עתיקה, מאמץ השפעות זרות ומתחדש ברוח הפתיחות והתרבות העכשווית. עמוס כאן מ-אוד.


    בג'ינגדָז'ן מייצרים כלי פורצלן כבר אלף שנים, מכריז כיתוב ענק על מגדל הפיקוח של שדה התעופה. לפורצלן הנכרה ומיוצר במקום ארבע תכונות: לבן כמו ג'ייד, בהיר כמראה, דק כנייר וקולו כפעמון. ועוד בסימן-ארבע: במקום מייצרים ארבעה סוגים מסורתיים של פורצלן: כחול ולבן, צבעוני מזוגג, כחול-לבן עם שקעים דמויי אורז, ופורצלן "ורדני" – תרגום שלי ל- famille rose porcelain – שראשיתו בפרחים גדולים והמשכו בציורי פרחים מעודנים לאור השפעה אירופית שהתרחשה בעקבות קורי החיבור של הסחר בפורצלן.


    לג'ינגדָז'ן תהילה של ייצור בלעדי עבור קיסרים. "רוח האש" – שם הפסל באחד הכיכרות של העיר על שום האש בתנורים והלהט היצירתי – מפעמת גם בקרב אומנים עכשוויים שמייצרים גם כיום עבור הממשל. עבודותיהם נבחרות לייצג את סין כתשורות רשמיות, כמו לדוגמה כף היד הענוגה הזאת שניתנה למלכת בריטניה.


    ''

    עבודתו של Liu Yuancheng  הוענקה כשי רשמי למלכת בריטניה. רמיזות ענוגות לבודהיזם, לאופרת בייג'ינג, לפרח האדמונית – סמלה הלאומי של סין. ואולי זה פרח הציפורן?

     

    בעיר הזאת ייצרו 1600 עובדים, במשך שנתיים, כמאה אלף גרעיני חמניה מפורצלן, בשחור לבן, עבור עבודתו המונומנטלית של רב האומן אי ווייוויי –Ai Weiwei. ארבעה גרעיני פורצלן קיבלנו, מולי ואני, כשי אישי ממנו. אני שומרת אותם כאוצר.


    איתנו בריגיט דה-מאס, חברתי היקרה שעובדת בשגרירות האוסטרית בסין, ופאנג ז'אנג, חברה סינית טובה, חיה ונושמת אומנות בעבודתה ובחייה הפרטיים כאשתו של וואנג צ'ינגסונג, אומן-על סיני.


    במשך שלושה ימים דחסנו מטרות והזיות על המקום. בריגיט טסה איתנו עד לכאן כדי להשלים מערכת של כלי אוכל שרכשה בבייג'ינג בשנות השמונים. זה הזוי אבל מציאותי: רק בסין תוכלו לחזור ולהשלים 'שׂאת' [= סט] שרכשתם לפני שלושים-ארבעים שנה, כי "עוד לא נותקה השרשרת".


    בעיר הזאת חיפשנו גם עבודת פורצלן ברוח האומנות העכשווית. צירוף חדשני שמבטא את רוח העבר באופן פוסט-מודרני, שיוכל ליצג את סין בתערוכת עיצוב שפאנג ואני אוצרות.


    אני מוניתי על בחירת מקומות הביקור ופאנג על המימוש של המקסימום במינימום של זמן. איך? בעזרת אח של עמית של בעלה, וחברים של האח של המַכר ... כן, "רשת הקשר הסיני", ה"גואן-ש'י" הידוע.  בלי להכיר איש באופן אישי אנחנו מוזמנות, מוסעות, מודרכות, נכנסות למתחמי עבודה פרטיים, מתוודעות למטען הכבד של המקום, בלי שהמעטפת המסחרית הממלאת את העיר תטביע אותנו.


    אבל הביקור התחיל בנחיתה קשה. שבע בערב בשדה התעופה, חמישה נהגי מוניות עטים על השלל: שלושה זרים וסינית. ראו הוזהרתם מנהגי המוניות בעיר. כאן לא משתמשים במונה, והדמיון בעיר יצירתי. בסוף מגיע נהג עם הצעה סבירה ובשיחה איתו מסתבר שכדאי לשנות את הבחירה במלון. ב' האוסטרית ואני בולעות את הזרימה הגמישה של פאנג. הנהג מביא אותנו למלון  Tain Tian Yu Gang International Hotel – ארבעה כוכבים, במרכז העיר, בצומת סואן. חדרים עם פגעי ריח וניקיון, אבל למרות זאת מצאנו חדר משופר [דה-לאקס], מרוהט יפה, אינטרנט, מזגן, מיטת קינג-סייז טובה מאוד, קיר זכוכית מפריד בין החדר לשירותים [מה זה השקיפות הזאת?!], נוף אורבני אותנטי, לא נהר ולא אגם. ממול למלון ב- UBC – מסעדה טובה וקפה בסדר גמור. משמאל: מסעדה ייחודית [הוט-פוט בכיור חרסינה]. מסביב למלון: מספרות, מכולות ורחובות עמוסי פורצלן. השירות חביב. 338 יואן לזוג ללילה, כולל ארוחת בוקר. לא דומה למחיר הנקוב ליד הקבלה ופחות מהמחיר שנקבו בהתחלה. מומלץ לראות את החדר ולחפש את הכי טוב שניתן לבחור, לפני שמשלמים. 

     

    ''

     הוט-פוט-חרסינה בעיר החרסינה

     

    תשע בערב והעיר עדיין תוזזת. רוקדים בכיכרות. חנויות פתוחות. בפארק Ren Min Yuan Chang המרכזי, סחרחורת של ריקודים ורעש מוזיקלי... גברים מזמינים, אנחנו צוחקות, מתביישות ומסרבות.

     

    מפעלי הייצור
    יום שישי, תשע בבוקר, תופסים מונית לכל היום. 360 יואן. הנהג שר וגם יורק כל הדרך לארנק. מתחילים באיזור של מפעלי הייצור על יד ה--נהר Chang Jian. במקום הכי מוזנח ובסיסי. סעו לשם. זה הבסיס. ושם, כמובן, ברגיטה מצאה תוך דקות את חלקי השׂאת הנחפץ. תקשיבו, 54 צלחות וקעריות תמורת 174.8 יואן. לא האמנו למשמע המחירים – 2 עד 6 יואן לפריט [שקלים ספורים]. קערת הגשה מכוסה – 20 יואן. אריזה של כל השלל – כי מישהו עבד על זה חצי שעה: 20 יואן. המציאות הזאת לא תימשך עוד זמן רב.

     

    ''

     ממחוזות ג'ינגדז'ן בדרך לוינה

     

     

    ''

    חלק מהמלאי שנותר בחנות המפעל 

     

    איש לא מסתובב כאן. הפועלים עובדים ומניחים לנו לדחוף את העיניים ואת עדשת המצלמה לכל עבר. זה מסע אחורה של מאות שנים. כלי העבודה, הטכניקה, האבק, התנאים, העגלות, כובד המשא, חום התנורים [אוי, מה שזה מזכיר לי], צניעות האנשים, המחירים - - -

     

    ''

     

    ''

     משהו בכל זאת זז. כאן לא מציירים במברשת. מדביקים במהירות מסחררת מעין מטריצות של דוגמה "ספוגת" פיגמנט אפור-כחול – תחמוצת קובלט –  המכחילות בחום התנור.

     

    ''

    ה"בצק"

     

    ''

    לוחות ה"מאפה"

     

    ''

    התנור

     

    אחר כך בחוצות העיר, על עמודי התאורה, נמצא את תהליכי הייצור בציור.

     

    ''

     

    ''

    עמודי תאורה, פחי אשפה, פסלי החוצות הרבים בעיר, בית הנתיבות – כולם עטורי חרסינה מצוירת

     

     

    מהעיר אל עיירה ציורית ואל נופי טבע כמגילת ציור סיני  

    לקראת הצהריים עזבנו את העיר לטובת הטבע והעיירות הציוריות שמתחרות בשלל המוזיאונים, הגלריות, הקניונים, המתחמים והחנויות בעיר. קונפליקט פנימי שנהג מונית הכריע. נוסעים ל- Yao Li. כארבעים קילומטר של שדות אורז, גבעות ירוקות, שיחי תה, נהר עם מחצבי זהב, פריחה חרדלית של פרחי  youcaihua צהובים, חורש מלבלב מצפין טילים המכוונים לטייוון וליפן. מולי ישן, בריגיט אומרת: "שיגעון המקום הזה, אם היה 60 קילומטר [כי כך הנהג אמר], גם כן היה שווה". מולי מגיב: "אם היה 600 ק"מ, היה עוד יותר טוב".


    יאו לי הוא כפר ציורי עתיק ומתחדש. המצלמה מתקתקת עשרות תמונות. כובס בודד דופק על בגדיו הרטובים. מולי אומר: "הנה אלמן". מתי ראיתם את שתיקת הכובסים?

     

     

    ''

    הכובס האלמן

     


    ''

    דירת מגורים, מאו עדיין כוכב עליון באזור ששימש מעוז בראשיתי למהפכנים הקומוניסטים.

     

    ארוחה על גדת הנחל. אין מצב בלי מעט סינית. 100 יואן לחמישה אנשים. מיאו-לי ממשיכים למעלֶה ההרים הירוקים, אל עבר עץ קמפור עתיק בן אלף שנים. כי האדם הוא לא עץ השדה.

     

     

    ''

    עם פאנג ז'אנג בתקווה לידידות אמיצה ועמידה כעץ בן 1000 שנה. [צילום: בריגיט דה-מאס]

     

    ''

    עם בריגיט דה-מאס ועם אותה תקווה [צילום: מולי ויץ]

     

    ג'ונגל של פורצלן 

    אחרי התנגדות לשידולי הנהג לבקר באזור ששימש את הממשל הקיסרי [עוד פגודה למניין?!], חוזרים לעיר סואנת של ערב יום שישי. הרחוב הראשי Guan Chang Nan Lu משדר אובדן כיוון וזהות תרבותית. גיבוב של בנייה, סגנונות, עזובה, התלהמות אורבנית, אוטובוסים מיושנים, עגלות כבדות נישאות בידי בני אדם קמוטי פנים, אבק, מדרכות מרוסקות, אספלט פעור, צפירות, דוכני אוכל. יקום מעורב פועם.

    בחנויות מפוארות אולמות תצוגה של כלים אניני טעם ומחיר. משוטטת ברחובות שליד המלון כמו בארץ פלאות הפורצלן... כמויות מוטרפות של כלים- ומה-לא מחרסינה פרושים ברחובות צדדיים, על המדרכות ובכל חלל פנוי. כל חפצי החן מחרסינה שפגשתי בחיי הנה הם פה. כל הקיטש, הכדים הזקופים... יער של חרסינה. גם תכשיטים. משכיות, סיכות, עגילים [כ-15 עד 35 יואן לפריט]. פסלון מחורר דמוי בגד משושלת סונג שיכול לשמש אהיל דקורטיבי – 380 יואן. סתם שאלתי, ואולי סתם נקבו במחיר... ג'ונגל שהלילה היורד מחלץ אותי ממנו וחפיפת ראש במספרה מנקה אותי משרידיו.

    שוב אנחנו בקפה UBC חולקים ארוחת ירק משובחת, קפה ועישון פסיבי של סיגריות.

     

    אורחים בעיר 

    בשבת הופעלו גלגלי הקשרים החברתיים. מכונית ביואיק לה-קרוס אספה אותנו אל Sculpture Factory  – מתחם ג-דול של חנויות, דוכנים, אולמות ייצור, אולמות תצוגה, אולפני עבודה של מעצבים, פסלים, אומנים, אוּמנים, בתי קפה,  השוק של יום שבת – גודש רב ועצום של חרסינה. הגשם לא מנע מהמוני מבקרים להסתופף בסביבה וממשתתפים פעילים בסדנות מקומיות להתרוצץ ולחלוף על פנינו. פרטים ראו בקישורית בסוף.

     

    ''

    מקטע קטן במתחם גדול ופזור של Sculpture Factory and The Pottery Workshop

     

    ''

    בין סטודיו למפעל. פרות נוטפות יין

     

    ''

    בחלל הפרטי, הרחק משאון החרושת והממכר

     

    המארח שלנו, האומן Liu Danhua גרף אותנו ממערבולת הקרמיקה במתחם "סדנות הקרמיקה" אל תצוגה משובחת של אומנות קרמיקה שלו, של מבחר עמיתים, כמו: Wang Xiaohui, Chen Jie, Wang Changgang   ושל אביו Liu Yuancheng הנחשב לרב-אומן בסין.

     

    ''

    Liu Danhua ועבודתו. העבודה כוללת 98 נעצים מקרמיקה. חלקם משתתפים בתצוגות שונות ברחבי סין. בתמונה "רק" 50 נעצים. הכלאות – של רוך קרמי עם זיגוג דמוי פלדה, קלות וכובד, זעיר ומוגדל – יוצרות הזרה של המוכר והשימושי. 

     

    ''

    עבודה של האומנית Chen Jie. מוטיבים מסורתיים של ראש בודהה עם נשיות מופגנת בעיצוב ובצבעים.

     

    ''

    עבודה מונומנטלית בסין של  Liu Yuancheng – כך הוא שרד את תקופת הניתוץ של מהפכת התרבות.  על בסיס קלסי הורכבה דמות נשית מהפכנית. ליו יואנצ'אנג בן 76, חי בג'ינגדז'ן כבר 50 שנה.

     

    יכולתי לשוטט כאן ימים, אבל אנחנו שוב במכונית נוסעים לסאנבאו – Sanbao – מתחם אומנות נוסף בפאתיה הדרומיים והכפריים של העיר. ציורי מאוד. כאן הקים ג'קסון לי – שמו הסיני Jianshieng Lee – בשנת 1998 מתחם מגורים, סטודיו, מוזיאון קרמיקה פרטי במבנה עשוי זכוכית ופלדה, מסעדה טובה וחנות נאה. ג'קסון לי דובר אנגלית טובה, שהה בישראל כשלושה שבועות בסדנת אומן וזוכר את התקופה לטובה. לי מארח אותנו למרות מהומת חייו הנוכחית: הזמנה של כלי קרמיקה מיוחדים עבור מסעדות Jade Garden בשאנגחאי. עלות הפרויקט: 3 מיליון יואן.


    אוכל מקומי ומוזר כמו זה שאכלנו במסעדה בסאנבאו עוד לא אכלתי בסין. עולם כמרקחת: הירק נראה ומרגיש בשר. אומנות ההכלאות והטשטוש הקולינרי. לא פשוט לצמחונים.


    ''

    סאנבאו. מקום לבקר בו באור יום. נהגי מוניות עלולים לסרב להרחיק עד לכאן. כביש גישה מרופט. מקום שבו העיר ג'ינגדז'ן עדיין כפר.

     

    ''

     בשביל המוביל למתחם המגורים והעבודה של ג'קסון לי בסאנבאו

     

    ''

    מכונה לערבול ולפליטת גושי חומר/חֵמָר בסטודיו של ג'קסון לי

     

    התחנה הבאה: רחוב שבשני עבריו גלריות של אומנים-מורים המלמדים במכון לאומנות הקרמיקה הסמוך. פאנג ואני ממשיכות לחפש עבודה ייחודית עבור תערוכה. נכנסים-יוצאים בבהילות מסוימת כי הזמן קצר. אני מצלמת, דוחה את שיקולי הבחירה לזמן אחר.

     

    ''

    תרמוסים מקרמיקה. סיני מכל כיוון: הכלי הנפוץ, הציורים שעליו, הצבע הירקרק. ובכל זאת צירוף חדשני כי התרמוסים המצויים בכל בית בסין עשויים מפלסטיק או מנירוסטה.


    מכאן והלאה נפגוש כמה כבישים מטופחים, רחבים וירוקים, נתעכב בטיילת של הנהר הארוך / היאנגצה, נשקיף על עבודות קרמיקה שנעשו על קירות הנהר ועל הגדה שמנגד.

     

    ''
      

    הנהר הארוך/יאנגצה בעיר ג'ינגדז'ן בערפילי ערב

     

    נשים לב לריכוז מדהים של ארובות מעשנות, נבקר בעוד מפעל קרמיקה ובאולם התצוגה שמעליו, נסיים לקנות, נתמרן את הכבודה הכבדה במזוודות, ובלילה נמריא חזרה לבייג'ינג.

     

    ''

    נשאים של מקלות אכילה מיוצרים במפעל הקרמיקה של החבר של הנהג, החבר של האומן, האח של החבר של... –רשת ה"קשר הסיני" שהיטיבה איתנו מאוד.

     

    אוף, למה אי אפשר לכתוב בסין פוסטרים יותר קצרים?

     

     

    שורה תחתונה

    מפגש מעניין עם אומנות בעלת עומק היסטורי, עם עוצמת הכמות של חרושת החרסינה, ועם מתח בין שכפול המוני לבין ההילה של מקוריות ויצירתיות חד-פעמית.


    המלצה כללית

    לבקר בג'ינגדָז'ן ובסביבותיה במשך ארבעה-חמישה ימים לפחות, אם רוצים לכלול גם ביקור במוזיאונים.

     

    אטרקציות מרכזיות, קישורים ומידע 

    * חנויות פאר ודוכנים של פורצלן ברחוב Guan Chang Nan Lu וברחובות המסתעפים ממנו;

    * שוק חרסינה – Jingdezhen Jinchangli Taoci Dashichang – בצומת הרחובות: Zhuhai Lu & Lianshe Nanlu

    * Jingdezhen Chain Time Ceramic Factory – המקום שבו נמצאה מערכת הכלים – www.chaintimeporcelain.cn ;chaintime8@hotmail.com [זה מה שכתוב על כרטיס הביקור שלהם.]

    * Sculpture Factory and The Pottery Workshop [139 East Xinchang Rd.www.potteryworkshop.com.cn . במתחם מתקיים גם "שוק שבת יצירתי" ונערכות בו סדנאות יצירה. אכסניה בעלת סבר פנים נעים נמצאת ליד הכניסה למתחם. מיקום אסטרטגי!

    * מתחם/כפר  Sanbao  בפאתי העיר – מוזיאון, סטודיו של מספר אומנים, מסעדה ובר; האתר של ג'קסון לי:  www.chinaclay.com ; www.chinaclayart.com

    * טיילת "הנהר הארוך" [היאנגצה]

    * מוזיאונים: Jingdezhen Taoci Wenhua Bolanqu – מרכז התערוכות של ג'ינגדז'ן לתרבות ולקדרות;   Taoci Guan – מוזיאון החרסינה; Jingdezhen Ceramic Historical Exhibition Area; Hutian Ancient Kiln Site; 

    אזור יאולי  Yaoli  כ-40 - 60 ק"מ מהעיר.

    על עבודתו של אי ווייווי "זרעי חמניות":  

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99_%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA 

     

    יריד בינלאומי בקרוב: ב-18 עד 22 באוקטובר 2013 ייערך יריד קרמיקה בינלאומי בג'ינגדז'ן. China Jingdezhen International Ceramic Fair. אפשר להשתתף בו באופן פעיל או כמבקרים. כתובת האתר: www.chinaicf.cn

     


    _______________

    © כל הזכויות על הטקסט ועל התמונות שמורות לשושן ברוש-ויץ.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      יסינראל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין