עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    טמפו ומצופה

    18 תגובות   יום שבת, 21/7/12, 08:51

    טמפו ומצופה

     

    "טמפו ומצופה", הזמין וחייך אל השקמיסטית החמודה.

    "כרגיל, אבי", האירה לו פנים, והוא השתהה קמעה ליד הדלפק.

     

    אבי סיים קורס מפקדי טנקים, וכחניך מצטיין, שובץ להדרכה במדור תותחנות. המינוי עורר אצלו רגשות סותרים. מצד אחד, הוא היה מרוצה - כמדריך יוכל לבטא היטב את כישוריו, ומצד שני, רצה לחזור לגדוד ולפקד על טנק. אמנם סיפורי חבריו הוותיקים בגדוד על הקרבות במבצע סיני, על המצרים שנדרסו בשרשראות הטנקים בקרב באבו-עגילה ועל החברים שנפגעו, לא ממש הרנינו את לבו, אך הוא ידע שהשירות הקרבי הוא התרומה הממשית לביטחון המדינה.

    http://cafe.mouse.co.il/image/2496278/

    הוא שמח להישאר בבסיס בג'וליס גם בגלל צבייה. השקמיסטית החייכנית שבתה את לבו באור שבעיניה השחורות, ובשערה השחור והארוך, שהיתה אוספת ב"בננה" על עורפה. כל עוד היה חניך בקורס, לא נקט יוזמה מעבר להחלפת מבטים וחיוכים. כשהיה יושב בשקם ומתענג על הפינוק היומי שלו – טמפו ומצופה (ופל משולש מצופה שוקולד), היה מחליק את ידו על חמוקיו של הבקבוק השקוף, ועורג אל חמוקיה של מי שמכרה לו אותו. גם היא מצדה היתה מגניבה לעברו מבט וחיוך.

    עתה, כשדרגות רב"ט מעטרות את זרועו, והוא מדריך בענף תותחנות היוקרתי, חש ביטחון לנסות ולקדם את עניינו בה. למרות שהבחין שגם סגן מוטי, הקצין מענף הקשר בביה"ס לשיריון, מחזר אחריה, החליט בכל זאת לנסות את מזלו.

     

    אבי הביט סביבו, מוודא שאין איש מקשיב להם, ורכן לעברה.

    "מה את עושה הערב?" שאל בלחש.

    "אני פקידה תורנית במשרד הבסיס, עד הבקר", ענתה.

    "חבל", אמר, "רציתי להזמין אותך לסרט. הערב מציגים בקולנוע של הבסיס, את 'חלף עם הרוח' ".

    "מה חבל?" צחקה, "מחר לא יציגו?"

    מעודד מתגובתה, קבע אתה למחרת בשמונה בערב, בפתח הקולנוע.

     

    במשך כל היום היה פזור נפש, וציפה בהתלהבות לבוא הערב. את הסרט שכבר ראה לפני הגיוס, כמעט ולא ראה כשישב לידה. לאחר היסוס רב, הניח את ידו על גב ידה, והרגיש שהיא נענית לו ברצון. עד לסיום הסרט, כבר טיפסה ידו וחבקה את כתפיה.

    הם פסעו יד ביד בשבילי המחנה, כביכול ללא מטרה, פיותיהם עוסקים בסקרלט או'הארה ובקלארק גייבל, אך לבותיהם מלאים ודרוכים בציפייה לבאות. אבי הוביל את צבייה אל חורשת האקליפטוסים הקטנה והחשוכה בפאתי הבסיס, שרק לעיתים נדירות פוקדים אותה. הם התיישבו מתחת לעץ במרכז החורשה, אפופים באפלה, ואבי אימץ את צבייה אל חזהו. תאומיה דקרו אותו בקרניהם הזקורות. ידיו גיששו מתחת לחולצתה, ובאצבעות רוטטות, שחרר את קרסי חזייתה. הם נשכבו אפרקדן על מצע העלים, וידיו של אבי פרמו את כפתורי החולצה והמשיכו אל החזה, עולות בגבעות, מלטפות ולשות. צבייה נצמדה אליו וחיבקה בידיה את צווארו.

    רגשתו של אבי גברה, והוא חיפש בשפתיו את הגבעות ואת הפסגות, שקודם לכן תרו אצבעותיו. בעמק חש בשערות דקיקות, אך המשיך בהתלהבות אל הפסגה. כאן להפתעתו הסתבך בסבך עבות, ובאחת נעלמה המשיכה, ויחד אתה צנחה רגשתו.

    "אני לא יכול, צבייה", לחש על אוזנה. "עבדתי קשה היום, ואני מרגיש שאני צריך לישון".

    "רק התחלנו, טפשון", אמרה בתקווה להלהיבו מחדש, אך האש כבתה לחלוטין.

    "בפעם אחרת", אמר וליטף את לחיה. 

    צבייה התלבשה והם חזרו יד ביד אל אזור המגורים.

     

    "אולי למוטי לא יהיה אכפת, כשיגלה", חשב אבי לעצמו. "ובכלל, היא צחקנית ומושכת. אם לא יצא כלום עם מוטי, היא תמצא מישהו אחר שיאהב אותה כמות שהיא".

    אבי החל להדיר רגליו מן השקם, ונמנע מלהיפגש עם צבייה. היא קלטה מה קורה, אך לא הבינה מדוע.

    כעבור כחצי שנה, כשסיים את תפקיד ההדרכה, עבר אבי לשרת בגדוד, ולא ראה את צבייה יותר.

     

    כשהיה כבר בעל משפחה, בעודו פוסע יום אחד לכיוון התחנה המרכזית בתל-אביב, שמע אבי לפתע מישהי קוראת בשמו. הוא נפנה לכיוון הקול, וראה אישה בשמלה פרחונית ושער שחור גולש, מנופפת לעברו בידה. מתוך סקרנות, הוא התקרב, ואז זיהה את צבייה. היא עבתה במשך השנים, וחמוקיה העגלגלים אבדו בין משמניה. הטמפו נעלם, אך לא מתיקות השוקולד במצופה - החיוך והאור בעיניה השחורות, נותרו כשהיו.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/8/12 00:04:

      צטט: cogito sum 2012-08-04 23:58:21

      סיפור על הכיפק בשל הניגוד בין הרומנטיקה המתקתקה לתיאור ריאליסטי בלתי רומנטי בעליל. השתעשתי במיוחד כייון ששרתתי בבסיס זה כמדריכת שריון (הרבה שנים אחרי התקופה בה מסופר הסיפור, למעשה הייתי בדור של המדריכים שארזו את הבסיס וירדו עם תכולתו דרומה לנגב)

      תודה, בליסה.

      שבוע טוב, עמוס

        4/8/12 23:58:
      סיפור על הכיפק בשל הניגוד בין הרומנטיקה המתקתקה לתיאור ריאליסטי בלתי רומנטי בעליל. השתעשתי במיוחד כייון ששרתתי בבסיס זה כמדריכת שריון (הרבה שנים אחרי התקופה בה מסופר הסיפור, למעשה הייתי בדור של המדריכים שארזו את הבסיס וירדו עם תכולתו דרומה לנגב)
        1/8/12 19:27:

      צטט: sari10 2012-08-01 17:04:11

      עמוס,

      נהניתי לקרוא את הסיפור.

      וגם את התגובות חיוך

      באמת מעניין העניין שיש אנשים

      שמשהו קטן כזה או אחר יכול "לגמור"

      להם את כל המשיכה או העניין בבן/בת זוג.

      אני חושבת שזה "יושב" על איזשהן רגישויות

      או שריטת מהעבר.

      כתוצאה מפסילה על דברים קטנים אפשר להפסיד

      מערכות יחסים שיכלו אולי להיות טובות ומעניינות.

      אבל . . . אין מה לעשות עם זה.

      ~~~

      מזכיר לי ששמעתי בתוכנית של ורדה רזיאל ג'קונט

      אישה ששאלה מה לעשות, יש לה גבות מחוברות

      והחבר שלה ביקש ממנה שתעשה טיפול לייזר

      כי השעירות הזו מאוד מפריעה לו . . .  

        תודה רבה, שרי.

      הסיפור דמיוני, אך כדי שיהיה מהימן, הוא עושה שימוש בתופעות מציאותיות.

      אני מסכים אתך לחלוטין, שרתיעה מכל סוג שהוא, שקשורה באנשים, עלולה להיות החמצה גדולה, ומי יודע, אולי זה מה שהרגיש אבי, גיבור הסיפור, ואולי לא?חיוך

      כל טוב, עמוס.

       

        1/8/12 17:04:

      עמוס,

      נהניתי לקרוא את הסיפור.

      וגם את התגובות חיוך

      באמת מעניין העניין שיש אנשים

      שמשהו קטן כזה או אחר יכול "לגמור"

      להם את כל המשיכה או העניין בבן/בת זוג.

      אני חושבת שזה "יושב" על איזשהן רגישויות

      או שריטת מהעבר.

      כתוצאה מפסילה על דברים קטנים אפשר להפסיד

      מערכות יחסים שיכלו אולי להיות טובות ומעניינות.

      אבל . . . אין מה לעשות עם זה.

      ~~~

      מזכיר לי ששמעתי בתוכנית של ורדה רזיאל ג'קונט

      אישה ששאלה מה לעשות, יש לה גבות מחוברות

      והחבר שלה ביקש ממנה שתעשה טיפול לייזר

      כי השעירות הזו מאוד מפריעה לו . . .  

       

        25/7/12 18:19:

      צטט: דיוטימה 2012-07-25 17:52:50

      כל כך אמיתי הדבר הזה - הירתעות בהרף עין בגלל איזה משהו שעשוי להיראות אווילי בעיני אחרים ושאולי אף לנו עצמנו לא הייתה ידועה רגישותנו לגביו עד שהופתענו מקיומה.
      [מישהו, עדיין בשלב הגישושים לקשר, הזמין אותי לארוחת ערב בביתו. כשראיתי אותו משתמש במגב של רצפה לניגוב השיש שליד הכיור במטבח, היה לי ברור שזאת "הסעודה האחרונה"...]

      משפט אחד בסיפור אהבתי במיוחד: "היה מחליק את ידו על חמוקיו של הבקבוק השקוף, ועורג אל חמוקיה של מי שמכרה לו אותו."

      ,תודה רבה, אסתר.

      הדימוי של בקבוק הטמפו חוזר גם במפגש המחודש.

      אני לתומי חשבתי ש"תאומיה דקרו אותו בקרניהם הזקורות", היה משפט טוב, אם אני בכלל יכול לשפוט את הכתיבה שלי.

      כל טוב, עמוס.

        25/7/12 17:52:

      כל כך אמיתי הדבר הזה - הירתעות בהרף עין בגלל איזה משהו שעשוי להיראות אווילי בעיני אחרים ושאולי אף לנו עצמנו לא הייתה ידועה רגישותנו לגביו עד שהופתענו מקיומה.
      [מישהו, עדיין בשלב הגישושים לקשר, הזמין אותי לארוחת ערב בביתו. כשראיתי אותו משתמש במגב של רצפה לניגוב השיש שליד הכיור במטבח, היה לי ברור שזאת "הסעודה האחרונה"...]

      משפט אחד בסיפור אהבתי במיוחד: "היה מחליק את ידו על חמוקיו של הבקבוק השקוף, ועורג אל חמוקיה של מי שמכרה לו אותו."

        23/7/12 23:10:

      צטט: נעמה ארז 2012-07-23 19:33:45

      השארת אותנו ללא תשובות, מה הפריע לו, וממה חשש, הוא התנהג כטירון. ואם נשאר בה קסם למרות משמניה ולמרות הזכרון המר שלו, הדבר עוד יותר תמוה.

      תודה רבה, נעמה.

      צבייה נשארה אישה מקסימה, אך לא מושכת.

      אם נשארת עם תהיות, מה טוב. כשעבדתי במשרד החינוך, היה מפקח שהתרעם על כך, שהמורים דורשים לקבל את כל הפתרונות, והמשרד נענה להם ו"מאכיל אותם בכפית".

      באשר לשאלתך - יש אנשים איסטניסים, שאינם יכולים לסבול שער במקום שהוא אינו אמור להימצא בו, ויש אחרים שלא אכפת להם.

      נתקלתי פעם בבדיחה.

      שני עובדים במלון הציצו בחור המנעול של אחד האורחים, שהתארחה אצלו נערת ליווי. הראשון הסתכל ובקושי עצר את קריאות ההתפעלות

      "בוא תראה מה הוא עושה לה!!!"

      השני, איש שירות החדרים, הציץ אף הוא, והאדים מכעס

      "נבזה! נבלה!"

      "מה קרה? למה אתה כל כך כועס עליו? היא נערת ליווי, הכל בהסכמה".

      "לא זה. תראה לאן הוא דוחף את הלשון שלו, והיית צריך לשמוע אותו אתמול איך הוא התרגז עליי כשמצא שערה במרק!"

      כל טוב, עמוס. 

        23/7/12 19:33:
      השארת אותנו ללא תשובות, מה הפריע לו, וממה חשש, הוא התנהג כטירון. ואם נשאר בה קסם למרות משמניה ולמרות הזכרון המר שלו, הדבר עוד יותר תמוה.
        23/7/12 14:25:

      צטט: Design4U 2012-07-23 13:09:37

      סיפור נחמד:)

      תודה רבה, מיכל.

        23/7/12 13:09:
      סיפור נחמד:)
        22/7/12 23:43:

      צטט: sherry refael 2012-07-22 23:24:08

      כתוב נפלא.

      תודה רבה, שרי.

        22/7/12 23:24:
      כתוב נפלא.
        22/7/12 12:25:

      צטט: רומפיפיה 2012-07-22 11:49:06

      סיפור תמים ופשוט בין חייל לחיילת.

      סיפרת אותו ברגישות שכל כך אופיינית לך...

      לא כל כך הבנתי את עניין השיעור...

      תודה רבה, ציפי.

      "סיפור תמים"?

      כל טוב, עמוס.

        22/7/12 11:49:

      סיפור תמים ופשוט בין חייל לחיילת.

      סיפרת אותו ברגישות שכל כך אופיינית לך...

      לא כל כך הבנתי את עניין השיעור...

        22/7/12 10:14:

      צטט: הלנה היפה 2012-07-21 13:01:22

      צטט: עמנב 2012-07-21 12:30:52

      צטט: הלנה היפה 2012-07-21 11:59:35

      עמוס, לא היית מחויב לנעול את התוכן כפוגעני. הוא תמים לחלוטין. סיפור אכזה מוכר והמפגש אחרי שנים גם הוא אבל כתוב יפה. שבת נעימה עמוס

      תודה רבה, לאה.

      חששתי שיש קטע שעלול לפגוע, כי הוא בעצם פורנוגרפי, למרות הניסוחים המעדנים.

      שבת שלום, עמוס.

      =====================

      עמוס, אין שום פורנוגרפיה בכתיבה של הפוסט הזה מלבד חושניות וזו אינה פורנוגרפיה, בשום פנים ואופן. 

      בקר טוב ושבוע טוב, לאה.

      תודה על ההתייחסות. נראה לי שהשאלה המרכזית בסיפור איננה האופי הפורנוגרפי, או החושני גרידא, של הקטע. השאלה המטרידה היא התנהגותו של הגיבור, והשפעתה על צבייה. את הדיון בשאלות אלה אני משאיר לקוראים.

      כל טוב, עמוס.

        21/7/12 13:01:

      צטט: עמנב 2012-07-21 12:30:52

      צטט: הלנה היפה 2012-07-21 11:59:35

      עמוס, לא היית מחויב לנעול את התוכן כפוגעני. הוא תמים לחלוטין. סיפור אכזה מוכר והמפגש אחרי שנים גם הוא אבל כתוב יפה. שבת נעימה עמוס

      תודה רבה, לאה.

      חששתי שיש קטע שעלול לפגוע, כי הוא בעצם פורנוגרפי, למרות הניסוחים המעדנים.

      שבת שלום, עמוס.

      =====================

      עמוס, אין שום פורנוגרפיה בכתיבה של הפוסט הזה מלבד חושניות וזו אינה פורנוגרפיה, בשום פנים ואופן. 

        21/7/12 12:30:

      צטט: הלנה היפה 2012-07-21 11:59:35

      עמוס, לא היית מחויב לנעול את התוכן כפוגעני. הוא תמים לחלוטין. סיפור אכזה מוכר והמפגש אחרי שנים גם הוא אבל כתוב יפה. שבת נעימה עמוס

      תודה רבה, לאה.

      חששתי שיש קטע שעלול לפגוע, כי הוא בעצם פורנוגרפי, למרות הניסוחים המעדנים.

      שבת שלום, עמוס.

        21/7/12 11:59:
      עמוס, לא היית מחויב לנעול את התוכן כפוגעני. הוא תמים לחלוטין. סיפור אכזה מוכר והמפגש אחרי שנים גם הוא אבל כתוב יפה. שבת נעימה עמוס

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין