עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';
    0

    כל קהל והאי.פי שלו

    9 תגובות   יום שבת, 29/12/12, 13:44

    מה שיפה מאז שהתחלתי את הבלוג הזה, הוא שאני מצליחה בשנה האחרונה למצוא את עצמי בהופעות של הרכבים שבחיים לא הייתי מכירה, הרבה בזכות העכבר. אבל יש פעמים, שגם מבלי הסיוע הנדיב של העכבר, אני נחשפת להופעות שספק אם אי פעם הייתי שומעת עליהן, לולא הצטרפות נסיבות. הנה שתיים כאלו:

     

     

    הלהקה שידיד שלי יאהב

    הם קוראים לעצמם "עם הראש בקיר", והם שלושה שכנראה דופקים בכל הכוח. את הראש. בקיר נו.

    לפי עמוד הפייסבוק שלהם מדובר ב: טל אורן על הגיטרה החשמלית, גל חי על התופים והשירה ויזהר גולדשטיין, איש אשכולות שמעבר לעובדה שהוא נראה ממש טוב, גם אחראי על מגוון תפקידים בסגנון: שירה, בס, קלידים ופנדר רודס שאין לי מושג מה זה אבל מבחינתי זה בעצם איזה סוג של אריה פראי שצריך לרסן על ידי נקישת קלידים עצבנית.

     

    ההופעה, בריאלטי ריהב סנטר. כן, נו, המקום הזה ליד שוק הכרמל, שבפעם הקודמת שהייתי שם לקח לי בערך 40 דק' להבין מאיפה לעזאזל נכנסים. לא במקרה, זהו אחד המקומות המסתוריים בתל אביב וביקור חוזר שם גרם לי לתהות – האם בפעם הבאה שאגיע למקום, אזכור לשם שינוי היכן זה נמצא?!

     

    באותו ערב הופיעו שלושה הרכבים כאשר "עם הראש בקיר" קיבלו מקום טוב באמצע. הם גם בעצם היחידים שהשאירו עלי רושם כך שהיה די ברור שאם אני אכתוב משהו על הערב הזה, זה יהיה עליהם.

     

    קודם כל, שאפו על כך שהם שרים בעברית, זה לא מובן מאליו לאחרונה. משום מה הרבה יותר קל לשמוע אמנים ישראלים חדשים ומעניינים שמעדיפים לברוח לנוחות של האנגלית. עברית שפה קשה, שוברת שיניים וגרונית, היא פחות רומנטית, פחות כסאחיסטית, צריך לעבוד קשה הרבה יותר כדי למשוך את האוזן ולרצות להקשיב לשירים בשפה הזו. על אחת כמה וכמה כשמדובר במוסיקת רוק ולא במלודיות רכות ונעימות.

     

    קשה היה לי שלא למצוא איזה דמיון בקול של הסולן לזה של גל תורן מ"מרסדס בנד" ולפעמים, הדמיון בא לידי ביטוי גם בקצב של הלהקה הירושלמית המפורסמת. אבל גם האחרונים הם אחלה מבחינתי ולכן ממש לא הפריע לי שמצאתי קצת דמיון.

     

    על מה הם שרים? על החיים, פחות או יותר. למשל בשיר "אתרי היכרות" שמציג שילוב מעולה של גיטרות ותופים, אבל המילים מעט לאות וצפויות. או שאני קצת צינית מדי, גם זה קורה. לעומתו, השיר "חיים מתים" הוא שיר קליט ומצוין ולראיה, גם בוקר למחרת אני יכולה להתעורר ולזמזם אותו. הנה, תקשיבו בעצמכם:


    הזומבים של המחר

    ''

     

    יש להם עוד שירים טובים, כאלו הם למשל "בריחה" ו"השיר האלף" ולכן בעצם, בשורה התחתונה, אם זה לא היה ברור, אני לחלוטין ממליצה להגיע לאיזו הופעה שלהם ולתת להם צ'אנס. ולו בשל העובדה שהם עושים רוק בעברית וזה אשכרה יוצא להם טוב.

     

    אז אתם יכולים למצוא אותם פה (כולל כל השירים)

     

    ולהציע להם חברות פה (ועל הדרך לאחל להם מזל טוב, כי הם מסתבר נולדו ממש ביום הראשון של שנת 1905!)

     

     

     

    הלהקה שבת דודה שלי תאהב


    בית היוצר, נמל תל אביב, ערב. בקהל, לפחות 200 בנות 15 צוהלות ומתרגשות, ואני, כמעט כפול מגילן. כולנו פה לראות להקה בשם המעט הזוי, "קוקי לבנה".

     

    לא, אין טעם למצוא הסברים בשם הזה. לא מדובר בחבר'ה שאכלו הרבה עוגיות באמסטרדם ובאו לספר על זה, גם לא להקת אינדי עם משמעויות חבויות. קוקי לבנה הם ארבעה צעירים בגילאי 20 פלוס מהמרכז, שיכולים בעגה להיקרא – להקה לנוער. ליתר דיוק, לתיכוניסטים. ואם ממש נדייק – לתיכוניסטיות. על הבמה הכלים הבסיסיים – גיטרות, בס ותופים. סולן מוביל, שירים קליטים, מנגינות קולחות וטקסטים שמדברים בעיקר על אהבה, כמיהה לאהבה, אהבה נכזבת ו... הכיוון כבר ברור. אה וגם פה, הכל בעברית. האח הידד לשפת הקודש!

     

    כמה הייתי רוצה - מספר לא מבוטל של צפיות ביו-טיוב

    ''

     

    אף אחד לא בא לכאן לתת הופעת מחאה נוקבת, זה לא הסגנון וזה לא המקום וזו גם לא המטרה. אבל בהחלט, יש פה כיף טהור, של חבר'ה מוכשרים שאמנם מגישים טקסטים קלילים, אבל לוקחים את הלהקה מאוד ברצינות. וזה ניכר, עד אחרון הפרטים - בשירה, בנגינה, בסאונד, בשואו וביחסי הציבור מסביב שחלקם לא מבוטל בהבאת כמות מכובדת של קהל צעיר במזג אוויר חורפי וגשום.

     

    קשה לומר, בעודי מוקפת בחבורת התיכוניסטיות, שזה לא מפתה עבורי להסתכל מהצד בציניות אופיינית של "גדולים" שכבר חצו את קו השטות ומשהו ובטוחים שלעולם יש יותר לתרום מטקסטים קלילים על אהבה נכזבת. אבל למה? זה לא מובן מאליו בכלל. ופעם, אי שם, גם אני הייתי בת 15 וגם אני, רחמנא ליצלן, הערצתי להקת בנים כולל הפוסטרים על הקיר והניתוח הספרותי המעמיק שערכתי לכל שיר ובו המילה "בייבי" שהצליחה לגלות ורסטיליות עשירה. רק שהלהקות היו מחו"ל, כי בארץ באמת שלא היה היצע ואף אחד מהם לא נדרש לנגן, רק להיות יפה ולשיר. והנה, היום, ככה פתאום, להקה מרמת השרון שחבריה יוצרים, כותבים ומנגנים לגמרי בזכות עצמם. לא רע בכלל עבור כל אלו שחשקה נפשן בצליחת גיל ההתבגרות בכמה שיותר צווחות התרגשות. ובימינו, ימי הפייסבוק והאינסטגרם שהופכים את החוויה לממשית רק אם יש לה הוכחה מצולמת כולל סטטוס מנומק, הרבה יותר קל להעריץ את השכן מהעיר הסמוכה ושאם נבקש יפה אפילו יבוא להופיע אצלנו ולהצטלם, בטח שלהצטלם. 

     

    כי בסוף, זה מה שמיוחד בהם. העבודה הקשה היא בשמירת הנגישות הבלתי אמצעית לקהל המעריצים והמעריצות. תרשמו את השם המוזר שלהם בגוגל ותראו לבד את כמות התוצאות. כפי שהם מכירים את הקהל שלהם, הם גם מכירים את הדרך הטובה והאפקטיבית ביותר להגיע אליו וכך, הם קורעים את הרשת החברתית ביחסי ציבור קפדניים ומנוהלים היטב. המאמץ מסתבר, משתלם ומניב פירות. עד כדי כך שבשיא הערב, לסולן הלהקה לא נותר אלא להציב את המיקרופון בפני המעריצות שמכירות את מילות השירים בעל פה, ולתת להן לעשות את העבודה, בחיוך מסופק.

     

    קוקי לבנה הם: קובי מנדלבאום – שירה וגיטרה, עומר הוטניק - גיטרה וקולות , אליעד אטיאס - בס וקולות, שי שבתאי - תופים.


    ואתם יכולים להסב את תשומת לבו של הדור הצעיר שעדיין לא מכיר, שיחבב אותם בעמוד הרשמי שלהם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/1/13 11:58:
      נהניתי לקרוא! מעולים קוקי לבנה!
        31/12/12 20:13:

      צטט: GalHai 2012-12-31 19:58:58

      איזה כיף שנהנית. תודה על הביקורת המנומקת - נתראה בהופעה הבאה =)

       

       

      העונג כולו שלי. שיהיה לכם המון בהצלחה!

        31/12/12 19:58:
      איזה כיף שנהנית. תודה על הביקורת המנומקת - נתראה בהופעה הבאה =)
      תודה, אהבתי במיוחד את קוקי לבנה...
        30/12/12 15:58:

      גיטרה בס תופים הם עדיין הנוסחה המנצחת בעיניי. יופי של מוזיקה, שמחתי להכיר. 

      משמח גם לדעת שיש להקות צעירות שעושות רוק ולא מכוונות למיינסטרים בשביל הסיכוי הקלוש שישתחלו לפלייליסט של גלגלצ.

        29/12/12 18:38:

      צטט: mazavharuach 2012-12-29 16:25:49

      את קוקי לבנה הכירו לי הבנות שלי, שאחראיות על כל התחום הזה של להכיר לי להקות של תיכוניסטיות, והתזמון שלך - ושלהן - מעניין - כי רק אתמול זה קרה.. אולי הן בכלל קוראות בסתר את הבלוג שלך..? את אלה עם הראש בקיר לא הכרתי. אני לא כל כך מוצא את הדמיון לקול של סולן המרסדס, שהוא מחוספס הרבה יותר, אבל הסגנון מביא אותך לשם, וברור מדוע. בכל אופן, זו מחמאה שהם בטח לא יסרבו לקבל.

       

       

       

      אולי באמת הן קוראות בסתר...?!

      אכן, ישנה שונות בחספוס בקול, בטח בשיר שבחרתי להציג. ועדיין, משהו שם.. יש מצב טוב שזה הסגנון. או הסקס אפיל של שניהם, לך תדע. 

        29/12/12 16:25:
      את קוקי לבנה הכירו לי הבנות שלי, שאחראיות על כל התחום הזה של להכיר לי להקות של תיכוניסטיות, והתזמון שלך - ושלהן - מעניין - כי רק אתמול זה קרה.. אולי הן בכלל קוראות בסתר את הבלוג שלך..? את אלה עם הראש בקיר לא הכרתי. אני לא כל כך מוצא את הדמיון לקול של סולן המרסדס, שהוא מחוספס הרבה יותר, אבל הסגנון מביא אותך לשם, וברור מדוע. בכל אופן, זו מחמאה שהם בטח לא יסרבו לקבל.
        29/12/12 15:12:
      מה שקורה לי - גם אני לא הכרתי וגם אני שמחה ללמוד!
        29/12/12 14:39:
      אהבתי : )

      ארכיון

      פרופיל

      pro 1984
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין