Gifted
הבלוג שלי מתעסק ודן בנושאים שסובבים ומעניינים אותי - אמנות ועיצוב על היבטיהם לחיוב או לשלילה, צרכנות אלטרנטיבית, תרבות, תרבות הרשת, צילום, ידע ומידע, ושאר ירקות....
מקווה שתהנו - אשמח לשמוע תגובות.
\"we all have been Gifted - we just need to be this way now!\"
אם אתם מעוניינים לרכוש חלק מזמני וכישוריי או אולי אחד מצילומי אתם מוזמנים ליצור איתי giftedesign@gmail.com
או להתקשר לסטודיו בשעות העבודה המקובלות 03-5185125 begin_of_the_skype_highlighting 03-5185125 end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting 03-5185125 end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting 03-5185125 end_of_the_skype_highlighting
קפה ראשון עליכם (וזמני שלי עלי...).
פרופיל
פוסטים פופולאריים
-
אינטימיות - "Couple in Blue"
19/6/08 | 10587 צפיות
-
"החובה שלי" - אמנות וצבא
22/3/09 | 4547 צפיות
-
1,2,3,4 I declear an Art War
10/4/09 | 6146 צפיות
-
בנקסי ואמנות (למי שלא מכיר וגם למי שמכיר)
29/9/09 | 3114 צפיות
-
one night stand בתערוכה "פנטזיה, בנות, דיכאון"
21/11/09 | 6505 צפיות
-
על מתנות, כסף ואושר
26/10/09 | 1823 צפיות
איך מסבירים לבסטיונר בשוק הכרמל מה זאת אומנות קונספטואלית ועל ערך של זבל.
Tangerine boat A Tiger after a deer - edition of 6+2 artist print, 2006 from the series - "My mom told me not to touch garbage" - photos by Secret Artist
את הטקסט הנ"ל פרסמתי לראשונה בפורום של תחרות "אינסוף לאמנות" בה אני משתתף כשהצעתי בזמנו שתיים מעבודותי להחלפה.
חשבתי להביא את הסיפור כאן מכיוון שאני טוען - כחלק מפרוייקט הגמר שלי העוסק במתנות, כאשר מתנה יכולה להיות שינוי תודעתי (חיובי כמובן) ע"י אמצעי כלשהו או דרך סוג של התקשרות. אני חושב שהסיפור מדגים זאת היטב, ובנוסף מראה את דרך עבודתי כאמן.
קצת רקע - לפני כשנה צילמתי סידרה של תמונות בשוק הכרמל (במהלך חודשי החורף). לאחר חיפוש לא קטן של - "איך, ומה לעזעזל אני מצלם בשוק - מקום שכבר צולם כמעט כל זוית אפשרית, סדרת הצילומים שצילמתי הם צילומי מקרו של הזבל שצולמו כפי שהיה מונח בשוק בשעת הסגירה (לא, אין כאן פוטושופ).
ערב אחד, בזמן שאני מצלם באמצע השוק, כשמחצית מהבסטות סגורות והררי הזבל כבר נערמים במרכז השוק ומספקים לי עבודה למכביר, בעודי רכון מעל חצי קלמנטינה מנסה להוציא תמונה טובה (עבדתי עם חשיפות מעט ארוכות לכן הייתי צריך לצלם מספר רב יחסית של תמונות כדי שתצא אחת טובה) אחד מהבסטיונרים התחיל לצעוק עלי - "אח שלי, מה אתה דפוק, מה אתה עושה שם בזבל ?" עניתי לו בנחמדות שאני צלם ואני עושה פרוייקט אומנותי ושהכל בסדר, אולם הוא המשיך בשלו לצעוק עלי ולקלל ואז התחיל לזרוק עלי את מיטב פירות העונה - מה שבהחלט הצליח לעצבן אותי (דבר שלא קורה בד"כ), אז קמתי אליו והעברתי את המצלמה למצב של תצוגה (יתרון יחסי כשמצלמים בדיגיטאלית) הסברתי לו בנחמדות אך גם בנחישות " קודם כל אל תקרא לי "אח שלי" כי אתה לא מכיר אותי, אבל נעים מאוד לי קוראים רעי משמעות שמי - חברי, ואני צלם, הנה תסתכל, בשבילך זה אולי הזבל שאתה רגיל לראות אבל בתור צלם אני יכול לראות, ולהראות אותו באופן שונה ומזוית אחרת" - הראתי לו את התצוגה שעל המסך. אז הוא פנה אלי - הפעם עם חיוך קטן על הפנים - "ואוו, זה ממש יפה, לא הבנתי מה שאתה עושה שם בתוך כל הזבל הזה, נעים מאוד, לי קוראים דוד וזאת הבסטה שלי... ואז הוסיף - "משה,דוד, בואו רגע, אתה חייב לראות פה משהו !" - וקרא גם לחבריו.
