פעם היה זה יום האם , אותו יום שציין את מסירות האין קץ, האהבה ללא תנאי , הקושי ללדת וההישארות בכל מצב לצד הילד. אחר כך חל שינוי שביטא אולי את התפיסה המודרנית בה לאב יש מקום לא פחות חשוב בהורות, מקום של נתינה, חמלה והקרבה כמו לאם. וברגע שהנושא נפתח לדיון , כבר עלתה המחשבה- לא נקרא ליום הזה יום של כיבוד אם ואב, אלא נקרא ליום הזה- יום המשפחה. כי הערך החשוב ביותר שהוא בא ללמד אותנו הוא ה"ביחד המשפחתי". אין כאן הוקרה ליחיד, אלא הוקרה לקבוצה שנמצאת ביחד, דואגת לחבריה. בתוכה, החברים נותנים כפי יכולתם ומקבלים לפי צרכיהם. בתוכה, היחיד, גם אם הוא הורה וגם אם הוא ילד, לאורך כל מעגל החיים הוא גם נותן וגם מקבל.
ותשאלו את עצמכם- האם אני בצד שנותן? בצד שמקבל? מה אני מלמד את האחרים במשפחה אם אני רק נותן או רק מקבל?
יום משפחה שמח לכם! |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן.
וגם יום אב