עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    בקרח ובאש: יומן מסע לאיסלנד. my icelandic experience

    18 תגובות   יום שני, 30/7/12, 15:14

    הייתי באיסלנד וחזרתי כדי לספר קצת חוויות. הנה יומן מסע מקוצר מלווה בתמונות

     

     

     

     

    ''

     

     

     

    אפילוג

     

    לא יכולה להעיד על עצמי שאני חובבת טיולים אתגריים גדולה, מקסימום תמצאו אותי מבלה בברלין. אבל איסלנד תמיד היה חלום ובשביל להגשים חלום הייתי מוכנה לעשות כמה וויתורים כמו התמודדות עם חרדת טיסות, חרדת כביש, לבישת מכנסיי ניילון של טיילים ,נעילת נעלי ספורט ושהייה בטמפ שהיא מתחת ל23 מעלות.

     

    החלום להגיע לאיסלנד התחיל לאחר שהתוודעתי למוזיקה של ביורק ואחכ של סיגר רוס ואחכ של מום ועוד יוצרים איסלנדים שהצלילים הנשגבים שלהם נחתו עלי כמו מכת פטיש לראש והממו אותי. רציתי להבין מהיכן מגיעה ההשראה הזו שלהם והסתקרנתי לגבי האי הצפוני ויושביו הוויקינגים.

     

    ההכנות החלו חצי שנה לפני ההגעה המיוחלת לאיסלנד שהוכוונה לכיוון הקיץ מאחר ועונת התיירות שם חלה במשך ארבעה חודשים בערך ובעיקר ביולי אוגוסט. בקיץ השמש זורחת כמעט 24 שעות בעוד שבחורף חושך מוחלט רוב שעות היממה. הזמנו כרטיסי טיסה לכיוון רייקיאויק. שמונה שעות סהכ עם המתנה בפרנקפורט. כבר חצי שנה מראש היה קשה להשיג כרטיס טיסה באתר של איסלנד אייר. הכרטיסים ממש נחטפו מתחת לאף, תוך שניות. אבל בסופו של דבר החלטנו על 15 ביולי כמועד מתאים לנסיעה.

    דרך חיפוש בגוגל הגעתי לאתר איסלנד המאוד מופרט של גיא גוטרמן שבעצם תכנן לנו את הטיול, דרכו גם הזמנו מלונות ושכרנו רכב לאחת עשרה ימים.

     

     

     

     

    ''

     

    פרק 1 ריקיוויק

     

    מאחר והטיסה נחתה באמצע הלילה, החלטנו מראש להקדיש את היום הראשון כולו לעיר הבירה ריקיאוויק ולא להתחיל להקיף את האי מיד. החלטה שהתבררה כנבונה וטמנה גם מזל בגלל שהמזוודות שלנו לא הגיעו. עשו טעות באיסלנד אייר והחפצים שלנו נשארו בפרנקפורט. כך שאת פנינו קיבלה איסלנדית מצחקקת בדלפק המזוודות האבודות שהגישה לנו חוצלת טריקו לבנה ומברשת שיניים מינייטורית ושלחה אותנו לאוטובוס שהוביל אותנו למלון. קצת מיואשים התעוררנו לבוקר איסלנדי שמשי ויפה שלא הצריך לשמחתי מעיל שנשאר במזוודה. אפילו שהיה בחוץ כ12 מעלות ניתן היה ללכת רק בחולצה קצרה. השמש באיסלנד מאוד מחממת והאור מאוד קונטרסטי. זאת כאשר היא יוצאת זאת אומרת ואז היא מפארת את הנופים האיסלנדים בצבעים עשירים ויפים אבל למדתי שהשמש היא מצרך די נדיר שם ועל כך עוד ארחיב בהמשך.

     

    רייקיאוויק היא עיר חמודה וקומפקטית. בתי העץ העליזים, החנויות הקטנות. ברייקאוויק חיים כמאתיים אלף איש ואישה שהם 2/3 מכלל האוכלוסייה. אני חושבת שיש יותר סוסים וכבשים מאנשים והאמת היא שכמעט ולא יצא לי לפגוש או לראות איסלנדים בדרך מלבד עובדי מלון מסעדות ותיירות מהסוג הזה. סוסים וכבשים מאידך פגשתי המון.

