עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    נטע זר

    על החיים באמסטרדם, על עיתונות, על לימודים בחו\"ל, על תרבות, בניסיון לקרב את העולם שלי לעולם של אחרים ולהפך.

    0

    פרסומות, קנסות וקו חירום: כך נלחמים בגנבי האופניים

    11 תגובות   יום רביעי, 9/1/08, 14:09

    אופניים באמסטרדם אינם אמצעי תחבורה. הם אקסטנציה של הגוף, מעין איבר נוסף שאפשר לעשות בו עשרות שימושים. סטודנט זר בעיר נתקל מהר מאוד בחוק האכזרי והבלתי כתוב לפיו "אם אין לך אופניים, אין לך חיי חברה". העיר כל כך קטנה, וכל כך מישורית, שכל ניסיון להתנייד כאן בתחבורה הציבורית מתקבל על ידי המקומיים בבוז עמוק. החשמלית (טראם) היא "אוטו של תיירים" והרכבת התחתית היא "אוטו של מהגרים (שרובם מתגוררים בפרברים)".

    אחרי שהפסיקו להזמין אותי למסיבות, התחלתי להפנים שאני חייבת להשיג אופניים, ומהר. כמו בצבא, ישנן שלוש דרכים לעשות זאת. הראשונה, והזולה מכולן, היא להירשם להגרלה השנתית של האוניברסיטה ולקבל זוג מסובסד במחיר של עשרים יורו לסמסטר. חסרי המזל שלא זכו בהגרלה יכולים לבחור בין האופציה היקרה והחוקית של קניית אופניים משומשים במחיר שנע בין 80 ל-150 יורו, לבין האופציה הזולה והבלתי חוקית - קניית אופניים מג'אנקי.

    מתוך 16 שותפיי, שני צדיקים בחרו בדרך החוקית. כל השאר עטו על פרצופם את הבעת "אני מחפש אופניים שנגנבו זה עתה" והלכו להסתובב באזורים המפוקפקים של העיר. למרבה הפלא, כשמדובר בגברים לא חולפות יותר מחמש דקות עד שהג'אנקי התורן מגיח מפינה כלשהי כשהוא אוחז בזוג אופניים מקרטע שהוא ישמח להעביר לרשותם תמורת 15-20 יורו. כשמדובר בנשים, לעומת זאת, אפשר להסתובב שעות באזורים האפלים ביותר ולחכות לגודו מבלי שאף אחד יתקרב. "הם פשוט מפחדים שהנשים יחשבו שרוצים לאנוס אותן ויקראו לשוטר", הסביר לי ידיד הולנדי. "את חייבת ללכת עם גבר, וכדאי שהוא יראה מוזנח".

    לשמחתי, למחרת התבשרתי שזכיתי בהגרלה של האוניברסיטה וחסכתי לעצמי את משחק "היפה והחיה" ברחובות העיר. אבל השמחה היתה מוקדמת. מתברר שהאופניים האקדמיות אכן עולות 20 יורו, אבל חייבים להשאיר פיקדון של 50 יורו נוספים למקרה של גניבה. הבעיה היא שבאמסטרדם השאלה אינה "האם האופניים שלי יגנבו?" אלא "מתי האופניים שלי יגנבו?". שניים, שלושה ואפילו ארבעה מנעולים לא מבטיחים חסינות מידם הארוכה והמיומנת של גנבי האופניים. ההולנדים מודעים לכך לחלוטין והממשלה אף יצאה בקמפיין משעשע (בתצלום למעלה) שבו רואים אנשים צמודים לאופניהם במקומות לא צפויים כמו המקלחת, רופא השיניים והמוזיאון, כאשר מתחת לתמונה נכתב באותיות שחורות (בתרגום חופשי) "אל תשאירו אותם לבד אפילו רגע אחד".

    אפס סובלנות

    אבל את ההולנדים גניבות האופניים הפסיקו להצחיק עוד בשנות השישים, לאחר הכישלון המפואר של "ניסוי האופניים הלבנים". במסגרת הניסוי הסוציאליסטי פוזרו מאות אופניים לבנים במוקדים שונים באמסטרדם כדי שהציבור הרחב יוכל להשתמש בהן ולהחזירם בסוף היום. כמו במקרים אחרים בהיסטוריה, הכוונות הטובות התנפצו לתוך תאוות הבצע האנושית, והניסוי הופסק לאחר שרוב הזוגות נגנבו. אבל לעירייה נמאס מכך שבכל שנה נגנבים בעיר כ-80 אלף זוגות אופניים, שהם 16% מכמות האופניים הכוללת, והיא החליטה להתנער מתדמית יוסי ביילין ולהתחיל להתנהג כמו ליברמן.

    במסגרת המגמה של "אפס סובלנות" הוכרזו הצעדים הבאים, שפורטו בחוברות מיוחדות שהופצו בעיר בחודשים האחרונים: החמרה משמעותית של העונשים על גנבי אופניים, הטמנת "אופני פיתיון" מטעם העירייה כדי לעצור גנבים "על חם", הטלת קנס של 190 יורו ופתיחת תיק פלילי לכל מי שייתפס עם אופניים גנובים, הקמת אתר אינטרנט המוקדש ל"בטיחות אופניים", הקמת "משטרת אופניים" מיוחדת שכל מטרתה לסייר במוקדי מועדים לפורענות כדי למנוע גניבות וסימון אופניים הנמכרים בחנויות יד שנייה על ידי תג ומספר סידורי. במקביל, הרשויות מפצירות בתושבים ובתיירים לחייג לקו החירום המשטרתי 112 בכל מקרה שבו הם רואים גנב אופניים בפעולה.

    האם המאמצים האלו נושאים פירות? למרות שהתוכנית הרב-שנתית למלחמה בגניבת האופניים החלה להתגלגל כבר ב-2003, ומאז הוספו אמצעי אכיפה חדשים מדי שנה, עדיין מדובר במכת מדינה. "זו בעיה קשה", מצהיר לורנס, סטודנט הולנדי לקולנוע. "היתה שנה שבה נאלצתי לקנות שמונה זוגות אופניים בגלל גניבות. פעם היה ג'אנקי שניסה למכור לי זוג אופניים שנגנב ממני שבועיים קודם. צעקתי עליו שאלו האופניים שלי והוא נבהל והשאיר לי אותם. בעקרון הפתרון הכי טוב הוא להכניס אותם הביתה או לשים אותם ב"לוקר" (רשת של חניוני אופניים עירוניים שגובה חצי יורו עבור כל יום שבו האופניים נשארים בחניון המאובטח, נ"א)". 

    בסופו של דבר, מי שבכל זאת הצליח באורח פלא לשמור על אופניו נאלץ להתמודד עם הבעיה האמיתית: הרכיבה. על כך – בפוסט הבא, שיענה על השאלה מדוע ההולנדיות הן הנשים הכי מאושרות בעולם.

     

    לקריאה נוספת:
    גם תל אביב עולה על אופניים.

    ניסוי האופניים הלבנים נכשל באמסטרדם – אבל הצליח בפאריס.
    סרטון חביב על אופניים באמסטרדם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/1/08 15:47:

      1.  יש חוק נגד רכיבה על אפניים בשכרות שמחייב הליכה עם האופניים במידה ורמת האלכוהול היא מעל למותר. באופן מעשי החוק לא נאכף.

       

      2. רוברט72 - אפניים ממכרות, בתנאי מזג אויר ושטח נכונים הם אחד הדברים הטובים שיכולים לקרות לך, בן 5 או בן 80. נכון שקשה לעשות דאווין עם ג'יפ מטאלי מצוייץ בבלונד על המדרכה מול הסופר, אבל מה לעשות, אין כזה דברמושלם.

       

      3. אין דרך למנוע גניבת אפניים, אם הן חלודות הג'אנקי לא ממש רואה, אם הן יקרות יעמיסו אותן על רכב ועם מסור דיסק יפרקו בבית. 

       

      4. הנשים ההולנדיות מאושרות לפי המדד שהן המציאו, אחרי הכל לכל מאה אלף תושבים בישראל מתאבדות 2.6 נשים (קצת יותר מחמישית ממספר הגברים) ובהולנד 6.3 נשים (כחצי ממספר הגברים). גם אחוז נוטלי התרופות האנטי דיכאוניות (ובערבית דפרסיה) גדול משמעותית, וגדל משנה לשנה. אושר? לא יודע, אבל אחלה יחסי ציבור.

        14/1/08 16:19:
      שלב הרכיבה על אופניים פסח עלי, והרעיון להשתלב בתנועה בין נהגים עצבניים בג'יפים אינו מלהיב את רוחי. גם היעדרו של מזגן בקיץ, והקור והרטיבות בחורף, הופכים את האופניים לאופציה לגמרי לא-מושכת מבחינתי. אבל בעצם גם מכונית אין לי, אני גורסת שהכי טוב ללכת ברגל או לקחת טקסי מדי פעם. ועם זאת, הספרטניות של אופן-ההתניידות הזה מעוררת בי התפעלות. איך הם עושים את זה, בקור האמסטרדמי הנודע-לשימצה? ובעניין ה"ירוקים", מישהו כאן טען כי לא אימצו את המנהג: קרוב משפחה ירקרק שלי שהחל לעבוד כדובר של עמותה ירוקה התבקש לעבור קורס של רכיבה באופניים, ומאז הוא מדווש מדי יום לעבודתו, מרחק בהחלט ניכר, בשמחה רבה. זוג אחד כבר נגנב לו.
        14/1/08 11:39:

      חבל שהם לא נוסעים במכוניות. זה הכי כיף. לא קר בגשם ולא נרטבים ברוח.

       

      באוניברסיטת תל אביב אפילו כל תומכי איכות הסביבה וכל מיני אנשים "יפים בנפשםהירוקה" מגיעים לאוניברסיטה עם רכב., תראי כמה חניונים יש מסביב לאוניברסיטה.

       

      תנסי להסביר להולנדים שאוטו זה שלב באבולוציה שהם חייבים לנסות.

       

      אופניים זה לילדים ולספורטאים.

        11/1/08 03:01:

       

      צטט: נטע אלכסנדר 2008-01-10 14:14:48

      תודה למי שתיקן אותי... כשאין עורכים או מגיהים - הטוקבקיסטים חדי העין מצילים אותי מעצמי. לגבי החוקים הנוגעים לרכיבה בשכרות או תחת השפעת סמים - למיטב ידיעתי אין כאלו. ההולנדים כל כך מתורגלים ברכיבה שהם יכולים לדווש גם כשהם לא זוכרים איך קוראים להם. לגבי אורות - יש תקנות מחמירות. כמעט כולם בקומונה כבר נאלצו לשלם קנס של 30 יורו על נסיעה ללא אור, ואם תופסים אותך בלי אור וללא תעודה מזהה זה עלול להסתיים בבילוי לילי בתחנת המשטרה.  

      זה חוק חדש או שרק בשנים האחרונות החליטו לאכוף אותו. בתחילת המאה לאף אחד לא היה פנס על האופניים המצ'וקמקים שלו והדרך למנוע גניבה היתה מנעול יקר ואופניים זולות. שנים רכבתי על "אופני הסבתא" הרעועות שלי, יום אחרי שתיקנתי אותן הן נגנבו.

        10/1/08 21:39:

      עוד תיווכחי שיש ברבה דיכוי מתחת לסובלנות ההולנדית.

      אבל אין ספק שהם זקוקים לדיווש, בגלל הדיאטה הנוראית שלהם.

        10/1/08 14:14:
      תודה למי שתיקן אותי... כשאין עורכים או מגיהים - הטוקבקיסטים חדי העין מצילים אותי מעצמי. לגבי החוקים הנוגעים לרכיבה בשכרות או תחת השפעת סמים - למיטב ידיעתי אין כאלו. ההולנדים כל כך מתורגלים ברכיבה שהם יכולים לדווש גם כשהם לא זוכרים איך קוראים להם. לגבי אורות - יש תקנות מחמירות. כמעט כולם בקומונה כבר נאלצו לשלם קנס של 30 יורו על נסיעה ללא אור, ואם תופסים אותך בלי אור וללא תעודה מזהה זה עלול להסתיים בבילוי לילי בתחנת המשטרה.  

      הזכרת לי את היום שבו נגנבו כל זוגות האופניים מהקומה במעונות הסטודנטים שבה גרתי בקיץ 1983. וייספרסטראאט 39, מעל לקפטריה.  החבר'ה ההולנדים, שהיו גם סטודנטים וגם ילדים טובים, לא היססו רגע, ויצאו לרחובות לגנוב בחזרה.  אני בתור יורם חששן נשארתי בדירה.  הם חזרו תוך שעה, כל אחד עם זוג אופניים טרי.  ממש כמו השלמת ציוד בצבא.

       

      את עוד בטח לא נולדת, אבל לא ניראה לי שהרבה השתנה מאז. Embarassed

        9/1/08 22:51:
      אני חושב שהתכוונת ל-"אפס סובלנות" (zero tolerance) ולא ל-"אפס סבלנות" (שזאת מחלה ישראלית, אבל זה כבר סיפור אחר.
        9/1/08 22:37:

       

      אל תשכחי את העברית, המילה הארכה לא פחות טובה מ"אקסטנציה"

       

      תוכלי לעשות "גונבי האופניים 2". דה סיקה  מאחורייך!

       

      ואל תשכחי, "בכל אשמים היהודים ורוכבי האופניים" (תשאלי את שוקן יסביר לך את הביטוי)

       

      ושאלה בענייני קורדינציה: אפשר לרכב על אופניים כשאתה מסטול?

       

      תהני!

        9/1/08 22:23:

      Well, I live in Barcelona and bikes have a special place. The city center is very comfortable to ride on bycicle, at least until one point when the mountain starts. Getting your bike stolen is very common here unfortunatly.

      A good thing is the influence from Amsterdam and Holland. Since April there is a rent a bike service. I guess it is like the White bike you told about.

      But still, no university pays your bike but you can always buy a stolen one. I mean, buying a new one, around here, is something the innocents do :)

       

      I still don't have bikes but I am waiting for the Bicing card (the renting service)

       

       

       

      www.raquelil.blogspot.com

        9/1/08 22:22:

      נראה לי שהייתה לך טעות הקלדה קטנה: אולי התכוונת לומר "לחכות לגודו"?

       

      רשומה מעניינת. גם מינכן סובבת סביב אופניים, אבל עם פחות או יותר אפס גנבות. כמובן שהחסרון הוא שקשה מאד להשיג כאן משהו לעשן :-) 

       

      האם אפשר לקבל בהולנד שלילת רשיון על נהיגת אופניים בשיכרות? או תחת השפעה של חומרים אחרים? או בגלל נסיעה בלי אורות?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נטע אלכסנדר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין