עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מחשבות ניסתרות

    מצאתי אותן בקירבי והן -
    המילים, כדורבנות נמצאות בתוכי
    מבקשות לצאת אל העולם לחופשי
    אט אט משחררת
    אט אט משתחררת

    0

    האישה האחרת – כוכבה סרנגה / הוצאת בת אור 2012 רשימה מאת דובב לביא

    31 תגובות   יום שישי , 22/3/13, 15:55

    בערב השקת הספרים של הוצאת בת אור, שנערך במדיטק חולון, 19.3.2013.

    נאמרו דברים על ידי מספר אנשים על ספרי "האישה האחרת" .

     

    מביאה לכאן את דבריו של פרופ' דובב לביא .

     

    מזמינה אתכם ונרגשת לשתף .

    תודה רבה דובב יקר .

     

     

     

    האישה האחרת – כוכבה סרנגה / הוצאת בת אור 2012

    רשימה מאת דובב לביא


    "האישה האחרת" הינו ספר מסעיר. ספר המסעיר את החושים ובעיקר את המחשבה. יחד עם זאת, הדבר הראשון שקולטת העין הם הציורים המעטרים את עמודי הספר. המחברת מגדירה עצמה כציירת ומשוררת. קודם כל ציירת. ואכן לא ניתן שלא להתרשם מכישוריה האומנותיים. הציורים הנפלאים משתלבים יפה בין מילות השירים, צובעים את האווירה ותורמים לדיאלוג המתנהל בין ציור לתמונה. לעיתים הציור מוביל והמילים משלימות. לעיתים אלו המילים הפוצחות בריקוד והציור מצטרף.

    לדיאלוג האומנותי בין המילים לציורים מתווסף דיאלוג משמעותי ועמוק יותר בין הדוברת לאישה האחרת. ספר השירים הזה חושפני, דבר המאפיין ספרי ביכורים. בזה יופיו. כאשר המילים נוגעות ישירות ברגש, בהוויה, הן מותירות חותם. הדיאלוג בין הדמות היוצרת לאישה האחרת נולד מתוך התבוננות פנימית ובחינה עצמית. מתוך השירים נחשף הפער בין המציאות לדמיון, בין ההוויה למאוויים.


    השיר הפותח את הספר "פלש בק" (עמ' 5) מגיע לתובנה שהדוברת אינה מוצאת את מקומה: "מנסה לחפש תשובה / חופרת בתוך תוככי נפשי – ואין / קרבי הוצאו מתוכי / חורים עמוקים בי נחפרו / כורסמו להן גם עצמותי". התשובה מגיעה בדמותה של האישה האחרת. כאשר הדוברת מביטה בה היא רואה את מי שהיתה רוצה להיות. תחילה, היא מתוודעת לאישה האחרת מבלי להכירה. ההתבוננות כאן הינה הדדית: "האישה האחרת / נגלית מולי / בוחנת את פני את דמותי / בודקת מה נשתנה בחיי / מביטה בי דרכי / ...ואני המבקרת והצופה / ואני שואלת את השאלה / מי בא אל מי / האם היא תבקר אותי?" (עמ' 14-16).

    מהתבוננות הדדית הדוברת והאישה האחרת עוברות למשחק מקדים בו הבחינה ההדדית מקבלת ארשת ארוטית (עמ' 17): "אני רוצה, שכשתבואי אלי תלבשי את עצמך / ללא מילים תבואי אלי/ בלי הסתרת פנים/ בלי קול תכנסי אל תוך החדר/ תתקרבי אלי/ ...אלטף אותך / אתחיל בשערך / אעבור אל פנייך /... אנשקך/...ואת / הרגישי חופשיה". אכן, השירים בספר מבטאים את הרצון להשתחרר. הדוברת חושקת באישה האחרת, בחופש שלה. כמוה, היא רוצה להשתחרר מכבלי המציאות, להשתחרר מהמוסכמות, ולצאת במחול נטול עכבות. החופש הזה, אף שהוא במרחק נשיקה, אינו קל להשגה. למשל, בשירה "והיא יושבת" (עמ' 18), המחברת ערה למגבלותיה: "רוצה לשיר את שירתך / אבל, קולה לא נשמע.../מרגישה ריקה / רוצה ללטף ולא יכולה /... רוצה להניח ראשה על השקע שבצוארך / אבל, אתה בתוך תמונה". השיר הזה, כמו רבים אחרים בספר המרתק הזה, מנהל דיאלוג עם ציור, אך דומה שהמחברת מתבוננת בציור ורואה את עצמה.

    בשיריה המחברת נכנסת אט אט לדמותה של האישה האחרת. היא מוצאת עצמה בסצנת אהבה עם גבר שרירי ושחום (עמ' 26), היא משמשת כדוגמנית בעדשת הצלם (עמ' 27), ואז יורדת לשוח בשפת האגם (עמ' 28): "קטיפה שמלתה שני וארגמן / נושקות רגליה על שפת אגם / מביטה בבואתה, צלולה מחשבתה / מחרישה, מקשיבה להלמות ליבה/ כבולה בשלשלאות נעלמות, מאופקת עצורה / מתריסה, מתירה לעצמה". בשלב זה כבר לא ניתן להבחין בין הדוברת לאישה האחרת. המיזוג הושלם. הכבלים הושלו. הדוברת הפכה לאישה האחרת מבעד לציורים ולמילים, בזכות השירה. עם השלמת הגילוי העצמי, הדוברת "רוקדת בשביל הנשמה" (עמ' 32): "רוקדת לטיני / מול מראה / עירומה /...כבמחול שדים / כתפיים נעות / ...משתחררת / מחזית מעיקה".


    אך כל ריקוד, סופו להסתיים. כשהצלילים דוממים, נותרת המחברת עם עצמה. האישה האחרת מתנתקת ממנה, ואז עולה השאלה, האם החיבור הזה בינה לבין האישה האחרת סופו להיוותר בין דפי השירה. המציאות מנסה להתמרד בעולם האידיאלי שיצרה המחברת. המחברת ניצבת ב"פרשת דרכים" (עמ' 39): "על שביל עומדת / בצומת דרכים / שני כיוונים שונים / ...האם הצעד הבא ישנה את גורלה? / ...בהינף היד לפנים מתעופף המטבע / חג לרגע קט, נופל על צד "פנים" / והיא מחייכת עצובה / זאת הפניה לכיוון האהבה / ...במקום בו היתה רשומה המילה / "אהבה" / כתובה כעת המילה השניה / "ביתה – מבצרה". אכן, ההתלבטות אינה קלה. מצד אחד החופש. מצד שני האהבה. הדוברת ספונה בביתה, במבצרה. המבצר מגן מחד, אך חוצץ מאידך בין הדוברת לבין שאיפותיה וחלומותיה.


    הדוברת יודעת שאם תצא למסע בעקבות האישה האחרת, לא תהיה דרך חזרה. היא זוכרת שכשניסתה לצאת את מבצרה, נפגעה. לכן יש לה "קוים אדומים" (עמ' 40)" "יש לי קוים אדומים." כך היא אמרה לפני שנים. / לא עוברת את הגבולות, לא משנה גורלות / עם המזל לא משחקים, נשארת בתוך מסגרת החלומות / הורודים". אכן, הספר רווי בחלומות, בתשוקה, בארוטיקה עדינה ועדינה פחות. בין מילות השירים, האישה האחרת מרקדת. ואז בתום השיר, המציאות בעינה נותרת. הדוברת מצטרפת לאישה האחרת בריקוד שעל קו התפר. היא "אוהבת לגעת באש / להעביר את אצבעות היד מעל ללהבת הנר /... ולהרגיש את החמימות המתפשטת / בתוך כף היד / במידה / נזהרת לא להכוות" (עמ' 49). האם הדוברת והאישה האחרת יתמזגו בשנית?: "לו הייתי יוצאת מגופי, / הייתי עולה על ענן לבן / ומשייטת לי סביב העולם / בסירה ללא משוטים / נעזרת רק ברוח המילים / ...לו הייתי יוצאת מגופי / הייתי נעלמת ומתעוררת אולי בדמות אחרת / ואז, אולי / אני לא הייתי אני" (עמ' 52). דומה שהדוברת והאישה האחרת לא יכולות להיפרד זו מזו, אך מקום מפגשן נותר בסוד החלום, בין מילות השירים.


    הספר "האישה האחרת" הוא "ציור במילים / תמונות של נוף בחיים" (עמ' 84). הספר "האישה האחרת" הוא דיאלוג בין המחברת לבין האישה האחרת שבה. הדיאלוג נולד מהתבוננות וממשיך בריקוד ארוטי שבסופו התנתקות וקביעת גבולות. הדוברת "מרחפת בין דמיון למציאות / מביטה אליה, מבוישת / מסמיקה ממתח לקראת הבאות". הדוברת "מנסה, מודדת את גבולותיה / פושטת מעליה את בגדיה / רואה את עצמה בתוכה" (עמ' 114). בסופו של תהליך הגילוי העצמי, הדוברת לומדת לחיות בכפיפה אחת עם האישה האחרת. היא יודעת ש"רק צריך לעבור ולגעת" (עמ' 141). האישה האחרת זו היא. היא תמיד היתה שם. היא נמצאת במרחק מילה. במרחק חלום. היא כה קרובה. רק צריך לעבור את המחיצה הדמיונית הזו. מחיצת הלב. לעבור, ולגעת.


    השירים שלך נגעו בי, כוכי. אני משוכנע שהם יגעו בכל מי שיאמץ את הספר הזה. הכתיבה שלך רגישה ומרגשת. זהו ספר רווי בחוויות, תובנות, וציורים המחזקים את האווירה שיוצרות המילים. אני מזמין את כולכם לגלות את האישה האחרת.

    תודה.

     

     

     

     

     

    כותב רשימה זו דובב לביא הוציא לאור בשנת 2011 ספר שירה "התפתחות" הוצאת גוונים

     

     

     

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/4/13 15:39:

      חיוך

        8/4/13 10:32:

      אם עד פוסט זה הייתה גבירתי עטוייה בשבעה צעיפים, הנה

      עתה השלת כמה מהם לעד... ניתוחו של מר לביא חושף

      ומאיר, מבהיר ומסדר... מסיר חלק מהמסתורין...

      ואני משליך את יהבי דווקא על שכבות המסווה שעדיין נותרו...

       

        6/4/13 10:56:

      שבת שלום ותודה רבה לכם 

      http://cafe.mouse.co.il/image/2846733/

        5/4/13 23:01:
      התרשמתי
        30/3/13 22:53:
      כוכי יקרה, שמחתי מאד להכירך בערב ההשקה של יהודית. נהניתי מן הערב ומרשימתו היפה של דובב. המון בהצלחה !!! שבוע נעים ומועדים לשמחה. צר לי שאזלו כוכביי אבל הרי את היא הכוכב האמיתי.
        27/3/13 13:38:
      פסח שמח כוכי,ובהצלחה.
        26/3/13 23:32:

      כוכי יקרה לליבי נשיקה

      לקרוא  את שכתב ולהתרגש יחד איתך.....

      נהדר ששיתפת אותנו

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      חג אביב שמח לך ולכל יקירייך

      ''

       

        26/3/13 21:37:
      יופייייי סטארה - וחג שמחחחח !!
        25/3/13 19:13:

       

       

      כוכי יקרה,

       

      איזה פרגון...וזה מגיע לך כי את נהדרת.

       

        25/3/13 16:55:

      חג אביב שמח חברים יקרים נשיקה

       

      ''

        24/3/13 01:35:

      מכירה את הספר ( הוא מונח על שולחני) מסכימה עם דבריו של דובב. ובהצלחה בהמשך

      רשימה עמוקה ומעמיקה של דובב. נוגעת ביחסים שבין ציור-לשירה לבין משחק על הבמה. האישה האחרת הדמות החבויה בתוכך היא האישה היוצרת יש מאין. כל הכבוד לדובב שהצליח לגעת ברבדים העמוקים של הספר. אשוב
        24/3/13 00:05:
      ביקורת ניפלאה כוכי הציורים ניפלאים ומתכתבים יפה עם הדיאלוג השירי בינך לבין האשה האחרת .מבט פנימה והחוצה.חג שמח כוכי:}
        23/3/13 23:55:
      שאפו !
        23/3/13 22:37:
      זה כל כך מחמם את הלב..
      גאווה אמתית :)
        23/3/13 20:21:
      קריאה שהמילים מנגנות כמו בשיר קסום העוטף כל רגע לחוויה מרגשת,הציורים נותנים את מסך לשיר קסום קסום קסום ומרגש
        23/3/13 20:13:

      כמה לא קשה להזדהות עם הפרופסור...:-)
      סקירה יפה לאורך ולרוחב הדפים והשורות 

        23/3/13 19:58:

      כוכי היקרה,

      יפה אמר הפרופסור:

      הציורים הנפלאים משתלבים יפה בין מילות השירים, צובעים את האווירה ותורמים לדיאלוג המתנהל בין ציור לתמונה. לעיתים הציור מוביל והמילים משלימות. לעיתים אלו המילים הפוצחות בריקוד והציור מצטרף.

        חג חירות שמח לך וליקיריך,

              מאחל

               ברוך

        23/3/13 19:32:

      תודה רבה חברים יקרים שבוע טוב וחג חירות שמח 

      מוזמנים לטעימה מהספר   "ראיתי" נשיקה


      ''

        23/3/13 12:24:
      מקסים!!! סחתיין. ולחיי הספר הבא :)
        23/3/13 12:09:
      בקורת יפה וטובה נהנתי לקרוא. ו...איזה מזל שבורא עולם המציא את עולם הציור, השירה והיצירה ככלל. שכן אנחנו מקבלים לא מעט רגעים ימים, שעות, איכות עם העולם האחר שרצינו שיצרנו וחיים גם בו, בתוך דו-שיח מתמיד שמחזיק אותנו בחיים הרגילים שבהם הרגלים צועדות על הקרקע, והראש בעננים. כל הכבוד כוכי
        23/3/13 12:01:

      איזה יופי!  איזה כייף לך!!!
      שושי יקירה, עם ביקורות כאלו הספר יהיה הצלחה גדולה.
      שאפו!
      חג שמח,
      ג'אן

        23/3/13 11:57:
      כוכי מרגש !!!! ביקורת מדהימה ,תודה ששיתפת .חג שמח יקרה והמון בהצלחה !!
        23/3/13 10:42:
      ביקורת חדה ומדוייקת. הכותבת והאישה האחרת משחקות אחת עם השנייה, מתחלפות בבגדים כמו ילדות, ובוחנות מי היא מי ומתי. מתח בריא וטבעי בין אדם ויצריו, בין מציאות ודמיון.
        23/3/13 10:26:
      תודה על השיתוף. ביקורת מרשימה של דובב לביא. אשמח לקרוא את הספר!
        23/3/13 08:30:
      בהצלחה רבה יקירה, חג חירות שמח ♥
        23/3/13 06:51:
      סטארית - תודה על השיתוף על הבאת הדברים זה מחמם את הלב גם שומרת תגובות ומכתבים של חברים שרכשו את הספר שלי "חבלי תקווה" וזו התודה הכי גדולה שיכולה להיות - שבת טובה - פסח שמח
        23/3/13 00:53:
      תודה על השיתוף .. עלי והצליחי ... (: חג שמח !
        23/3/13 00:14:
      כוכי, רשומה מרשימה ומרגשת על תהליך היצירה, המון הצלחה והנאה ואביב עם פריחה נפלאה והתחדשות.
        22/3/13 16:27:
      איזה יופי .... מרגש... חג שמח....
        22/3/13 16:27:
      היא אכן אשה מיוחדת.. הכותבת לא על אלא את האשה האחרת.. בחבויה בתוכה.. שילוב הצבעים המילים הצורה והתוכן.. עושים לקורא ולמביט חוייה אמיתית...

      ארכיון