     

     

     

     

    ''

     

     

     

    ''
     

     

     

    השוס וגולת הכותרת היא הכנסיה המדהימה, הענקית של רקייויק. חייבת לציין שהאיסלנדים חזקים בעיצוב כנסיות. לאורך כל הדרך ראיתי כנסיות סופר מגניבות בעיצוב חדשני נקי ודי חללי וגם הכנסיה העתיקות יותר והפשוטות יותר משומרות להפליא

     

     

     

    ''

     

     

     

    ''
     

     

     

    לחובבי הקולנרייה אני כבר מזהירה- אין לכם ככ מה לחפש באיסלנד. ברקוויק כמו לכל אורך הכביש המעגלי המוזהב ושלוחותיו תמצאו בעיקר ג'אנק פוד שכולל פיצות המבורגר וצ'יפס. גם אם נקלעת לדיינרז תחנת דלק וגם אם סעדת במסעדת מלון יחסית מפונפן תמצאו את אותו התפריט פחות או יותר.

     

    בחיפושי אחרי מעיל, מחוסר ברירה ומחשש שהמזוודות לא יגיעו גיליתי איסלנד מאוד יקרה. היוקר הוא בעיקר בטקסטיל אמנם. כי כמו שאמרה לי המוכרת בחנות- יקר להתחמם באיסלנד. דלק למשל עולה כמעט אותו הדבר כמו בארץ יקר אבל אם אפשרי בארץ אפשרי גם באיסלנד.

     

    חזרנו בערב למלון, לאחר שהובטח לנו בבוקר שעניין המזוודות יטופל אבל הסתבר שכלום לא באמת קרה. מאוכזבים קצת מחוסר היעילות של עובדי המלון שטענו שאולי ניסו להתקשר מחברת התעופה למלון אבל הם לא ענו להם חזרנו לחולצת הטי הלבנה ולמברשת השיניים הקטנה והתחלנו להתפלל שנוכל לצאת בבוקר לטיול שלנו יחד עם החפצים האבודים שבתקווה יגיעו.

     

    החפצים האבודים הגיעו בסופו של דבר, לאחר ששרפנו חצי יום בהמתנה למרות שהסתבר שהם נחתו באיסלנד כבר יום לפני כן בצהריים וסתם שכבו להם בקפלאוויק שדה התעופה יממה שלמה ולא היתה שמחה גדולה מזה לראות את הדברים שלי חזרה אצלי.

     

    קיבלנו את הרכב. טויוטה יאריס אדומה קטנה ושברירית שאני עדיין בשוק מכך שהצליחה לשרוד את הטיול הזה ואפילו בכבוד, למרות שבדיעבד נראה לי שכדאי לשכור רכב קצת יותר מסיבי ואפילו רכב שטח למי שיכול לנהוג על אחד כזה. גם בדרכים הסלולות. כי לפעמים הדרכים הופכות להיות פחות סלולות, לפעמים תנאי מזג האוויר במיוחד הרוחות החזקות מקשות על הנהיגה ועשויים לאבד שליטה. מהירות הנהיגה היא לא יותר מ90 קמש ובאופן כללי כמעט רוב הטיול נוסעים בבדידות מוחלטת מלבד עוד כמה מכוניות אקראיות אפילו בשיא עונת התיירות אבל נראה לי שזה כל הכיף. לבד עם המרחבים בנסיעה איטית כך שאפשר גם לראות משהו ולא רק לחלוף על פני הכל במהירות הטיל.ויש ככ ככ הרבה מה לראות.

     

    ''

     

    איסלנד כשהשמש זורחת

     

     

    פרק 2- המסע מתחיל

     

    יצאנו לדרך בכביש 1 המעגלי נגד סיבוב השעון לכיוון הפארק הלאומי ת'ינגוואליר שמאוד קרוב לריקייאוויק הדרומית. מקום באמת מדהים שהוציא ממני המון קריאות של וואו. וואו בכלל היה המנטרה במהלך הטיול גם אם נאמר בלב. לטייל באיסלנד זו באמת פריבילגיה לחובבי נופים גאולוגיה וטבע. נסעתי בכדי לצלם אבל אני חוששת שפריים של מצלמה בכלל לא יכול להכיל את מה שקורה שם. אפשר רק לספק פרגמנטים של יופי אבל ממש לא את התמונה השלמה שהיא עוצרת נשימה וצבועה בצבעי שחור דומיננטי וירוק על כל גווניו. מידי פעם מבליח כחול של אוקיינוס או של נהר או אגם,מידי פעם צועקים כתמי אדום וצהוב אש בתוך השחור או הירוק הבראשיתיים וזהו. שממה יפה שהאדם עדיין לא הצליח לחלל.

    מהפארק נסעו לכיוון הגייזר ואחכ למפל גולפוס היפה בעיקר בשביל ההשכלה הכללית. לפי דעתי מה שבאמת מרשים באיסלנד זה כל מה שקורה בצידי הדרך ולאו דווקא האנקטודות לתיירים.

     

    ''

     

     

     

     

    ''

     

     

    ביום השני למסע שהיה השלישי באיסלנד החל לתפוס אותנו מזג אוויר לא טוב. השמש הסתתרה מאחורי עננים כבדים אפורים כהים נמוכים וגדולים נהיה מאוד קר וגשם החל לרדת מה שהפך את הצילום לכמעט בלתי אפשרי.

    במהלך הטיול עצרנו די הרבה בצידי הדרך כדי לתפוס עוד פריים ועוד פריים. עצרנו במקומות שהיה אפשרי לעצור זאת אומרת. הכביש בדרך כלל מוגבה כנראה כדי למנוע הצפות ושולי הדרך שהם לא שוליים בכלל, טובעניים ובלתי נגישים. יש מקומות מנוחה או תצפית ספציפים שאפשר לעצור בהם אבל זה אומר שוותרתי על ככ הרבה צילומים שרציתי לצלם. אני עדיין רואה בראש את הצילומים הללו וממש חבל לי אבל כנראה שאת חלקת האלוהים הזו צריך לראות בעיניים ולחוות בגוף ובנפש ולא רק לתעד.

     

    ''

     

     

     

    באותו יום שני גשום הגענו לצוק דירוהליי בעל נוף סלעי קשוח ויפה ולקרחונים הענקיים שאת שמם אני לא מסוגלת לבטא או לקרוא בשום שפה. על טיול ממושך באזור הקרחונים המרשימים וותרנו בגלל פגעי האקלים וחבל.

     

     

     

    ''

     

     

     

    ''

     

     

    ''

     

     

     

     

    ''

     

     

     

    מזג האוויר הרע המשיך ללוות אותנו עד סוף הטיול עם מספר רגעי חסד של שמש ככה לחיזוק המוטיבציה, רוחות עזות נוספו על הגשמים באיזור צפון איסלנד. על זה נוסף ערפל כבד מה שהפך את הטיול לאתגרי ממש.

     

     

     

     

    ''

     

     

     

     

     

    ''

     

     

     

    גם המקומות שהגענו אליהם ביום השלישי היו מיוחדים ושווים אזכור. במיוחד אזור הלגונה הקרחונית הפוטוגנית. בתוך מימי הלגונה פשוט צפים שברי קרחונים שנשברו מהקרחונים ההרריים. נראה אבל שהקרחונים די קטנים ומדוללים יחסית למה שדמיינתי לעצמי. על התחממות כדור הארץ כבר אמרתי משהו ?. בעקבות זאת החלטנו לוותר על השיט המצופה סביב הקרחונים ולהמשיך לכיוון צפון מזרח האי.

     

     

     

    ''

     

     

     

     

    באזור הפיורדים המזרחיים נקלענו לערפל כבד כשנסענו לכיוון עיירה דייג קטנה בכביש הררי שנראה די מפחיד גם ביום בהיר. באמת שלא ראינו ממטר. בנתיב שלנו כבר היתה תאונה אחת ואיכשהו חשבתי שלא בא לי לגמור את הטיול בנפילה מצוק. אחרי נסיעה שנראתה כמו נצח הבליחה מתוך הערפל עיירה ממש משונה, בתי העץ המפורסמים והישנים שלה נראו במצב די רע כנראה בגלל פגעי מזג האוויר והיתה תחושה שהיא שוממת בתחילה אבל לאט ראיתי יותר ויותר בני נוער יוצאים מהבתים הישנים, מציצים מחלונות, נוסעים בטנדרים, הולכים ברגל. העיר היתה מלאה בצעירים שהציצו בנו במבט אטום ולא הכי מרוצה. חשבנו לרגע, שבגלל הערפל לא כדאי לחזור את אותה הדרך כדי להגיע למלון שבו היינו אמורים לישון אז ביררנו לגבי לינה במקום אך לא מצאנו חדר פנוי וגם כל הזמן היתה לי הרגשה כאילו אני ממש לא רצויה. אבל קצת הצטערתי שלא נשארנו שם ללילה. ממש סקרנה אותי ארץ לעולם לא הזו שבני נוער גודשים אותה בלי אף מבוגר באופק. ייתכן ובגלל שיש בעיירה הזו פסטיבל אמנות שנתי ביוני,הצעירים פשוט נשארו שם לקיץ.

     

     

    ''

     

     

     

    ''

     

     

     

     

     

     

     

     

    ''

     

     

     

    ''

     

     

    ''

     

     

     

    פרק 3 כבישים ושחפים

     

    למען האמת אחרי היום הרביעי התחלנו להתעייף קצת וגם היתה כבר תחושת שובע שנמשכה עד לאגם מיוואטן בצפון. המפלים שנשלחנו אליהם ברובם נראו דומים וכך גם הנוף שהפסיק להשתנות או לחדש. אמנם תחושת המרחבים והעוצמה ההררית לצד המכתשים והעמקים הלמה לאורך כל הדרך אבל המוח כבר התחיל להתעייף העיניים הפסיקו לקלוט. והעצירות בכל מקום אפשרי החלו להתמעט. הוואו אבל נמשך לי פשוט היה יותר מידי פתאום.

     

    ''

     

     

     

    ''

     

     

     

    היו מקומות שנשלחנו אליהם שבדיעבד הייתי מוותרת עליהם ונשארת יותר במקומות אחרים שנראו מעט יותר מעניינים. הייתי מוותרת למשל על הסיוט בכביש 864 המקולל באזור עיירת הנמל הציורית והצפונית הוסאוויק. דרך עפר לא סלולה המובילה לאגם מיוואטן שכולה מחורצת וגורמת לקפיצות וזעזועים של הרכב ברמה כזו שמערבלת את המוח. נסענו במהירות של 25 קמש בדרך שהיא כ70 קמ. כך שלמעלה משעתיים וחצי סבלנו בדרך הזו שמובילה למפל יפה ומכתש מרשים אך לא שווה את הנסיעה הזו לפחות לא ברכב כמו שהיה לנו.

     

    ''

     

    ''

     

     

     

    ''

     

     

    ''

     

     

    ביום שהגענו לאגם מיוואטן ירד גשם כל היום והרוחות היו ממש חזקות ולכן לא יכולתי לצלם אז החלטנו לנסוע לאקוורירי בירת הצפון ולשהות שם קצת יותר מהמתוכנן. עיר חמודה ומיוחדת אך בגלל הרוחות והגשם חיפשנו יותר את מעט החנויות, בתי הקפה ומסעדות כדי להתחמם בהם.

     

    ''

     

    יום למחרת עוד נשארנו באזור האגם ולצערי חרשנו אותו די במהירות כי כבר היינו צריכים להתחיל להתקדם חזרה לכיוון רייקיאוויק ולהשלים את הסיבוב באי. אך הביקור שם הוא בהחלט חובה ולפחות בגלל שטפטף כל הזמן נמנעה ממני חווית היתושים הידועה לשמצה באזור האגם.

     

     

    ''

     

    ''

     

     

    לעומת זאת בטיול תמים שעשיתי לבדי בסביבת המלון בלאוגר שקרוב למיוואטן, איים עלי שחף וניסה לתקוף אותי. חבריו ללהקה הצטרפו מה שגרם לי לנוס בריצה חזרה לחדר. כך שכדאי להיזהר מהשחפים, בטח שלא לכוון עליהם את האייפון ולנסות לצלם אותם . הם אשכרה מתוחכמים.

     

    ''

     

     

    ''

     

     

    ''

     

     

     

     

    פרק 4 סיום המסע

     

    ביום האחרון המטרה הייתה להגיע לרייקיאוויק לפני שיום העבודה במשרד להשכרת הרכב יסתיים. בדרך לקראת עיר הבירה חזרו נופים לא שגרתיים ויפים כך שדי הגעתי למסקנה שצריך להקדיש לאזור בסביבות העיר יותר ימים כי פלאי הטבע רבים יותר נמצאים באזור שם.

    מצאנו גם את המרכז האיסלנדי לכלבי ים אי שם במערב לאחר ששלטים הובילו אותנו לשם. ממש רציתי לראות כלבי ים וחשבתי שזו הזדמנות טובה אבל הסתבר שכלבי הים מגיעים לאזור רק בזמן הגאות והיות והגענו בצהריים היינו צריכים לחכות עד הערב וזה לא היה כל כך רלוונטי לגבינו. הצטערתי על כך כי גם הסתבר שהאזור מאוד מעניין ולא היה לנו זמן לראות אותו, אבל יש לי מן הרגשה כזו שאני עוד אחזור לאיסלנד מתישהו. אני מרגישה שצריך לבדוק אותה יותר לעומק. שיש נסתר על הגלוי ושלתחושת המרחבים החופש ולעוצמת הטבע עוד אתגעגע.

     

    ''

     

    פרולוג

     

    בפעם הבאה שאגיע לאיסלנד אגיע מוכנה יותר למה שמצפה לי, אוותר על שירותים של סוכן שמזמין רכב ומלונות או מתכנן טיול כי בדיעבד אפשר להשיג יותר טוב ממה שקיבלנו ובהחלט אפשר להסתדר לבד בעזרת ייעוץ ומחקר מקיף באינטרנט ואחכ באיסלנד עצמה עם מפה טובה.

    אבל זה כבר כמובן בדיעבד.

     

     

    ''

     

     

    ''

     

     

    החזרה לארץ היתה קשה מידי. אחרי תחושת השלווה השאנטית האיסלנדית והמרחבים השוממים והדממה תל אביב פתאום נראית מוזרה וקטנה, מלוכלכת והומה.

    מחר בטח כבר אחזור לשגרה ואתרגל, ולפחות נשארו התמונות בסלולרי הקטן ואפשר להסתכל ולהרגע.

     

    כל הצילומים צולמו באייפון דרך אינסטגרם והזכויות שמורות לי :)

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/8/12 12:43:
      נהנתי איתך! את מצליחה לתפוס את האווירה באיסלנד, ואפילו באמצעות איפון... לא יאומן. מוכשרת כמו שד :-)
        2/8/12 20:07:
      המון תודה :)
        2/8/12 01:05:

      צילומים מדהימים
      מעולים!!!!!!!!!!!!!!!!!!
      וגם השאר.חיוך

        1/8/12 23:04:
      פוסט יפה ותמונות נהדרות
        1/8/12 18:30:
      ווואו.....
        1/8/12 17:08:
      יפיפה. התתמונות מצויינות. תודה.
        1/8/12 16:30:
      יפה מאוד. ( קצת מקנאת... )
        1/8/12 16:04:
      :)
        1/8/12 16:02:

      עד כה לא הרשיתי לעצמי לחלום עליו

      מעכשיו אני מרשה

      ורוצה.

      תודה רבה.

        1/8/12 14:10:
      מקסים, גם אני רוצה!
        1/8/12 13:37:
      מקסים
        1/8/12 11:38:
      תודה רבה!
        31/7/12 11:50:
      תודה
        31/7/12 11:48:
      מקסים מקסים .. ריתקת אותי
        31/7/12 10:34:
      בהחלט חוויה במקום כל כך שונה, מרוחק וישנה הרגשה שגם מנותק משאר העולם. תודה על הטיול דרך העיניים שלך :)
        31/7/12 10:16:
      מאד אהבתי את התמונות, את הטקסט אקרא אחר כך. תודה על השיתוף, נראה מקסים.
        30/7/12 18:33:
      תודה :)
        30/7/12 15:57:
      "אני מרגישה שצריך לבדוק אותה יותר לעומק. שיש נסתר על הגלוי ושלתחושת המרחבים החופש ולעוצמת הטבע עוד אתגעגע". תודה. עברה חוויה של יופי מסתורי. גוון הצבע בתמונות חודר לנשמה ועושה טוב. פשוט יופי עמוק.