עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    יומני היקר ברלין : משנה מקום משנה מזל?

    8 תגובות   יום שישי , 15/2/13, 18:27

    לא יאומן שאני כבר כמעט שלושה חודשים בברלין. הזמן כאן בהחלט טס. הימים, השעות, הדקות כאן עוברים ממש מהר. אם בביקורים התיירותיים שלי בעיר הספקתי בשבוע אחד לראות 8 תערוכות, לצאת ל5 מועדונים, לראות 2 הופעות, לאכול באלף מסעדות,לצלם טריליון צילומים, אז נכון להיום לא עשיתי עדיין כלום מכל אילו ואני כאן החל מדצמבר.

    לא קל להגיע לארץ חדשה ואני עדיין לא מרגישה מאוקלמת. אבל לפחות הרבה מים זרמו מאז הפוסט האחרון שכתבתי על הסיוטים שעברתי בהתחלה ומצאתי כאן הרבה רוגע ושלווה. הכל כאן הולך ממש לאט. לא מתקתקים כאן עניינים כמו בארץ. כל דבר נעשה בזמן שלו. ועם זה אני ממש יכולה ואף נהנית לזרום. אם בארץ הרגשתי שאני עומדת לחטוף כבר שבץ או התקף לב או לאבד שפיות כתוצאה מהלחץ העצום שהייתי בו, אפילו שחיי בישראל היו לא רעים בכלל יחסית להרבה אנשים שאני מכירה אז כאן אני מרגישה שדברים נעשים לפי הקצב שלי. אמנם לפעמים ומתוך הרגל הלך הדברים נראים לי איטיים מאוד אבל אם יש סבלנות אז הסבלנות משתלמת.

     

    הפעם אספר על תלאות חיפושי דירה בברלין. פעם לא מזמן היה ממש קל כנראה למצוא כאן דירה. אלפי דירות עמדו ריקות, המחירים היו מגוחכים ובעלי בית רק חיפשו דיירים לאכלס את דירותיהם בכל רחבי העיר. כיום המצב ממש השתנה. היום כולם עקרו לברלין וכולם רוצים לגור בה. ובעלי הבית כמובן מנצלים את העניין הזה. מאז שהתחלתי לחפש דירה שמעתי סיפורי זוועה מסמרי שיער על מעללי מחפשי דירות ישראלים וגם לא ישראלים. רוב הישראלים כאן ( לפי שמועות מהיימנות יש בברלין כ20 אלף ישראלים ואולי וכנראה אף יותר) עוברים מסבלט אחד לשני. אני לא בנויה לחיות על הקצה מבחינת דיור, אני מחפשת לעצמי בית קבע ולא מסוגלת כל חודש להעביר חפצים ולחפש כל החיים שלי מקום לגור בו ולחוות את הלחץ הזה של חיפוש דירה. למזלי הטוב יש לי אזרחות גרמנית אך הסתבר שגם אזרחות שאמנם מאפשרת לשכור דירה שהיא לא תת- השכרה,היא לא ממש תמיד ערבון  לקבל דירה. ולהתקבל לדירה זאת בהחלט משימה קשה.

     

    על כל דירה כאן יש לפחות 20 קופצים ולכן הסיכוי לזכות בדירה הוא בהחלט כמעט בלתי אפשרי. בשביל להתקבל עי בעל הבית חייבים להביא קלסר מסמכים ( כן קראתם נכון קלסר) שבינהם גם קורות חיים, מכתבי המלצות מבעלי בית קודמים, תלוש משכורת של 3 חודשים אחרונים, "שופה" נקייה- שזה אומר מן מסמך רישמי שמקבץ את כל התשלומים שאי פעם עשיתם מחב סלולאר ועד למכון כושר שבו מצויין שאתם לא חייבים מאום לאף אחד ושלא אחרתם מעולם בשום תשלום. וכמובן מכתבי תחינה התחנפויות וליקוקים. מסמך ערבות ואולי עוד איזה מכתב המלצה מאלוהים.

    בתור אחת שהגיע לא מזמן לברלין, נטולת עבודה ועם מסמך שופה אמנם נקייה אבל שאורכו רק כאורך השהייה שלי זאת אומרת כחודשיים הסיכוי שלי למצוא דירה היה כמעט אפסי. בטח שלא בשכונות היותר מבוקשות כמו פרנצלאור ברג ששם אנשים כיום מוכנים לרצוח בשביל לגור בה, גם לא במיתה ואפילו לא בפרידכיסהיין.

    חפשתי באתרי האינטרנט המקובלים וראיתי שם אלפי דירות. האמת שאף אחד לא מצאה חן בעיני. רוב הדירות, אפילו שעברו שיפוץ נראות כמו איזו קומבינה דוחה ומצ'וקמקת שדירה מפוצלת בתל אביב כבר מהוות חלום רטוב. הדירות עצמן מגיעות עם קירות ופרקט. בלי מטבח, בלי כלום אפילו את בתי הנורות צריך לקנות מהדיירים הקודמים או להביא משל עצמך.

     

    הבנתי יחסית מהר שבאיזורים הנחשבים כבר לא אצליח למצוא דירה, גם הבנתי שללא עזרת מתווך הסיכוי למצוא דירה הוא קלוש. ומתווך לוקח כאן עמלה של חודשיים וחצי ( החיים הטובים למתווכים) אך לא התייאשתי. התחלתי לחפש דירות בפריפריות למרות הסלידה שלי והחוסר חשק ובסוף נתקלו עיניי בדירה משופצת להפליא, עם מטבח מאובזר בתנור, מקרר, כיור, ברז וכיריים. דירת 40 מר חדר וחצי בשכונת "וודינג" בצפון מרכז ברלין.

    התלבטתי קשות לגביה עוד לפני שהלכתי לראות אותה. זה לא איזור שאני מכירה או מתחברת אליו, מרוחק מאוד מהאיזור שאני גרה בו עכשיו בדירה הזמנית המזוויעה שלי. אבל לאחר שיכנועים מצד חברים שאולי כדאי לראות אותה בכל זאת ושהאיזור לא כזה נורא ואפילו מתפתח ושהמחירים שם עדיין שפויים ושעוד כמה שנים זה יהיה ה"מקום" מצאתי את עצמי נוסעת לכיוון וודינג. הדירה, ששוכנת בבניין ישן ברחוב די נחמד מצאה חן בעיני בסופו של דבר. המתווכת הנחמדה רצתה רק חודש עמלה ולא ממש ראיתי עוד קופצים עליה שצבאו על הדלת. כך שהסיכוי שלי לזכות בה התחיל להעלות. אחרי מס ימים של חילופי דברים, חוזים, ערבויות ועוד קבלתי אישור על הדירה!

     

    הקטע המוזר והיפה בכל הסיפור הזה הוא שהסתבר לי הוא שלאבא שלי היתה מרפאת שיניים בוודינג באיזור לאופולד פלץ ( שמאוד קרוב לדירה החדשה שלי) לפני 40 שנה. אבי הוא כיום חולה סיעודי בן 82 שבקושי מתקשר אבל כששמע על כך שאני עוברת לאיזור שבו הוא התחיל את הקריירה שלו הוא מאוד התרגש ושמח. הוא מאוד אהב את האזור, את האנשים שחיו שם ובכלל את החיים בברלין ולכן מדובר כאן בסגירת מעגל מאוד מרגשת מבחינתי.

     

    כך שאני עוברת בקרוב לוודינג שהוא איזור בעיקר של מהגרים מכל העולם, מן תחנה מרכזית אמנם אך משודרגת פי אלף. אבל אני עוברת לחלק נחמד של ווידנג שקרוב יותר למיטה ( מרכז העיר) שמלא גם בסטודנטים צעירים כי הוא קרוב לאונברסיטה כלשהי . ראיתי עוד מס דירות לפני כן וליתר בטחון. גם אחת באותה שכונה אבל באיזור הרבה יותר קשה ומדכא שלה וזה עשה לי רע. אני בינתיים מאוד שמחה בחלקי ומרגישה ברת מזל. התהליך יחסית עבר מהר ולא נאלצתי להלחם או להתבאס משום דירה אחרת. מקווה שלא אתאכזב מהדירה ומהשכונה. סהכ זה כמו לשכור חתול בשק. מקווה גם שהמקום החדש יביא איתו השראה, שקט נפשי ואהבה. לו יהי.

     

    והנה עוד מס צילומים בודדים שצילמתי בברלין וגם קטע מוזיקאלי שהכנתי במהלך התקופה של חיפושי הדירה.

     

     

     

     

    ''

     

    הייתי רוצה לגור כאן

     

    ''

     

    הייתי רוצה לגור גם כאן

     

    ''

     

     

    ''

     

    אולי אוכל מתישהו לגור בבניין כזה?

     

    ''

     הדירה החדשה שלי

     

     

    ''

     

     

     

    קטע חדש שהכנתי שנקרא 

    on a search for a flat ( in Berlin) ( with a happy end)w

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/2/13 09:58:
      וואו. ממש תודה על המחמאות :))
        18/2/13 01:43:
      הרבה מאוד יופי. במילים, בצילומים ובמוזיקה. כמו לנסוע לטיול.
        17/2/13 13:21:
      תודה רבה לכם :) לקנא זה לא בריא ;) מעבר לזה שלא קל לי לפעמים ויש מלא דברים שאני לא יודעת לעשות. דברים פשוטים וטריוואלים ומגוחכים שבישראל הייתי מסוגלת לעשות וכאן אני אובדת עצות
        16/2/13 21:55:
      מרתק לקרוא את חוויותייך. הדירה נראית מתוקה ממש. גם הקטע המוסיקלי מעניין.
        16/2/13 15:44:
      הקטע משובח. גם הכתוב וגם המוזיקה. בהצלחה בהמשך. ומקנא קצת.
        16/2/13 13:59:
      תודה רבה אבנר ושלומי :)
        16/2/13 10:55:
      כיף לקרא לשמוע ולראות .. בהצלחה.
        16/2/13 09:58:
      מעניין ויפה גם הצילומים מאוד. :)