אחרי שחזרתי באותו יום הביתה עלתה בי המחשבה - אם אני הצלחתי להראות ולהסביר למישהו שבד"כ לא צורך ומכיר אמנות את העבודה שלי והוא הבין אותה במלואה - אני את שלי כאמן עשיתי (עכשיו נשאר "רק" להתפרנס מזה). ומה בכלל "נתתי לו" ? בסך הכל נתתי לו לראות את הזבל, שהוא כל כך מכיר וכבר לא רואה אותו, בצורה אחרת.
 Left rose - edition of 6+2 artist print, 2006
שבועיים מאוחר יותר כשהצגתי את הצילומי למנחה שלי ושמאוד התרשם ואמר - "מה, יצא לך בכלל לא רע, אחלה תאורה, מה איפוא צילמת ?" שללא היסוס עניתי לו - "מה זאת אומרת - אצלי בסטודיו !" וכך נולד שם הסידרה (שלאחר מכן שונה ל"My mom told me not to touch garbage" בכדי לעורר יותר עניין וסקרנות אצל הצופה). מאוחר יותר הסברתי לו שצילמתי את זה בשוק על הריצפה כשהתאורה היא של הפלורסנטים עם השתקפויות בשלוליות לאחר הגשם.
- אבל לא ממש בילפתי - השוק הוא באמת הסטודיו שלי - שם עבדתי וגם ממנו אני ניזון - את כל הקניות שלי תמיד אני עורך שם. היום כהשהתמונות מציגות וקליפת הקלמנטינה הקטנה כבר אינה על הריצפה כך שאיש אינו מבחין בה, אלא מוצגות על הקיר בגובה העיינים בגודל 100*70 ס"מ הכל מקבל משמעות חדשה. (למרות שיש לי רעיון וקצת כבר התחלתי לעבוד עלייו - על איך אפשר להחזיר את הפרוייקט הזה למקום בו הוא נוצר, ולהציגו לאנשים ה"נכונים" - האנשים שבשוק).
את שאר התמונות מהסדרה ניתן לראות - כאן
כמעצב תעשייתי שתחום ההתמחות שלו הוא חברה וסביבה ועובד ומעצב לא מעט עם שאריות הדבר גם משפיע לא מעט על האמנות שלי ואל מה שאני מחפש, מתעניין, לומד ועוסק בו - איך יכול להיות שבמקום ליצור אדמה דשנה ופורייה מהזבל האורגני שלנו (עיינו ערך קליפה של קלמנטינה למעלה...) אנחנו יוצרים הרים של פסולת שמזהמת את מי השתייה שלנו, יקח לה שנים להתפרק, היא מסריחה, צריכים לא מעט משאבים בשביל לטפל ולשנע אותה - למה בארץ שלנו לא מחנכים מספיק, מלמדים, ומנהיגים את המושג של קומפוסט ביתי ? זאת לא תורה מסיני וניתן לחסוך לא מעט אשפה ולייצר את אחד המשאבים (שלפחות בארצינו הקטנטונת נלחמים ומקיזים לא מעט דם עליו) - אדמה !
2.12.08 היום הייתי באחת הגלריות בת"א וראיתי עבודות של נועם הולדנגרבר שגם צילם תמונות של זבל בשוק שהיה מעניין לי לראות ביחס לעבודה שלי (לפעמים כיף לעבוד "בבועה" ואז לצאת ממנה ולראות מה עוד אנשים עשו בסביבה שלה). וגם בעקבות הפוסט של מירי דוידוביץ חשבתי להוסיף גם את "מאחורי הקלעים" שלי של עולם הזוהר בשדה האמנות.....
 מאחורי הקלעים 1  מאחורי הקלעים 2 |
תגובות אחרונות
-
~שקט~@
בתגובה על על זיהום-פרסום, מיתוג, ישראליות ו(מוח) כוורת...
-
נערת ליווי
בתגובה על הגן בבינאלה של ונציה
-
shatil
בתגובה על מחווה לאוצרים ומבקרי אמנות
-
~שקט~@
בתגובה על הזמנה לפרידה מקירות....
-
או-רית
בתגובה על שלווה אינסופית 2007 , Lamda Dibond ,70X100 cm, edtion of 6+1 Artist Print
-
נערת ליווי
בתגובה על הרצאות קרובות - מאי/יוני
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מה זה אמנות קונספטואלית עדיין לא הבנתי (יש אמנות לא קונספטואלית?)
את מה שהוצאת מהזבל בעזרת המצלמה אני מאד אוהב. ביחוד את הטייגר רודף צבי - יש לך כשרון טבעי להיות קורא בקפה :)
היי, תודה על התגובה המפורטת והמעניינת.
בנתיים מאז שפורסם הפוסט הזה לראשונה העבודות כבר הוצגו פעם אחת בשוק הכרמל בתערוכה הקבוצתית "סוף עונת המלפפונים" שם גם אני "פתחתי" בסטה והצגתי את מרכולתי ברבים - את חלק מהעבודות וגם עשיתי מיצג עם הצופים שקשור בשוק, במסחר ובאמנות - פה את יכולה לראות את הפוסט בנושא גם עם קישור לדיון שהתקיים בעקבות התערוכה.
היי, תודה על הפוסט ששלחת לי להיכנס לכאן, תמונות מקסימות, ואני חושבת שלאותו דוד היית מבחינת "אנשים טובים שפוגשים באמצע הדרך", ובטוחה שדרך זוית הראיה שלך ושל המצלמה, נתת לו פרספקטיבה חדשה על מה שהוא חי ורואה שם בחיי היומיום שלו..
לגבי המחשבה שלך לקרב את התמונות לאנשי השוק, נשמע נהדר, אם ניתן היה להציג להם את התמונות, שמבחינתם הן הנוף היומיומי שלהם, עם פרספקטיבה חדשה, זה לפעמים יכול לשנות חיים של בן אדם..
אם התערוכה עדיין קיימת, אתה יכול גם להזמינם לראותה, יבואו לראות תרבות של עצמם מזוית אחרת.
התמונות עצמן נהדרות, אני לא מקצועית בענייני צילום, אך עלה הורד למשל, עם התאורה שלו, יש בו משהו יפהפה, וכך גם הקומפוזיציה של הקלמנטינה. הצלחת למנף אובייקט שיגרתי לגבהים חדשים. בהצלחה (-;
בכיף תודה.
- אני פה בבלוג בו את מוזמנת לנבור ובאינטרנט .... (וגם בתערוכות, אני באמת צריך להתחיל לעבוד על רשימות קשר כי לא מעט אנשים מתעניינים, אבל לעיתים זה קשה לשמור על קשר עם כל כך הרבה אנשים)
נפלא .
אשמח לשמוע על העשייה שלך.
תודה - אני מקווה שבקרוב אולי אני אחזיר את הזבל הזה לחירייה
היי תודה - אחד הויכוחים שהיו לי בנושא עם אחד מעמיתיי הוא האם "צרבתי" את הנושא בתודעה שלו והשארתי לו זיכרון, או ש"סתם" אני עוד נקודה בחייו (למרות שאני חושב שעדיף להיות נקודה מאשר לא כלום....).
WOW!
מחזירה ביקור..
הבטחתי שאני באה..
והרווחתי בגדול!
הסיפור ..הצילומים.. מדהים!
ומה שעשית מבלי לדעת
עם אותו בחור "אח שלי"
נקרא ב- NLP
reframing - מסגור מחדש
ואיך שאתה קראת לזה:
לראות את הזבל שהוא פוגש כל יום מחדש..
פשוט מיסגרת לו את זה במסגרת אחרת..
בעדשה אחרת.
תודה - אני אוהב להוציא את היופי מדברים בנאליים שאף אחד לא רואה ולחשוף פן אחר ומשמעות אחרת לגביהם.
יאללה קומפוסט !
איזה יופי של צילומים!
תני לי עוד איזה כמה שבועות ויהיה גם אחלה קומפוסט בייתי (שגם את תוכלי ללמוד איך להכין).
מדהים מה שאפשר להוציא מזבל.
זהו התיעוד של המציאות - תריך רק לדעת להתבונן (ולא להסתכל...)
היי, תודה שולה - כיף לשמוע ואני שמח שנהנית
רעיון יפה
סיפור טוב
צילום נהדר.
שולה
אני מצטער איריס, אבל הוא כבר הוחלף ...
וואו! יפה.
חבל שבמציאות זה לא נראה יפה כל כך.
מקסים!
אהבתי.
התמונה
הרעיוןן
השיחה...
סיפור מקסים - רעי
ודרך נפלאה לקרב אמנות
אחולי הצלחה לאין סוף
איילת