עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    שלוש השיבולים

    10 תגובות   יום שישי , 3/8/12, 01:06

    שלוש השיבולים

     

    המתפללים יצאו מן הכנסייה בכפר אינגרסהיים, והתגודדו קבוצות, קבוצות, לפניה. גבר כבן שמונים, עמד לבדו ליד אחת הקבוצות, לבוש במכנסיים בהירים ובחולצת פסים בהירה בעלת שרוולים קצרים. הוא ענד לצווארו מין תכשיט – מלבן מתכת מוכסף, שעליו חריטה בדוגמה מופשטת, מושחל על שרוך משני קצותיו וצמוד לצוואר, והגדילים משתלשלים לעבר החזה.

    "שלום אדוני", פניתי אליו. "אנחנו תיירים, ובסיורנו באזור נתקלנו מספר פעמים בשם 'שלוש השיבולים'. היינו מודים לך אילו היית יכול להסביר לנו את פשר השם".

    "פניתם לאדם הנכון", אמר, ועל פניו פשטה הבעה מיוסרת. "פעם רציתי להיות כומר אך לא הצלחתי בבחינות. לכן, לשם הסבר מדויק על מקור השם, אני אקרא ל'היסטוריונית' שלי", סיכם, וקרא לרעייתו, שהיתה שקועה בשיחה בקבוצה הסמוכה.

    היא היתה נמוכה ממנו ונראתה מעט צעירה יותר, ממושקפת ושערה צבוע בצבע ערמון בוהק. היא לבשה חצאית תכלת וחולצה קיצית בהירה ופרחונית – חגיגה לעיניים. בהתלהבות רבה, החלה לספר לנו את הסיפור העממי הנפוץ באזור על שלוש השיבולים.

    אחד האיכרים הלך בדרך במעלה הגבעה, שנקראת כיום 'שלוש השיבולים', ועל גבו שק קמח, או גרעיני חיטה.

    בראש הגבעה התגלתה לפניו הבתולה הקדושה מריה, וציוותה עליו לספר לבני הכפר על ההתגלות, ולבנות לה כנסייה במקום. הוא הגיע למבואות הכפר, פרק מכתפיו את השק, והתיישב מולו, מתלבט אם אכן לספר את דבר ההתגלות, או לא.

    הוא החליט שאיש לא יאמין לו, ועל כן לא יספר. ואז, כשניסה להרים שוב את השק, הוא היה כבד כהר, ולא ניתק מן הקרקע. שכנים באו לסייע לו, והשק כאילו הכה שורשים בקרקע. עד מהרה התאספו סביבו כל תושבי הכפר, וכל מאמציהם להזיז את השק עלו בתוהו.

    לאיכר הנבוך לא נותרה ברירה, והוא סיפר להם את אשר קרה. בתום הסיפור, כבמטה קסם, יכול היה להעמיס את השק על כתפיו, ללא עזרה מאיש.

    בני הכפר אספו תרומות ובנו לבתולה כנסייה, בראש הגבעה עליה התגלתה. בחנוכת הכנסייה התגלתה מריה שוב לנאספים, מחזיקה בידה האחת שלוש שיבולים, ובידה השנייה שלושה ענפים קפואים, מכוסים בקרח.

    "תהיינה לכם שלוש שנות שפע, ואחריהן יבואו שלוש שנים קשות של כפור, שיפגעו בתבואה", אמרה למעריציה המשתאים.

    וכך יכלו הכפריים להתכונן מראש לשנות הכפור והבצורת.

    הבנו סוף, סוף, את מקור שמה של הגבעה, אך לא יכולנו להתעלם מדמיון הסיפור לחלום פרעה.

     

    האישה, שנהנתה מן הקהל הקשוב, נסחפה לספר סיפורים נוספים.

    "ראיתם את בית העירייה הישן?" שאלה.

    "כן, ראינו אותו ברחוב השני, בדרכנו הנה".

    "יש עליו פסל של שלשה ראשים", המשיכה. "שמעתם את הסיפור שלהם?" ומבלי לחכות לתשובתנו המשיכה בסיפור החדש.

    פעם, לפני הרבה מאות שנים, הגיעו לכפר ארבעה אחים מהונגריה(!). אחד מהם נרצח באורח מסתורי, ורוצחו מעולם לא נתפס. שלושת אחיו חיפשו את הרוצח כל חייהם, והם אינם מפסיקים לחפש אותו עד היום. ראשיהם המחפשים מונצחים באבן, מתחת לגג של בית העירייה הישן.

    הפסל נשמט מעינינו כשראינו את הבניין לראשונה, אולם בדרכנו חזרה למכונית, גילינו בראש המשולש בחזית גג הבניין, בין כרכוב מגדל הפעמון לשעון, את ראשי שלושת האחים, המחפשים את אחיהם בשלושה כיוונים.

     

    http://cafe.mouse.co.il/image/2693478/

     

    הסיפור האחרון ששמענו מבני הזוג נגע לכנסייה בעיירה הסמוכה קייזרסברג. מיקום מושבן של הנשים בכנסייה זו הוא מקום כבוד מיוחד, שונה ממקומן המסורתי ביתר הכנסיות באזור. הנוהג שונה בזכות תושייתן וגבורתן באחת מהמלחמות בין הגרמנים לצרפתים, על השליטה בעיר.

    כל הגברים הכשירים עזבו את הכפר ויצאו למלחמה, ורק הילדים, הזקנים והנשים נשארו. למקום הגיעה קבוצת חיילי אויב, וכבשה את העיירה ללא קרב. הנשים קיבלו את פניהם בלבביות רבה, והשקו אותם ביינות המעולים שקייזרסברג נודעה בהם. החיילים השתויים נפלו שדודים, הלומים מיין, ואז באו הנשים עם פטישים וסכינים, וחיסלו את כל הכובשים, עד האחרון שבהם.

    זה הזכיר לנו עוד סיפור תנכי, אולם אין פלא - האנשים קתולים אדוקים, וסיפורי "הברית הישנה שגורים בפיהם. היינו מרותקים לסיפורים, אך לא הכל הצלחנו להבין. הצרפתית שבפי בני שיחנו היתה במבטא "ייקי", והיתה שזורה פה ושם במילים גרמניות. שיערנו שהם, כמו רבים מתושבי אלזס, מדברים בבית גרמנית, ולא צרפתית.

     

    נתתי לבני הזוג את כרטיס הביקור שלי, וכשקיבלתי בתמורה את הכרטיס שלהם, התברר ששם הבעל הוא ר. פונה, מומחה לחשמל ובעל עסק עצמאי, שמבצע את כל עבודות החשמל בכפר, מאז 1953 – השנה שבה אני רק התחלתי את לימודיי בבית הספר התיכון.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/8/12 13:45:

      צטט: רומפיפיה 2012-08-06 13:41:02

      צטט: עמנב 2012-08-06 00:04:32

      צטט: רומפיפיה 2012-08-05 23:45:22

      וכך אתם עוברים בין ארצות, בין כפרים, וערים

      מלקטים סיפורים ושוזרים אותם לשרשרת נהדרת של סיפורי עמים....

      אחזור כמובן

      תודה, ציפי.

      חבל רק שאנו עושים זאת מעט מדי, לטעמי.

      כל טוב, עמוס.

      האמת היא עמוס, שאני אשמח להיות בכל מקום ואתר

      ומפעם לפעם להחליף מטוסים פה בשדה התעופה:))))

      לצערי החיים, העבודה והאמצעים לא מאפשרים:)))))

      כנראה ציפי, שלכל אחד מאיתנו הסיבות שלו, שמונעות, או לפחות מעכבות, הגשמת משאלות.

      כל טוב, והרבה בריאות שמבטיחה המשך פעילות, עמוס.

        6/8/12 13:41:

      צטט: עמנב 2012-08-06 00:04:32

      צטט: רומפיפיה 2012-08-05 23:45:22

      וכך אתם עוברים בין ארצות, בין כפרים, וערים

      מלקטים סיפורים ושוזרים אותם לשרשרת נהדרת של סיפורי עמים....

      אחזור כמובן

      תודה, ציפי.

      חבל רק שאנו עושים זאת מעט מדי, לטעמי.

      כל טוב, עמוס.

      האמת היא עמוס, שאני אשמח להיות בכל מקום ואתר

      ומפעם לפעם להחליף מטוסים פה בשדה התעופה:))))

      לצערי החיים, העבודה והאמצעים לא מאפשרים:)))))

        6/8/12 00:04:

      צטט: רומפיפיה 2012-08-05 23:45:22

      וכך אתם עוברים בין ארצות, בין כפרים, וערים

      מלקטים סיפורים ושוזרים אותם לשרשרת נהדרת של סיפורי עמים....

      אחזור כמובן

      תודה, ציפי.

      חבל רק שאנו עושים זאת מעט מדי, לטעמי.

      כל טוב, עמוס.

        5/8/12 23:45:

      וכך אתם עוברים בין ארצות, בין כפרים, וערים

      מלקטים סיפורים ושוזרים אותם לשרשרת נהדרת של סיפורי עמים....

      אחזור כמובן

        4/8/12 13:26:

      צטט: הלנה היפה 2012-08-04 11:53:09

      עמוס, איזה כייף שאתם נוסעים ואתה מביא לנו מסיפורי הטיולים שלכם המשובצים בתמונות הנהדרות, באמת נהדר לטייל איתכם כל כך צמוד! תודה לך.

      תודה רבה, לאה. שמחתי לשתף.

      שבת שלום, עמוס

        4/8/12 11:53:
      עמוס, איזה כייף שאתם נוסעים ואתה מביא לנו מסיפורי הטיולים שלכם המשובצים בתמונות הנהדרות, באמת נהדר לטייל איתכם כל כך צמוד! תודה לך.
        4/8/12 09:11:

      צטט: דנה.גל 2012-08-04 08:44:49

      סיפור נפלא שכתוב נהדר!

      תודה רבה, דנה.

      אני לוקח רק חלק מן הקרדיט, כי אני רק מעביר את סיפורי בני הזוג.

      שבת שלום, עמוס.

        4/8/12 09:09:

      צטט: ההלך 2012-08-04 07:47:37

      מרתק האופן שבו סימבולים ורעיונות מיתיים מתגלגלים מתרבות לתרבות וממקום למקום כלכך רחוק ממנו.

      מסכים אתך, מיכלי. 

      במקרה הזה, זה אינו מפתיע, מכיוון שהתרבות הנוצרית שאבה רבות מהתנ"ך.

      שבת שלום, עמוס.

        4/8/12 08:44:
      סיפור נפלא שכתוב נהדר!
        4/8/12 07:47:

      מרתק האופן שבו סימבולים ורעיונות מיתיים מתגלגלים מתרבות לתרבות וממקום למקום כלכך רחוק ממנו.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין