עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    למות או לכבוש את ההר

    15 תגובות   יום חמישי, 6/9/12, 22:45

    יום העבודה מצוין תמיד בתור סוף השבוע הארוך האחרון של הקיץ. ככה זה בצפון אמריקה, נותנים לך עוד יום אחד של נשימה לפני שחוזרים למרוץ היומיומי של לימודים ופרנסה. בסוף השבוע הזה, אנחנו היהודים קוראים את פרשת "כי תצא". הפרשה שבה משה רבנו, לפני מותו, מוריד על עם ישראל את מספר המצוות והחוקים הגדול ביותר מבין כל חומשי תורה. המון חוקים של מותר ואסור מצווים לנו שם כדי שנדע מה נכון ומה לא נכון, מה לעשות ומה לא לעשות. המצוות בפרשה מכסות המון תחומים של החיים, דיני מלחמה, משפחה, חקלאות, מוסר וצדק חברתי, אפילו איך גונבים ביצים מקן של ציפור מסביר משה לבני עמו לפני שהוא מחזיר את נשמתו לבורא.

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A6%D7%90

    אחרי ארוחת השבת בכולל אני שומע בפעם הראשונה בחיי מפיו של רבי שמוליק, על האיסור להעסיק חמור ושור יחדיו. אחת מחמש מצוות "כלאיים" שאוסרות עלינו לערבב מין שאינו במינו. אני שומע את הדברים ומיליון מחשבות טסות לי במוח במהירות של רכבת. יש כל כך הרבה דברים בחיים היומיומיים שלנו שבהם אנחנו מערבבים בין דברים שאינם קשורים זה לזה. אז מה הפלא שאחר כך יוצא לנו מין שעטנז כזה, משהו בלתי מוסבר ובלתי ברור שרק מקשה עלינו את החיים. משהו שמבלבל אותנו, מפריד בין העיקר לתפל, בין העיקרי למשני. אלו הם הרי הימים הנוראים, ימים שבהם עושים תיקון וחשבון נפש. בלילה,כשבחוץ הביט בנו הירח הכחול, אותה תופעה אסטרונומית נדירה שמתרחשת רק פעם בשנתיים או שלוש, הבטנו בו מהופנטים, לפני שהתפזרנו איש איש לאכסנייתו. יצאתי אל סוף השבוע האחרון של הקיץ נחוש לעשות מעשה, רק שלא ידעתי מה לעשות בדיוק. החיים, כמו תמיד, מצאו לי את האתגר הנכון ליום העבודה.

    **

    בלילה שבין שבת לראשון אירחתי את הדור הצעיר לעוד לילה של קולנוע ופינוקים. ראינו את SURF UP  הסרט המצויר עם הפינגווינים שגולשים על הגלים, אני לא סגור איך קוראים לזה בעברית, אבל אנחנו ראינו את זה כבר כמה פעמים, בכל זאת, ג'ףברידג'ס נותן שם את התפקיד הכי קרוב שלו לתפקיד שלו בתור ה DUDE בסרט הפולחן "ביג לובובסקי" של האחים כהן. לובובסקי הוא סרט שעדיין מייצר פסטיבלים בכל רחבי צפון אמריקה, כמו הפסטיבל הזה שייערך בוונקובר בסוף ספטמבר,

     http://vancouverretrocinema.com/lebowski-bash-vancouver-the-big-lebowski/

    ממש בשוליו של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי שלנו, (VIFF) שעליו עוד נרחיב בהמשך החודש. הדור הצעיר, כמו כל המקבילים שלהם ברחבי העולם, היו טרודים בעיקר בענייני בית ספר, החזרה לספסל הלימודים אחרי קיץ ארוך של בילויים וכיופיים, היא אף פעם לא עניין פשוט. מה גם, שאחרי שהקיץ המגומגם שעברנו כאן, פתאום החליטה השמש לצאת ולפנק אותנו עם 24 מעלות למשך כל השבוע הראשון של שנת הלימודים. מה יכולתי להגיד להם, מה שאמרתי תמיד, "תתרכזו בנושאים שמעניינים אתכם, ותשדלו להיות בסדר בתחומים שפחות מעניינים אתכם". נדמה לי שאחרי השבת הם יצאו ממני מוכנים לשנת הלימודים הבאה. אני יצאתי לחפש את האתגר שלי ליום העבודה.

    **

    כמו המון אירועים בימינו, הפייסבוק זימן לי הזמנה לטפס על הר הגראוס ביחד עם קבוצה של מתחילים. כבר כמה פעמים בשנה האחרונה פספסתי את האתגר הפיזי הזה, שנחשב לבון טון של הספורטאים בוונקובר. הר הגראוס הוא הר האמצעי מבין שלוש הפסגות שמביטות על וונקובר מהצד הצפוני שלה. הוא חלק משיפולי שרשרת הרי הרוקי'ס שצוללים אל מתחת פני הים בדיוק אצלנו, בצפון מערב האוקיאנוס הפסיפי. הר הגראוס מתנשא לגובה של 1200 מטר והוא משקיף על נוף עוצר נשימה של העיר והמפרץ הענק שלידה. לא בכדי בחרה רשת NBC  למקם את האולפן האולימפי שלה שם, מעל גלויית הנוף המדהימה. http://en.wikipedia.org/wiki/Grouse_Mountain

    מסלול הגרואסגרינד נמשך לאורך 2.9 ק"מ, והוא מטפס לגובה של 853 מטר מעל גובה פני הים. זווית המתלול הממוצעת היא 17 מעלות,לא סתם המקומיים קוראים לו בחיבה "הסטיירמאסטר של אימא אדמה". המסלול נבנה בשנות השמונים על ידי שני חובבי הייק מקומיים ומאז מטפסים בו מאות אתלטים, חובבים ומקצוענים כאחד, כדי לאתגר את הגוף ואת הנשמה. בכל השנה האחרונה פספסתי הזמנות לטיפוס על הגראוס, אחד מהשחקנים של קבוצת הכדורגל שלנו, אלי מ. עושה אותו כל שבוע, בכבוד. אבל ביום שני בבוקר התברר לי שגם הקבוצה שהזמינה אותי לא תגיע אל ההר, כמו תמיד כולם התפזרו, האנגאובר וכאלה, אתם יודעים. החלטתי שאני לא מוותר, כבר הייתי מוכן פיזית ונפשית לאתגר, אז החלטתי לקחת אותו.

    **

    אכלתי ארוחת צהריים צמחונית, סלט, ביצים, דגים. לקחתי את האוטובוס מהבית באחת וחצי בצהריים. משם עברתי לאוטובוס הימי שמעביר אותך לצד השני של תעלת בורארד, בצד השני עליתי על אוטובוס נוסף, ברבע לשלוש הייתי למרגלות ההר. מה שיפה בכל הסיפור הזה הוא שבסופי שבוע ובחגים, רשות התחבורה הציבורית נותנת לך לעשות את כל הנסיעות האלו בכרטיס אחד, בלי תוספת מחיר לאזור הנוסף, הגיון ציבורי פשוט. לקחתי לי כוס קפה קטנה בסטארבקס והלכתי לפינת המתיחות. חבורה של אינדו-קנדים עליזים התלוצצו בקול רם על מתחי השרירים, ידעתי שאני יעקוף אותם בדרך, חבורה של ילדים בני 24 כאלה, לא האמנתי שזה יהיה כל כך מוקדם. המטפסים הרציניים מודדים את זמן הטיפוס שלהם, אז חיכיתי שהצג הדיגיטלי של הטלפון שלי יראה 3 בדיוק, ואז יצאתי לדרך. תוך שש דקות עקפתי את האינדו-קנדים, שישבו חצי מעולפים אחרי הפתיחה התלולה. לאורך המסלול עצרתי כמה פעמים כדי להסדיר את הנשימה, אבל הטיפים שקיבלתי מהגברת הראשונה (שעשתה את הגראוס אי שם באביב) היו להשתדל לא לעצור, לא לשבת בשום מחיר, ולדחוף את הברכיים עם הידיים בקטעים התלולים באמת. לגרינד יש חלקים שבהם המתלול מגיע גם ל 30 אחוז, ואז הנשימה שלך באמת נעתקת. עברתי על השלטים, רבע מסלול, חצי מסלול, שלושת רבעי מסלול, כשהגעתי אל הפסגה הוצאתי מיד את השעון. 4:04 הראה הצג הדיגיטלי. זה היה ברוטלי, ממש מסלול קורע, אבל הרגשתי מבסוט עם עצמי, על גג העולם. בכל זאת הזמן הממוצע הוא 90 דקות. הנמר הזה מוכן לחורף, חשבתי לעצמי כשמצאתי לי מקום לנוח אל מול וונקובר רבתי. הוספתי כמה תמונות לגלריה, אתם מוזמנים להציץ. אחרי שנתתי לגוף לנוח קצת יצאתי לסיור קצר באתר, אחר כך, ירדתי כמו כולם עם הרכבל, למטה ועוד הספקתי לראות את השקיעה בסנסט ביץ' שבאנגליש ביי. היה ערב קסום בעולם, למחרת ליוויתי את הילד לבית הספר. לשנינו חזר הניצוץ לעיניים, וזה כל מה שאנחנו צריכים בחיים. שנה טובה לכולכם, תהיו תלמידים טובים ואל תערבבו מין שאינו במינו.

    **

    שיר השבוע שלנו, לכבוד ראש השנה, "לווין של אהבה" מאת לו ריד האחד והיחיד. רק דבש לכולכם.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/9/12 06:39:

      צטט: sbhsport 2012-09-12 23:17:15

      הי מיכלי, אפשר לעשות את זה בקצב יותר איטי, אבל אנחנו הספורטאים רוצים כל הזמן למדוד את עצמנו, להשוות, לספור, להביט אל לוח התוצאות. אני מבטיח לך שאם תנסי את הגרינד, נעשה את זה בנחת. בכיף.

      סגרנו:)

        12/9/12 23:17:
      הי מיכלי, אפשר לעשות את זה בקצב יותר איטי, אבל אנחנו הספורטאים רוצים כל הזמן למדוד את עצמנו, להשוות, לספור, להביט אל לוח התוצאות. אני מבטיח לך שאם תנסי את הגרינד, נעשה את זה בנחת. בכיף.
        12/9/12 20:48:

      הולכת לראות את התמונות בגלריה.
      אבל לא הבנתי, אי אפשר לטייל את המסלול ככה בנחת ובאיטיות? למה הרייס האתלטי ?

        8/9/12 03:19:
      מצויירת, הבחנה מעניינת, כבשת אותי. בונבונייטה, כמו תמיד, רק דבש.
        7/9/12 19:39:
      * שנה טובה, בריאות, חיוכים, אהבה, אתגרים והצלחות
        7/9/12 17:15:
      את ההר לא כובשים. הוא כובש אותנו.
        7/9/12 17:08:
      חן, בועז, איציק, תודה רבה, מאחל גם לכם שנה טובה ומתוקה. אריאלה, יקירתי, אני מסכים איתך לחלוטין, רק תזכרי שאם ההזדמנויות לא נקרות בדרכנו, אנחנו צריכים לייצר אותן. גילה יקרה, תגובה מעניינת מאוד, אני מסכים עם השורה התחתונה, השלום מתחיל בתוכנו. שנה טובה ומתוקה.
      כול הכבוד. נשמע ממש כייף, שנה טובה ***:))
        7/9/12 14:28:
      משה היה מנהיג חכם- לפני מותו הוריש צוואה של חוקי עשה ואל תעשה, מותר ואסור. החוקים יוצרים סדר חיצוני, אבל האדם צריך לחיות לפני הכל בשלום עם עצמו ולאחר מכן לאמץ תכנים חיצוניים.
        7/9/12 09:45:
      מרתק.
        7/9/12 07:45:

      בוינה..., אתה חתיכת טיפוס! קריצה

      כ-ב-ו-ד !

        7/9/12 06:32:
      כמה חשוב ללכת אחרי נטיות הלב ולזהות הזדמנויות שנקרות בדרכנו לעשות לנו טוב:) שנה נהדרת.
        7/9/12 04:27:
      It's good to have a mountain in life...I want to wish you for this coming year to keep climbing and conqure what ever you always wanted to...shana tova Shahar
        7/9/12 01:24:
      תגובה טבעית, לא כך? ברוכה הבאה ושנה טובה.
        6/9/12 23:55:
      משום מה עצרתי את הנשימה עד שהודעת על כיבוש הפסגה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין