עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    פוסט פוסט מודרניזם

    23 תגובות   יום שבת, 5/1/08, 14:28

    הפוסט מודרניזם מת . לא יכול להיות שהוא עדיין אקטואלי כזרם האמנות העכשוי. ב25 שנה האחרונות ככל התקדמנו טכנולוגית וחברתית. ( סלולארי אינטרנט גלובליזציה) לא יכול להיות שאמנים " נתקעו" ועדיין מדברים בשיח הפוסט מודרני. אמנים הם האוונגרד של החברה. הם אילו שאמורים לחדש ולחדד. למרות שאין עדיין שם לתקופה בה אנו נמצאים זה לא אומר שאנחנו לא נמצאים בעידן חדש באמנות.

     הפוסט מודרניזם בצילום התחיל בסביבות תחילת שנות ה80 והגדיר את מותו של ה"אורגינלי" והחידוש ( סופו של החדש) לכן הוא התבסס על ציטטות מעולם האמנות. מאמנות שכבר הייתה קיימת ,נשען עליה  והתבסס על קונספטים ותיאוריות. כל אילו מנעו מהצופה הממוצע, מחובב האמנות שלא ממש הלך ולמד את כל תולדות האמנות ליהנות ממה שהוא ראה בגלריות ובמוזיאונים  מאחר ונראה כאילו האמנים מדברים בשיח פנימי עם הקולגות שלהם ( אמנים, תאורטיקנים)

     אבל כל זאת השתנה או משתנה ( ומי שלא שם לב שיתעורר). היום, בצילום, יש חזרה לצילום המודרני. הצילום ה"טהור" והישיר. כשמדובר בזרם הצילום העכשווי הכוונה היא חזרה ל"תיאור", אורגינליות ואקטואליות. והשאיפה היא שמה שהצופה לוקח איתו חזרה הביתה לאחר שצפה בצילום הוא אינו מסר אלא דווקא " הרהורים ללא משמעות". חזרה לאיזשהו מקום ראשוני, פנימי, אינטימי.

     אנו כאמנים צריכים לעסוק ביצירת עולמות חדשים. במציאות סוביקטיבית כדי לתת לצופה תחושת חוויה מאשר מסר אינטלקטואלי טהור. 

    ( ותודה למורה שלי דויד בייט על ההשראה)

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/10/08 14:04:


      הרוקנרול השתנה הרבה מימי הרולינג סטונז ועד... נגיד הארקטיק מאנקיז. אבל עדיין קוראים לו רוקנרול.

       

      המוסיקה האלקטרונית לעומת זאת פיתחה הגדרות, ז'אנרים ותתי ז'אנרים המסתעפים עד אינסוף. למשל מוסיקת הדראם'נ'בייס מחולקת לעשרות תתי ז'אנרים ובכל פלייר למסיבה כתוב "dj זה וזה ינגן אפליפטינג טק האוס"

       

      ההגדרה של הפוסט מודרניזם לצורך העניין, רחבה כמו הרוקנרול.

       

      which is nice

       

       

        28/10/08 10:41:

      ואלה שלא  מצליחים לחדש

      לא לצליחו גם אם כל החיים שלהם ייצרו בינוניות מושלמת

        28/10/08 10:25:

      צטט: אסף שגיב 2008-01-05 15:05:39

      מדוע אמנים חייבים תמיד לחדש ולחדד? מדוע עליהם להיות "האוונגרד" של החברה? אני מתרשם שהלהיטות הזאת לחדש בכל מחיר ניצבת לעתים קרובות בעוכריו של עולם האמנות ודוחקת בו לעורר פרובוקציות גרידא, במקום להתמקד בשכלולו של המעשה האמנותי עצמו. אפנות מתחלפות בתכיפות של שנים ספורות, ויוצרים ממהרים להמציא את עצמם מחדש מחשש  שייהפכו ל"לא רלבנטיים". זוהי תופעה חברתית, שהקשר בינה לבין אמירה אסתטית אותנטית מקרי בהחלט.  

       

      אסף, אל תהיה שמרן

      על כל אלף נסיונות לחדש מגיע אחד או אחת שבאמת עושים את זה

      וזה חגיגה גדולה

       

      פוסט משמח

        7/1/08 13:39:
      זה נכון לחלוטין! מכירה מספר אמנים כאילו ( אני לא נכללת בהם - לא יודעת לשווק את עצמי בגרוש) אם מדברים על ערך מוסף אז יכולת שיווק מצויינת בימינו עושה פלאים לאמנים
        7/1/08 00:38:

       

      צטט: daniela orvin 2008-01-06 21:04:59

       

      צטט: crocfan 2008-01-06 14:27:04

      אתה מדבר על שיווק

      ?

       

      אני חושב שזו תגובה למה שאני כתבתי. העובדה היא שנראה שיש אומנים שהם בינוניים אבל בעלי יכולות שיווק נהדרות ולכן הם מצליחים - ואומנים אחרים, טובים מהם, לא. זאת גם התחושה שלי.
       

        6/1/08 21:04:

       

      צטט: crocfan 2008-01-06 14:27:04

      אתה מדבר על שיווק

      ?

        6/1/08 21:05:

       

      צטט: א.ב. של אהבה 2008-01-06 01:49:00

       

      כבור ועם הארץ אני חייב לאמר שבשבילי אומנות זה מה שנוגע בי, מעורר בי מחשבות.

      אני לא מודע כלל לזרמים שונים, אבל יש מייצגים שלפעמים כשראיתי אותם המחשבה היחידה שעלתה בראשי היתה "איך לעזאזל הם הצליחו לשכנע משהו שיקנה את הדבר הזה???"

       


      צוחק

       

      כל אומן מנסה באיזשהו מקום לגעת.ולהיות אהוב  וכדי לגעת יש כל מני שיטות. גם אני לא מבינה לפעמים טעם של אנשים אבל כל עוד קונים ומעודדים אמנות אני מרוצה

        6/1/08 14:27:

      אתה מדבר על שיווק

        6/1/08 01:49:

       

      כבור ועם הארץ אני חייב לאמר שבשבילי אומנות זה מה שנוגע בי, מעורר בי מחשבות.

      אני לא מודע כלל לזרמים שונים, אבל יש מייצגים שלפעמים כשראיתי אותם המחשבה היחידה שעלתה בראשי היתה "איך לעזאזל הם הצליחו לשכנע משהו שיקנה את הדבר הזה???"

       


      צוחק

       

        6/1/08 00:50:

       

      צטט: יוד-יוד 2008-01-05 20:10:59

      היי

       

      אהבתי והסכמתי. כתבתי פעם בקהילת אמנות על פוסט פוסט מודרניזם או "הנאיביות השניה" כמו שקרא לזה (בהקשר אחר) אליעזר שביד.

       

      לא הבנתי את ההערה של מי שהעיר על המדע שנפטר מהיומרנות. מאיפה זה בא? כבר אין פיזיקאים שמנסים לפענח את סודות היקום ולקרוא את מחשבותיו של אלהים? בוודאי שיש. וטוב שכך. וגם אמנים שמנסים את זה מכיוון אחר. וטוב שכך. ראו את הספר החדש על היידגר בהוצאת רסלינג. ספר בהיר וטוב.

       

      הצילום מדהים. של מי הוא?

       

      שבוע טוב

      יוד

      תודה רבה שמחה שאתה מסכים איתי

      והצילום הוא שלי

      שבוע מצויין

        6/1/08 00:48:

       

      צטט: crocfan 2008-01-05 17:53:14

      בטח שזה קשור

      איך?

        5/1/08 20:10:

      היי

       

      אהבתי והסכמתי. כתבתי פעם בקהילת אמנות על פוסט פוסט מודרניזם או "הנאיביות השניה" כמו שקרא לזה (בהקשר אחר) אליעזר שביד.

       

      לא הבנתי את ההערה של מי שהעיר על המדע שנפטר מהיומרנות. מאיפה זה בא? כבר אין פיזיקאים שמנסים לפענח את סודות היקום ולקרוא את מחשבותיו של אלהים? בוודאי שיש. וטוב שכך. וגם אמנים שמנסים את זה מכיוון אחר. וטוב שכך. ראו את הספר החדש על היידגר בהוצאת רסלינג. ספר בהיר וטוב.

       

      הצילום מדהים. של מי הוא?

       

      שבוע טוב

      יוד

        5/1/08 17:53:
      בטח שזה קשור
        5/1/08 16:13:

      לא חושבת שזה קשור או לא קשור למצלמות דיגיטאליות אלא שמדובר על צילום כאל זרם

      לא נראה לי שיש הפרדה לגבי צילום דיגיטאלי או צילום בנגטיב אלא אם כאן אתה מתכוון לפורמט בו מלשבים צילום עם דיגיטציה כוונתי לפוטושופ כאל כלי מרכזי.

        5/1/08 15:47:

      זה נכון כשמדובר בצילום, במיוחד הדיגיטלי .

        5/1/08 15:19:

       

      צטט: אסף שגיב 2008-01-05 15:05:39

      מדוע אמנים חייבים תמיד לחדש ולחדד? מדוע עליהם להיות "האוונגרד" של החברה? אני מתרשם שהלהיטות הזאת לחדש בכל מחיר ניצבת לעתים קרובות בעוכריו של עולם האמנות ודוחקת בו לעורר פרובוקציות גרידא, במקום להתמקד בשכלולו של המעשה האמנותי עצמו. אפנות מתחלפות בתכיפות של שנים ספורות, ויוצרים ממהרים להמציא את עצמם מחדש מחשש  שייהפכו ל"לא רלבנטיים". זוהי תופעה חברתית, שהקשר בינה לבין אמירה אסתטית אותנטית מקרי בהחלט.  

      זו אכן שאלה מצויינת.. ואתה מדבר על מספר דברים גם יחד

       אמן טוב ישכלל את המעשה האמנותי בלי שום קשר לחידוש או לר חידוש.. אך לחידוש אצל  אמן יש ערך מוסף ומעלה את ערכו ( אם הוא אכן מוכשר) כמו אצל כולם בעצם בימים אילו ( הרי כולנו סיימנו תואר ראשון ואף שני כולנו אינטליגנטים- כך ש צריך שיהיה עוד ערך מוסף כדי להצליח)

       

      פרובוקציות הם חשובות להמשך קיומו של עולם האמנות ולמה שיקרה שם בעוד 20 אולי 30 שנה.. כמו שדושאן הציב משתנה במוזיאון- נחשב לפרובוקציה גירדא וכיום הוא אבי הזרם הפוסט מודרניסטי והקדים את זמנו ב60 שנה

       

       אינך יודע כמה לתופעות חברתיות יש חשיבות בעולם האמנות   אין הפרדה בין חברה ואמנות ואסור שתהיה לה.. .. אמירה אסטתית יכולה להאמר בכל דבר- האם כל דבר זה אמנות?

        5/1/08 15:09:

       

      צטט: סיג 2008-01-05 15:05:43

      החכמתי

      אהבתי

      הסכמתי

      וטוב שכך.

       

      לא נכנסת לנושא הפנימי מאחר שקטונתי מבחינת הידע שיש לי בנושא צילום.

       

      תודה שידעת אותי.

      תודה לך שרה

        5/1/08 15:07:

      על ויתור היומרה הזו אני בדיוק מדברת- זה מה שקורה עכשיו בעולם אבל בארץ האמנות היא בפיגור של איזה 5 שנים טובות יחסית למה שקורה באמנות  העולמית העכשווית כך שהוויתור הזה צריך לקרות מתישהו בעתיד הקרוב סביר להניח.

      אני מדברת על זה כבר שנתיים..

        5/1/08 15:05:

      החכמתי

      אהבתי

      הסכמתי

      וטוב שכך.

       

      לא נכנסת לנושא הפנימי מאחר שקטונתי מבחינת הידע שיש לי בנושא צילום.

       

      תודה שידעת אותי.

        5/1/08 15:05:
      מדוע אמנים חייבים תמיד לחדש ולחדד? מדוע עליהם להיות "האוונגרד" של החברה? אני מתרשם שהלהיטות הזאת לחדש בכל מחיר ניצבת לעתים קרובות בעוכריו של עולם האמנות ודוחקת בו לעורר פרובוקציות גרידא, במקום להתמקד בשכלולו של המעשה האמנותי עצמו. אפנות מתחלפות בתכיפות של שנים ספורות, ויוצרים ממהרים להמציא את עצמם מחדש מחשש  שייהפכו ל"לא רלבנטיים". זוהי תופעה חברתית, שהקשר בינה לבין אמירה אסתטית אותנטית מקרי בהחלט.  
        5/1/08 14:59:

      לא מבין הרבה באמנות גרפית או פלסטית או איכשלוקרימלזה.

       

      למרות בורותי המוצהרת, הייתי שמח אם מישהו היה מעור אותי אותי בבקשה כשאמנות תעבור שינוי דומה למה שקרה למדע. היינו, כשהיא תתפטר מהיומרות.

       

      המדע, שפעם התיימר לענות על השאלות הכי נשגבות, מאז הודה שהיישום החשוב ביותר שלו הוא מציאת אמצעים תועלתניים קטנים שיעזרו לבעלי חיים (בכלל זאת האדם) להתקיים. או, אם לנסח את אותה רוח במונחים ציניים יותר - אם אין זה בזה כסף, זה לא מעניין.

       

      מתי זה יקרה (שוב) לאמנות? 

        

       

       

        5/1/08 14:53:
      לא אמרתי שזה רע.. זה בהחלט טוב לפי דעתי
        5/1/08 14:45:

      את כותבת...

       

      היום, בצילום, יש חזרה לצילום המודרני. הצילום ה"טהור" והישיר. כשמדובר בזרם הצילום העכשווי הכוונה היא חזרה ל"תיאור", אורגינליות ואקטואליות. והשאיפה היא שמה שהצופה לוקח איתו חזרה הביתה לאחר שצפה בצילום הוא אינו מסר אלא דווקא " הרהורים ללא משמעות". חזרה לאיזשהו מקום ראשוני, פנימי, אינטימי.

       

      בהנחנה שזה נכון, שהמגמה אכן הולכת ומשתלטת...

      האם זה בהכרח גרוע?

      אולי זה טוב?

      ואולי המשמעות של רע וטוב אינה קיימת כאן, ואמנות היא תמיד אמנות, ולכן תמיד מבורכת?