עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    כי ככה אני אמרתי!

    ארכיון

    0

    אמריקה הקולינרית.

    46 תגובות   יום שלישי, 30/10/12, 08:40

    בהמשך לפוסט הקודם, להלן כמה תובנות שלי לגבי אוכל באמריקה , בשלושת הדרכים שאנו התנסינו בהן – במטוסים (מחלקת תיירים), במסלול שלנו, ובאוניה "קרניבל ספלנדור" שהפליגה למקסיקו.

    המטוסים –

    אנחנו טסנו בטיסה הראשונה ללונדון עם "אל על" ובטיסת ההמשך ללוס אנג'לס עם "בריטיש אירוויז". בשני המקרים הוזמנו הן ארוחות צמחוניות והן ארוחות רגילות. מה שנחמד בהזמנת ארוחה מיוחדת כמו צמחונית (או כשרה, או ארוחת ילדים או נטולת גלוטן וכו') זה שמקבלים אותה לפני כולם. החסרון- מסיימים לאכול לפני כולם ונתקעים עם המגש להמון זמן כשבדרך כלל כבר מתים לישון או לשרותים או סתם מתגעגעים לאותם עשרה סנטימטר נוספים וכה נחוצים במחלקת התיירים.

    ונתחיל מהשתיה- לא שאני חס ושלום טוענת ש"אל על" קמצנים אבל בבריטיש נותנים אלכוהול בחינם במסגרת הכיבוד, ב"אל על" לא. בבריטיש נשאלנו איזה אלכוהול אנחנו רוצים, אני ביקשתי יין לבן ונשאלתי איזה סוג מבין שניים (בקבוקים בגודל מנה שתי כוסיות נניח) וכשלא יכלתי להחליט, הדיילת החייכנית אמרה "אין בעיה, אתן לך את שניהם". סירבתי אבל היא חזרה על זה שוב מאוחר יותר ואף שאלה איך היה היין שבסוף בחרתי. הבנים הלכו על בירות, היה מבחר לא רע. מעבר לזה, גם מיץ עגבניות היה פופולארי בטיסה, אלוהים יודע למה- כי אף אחד לא שותה את זה על הקרקע. אולי קרוב לשמיים יש לזה טעם מיוחד? אין לי מושג. אני לא אוהבת לשתות סלט.

    במנות עצמן- בכל הטיסות, גם הלחמניות וגם הפיתות סבלו מהעובדה שהיו מוקפאים, הופשרו וחוממו – וכולן היו רכות לשלושים שניות והפכו לאבן לאחר מכן. אל על הגישו עם חומוס, בריטיש עם חמאה (או מרגרינה למנות הצמחוניות).

    בכלל, כשמזמינים מנות צמחוניות מקבלים מנות טבעוניות שגם לא כוללות חלב או ביצים. למה? לא יודעת. שאלתי בזמנו באל על והם אמרו שככה זה וזה בכל חברות התעופה. זה קצת מעצבן כשזה מגיע לקינוח שמורכב מסלט פירות (ולעיתים אף זה המשומר – באחת המנות היה כתוב לי על האריזה "מבחר פירות" אבל בתכלס זו היתה קערית של המון קוביות צהובות זרחניות) ובמנות הבשריות יש עוגת גבינה שוקולד. מצד שני, בטיסה הלוך בבריטיש, זה שקיבל את המנה הבשרית טען שהיא מגעילה במיוחד. בחזור הוא דווקא היה מרוצה – ושיבח במיוחד את ארוחת ה"צ'יקן קארי" של בריטיש שהיתה לא פחות ממעולה (ולצערו בכמות קטנה מאד) וצוותה כאמור לקינוח עוגת גבינה שוקולדית.

    ''

    בתמונות למעלה המנות של אל על, הצמחונית משמאל והבשרית מימין, למטה המנות של בריטיש – צמחונית ובשרית כנ"ל.

    בתמונה למטה - מצד שמאל, ארוחה צמחונית של בריטיש (ארוחה קלה כשעה לפני הנחיתה, סוג של ארוחת בוקר ) – כשמזמינים מנה צמחונית, מקבלים לקינוח קופסה קטנה של צימוקים (בניגוד למאפין של הארוחה הרגילה). הכריך דווקא היה מאד טעים על בסיס פלפלים. מימין- בגלל שהגענו בתקופת ההכנות להאלואין, כל העיר היתה מלאה עיצובים עם דלעות.

    ''

    במהלך 22 הימים הראשונים של הטיול, הסתובבנו עם רכב בכל החוף המערבי, ועצרנו במוטלים שונים. כשחיפשנו מוטלים, היו מספר שיקולים- ראשית המחיר, אחר כך חנייה, ווי פיי חופשי ואם אפשר גם משהו לאכול בבוקר. הדברים האלו היו פחות או יותר בכל מוטל שבחרנו, במידה זו או אחרת, כלומר היה מוטל מפואר עם בריכה וג'קוזי, שהאינטרנט האלחוטי היה קטסטרופה, ומצד שני היה מוטל מסידרת "סופר 8" עם אינטרנט שטס במהירות אדירה אבל אוכל לא משהו. בעקרון כל ארוחות הבוקר היו "קונטיננטליות" אם כי חלק מתחו את ההגדרה הזו לשלילה עד הסוף והגישו קפה וכמה מאפינס בלבד, לעומת אחרים שהגישו פירות (בעיקר בננות), מאפים שונים, קורנפלקס, והכי כיף שלנו- מכונת וופל בלגי בהכנה עצמית – לוקחים מהעיסה שנמצאת במכונה סמוכה בעזרת כוס ושופכים למכונת הוופל, סוגרים אותה, הופכים והזמן מתחיל לרוץ. כשמסתיימות בערך שתים וחצי דקות, הוופל מוכן ואפשר להוציאו ולאכול עם מייפל . זה סותם יופי ומחזיק אתכם עד הצהרים לפחות.

    בצהרים, מכיוון שהיינו בתנועה, הרבה פעמים בפארקים לאומיים או בדרך, קנינו בסופרמרקטים כל מני עוגיות, שוקולד, קרקרים וכו'. בגלל ההאלואין, כמו אצלנו בפורים, היו הרבה ממתקים באריזות קטנות שנועדו למסירה. מצד שני היו גם ממתקים וקפקייקס מכוסים בכאלה צבעים זרחניים שחייב להיות שהם רדיואקטיביים. אחת הפעמים שקנינו בסופרמרקט (חלק נתנו שקיות בחינם וחלק מכרו שקית בעשרה סנט), היינו ליד מכבסה. באותו יום עשינו כביסה ובזמן שחיכינו שהמכונה תסיים, קפצנו לסופר הסמוך ועשינו קניות. הענין הוא שמכבסות מנוהלות בעיקר על ידי סינים, מה שאומר שכל האזור היה סיני (אם כי לא צ'יינה טאון) וגם הסופר היה כזה, ובסוף ביליתי המון זמן בלחקור מה יש בסופר הזה (אפשר לראות בתמונות). לצערי לא הצלחתי להבין בדיוק מה יש בשקיות ובאריזות. הימרנו על כמה חטיפים שנראו פחות או יותר מוכרים ושיחקנו אותה עם קרקרים ממכרים במיוחד עם קמח מלא ודגנים. הצטערנו שלא היתה שום  דרך לקנות את זה שוב או אפילו לזהות את שם המוצר. מצד שני, לא רק אצל הסינים, גם בסופרים אחרים, היו אריזות ענק של "אזני חזיר מטוגנות" וזה נראה כל כך דוחה שגם בתשלום לא הייתי טועמת.

    ''

    בתמונה למעלה- מבחר מוצרים מהמכולת הסינית.

    החטיפים הפופולארים ביותר בסופרים שם של LAY, סוג של "תפוצ'יפס" רק שהשקיות תמיד מלאות עד החצי באוויר וזה קשה מבחינת אריזה.

    מבחינת שוקולדים כאמור, קנינו בעיקר "אם אנד אם" כי הבן חובב מאד של הממתקים האלה. בלאס ווגאס הלכנו לחנות הדגל שלהם ולמדנו שבעקרון אין הבדל בין הצבעים מבחינת טעם, אבל יש ליינים מיוחדים של ציפויים ספציפיים (אנחנו טעמנו ציפוי פירות יער שהיה מצוין). (ואגב, גם הממתקים בצבע חום עטופים בצבע מאכל, לידיעת ג'ניפר לופז ב"מארגנת החתונות").

    ''

    ברציף 39 בסאן פרנסיסקו, איפה שכל האקשן, גילינו כמה תגליות קולינריות מעניינות – חנות שוקולדים אדירה, מסעדה שמצדיעה לסרט "פורסט גאמפ" ומוכרת שרימפס כמו בסרט, מאפיה ענקית שמעצבת כל דבר מלחם, והמון מרק "צ'אודר" – מרק צדפות בתוך לחם.  בתמונה למטה בפינה השמאלית העליונה ניתן לראות מסעדה ישראלית כשרה בסאן פרנסיסקו, והמחירים ממש אבל ממש לא זולים  (מנת שווארמה ב12 דולר- כ40 שקלים).

    ''

    כאמור יש הרבה קישוטים להאלואין ובעיירה כרמל, בחנות מתוקים קטנה, צולמו שתי התמונות האלו

    ''

    בארוחות הערב אנחנו השתדלנו ללכת על דילים, ומה יותר זול מארוחות המבורגר? אז התפריט שלנו נע בין "מקדונלדס" (ארוחה שזולה בעשרה שקלים מארוחה זהה בארץ) שהכילה המבורגר (בדרך כלל קטן יותר מהמקובל במנה המוצעת בארץ) עם הצ'יפסים שלהם, ושתיה שהגיעה בשיטת ה"רפיל" כלומר שתה כמה שאתה רוצה מהמכונה. במכונה היו כל מני סוגי קולה (הבנים התאהבו בדוקטור פפר) ואני שאני לא שותה תוסס, הסתפקתי ב"לימונדה דיאט" (לא היה לא דיאט) שהיה לה טעם של ארטיק לימון מומס, או במקרים היותר טובים – לימונדה וורודה, כמו בסרטים, עם טעם פירותי יותר. רשתות נוספות היו "ברגר קינג " שמבחינת ערך כלכלי היו המשתלמות ביותר, רשת "ג'ק אין דה בוקס" – רשת מקומית עם המון סניפים ודילים משתלמים במיוחד – בחמישה דולר למשל קיבלנו מה שהם מכנים "מנה קטנה" אבל בפועל זה היה המבורגר ענק עם כמות מסחרית של צ'יפס, ושתיה בהתאם. רשת נוספת משתלמת היתה "דניס" – שהיא דיינר כמו של פעם עם מנות נדיבות ושירות אדיב מאד במחירים מאד סבירים. הנפילה היחידה היתה בדיינר שנשא את השלט של "פיצה האט" אבל לדעתי מה שהגישו שם לא היה המקור, והשירות היה איטי מאד. היו פעמים שקנינו קפואים בסופר, בעיקר כשהיינו במקומות מרוחקים מאד, עם מסעדות מאד יקרות בסביבה, והיה לנו מיקרוגל בחדר. באחת הפעמים קנינו סלט ירקות מוכן, שנראה כמו שילוב של עגבניות, מלפפון, גמבה ובצל. הכותרת היתה "פיקו דה גאלו" ולא התייחסתי. רק אחרי כף אחד גדולה וחנק מידי הסתבר שזה לא גמבה, זה המון חלאפיניו.

    בלאס ווגאס, המקום היחיד שבו אין ארוחת בוקר, יש בכל מלון סניפים של מיטב הרשתות – מקדונלדס, סטארבקס (יקר ולא טעים) ועוד, ובבוקר כולם הולכים ולוקחים טייק אווי לחדר. במקדונלדס התאהבנו לראשונה בדייסת שיבולת שועל. אין לי מושג איך הם מכינים אבל זה היה מתוק, חם , הוגש עם פירות והיה משביע וזול. מצד שני, דייסה בהגדרה זהה הוגשה באוניה (יפורט בהמשך) והיתה תפלה למרות תוספת מאסיבית של סוכר חום. אני צריכה למצוא את המתכון האולטימטיבי לזה.

    במקדונלדס אגב, המילקשייק מוגש עם קצפת, דובדבן ודרגת מתיקות גבוהה בהרבה ממה שיש בארץ. עוד הערה חשובה- לא בכל סניפים של רשת יש את אותם מבצעים.

    אגב, בשדה התעופה הלכנו לדוכן הנקניקיות של PINK שהתהדר בתמונות של המון סלבס שאוכלים נקניקיות (ג'יי לנו, מרתה סטיוארט וכו'). הנקניקיות היו זולות ומאד טעימות והוגשו עם תוספות שונות. אנחנו קנינו "צ'ילי דוג" שהוגש עם כמות נדיבה מאד מאד של צ'ילי, ואחת בסגנון "גווארדה לה חרה" שהוגשה עם קרם פרש ו"רליש" (סוג של חמוצים) שאני מאד אהבתי. הבעיה רק שאת כל הצ'ילי והרטבים שופכים על הנקניקיה ואין שום צורה לאכול אותה בלי להתלכלך נורא, גם על הפנים וגם על הבגדים והרכוש שמונח על השולחן (ארנק, פלאפון, מצלמה..).

    עוד כמה מסקנות שהגעתי אליהן  - "בירת שורשים" (רוט ביר) זה מגעיל ברמות, אין לי מושג איך מישהו שותה את הגועל הזה, שיש לו טעם של אקמולי מקולקל וריח בהתאם. המגדילים לעשות עוד מוסיפים כדור גלידה מעל מה שמכונה "פלואוט"- כמו גם על בירה או קוקה קולה. אלוהים.

    מסקנה שניה- למדתי לאהוב מקרוני אנד צ'יז, (באניה עשו את זה עם שמנת קלילה, מעדן) רק שזה יציקה.

    מסקנה שלישית – ב"קנטקי פרייד צ'יקן" כשמזמינים ארוחה משפחתית שאמורה להיות לשלושה, רצוי להזמין עוד כמה חבר'ה שיעזרו כי הכמות בלתי הגיונית – 12 חתיכות עוף מטוגן גדולות, שלוש קערות ענק של תוספות (אנחנו ביקשנו מקרוני אנד צ'יז, ירקות מאודים וצ'יפס- שהגיע בקערה אקטסרה ענקית) וכל זה בא עם "ביסקיטס" – שש לחמניות שמזכירות קרקרים במרקם, וכמובן עם שתיה חופשית. הלכנו למות.

    ואז..

    הגענו לאוניה.

    ''

    סיפרתי בפעם הקודמת – http://cafe.mouse.co.il/post/1647004/

    על החוויות הקולינריות על ספינת שעשועים אמריקאית. אז זו היתה ה"פרינסס" ששטה לאלסקה. הפעם עלינו על ה"קרניבל ספלנדור" ששטה למקסיקו. כמובן שרוח היעד שרתה על האוכל אבל בכללי –

    הוזהרנו וראינו שזה נכון- האוכל ב"קרניבל" הרבה פחות איכותי מאשר ב"פרינסס". לא שהרמה לא היתה גבוהה אבל בפרינסס היה מבחר הרבה יותר גדול, גמישות יותר גדולה במנות (יכלנו להרכיב מנות לפי רצוננו ואף להזמין במסעדת ההגשה כמה מנות שנרצה ולא רק אחת מכל סוג) ומגוון רב יותר. מצד שני, הבידור ב"קרניבל" היה מעולה, (חמישה קומקאים מתחלפים לעומת אחד בפרינסס, או להקת סלסה צמודה לעומת זמרת לטינית לא מוצלחת בפרינסס וכך הלאה). כך שבסיכומו של דבר, אם אני צריכה לבחור בין השתיים, אבחר באחרונה בגלל הבידור.

    בכל אופן, כמו בכל אוניה, האוכל קיים בשפע מטורף שאין שום דרך למצות את הכל בשבוע. יש מסעדת גורמה בתשלום נוסף, אליה לא אכנס כי לא אכלתי שם, אם כי הם ערכו שיעור הדגמה של אוכל גורמה ובו טעמנו מהמעדנים שהוכנו (אפשר לראות בתמונה למעלה), מעבר לזה היתה מסעדת הגשה אלגנטית שהגישה את שלוש הארוחות עם תפריט מסודר. נכנסנו לשם פעם אחת בבוקר, התפריט היה כמעט זהה לתפריט הבופה, רק שזה היה עם מלצר. השתמשנו בזה רק ביום שהים סער במיוחד (היה הוריקאן קרוב) והעדפנו שהמלצר יעמיס ולא אנחנו, וגם ככה שמענו התרסקויות מהמטבח).

    ''

    בצהרים לא נכנסנו להגשה , ובערב היו מנות מתחלפות בצד מנות קבועות. הקטע הוא שהמבחר לא היה כל כך גדול, בדרך כלל שני סוגי מרק חם, מרק קר אחד, מנה צמחונית אחת, ושתי מנות בשריות, והגימיק, מנה המכונה DIDGA, כלומר "DID YOU EVER" שהציגה מנה מיוחדת "כזו שתמיד רצית לטעום ולא העזת" והכילה נניח רגלי צפרדעים. היו גם הרבה מנות פירות ים. המנות היו לא גדולות אבל מעוצבות והוגשו בנימוס רב. בעקרון היה מלצר לתפריטים, מלצר לשתיה, מלצר שהביא לחם ומלצר שהביא את המנות. הקטע היותר מאכזב היו הקינוחים כי המבחר היה ממש זעיר- כל יום שני קינוחים חדשים (נניח תפוחים אפויים על בצק ועוגת טירמיסו), קינוח דיאטטי אחד (שנראה זרחני והיה לו טעם של עוגת פרווה מהסוג הנחות ביותר), סופלה שוקולד שהיווה את ברירת המחדל הרבה פעמים והיה לא רע (יש בתמונה), גלידות, שרבט ומגש גבינות. עכשיו כשאני חושבת על זה, מעולם לא הוגשה קצפת, באף מנה.

    מצד שני, היה הבופה. מילת הקסם של האוניות. מטרים של מנות לפי סוגי מטבחים שונים , בדרך כלל שניים שלושה בכל הגשה – מקסיקני, צרפתי, אמריקאי, עמדת ווק, איטלקי וכו'.  למי שלא רצה ללכת לבופה היתה סושיה, מסעדה הודית (טובה מאד, חומוס בייתי מעולה, ולחמי נאן שלקראת סוף השיט הטבח התחיל לשרוף וחבל), דלי (שעשה כריכים בשריים חמים וקרים, לא הספקתי לטעום), גריל שהוציא המבורגרים ונקניקיות בלי סוף, ופיצריה שעבדה 24 שעות והגישה מה שרוצים, כולל גם סלט קיסר מעולה, (אני חייבת לגלות מה היה הרוטב, היה לו קצת טעם של דג). אה כן, וברזי גלידה ופרוזן יוגורט שעבדו בלי סוף.

    הדברים שהכי אהבתי שם היו בוריטוס עם עוף, קרם פרש, שעועית וירקות, סלט הקיסר, האוכל ההודי (חלקו פיקנטי), וכמובן ברז הפרוזן יוגורט (הגלידה היתה לי מתוקה מדי, הפרוזן היה מעולה).

    היו גם שני ספיישלים – בערב שלקראת ההגעה למקסיקו היתה "פיאסטה מקסיקנית" שבה מלבד הרקדות לטיניות על הסיפון, היתה גם ארוחת לילה מקסיקנית עם קינוחים מגניבים כמו פלאן וצ'ורוס (יאמי), ובערב האחרון היה "שוקולד אקסטרווגנזה" שכלל דוכנים רבים של כל צורת שוקולד הקיימת על פני כדור הארץ- מעוגות שוקולד שונות בטעמים שונים כולל עוגת גבינה שוקולדית ועוגות שכבות, דרך מוסים וקרמים, פאדג' מטורף מרוב שוקולד, כדורי שוקולד רום , פירות בשוקולד, מפל שוקולד ועוד. התור לבופה הזה היה ארוך, כולם הצטיידו במגשים ובמספר צלחות, ולדעתי לכולם היתה צרבת אחר כך. זה היה יום בו המגש שלי הכיל קערית סלט, פיתת "נאן" אחת, כוס לימונדה, ושבעה קינוחי שוקולד שונים. לצערי לא הספקתי לצלם, היה צפוף ובני המשפחה התנפלו לי על הצלחת.

    ''

    כדי להוריד את כל זה הלכנו למפעלי טקילה שונים וטעמנו. האמת, אני לא חובבת גדולה של טקילה. קיבלנו הסבר שטקילה צריך לשתות נקיה, וכל התוספות של מלח, לימון וכו', נועדו רק לטשטש טעם של טקילה זולה. עוד סוג של טקילה שטעמנו היה "טקילה בטעמים" והוא הזכיר ליקר – בטעמי הדרים, שקדים (טעים מאד, מזכיר מרציפן נוזלי) וקפה-שוקולד. זה כל כך הזכיר לי ליקר עד שחשבתי שאין שום סיבה לקנות טקילה בטעם ליקר, ולא ליקר בעצמו.

    אלה היו טקילות בוטיק שנמכרות אך ורק במקום עצמו. המחירים לא זולים אבל יחסית לאיכות, סבירים. צריך רק להתחשב בדרישות המכס מבחינת הבאת אלכוהול לארץ היעד.

    ''

    בתמונה למעלה- סיור במפעל טקילות, בתמונה למטה- כן, מלצרים גם רוקדים על השולחנות, ועוגות מיוחדות שהוגשו (בתשלום) לחוגגי יום הולדת ואירועים באוניה, עם שירת "יום הולדת שמח" (בחינם) בזיופים קולניים.

    בסך הכל, באמריקה עצמה, היו עוד דברים שרציתי לטעום ולא יצא, והיו דברים שאני מחפשת את המתכון כדי להכין בבית. עכשיו חוזרים לתפריט של חסה, להוריד את כל מה שעלה...

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/11/12 20:36:

      אם יש משהו שאני מוכנה לחטוף ממנו הרעלת קיבה, הריי זה שוקולד...וגם מקרוני אנד צ'יז זו אופציה ראויה קריצה.

        22/11/12 01:00:
      איזה כיף!!!!
        8/11/12 16:48:
      חגיגה לעיניים :)
        6/11/12 07:57:
      כייף! שמחה לקרוא שנהנת . זה אחד מהטיולים של הלייף
        5/11/12 08:15:

      צטט: לוחש לסירים 2012-11-01 23:48:04

      מעניין ביותר....ועכשיו דיאטה?

      :))

      צטט: pro 1984 2012-11-03 18:45:05

      אבל מה עם האוכל במקסיקו?

      _____________________________

      השהייה במקסיקו היתה במסגרת השיט, לשעות קצובות כך שלא אכלנו במקסיקו עצמה. באוניה הם עשו "אוכל מקסיקני" שכלל בעיקר בוריטוס וצ'ורוס.

       

        3/11/12 18:45:
      אבל מה עם האוכל במקסיקו?
        3/11/12 17:26:
      שאני אבין, כל הטיול היה בין מנה למנה? מתי הספקת לאכול את כל זה וגם לרשום את כל מה שאכלת? :) אישית חושבת שבאמריקה עוד יש להם מה ללמוד איזה דבר או שניים על אוכל..........אבל מה, לראות יש אצלם המון כך שלא נוסעים לשם בשביל הגסטרונומיה:)
        3/11/12 14:18:
      באוכל אוניות אני לא מבינה. אני שייטת קטנה עם המתחות גדולה במחלות ים. באשר למטוסים אני מסכימה עם האבחנות שלך. אני לא טסה אל על אלא אם אין לי ברירה או יש לה הסכם שיתוף עם חברה שבחרתי לטוס בה. הם קמצנים, לא אדיבים והאוכל שלהם הכי מגעיל. את גם צודקת באבחנות שלך לגבי ארוחות צמחוניות. מצאתי שבאל איטליה אייר פרנס וסויס המצב קצת יותר טוב ומקבלים מאפים וגבינות ואוכל באמריקה (ויש לי איתם המון נסיון) הוא בעיקר שמן, לא משהו אלא אם יודעים לאן ללכת ומוכנים גם לשלם. יש להם עדין מה ללמוד
        1/11/12 23:48:
      מעניין ביותר....ועכשיו דיאטה?
        1/11/12 22:54:
      איזה סקירה מרתקת
        1/11/12 16:37:

      שוש יקרה לליבי נשיקה

      תודה יקירה על כל המידע הזה על האוכל

      נהנתי לטייל איתך לטוס ולהפליג...

      מה שגירה אותי בטירוף - תמונת העוגות אחת לפני האחרונה עם הטקילות

      * כוכב אהבה ממני

      חיבוק אוהב ונשיקות חמות לליבך, שוש יקירתי

      סופ"ש נהדר

        1/11/12 02:56:
      יופי של סקירה. מצאתי את המוכר וגם שינויים מעניינים, למשל: העושר של הסופרמרקט הסיני. כמו מוצרי צריכה רבים, גם הרבה מזון מיוצר בסין ומיוצא לעולם. אהבתי במיוחד את הביקורת על הארוחות במטוסים. טוב להפעיל לחץ צרכנים...
      תודה ששיתפת בחוויה הקולינארית שלך בחו"ל. נשמע שהיה לכם טיול מעולה. יישר כח.
        31/10/12 09:05:
      תודה לכם חבריי היקרים על כל התגובות מחממות הלב.
        31/10/12 00:28:
      כבר הפסקתי לקרוא באמצע.... נו ברצינות כתבת בצורה של ממש זכרון קולינארי מכל השפע הרב בסופו של דבר אין כמו האוכל של ארצנו גם לי יצא לבדוק הרבה מקומות באירופה של אוכל אבל עם אכזבה גמורה רק אנו יודעים לבשל נהדר העיקר שנהנית
        30/10/12 22:27:
      YYYYYYYYI
        30/10/12 21:13:
      היה מעניין לקרוא את החוויות שלכם בארה"ב. (לפני המון שנים גרתי שם תקופה מסוימת...)
        30/10/12 20:34:
      וואו יסודי ממש הייתי במקומות שאמרת אבל תמיד כיך לראות עוד פרספקטיבה אגב זה כל כך נכון עם הארוחות הצמחוניות במטוס ... :-)
        30/10/12 19:35:
      חוויה קולינרית נפלאה :))
        30/10/12 19:32:

      פשוט כיף.

      רואים שנהנית.

        30/10/12 18:45:
      הכי אהבתי את הצילום עם סוכריית האם אנד אם.. :)
        30/10/12 18:00:
      שוש איזו השקעה! נ ה ד ר! תודה ששיתפת ערב נפלא
        30/10/12 17:28:
      כל הכבוד, שוש, על הפוסט המושקע.
        30/10/12 16:50:
      איזה טעים!!! ממש מביא חשק לביס!
        30/10/12 14:55:
      הזכרת לי טיולים רבים וטובים שעשיתי בארצות הברית.Bubba Gump זו רשת של מסעדות והאוכל בה מאד טעים. גם באוניות האוכל מפתיע לטובה, ורק במטוסים יש מקום לשיפור. אבל אני טסה בביזנס, אז מה אכפת לי :)) לחיי החיים הטובים יקירתי. קילו יותר או פחות לא ישנה דבר, תאמיני לי.והחנות של הסוכריות נראית בניו יורק בדיוק אותו דבר. כל טיול בחו"ל חייב להיות מלווה בצד קולינרי, אחרת זה לא שווה. לחיי הטיול הבא.
        30/10/12 14:22:
      הרסת לי את הדיאטה...:)
        30/10/12 14:22:
      זה בהחלט החלק היותר מעניין של טיולים - האוכל כמובן :)
        30/10/12 13:53:
      מזל שהגעתי אחרי ארוחת צהרים... כוכב ענק על השהקעה...
        30/10/12 13:06:
      היה לכם זמן גם לטייל?
        30/10/12 12:54:
      אני אתייחד לי עם האוכל המקסיקאי שאני מכור לו. האוכל המקסיקני בארהב בכלל ובאוניות בפרט הוא אוכל טוב אבל הוא לא מקסיקני. הוא מזכיר מאד אוכל מקסיקני אבל הוא "משובט" לחיך האמריקאי. כדי לטעום אוכל מקסיקני שכל פעם שתיזכרי בו ירד לך הריר מהשפתיים - אני ממליץ לך לטעום אותו במקסיקו עצמה - בכל מסעדה מקסיקנית לא יקרה בכלל שנקראית parilla (משהו דומה לסטקייות אצלנו).
        30/10/12 12:31:
      ואוו, כמה אוכל.גם טיילתם קצת בין לבין? אני תמיד מעדיף אוכל צמחוני בטיסות, במיוחד בעולם השלישי, כי אתה יכול להתקל שם בכמה מוזרויות. בטיסה ב"אוסטריאן" ניתן היה להזמין מראש 20 סוגים שונים - מלבד "כשר" ו"חלאל" היו גם 15 סוגים של צמוחוני(לאלה שלא אוכלים ביצים, אבל כן אוכלים חלב, לאלה שלהיפך, לאלה שלא זה ולא זה, ולאלה שגם וגם, ועוד כל מיני דברים שלא הבנתי. אבל ארה"ב זה גן עדן לעומת המזרח. הבעייה העיקרית היא אי הוודאות, גם מה שנשמע טוב, בסוף נראה רע, ומה שנראה טוב - מריח רע. אף פעם אי אפשר לדעת. חיים קשים. אכלנו רק בגטים ופיצה.
        30/10/12 12:30:
      ברוטב לסלט קיסר שמים פילטים של אנשובי. סביר שמשם הטעם של הדג. נשמעת כמו חוויה אמיתית (ומעט משמינה)
      לא הייתי מתנגד להיות שם ולטעום מכל הקינוחים
        30/10/12 11:01:

      ברור לך שמה שאני אהבתי בפוסט הזה,
      זה את ה -
      "שוקולד אקסטרווגנזה" .... לשון בחוץ

        30/10/12 10:00:
      שוש יקירתי, פוסט מרהיב כהרגלך והקינוחים שבו את לבי ועיניי, שפע של יופי וטעם, תודה ויום קסום ♥
        30/10/12 09:51:

      איזה ]פוסט עשיר ...

      אני מניחה שהוא יעניין מאד את כל העוסקים בקולינריה .. אני אישית לא אוכלת בחו"ל במסעדות ,

      ובמטוסים אני מזמינה רק אוכל כשר .
      אני מקנאה בך שאת יכולה לטעום כל דבר .. אני לא מסוגלת וכך אני מפסידה המון דברים .. כ

      שאני טסה לחו"ל אני סוחבת איתי מולטישף ובמלון מכינה בו מטעמים ..

      הכל טעים כי תמיד אני רעבה בצורה מחרידה כשאני בחו"ל ואולי הסיבה היא כי לא נמצאים בבית

      ומוציאים המון אנרגיה בטיולים.
      תודה על פוסט עשיר ויפה♥

        30/10/12 09:46:
      * שבוע טוב
        30/10/12 09:29:
      מרשים ביותר!
        30/10/12 09:28:

      איזה יופי!!

      ממש בא לי גם

        30/10/12 09:24:

      צטט: בלדד השוחי 2012-10-30 09:20:26

      אני מקווה ששמרת על הגזרה שם :-)

      ________________________

      למזלי יש הרבה אמריקאים שנעים בין אקסטרה לארג' ל"אוביס" ככה שהרגשתי רזה לידם.

      הפוסט הבא יהיה על חדר כושר...

       

        30/10/12 09:20:
      אני מקווה ששמרת על הגזרה שם :-)
        30/10/12 09:11:
      תודה על המידע.....איזו השקעה מצידך....יישר כוח....ושוב תודה..........
        30/10/12 09:06:

      קצת קשה לי
      עם כל האוכל על הבוקר
      אבל נהנתי מכל פרור ומילה.
      כתיבה כלבבי.
      יום נפלא ותודה.

        30/10/12 09:01:
      נהנתי מהתמונות, אבל הדבר האחרון שמעניין אותי בטיול זה האוכל. אולי אני מפסיד, אבל כמעט שאין זמן לאכול...
        30/10/12 09:01:
      אוכל אמריקאי לטעמי די סינטטי. טוב עכשיו ממילא הכול שם מוצף. כרגיל פוסט עשיר מושקע ומושך.