אני לא זוכר אפילו  פעם אחת שאמרתי לאישה קרובה אלי שאני אוהב אותה.לא אהבה של בן לאמא שלו, את יודעת, אהבה של גבר לאישה- אישה.

 אני לא מכיר רגש כזה בתוכי. אני ת'אמת חיפשתי, את המקום הזה בפנים כי אשתי ממש רוצה שאני אגיד לה את זה ואת יודעת שאין דבר יותר חשוב מהקשר בין איש לאשתו. הקדושה הזאת שאחרי המקווה, הצפייה וההתרגשות. בכל פעם ביום המיוחד הזה, אני מתכוון להגיד לה את זה. אני מסתכל אליה מאוד מקרוב, נושם איתה את אותו האוויר החם אבל העניים שלי לא יכולות לשקר לה. היא אומרת לי ככה בשקט, אחרי שאנחנו ביחד אני אוהבת אותך,

ואני שותק.

אשתי לא אוהבת אהבה גופנית. בעצם אם אפשר היה לפטור אותה מזה נראה לי שהיא הייתה שמחה. אני לא רוצה לבקש ממנה משהו שהיא לא רוצה לתת. אני מכבד אותה. לכן אני מוצא את עצמי במקומות מעניינים איך אומרים.

הפעם הראשונה שלי הייתה כשהתגנבתי לחדרה של בת 17 שגרה במורדות חיפה. היא חיפשה דמות אב כמו שהפסיכולוגים אומרים. אשתי פסיכולוגית, לא סיפרתי לך. אני זוכר את עצמי נוסע שעות באזור התעשייה של חדרה מתלבט אם לעלות לחיפה ויודע שברגע שאני אעשה את הצעד הזה החיים שלי ישתנו.

כאדם דתי,זה לעבור גבול מאוד ברור גבול ביני לבין זה שמלמעלה. אני אגיד לך את האמת אצלנו לא נהוג לדבר עם אישה על דברים כאלה, אני אגיד לך יותר מזה, אני לא חושב שמישהו מהחברים שלי היה חושב את זה עלי. אני כל כך לא מתבלט בשום צורה, בכלום.

את שואלת איך פגשתי אותה. אני לא רוצה להיכנס לזה אני רק אספר לך מה היה. הילדה הזאת פתחה לי את החלון בחדר שלה ואני כמו בסרטים התגנבתי אליה לחדר ושם היה מה שהיה. אשתי הייתה בהריון עם הילד הראשון שלנו.זה היה אז, הייתי שיכור מהפתיחות שלה, אני חושב שנשים אצלנו לא יודעות את כל מה שהיא ידעה.

כשנסעתי הביתה הרגשתי גבר בעננים וכשאשתי התקשרה, הייתה לי בחילה. הלב שלי כאב בגלל שבאותו הרגע שאני לא אשכח אותו בחיים, צמח לי חדר נוסף בלב .חדר שכל פעם תשכור אותו מישהי אחרת לזמן מוגבל ואני אזרים אליו חמצן עד שהיא תעזוב אותי בפתאומיות מצערת ואני אחזור אל אשתי האוהבת שבעצם לא עזבתי מעולם.