עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    אחד מל"ו

    23 תגובות   יום שישי , 13/7/12, 10:00

    אחד מל"ו

     

    זה איננו סיפור. זוהי חוויה אנושית מדהימה שקרתה לנו ביומו הראשון של טיולנו לאלזס!

     

    נדיר למדי לפגוש "אנשים טובים באמצע הדרך", ונדיר עוד יותר לפגוש צדיק אמיתי. אנחנו פגשנו!

     

    נחתנו בשעה אחת עשרה ושלושים, בנמל התעופה הבי"ל של ציריך, והסענו את עגלת המטען ועליה מזוודותינו אל משרד החברה להשכרת רכב. מול הדלפק כבר עמדו מספר נוסעים, וממש לפנינו עמד יהודי חרדי גבה קומה, לבוש במעיל שחור ארוך, לראשו כיפה שחורה גדולה ובוהקת, וזקן מטופח מעטר את פניו.

    "חם היום", פתח עמנו בשיחה, תוך שהוא פושט את המעיל, מקפל אותו בקפידה ומניחו על העגלה העמוסה שלפניו.

    דיברנו על הא ועל דא. התברר שהוא מתגורר בבני ברק וקשור בארגון "חיים לילד", ודואג לילדים חולים בסיסטיק פיברוזיס. במסגרת פעילותו בארגון, הוא בא לשווייץ לעתים קרובות, על מנת לארגן לילדים את נסיעות המרפא להרי האלפים.

    כשהגיע תורו, ניגש  אל הדלפק, ושמענו אותו מדבר עם הפקידה במה שהיה למעשה יידיש, שתובלה פה ושם באיזושהי מילה דומה לגרמנית. למרות זאת, הפקידה הצליחה להבין אותו, ותוך זמן קצר הוא קיבל את הרכב שביקש. נפרדנו ממנו לשלום ותפסנו את מקומו.

    הפקידה הבלונדינית, בעלת עיניים ירוקות ותווי פנים מחודדים, לקחה מאתנו את רישיון הנהיגה ואת ניירות ההשכרה של הרכב, שהעידו כי התמורה עבורו שולמה כבר בארץ. היא הקלידה את כל הפרטים במחשב, ואז ביקשה מאתנו כערבות כרטיס אשראי.

    עוד בנתב"ג גיליתי ששכחתי את כרטיס האשראי שלי בבית, אך מצאנו פתרון, והכרטיס עמד להגיע אלינו בטיסת הערב, עם זוג החברים שאתם עמדנו לטייל.

    "הכרטיס אינו אתי, חברינו יביאו לנו אותו רק בערב", אמרתי לפקידה, "האם תוכלי לתת לנו את הרכב ולקבל מהם את הכרטיס כשיגיעו?"

    "לא, בשום אופן לא", אמרה. "אולם, אם מישהו אחר יהיה מוכן לתת במקומכם את כרטיס האשראי שלו, אוכל לתת לכם את הרכב כבר עכשיו. אחרת, תצטרכו לחכות כאן עד שהחברים שלכם יגיעו".

    הבעיה נראתה כחסרת פיתרון. היינו צריכים להמתין בשדה התעופה למעלה מעשר שעות, ולנסוע אחר כך שעתיים נוספות ליעדנו בחבל אלזס בצרפת, ואז לא היינו יכולים לקבל את החדרים, כי במלון הקטן שבו הזמנו אותם, הקבלה פועלת רק עד שמונה בערב.

    תוך מספר שניות הבנתי שהסיכוי היחיד שלנו לצאת מן התסבוכת, הוא לבקש עזרה מן היהודי שעמד לפנינו בתור, ואשר סיים זה עתה את ענייניו. למרות שהבקשה היא בלתי שגרתית ובלתי מתקבלת על הדעת, כשהיא באה מזר מוחלט, החלטתי לנסות. מבלי לומר דבר לרעייתי, רצתי כאחוז אמוק אחרי האיש, שכבר צעד לכיוון חניון המכוניות להשכרה.

    "יש לנו בעיה", אמרתי לו, מחזיר בקושי את הנשימה לסדרה. "אני מבקש מראש סליחה על בקשתי החריגה, אבל אולי תוכל לעזור לנו. השארתי את כרטיס האשראי שלי בבית, והוא יגיע לציריך עם חברינו רק בעשר בערב, ואנחנו לא יכולים לקבל עכשיו את הרכב. האם תוכל לתת לפקידה את הכרטיס שלך?"

    ראובן, שברגע זה עדיין לא ידעתי שזהו שמו, סב על עקביו, וחזר אתי אל הדלפק. הוא דיבר עם הפקידה ושמע ממנה מה הבעיה. הבנו שהוא מנסה לשכנע אותה לתת לנו את הרכב ללא כרטיס אשראי, אך גם בידו הדבר לא צלח.

    "אני אמשיך עם הקליינטים האחרים עד שתפתרו את הבעיה", אמרה לנו הפקידה.

     

    "פעמיים בשנה אני שוכר מהם רכב, והם מכירים אותי, אבל הם לא מוכנים לפעול לפנים משורת הדין. הפקידה נחמדה, אבל היא לא תסטה מן הנוהל", סיכם ראובן.

    "אנחנו מבקשים ממך עזרה בכל לשון של בקשה. אם תהיה מוכן להפקיד אצלם את הכרטיס שלך כערבות, אנחנו נישא כמובן בכל ההוצאות שייגרמו לך, אם יהיו כאלה".

    "תראו, פעם עשיתי טובה כזאת לידיד שלי, ובסופו של דבר הכרטיס שלי חויב ולא ראיתי את הכסף בחזרה".

    "אנחנו מצטערים לשמוע", אמרתי לו, "אבל זה לא המקרה אתנו. אנחנו נשלם לך כל הוצאה שתיגרם לך בגין הערבות הזאת, עד הפרוטה האחרונה".

    "במה אתם עוסקים?"

    "אני גמלאית של האוניברסיטה העברית, ובעלי הוא גמלאי של משרד החינוך", אמרה רעייתי.

    "הנה כרטיס הביקור שלי", הושטתי לו את הכרטיס, ועליו תוארי האקדמי.

    "אתה רופא?"

    "לא", עניתי. "זהו תואר דוקטור בפילוסופיה. פילוסופיה הודית".

    ראובן בחן ארוכות את הכרטיס, ואחר כך אותנו, וראינו בפנים ובשפת הגוף, את ההתלבטות שלו. הוא ברר אצל הפקידה מהו הנזק המרבי שעלול להיגרם לו במקרה של גניבת הרכב או הרס טוטאלי שלו, והתברר שמדובר בשבע מאות וחמישים אירו השתתפות עצמית, שזהו סכום לא מבוטל.

    "לו אני במקומו, מה הייתי עושה?" חשבתי, ביני לבין עצמי.

    ראובן ליטף את זקנו והיטיב את הכיפה על ראשו, ולבסוף קיבל החלטה.

    "אני אקח מכם את כל הפרטים – כתובת, טלפון, דוא"ל ופקס – ואתן לה את כרטיס האשראי שלי", אמר בעיניים מאירות, שופעות טוב לב.

    "הנה תצלומי הדרכונים שלנו, ואתה כבר מקבל את כל יתר הפרטים, ואין לנו מילים להודות לך", אמרנו לו.

    העניין סודר, ובעוד הפקידה משלימה את הטיפול, גם אנחנו לקחנו מראובן את הפרטים שלו, ואז נודע לנו שמו.

    "האם נוכל להעביר את ההתחייבות על שמנו, כשנחזיר פה את הרכב בעוד שמונה ימים?" שאלתי את הפקידה.

    "כן, וגם תוכלו לעשות זאת קודם, בכל תחנת השכרה שלנו, ברגע שיהיה בידכם כרטיס האשראי שלכם".

    מיהרנו לבשר לראובן שכבר למחרת נוכל לשחררו מן המחויבות, בעיירה קולמאר שבאלזס.

    "ברגע שקיבלתי את ההחלטה, אני שלם עמה, ואני סומך עליכם שגם אם לא תצליחו בזה מחר, ואם יהיו הוצאות שייגבו מן הכרטיס שלי, תחזירו לי אותן".

    "אתה צדיק אמיתי", אמרנו לו ביחד, נפעמים מגילוי טוב הלב, האמון, והמחויבות העמוקה לעזרה הדדית.

    "אינני צדיק", אמר, "זו פשוט עזרה אנושית".

     

    הדברים לא הסתדרו כמצופה. למחרת בצרפת, היו קשיים מנהליים ולא יכולנו להחליף את ההתחייבות שלו בשלנו. הודענו על כך לראובן, והוא שלח מסרון בזו הלשון:

    "שלום לכם, זה בסדר גמור מצדי, ואנא תרגישו בנוח. אני רגוע ואם תחליפו את כרטיסי בכרטיסכם בסיום השכירות, אזי, באם יגיעו דוחות, הם יגיעו אליכם. נסיעה בטוחה, תהנו שם ותחזרו בשלום. בידידות, ראובן".

    ביום ו', קיבלנו ממנו מסרון ידידותי נוסף, בצירוף ברכה לשבת שלום.

     

    גם כשהגענו בחזרה לציריך, לא יכולנו לשחרר את כרטיסו של ראובן, ולהחליף את התחייבותו בשלנו. לאוטו לא נגרמו נזקים, ולא נאלצנו לשלם כל סכום נוסף, והפקיד הנוקשה התעקש שבמקרה כזה אין אפשרות לעשות דבר באשר לכרטיס האשראי.

    הודענו גם על כך לראובן, ושוב הגיעה תגובתו הרגועה והמרגיעה:

    "בסדר גמור. אשמח אם תשלחו לי את פרטי הרכב, בכדי שאם בכל זאת יגיע משהו במהלך החדשים הקרובים, אדע למי לשייך א"ז. מקווה שנהניתם כאן ומאחל לכם בריאות".

     

    ייתכן שמבחינתו הכל "בסדר גמור", והיתה זאת מחווה פשוטה של עזרה הדדית, אך אנחנו משוכנעים שהתמזל מזלנו לפגוש צדיק נסתר, אחד מל"ו. 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/7/14 14:28:
      התרגשתי מאוד. בפרט שמדובר באבא שלי!!!! אשריי שזכיתי.
        10/8/12 09:33:

      צטט: bruryflakser 2012-08-09 21:03:48

      אנשי חסד, החסד רודף אחריהם לכל מקום. ראובן הוא איש של חסד. ארגון "חיים לילד" - הארגון שהוא מנהל, הוא אמפריה שכל תפקידה להעניק חיים ואיכות חיים לחולים, אדם שנוסע לעשות חסד, גם יפגוש בדרך עוד חסדים... ועל זה אומרים: מצווה גוררת מצווה.

      תודה לך. אני מסכים עם כל מילה.

      שבת שלום, עמוס.

        9/8/12 21:03:
      אנשי חסד, החסד רודף אחריהם לכל מקום. ראובן הוא איש של חסד. ארגון "חיים לילד" - הארגון שהוא מנהל, הוא אמפריה שכל תפקידה להעניק חיים ואיכות חיים לחולים, אדם שנוסע לעשות חסד, גם יפגוש בדרך עוד חסדים... ועל זה אומרים: מצווה גוררת מצווה.
        20/7/12 19:17:

      צטט: kimchid 2012-07-20 12:26:18

      ספור נדיר על איש נדיר....כל הכבוד לו...אבל גם לך על ששכנעת אותו לעשות מעשה. שבת שלום!

      תודה רבה, דוד.

      גם אני חושב שהוא איש נדיר שעשה מעשה נדיר, על כן קראתי לו "צדיק".

      לפעמים יש לשכחה שלי, גם תותאות מפתיעות לטובה.

      שבת שלום, עמוס.

        20/7/12 12:26:
      ספור נדיר על איש נדיר....כל הכבוד לו...אבל גם לך על ששכנעת אותו לעשות מעשה. שבת שלום!
        18/7/12 00:44:

      צטט: באבא יאגה 2012-07-17 20:50:57

      נתמזל מזלכם. בל תקלות בטיולים הבאים

      תודה, אלאונורה.

      דווקא התקלה זימנה לנו את ההיכרות עם האדם הנדיר הזה, ראובן.

      כל טוב, עמוס.

        17/7/12 20:50:
      נתמזל מזלכם. בל תקלות בטיולים הבאים
        17/7/12 13:44:

      צטט: sari10 2012-07-17 08:49:23

      עמוס,

      איזה סיפור . . .

      באמת התמזל מזלכם להיתקל בצדיק מלו' . . .

      ממש לא מובן מאליו,

      ומזל שכך היה!

      תודה רבה, שרי.

      אכן, היה לנו מזל כפול. ראשית, נפתרה לנו בעיית שכירת הרכב. שנית, פגשנו אדם נדיר, ולא בכדי כיניתי אותו צדיק נסתר, אחד מל"ו.

      שאלנו כבר לא מעט אנשים אם היו נוהגים כמוהו, ורק אחת חושבת שכן - צרפנו גם אותה למועדון, והוא מונה עתה 37 חבריםחיוך.

      כל טוב, עמוס.

        17/7/12 08:49:

      עמוס,

      איזה סיפור . . .

      באמת התמזל מזלכם להיתקל בצדיק מלו' . . .

      ממש לא מובן מאליו,

      ומזל שכך היה!

        17/7/12 00:56:

      צטט: איירין 97 2012-07-16 23:50:46

      עכשו תורך.. למצווה..

      תודה רבה, איירין.

      מה לעשות? אני לא כזה צדיק!

        16/7/12 23:50:
      עכשו תורך.. למצווה..
        15/7/12 11:45:

      צטט: Design4U 2012-07-15 11:10:23

      איזה סיפור עמוס... אני לא מכירה איש שהיה עושה מה שהוא עשה. באמת צדיק.

      תודה רבה, מיכל.

      מסכים אתך - נדיר למצוא מישהו שינהג כמוהו, ולכן כיניתי אותו "צדיק", למרות שזו איננה מילה ברפרטואר הרגיל שלי.

      שבוע טוב, עמוס.

        15/7/12 11:44:

      צטט: הלנה היפה 2012-07-15 10:50:50

      עמוס, לא בטוחה אם יש ל"ו צדיקים, אבל אחד בטוח שיש ואתם פגשתם אותו. סיפור אנושי מכמיר לב.

      תודה רבה, לאה.

      גם אני לא יודע כמה צדיקים יש, אך גם לי אין ספק שראובן נמנה עמהם.

      שבוע טוב, עמוס.

        15/7/12 11:10:
      איזה סיפור עמוס... אני לא מכירה איש שהיה עושה מה שהוא עשה. באמת צדיק.
        15/7/12 10:50:
      עמוס, לא בטוחה אם יש ל"ו צדיקים, אבל אחד בטוח שיש ואתם פגשתם אותו. סיפור אנושי מכמיר לב.
        15/7/12 07:52:

      צטט: דיוטימה 2012-07-14 21:06:43

      צטט: עמנב 2012-07-14 19:30:53

      צטט: דיוטימה 2012-07-14 18:01:37

      באמת גילוי נהדר של אחווה אנושית.

      בעוד שקיימת הנטייה לראות ברצון טוב ובגילוי של אמון מעין זה, תופעה שלא מן העולם הזה, אני בטוחה שיש רבים וטובים כאלה שבזכותם העולם הזה עוד קיים.

      העניין הוא שכולנו מורעלים מהחדשות הסנסציוניות, המבליטות שוב ושוב את השלילה על כל תופעותיה. אולם במקביל, כל הזמן, בשקט ובצנעה, נעשים דברים נפלאים שלא זוכים לכותרות. אפשר לשאוב עידוד מכך.

      נפלא לחוות התנסות כזו ונכון גם לשתף בה אחרים, לבל יוואשו מבני האדם ככלל

      תודה רבה לך, אסתר.

      אתמול בפגישה עם כמה זוגות חברים, הציגה רעייתי את השאלה - מי היה מוכן להפקיד את כרטיס האשראי שלו לטובת זר מוחלט? - כפתיח לסיפור שנו.

      אף אחד מן הנוכחים לא היה עושה זאת.

      הייתי רוצה להאמין כמוך, שיש עוד רבים כמו ראובן, אך נראה לי שיותר ריאלי להגיד שהוא אחד מל"ו - אולי יש עוד כמה עשרות אנשים כמוהו, אך זו בוודאי אינה תופעה שכיחה.

      לא רק התקשורת אשמה בתדמית השלילית של החברה. יש תופעות שליליות רבות יותר מן התופעות החיוביות, שאמנם גם הן קיימות.

      כל טוב ושבוע טוב, עמוס. 

      בעודך מטיל על ראובן את כל "כובד" משקלה של המחווה, לא ניתן להוציא אותך ואת רעייתך מן המשוואה.

      ראובן לא היה מפקיד את כרטיס האשראי שלו בידי כל אדם. עובדה שהיסס תחילה וניסה דרך אחרת. אבל הוא ניחן באינטואיציה טובה, שלבטח באה לו מניסיון עתיר היכרויות ונטה לבטוח בכם ספציפית.

      לבטח לא היה נוהג כך עם כל מאן דהוא, שהרי לא ניתן לומר עליו שהוא טיפש... 

      אתה יודע מה, לו אני שם, במקומו ואתם שם במקומכם, הייתי גם אני נותנת לכם את כרטיס האשראי שלי ולא בגלל היכרותנו הווירטואלית, כי יש אנשים ויש אנשים וגם לי יש אינטואיציה טובה... חיוך

      את צודקת, אסתר.

      ראובן אינו טיפש, הוא מפוכח וזהיר, והתלבט רבות בטרם נענה לבקשתנו.

      אילו הייתי בטוח כמוך, שגם אני הייתי נוהג בדיוק כמוהו, לא הייתי מכתיר אותו בתואר "צדיק". את מוזמנת להצטרף למועדון הל"ו.

      כל טוב, עמוס.

        14/7/12 21:06:

      צטט: עמנב 2012-07-14 19:30:53

      צטט: דיוטימה 2012-07-14 18:01:37

      באמת גילוי נהדר של אחווה אנושית.

      בעוד שקיימת הנטייה לראות ברצון טוב ובגילוי של אמון מעין זה, תופעה שלא מן העולם הזה, אני בטוחה שיש רבים וטובים כאלה שבזכותם העולם הזה עוד קיים.

      העניין הוא שכולנו מורעלים מהחדשות הסנסציוניות, המבליטות שוב ושוב את השלילה על כל תופעותיה. אולם במקביל, כל הזמן, בשקט ובצנעה, נעשים דברים נפלאים שלא זוכים לכותרות. אפשר לשאוב עידוד מכך.

      נפלא לחוות התנסות כזו ונכון גם לשתף בה אחרים, לבל יוואשו מבני האדם ככלל

      תודה רבה לך, אסתר.

      אתמול בפגישה עם כמה זוגות חברים, הציגה רעייתי את השאלה - מי היה מוכן להפקיד את כרטיס האשראי שלו לטובת זר מוחלט? - כפתיח לסיפור שנו.

      אף אחד מן הנוכחים לא היה עושה זאת.

      הייתי רוצה להאמין כמוך, שיש עוד רבים כמו ראובן, אך נראה לי שיותר ריאלי להגיד שהוא אחד מל"ו - אולי יש עוד כמה עשרות אנשים כמוהו, אך זו בוודאי אינה תופעה שכיחה.

      לא רק התקשורת אשמה בתדמית השלילית של החברה. יש תופעות שליליות רבות יותר מן התופעות החיוביות, שאמנם גם הן קיימות.

      כל טוב ושבוע טוב, עמוס. 

      בעודך מטיל על ראובן את כל "כובד" משקלה של המחווה, לא ניתן להוציא אותך ואת רעייתך מן המשוואה.

      ראובן לא היה מפקיד את כרטיס האשראי שלו בידי כל אדם. עובדה שהיסס תחילה וניסה דרך אחרת. אבל הוא ניחן באינטואיציה טובה, שלבטח באה לו מניסיון עתיר היכרויות ונטה לבטוח בכם ספציפית.

      לבטח לא היה נוהג כך עם כל מאן דהוא, שהרי לא ניתן לומר עליו שהוא טיפש... 

      אתה יודע מה, לו אני שם, במקומו ואתם שם במקומכם, הייתי גם אני נותנת לכם את כרטיס האשראי שלי ולא בגלל היכרותנו הווירטואלית, כי יש אנשים ויש אנשים וגם לי יש אינטואיציה טובה... חיוך

        14/7/12 19:30:

      צטט: דיוטימה 2012-07-14 18:01:37

      באמת גילוי נהדר של אחווה אנושית.

      בעוד שקיימת הנטייה לראות ברצון טוב ובגילוי של אמון מעין זה, תופעה שלא מן העולם הזה, אני בטוחה שיש רבים וטובים כאלה שבזכותם העולם הזה עוד קיים.

      העניין הוא שכולנו מורעלים מהחדשות הסנסציוניות, המבליטות שוב ושוב את השלילה על כל תופעותיה. אולם במקביל, כל הזמן, בשקט ובצנעה, נעשים דברים נפלאים שלא זוכים לכותרות. אפשר לשאוב עידוד מכך.

      נפלא לחוות התנסות כזו ונכון גם לשתף בה אחרים, לבל יוואשו מבני האדם ככלל

      תודה רבה לך, אסתר.

      אתמול בפגישה עם כמה זוגות חברים, הציגה רעייתי את השאלה - מי היה מוכן להפקיד את כרטיס האשראי שלו לטובת זר מוחלט? - כפתיח לסיפור שנו.

      אף אחד מן הנוכחים לא היה עושה זאת.

      הייתי רוצה להאמין כמוך, שיש עוד רבים כמו ראובן, אך נראה לי שיותר ריאלי להגיד שהוא אחד מל"ו - אולי יש עוד כמה עשרות אנשים כמוהו, אך זו בוודאי אינה תופעה שכיחה.

      לא רק התקשורת אשמה בתדמית השלילית של החברה. יש תופעות שליליות רבות יותר מן התופעות החיוביות, שאמנם גם הן קיימות.

      כל טוב ושבוע טוב, עמוס. 

        14/7/12 18:01:

      באמת גילוי נהדר של אחווה אנושית.

      בעוד שקיימת הנטייה לראות ברצון טוב ובגילוי של אמון מעין זה, תופעה שלא מן העולם הזה, אני בטוחה שיש רבים וטובים כאלה שבזכותם העולם הזה עוד קיים.

      העניין הוא שכולנו מורעלים מהחדשות הסנסציוניות, המבליטות שוב ושוב את השלילה על כל תופעותיה. אולם במקביל, כל הזמן, בשקט ובצנעה, נעשים דברים נפלאים שלא זוכים לכותרות. אפשר לשאוב עידוד מכך.

      נפלא לחוות התנסות כזו ונכון גם לשתף בה אחרים, לבל יוואשו מבני האדם ככלל

        14/7/12 13:57:

      צטט: דנה.גל 2012-07-14 13:41:05

      טוב לשמוע שבכל זאת יש אנשים טובים... שבת שלום

      תודה רבה, דנה.

      שלחתי לראובן את טיוטת הסיפור, שבה הוסוויתי את זהותו, וביקשתי את רשותו לפרסם.

      הוא נענה ברצון, והתיר גם לתת את פרטיו, מתוך תקווה, שאולי המעשה שלו ישמש דוגמה גם לאחרים.

      שבת שלום, עמוס.

        14/7/12 13:41:
      טוב לשמוע שבכל זאת יש אנשים טובים... שבת שלום
        14/7/12 09:02:

      צטט: שולה מ 2012-07-14 06:55:21

      תודה ששיתפת.

      שתהיה לך שבת נעימה וברוכה.

      תודה רבה, שולה.

      שבת שלום, עמוס.

        14/7/12 06:55:

      תודה ששיתפת.

      שתהיה לך שבת נעימה וברוכה.

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין