עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    סיבוב על החומה (פרק 2)

    10 תגובות   יום שישי , 1/6/12, 22:04

    אז הפעם הלכתי לפגוש את חברי הטוב והוותיק רוג'ר ווטרס, בלוויית בת זוג שמעולם לא שמעה מילה או צליל מהחומה, אף פעם, אולי פה ושם ברדיו. קנדית מקומית, ידידותית לסביבה. אני יודע שרבים ממכם הלכו לשמוע את מדונה בפארק, מלכת הפופ בערב של חודש מאי חמים, נשמע לי כמו אירוע מחרמן לאללה. אני מחכה לקרוא את הבלוגים שלכם מהדשא או מהיציע, למרות שאתם אלופי העולם בביקורת שלילית. אנחנו סיימנו את מאי עם שבועיים גשומים וקרים, שבועיים שהזכירו שמדובר עדיין בעונת ההוקי. גמר הסטנלי קאפ הרי יצא השבוע לדרך. כל העצים אמנם הוריקו, אבל האווירה הקרירה עדיין נשמרת, למרות שוונקובר מתחילה לגלות לי את ליבה האמיתי. אז לקחתי את הקנדית לקונצרט של רוג'ר ווטרס, לסגור מעגל עם הקונצרט הקודם של רוג'ר ווטרס. שעליו קראתם בפוסט "סיבוב על החומה". הדייט האחרון שלי עם הגברת הראשונה, שתזכה לחיים ארוכים. הקונצרט הקודם היה בחנוכה, אמצע דצמבר, הפעם נפל ווטרס על ערב שבועות, החלטנו להיפגש בבית של מוישה, שם ארגנו רותם, ברוך, אליזבת ושאר החברים, מסיבת ברביקיו של צהריים. היה יום יפה וחמים אבל אני ביליתי את כולו ברכישת ידע בקמפוס של BCIT בדאון טאון. אז כמובן שלא יכולתי לוותר על בירה של ערב עם החבר'ה של "הילל". למרות שבתיבת הדואר המתינו לי 20 הצעות מאנשים שרצו לרכוש את הכרטיסים שלידי, שמרתי אותם בשמחה לאיילת ויואב, הזוג הצעיר מהקמפוס של UBC. למה לא? הילדים האלו מאורסים, לראות אותם ביחד זה הכי חלומי שאפשר. אני צריך עכשיו אנרגיות טובות בספסל שלי. במיוחד בערב רומנטי של שבועות בצפון מערב הפסיפי.

    **

    כשהגענו לאצטדיון מצאנו את עצמנו בחברת ארבעים אלף אנשים, בערב כזה נאספת אוכלוסיית הפרובינציה אל האצטדיון הממשלתי, הענק. 33 שנים מלאו כבר לחומה והאמן המתבגר עדיין ממלא את האצטדיונים. התורים הארוכים בכניסה והשיטוטים בין שלוש הקומות גרם לרבים להחמיץ את תחילת הערב. במסעי הופעות כאלו אי אפשר להחמיץ לוחות זמנים. מוונקובר הדוד רוג'ר ממשיך לשני ללילות באדמונדטון, אחר כך יש לו לילה בקלגרי ושוב שניים בוויניפג, זה אומר שהמופע מתחיל בתשע ורבע בדיוק. מצאנו את עצמנו הולכים, אני שרתי כבר את המילים, בזמן שהיא הסתכלה עלי בתדהמה מהולה בשעשוע. ישבנו ארבעה שירים למעלה וכשהגיע "אמא" ראיתי שהרבה אנשים מהיציע שלנו משפרים עמדות ליציעים שלמטה, בו נשארו פה ושם קרחות. תפסתי פיקוד והחלטנו לרדת ולתפוס מקום קרוב יותר אל הבמה. גם למעלה וגם למטה האוויר דחוס בניחוח חריף של עשב השדה, כנראה שזה מעצים את הדימויים הוויזואליים שווטרס מגיש לנו. החל מהמטוס המתפוצץ, דרך מסוק שמתקרב והזרקור שלו סורק את הקהל, דרך בובת המורה הענקית שמצליפה בחבורת התלמידים הצעירה שעולה אל הבמה לביצוע הלהיט הכי מפורסם של האלבום "עוד לבנה בחומה". אני צולל אל תוך המוזיקה ביחד עם כל האצטדיון, רק למחרת אני נזכר שלא לקחתי אף תמונה.

    **

    כל מי שגדל בעידן תקליטי הוניל השחורים זוכר שהחומה היה אלבום כפול, הרעיון לכתוב אלבום המתאר כוכב רוק שבונה חומה בינו לבין הצופים נולד במוחו של ווטרס אחרי קונצרט רועש במיוחד במונטריאול, שבו הוא ירק על חבורה של נערים שהשתוללו ללא הכרה ליד הבמה. שלושה וחצי עשורים אחרי האירוע המכונן ההוא, ווטרס שולט בזירה ללא מיצרים. אחרי החצי הראשון של האלבום הוא שולח את כולם להפסקה מתבקשת. תורים ארוכים נוצרים מיד בדרך אל ברזי הבירה הצוננים. בחוץ אולי יורד גשם, אבל באצטדיון המקורה חם מאוד. גם אצל דוכני המזכרות נרשמת תנועה ערה. הטיולים האלו, באירועים ההמונים הללו, תמיד מאפשרים הצצה אינטנסיבית במבחר הנשים המדהימות של חבל הארץ הזה. לרגעים נדמה שאפילו אם גאוות הפרובינציה, פמלה אנדרסון בכבודה ובעצמה, הייתה עוברת כאן עכשיו, היא לא הייתה זוכה אפילו למבט שני. בת הזוג שלי עדיין תחת הרושם הטרי של ווטרס משתולל על המעריצה ב "one of my turns", בעלה לשעבר היה מוזיקאי שבילה הרבה לילות בהרבה בתי מלון, לא פשוט להיות אישה של מוזיקאי. הרבה יותר קל להיות גרושתו של מוזיקאי. אנחנו מדברים הרבה על מערכות יחסים ועל ההבדלים בין המינים, כך שתוך כדי השיחה היא מוציאה ממני את המשפט של הערב. "את יודעת מה הרגע הכי קשה בחייו של הזכר בטבע", אני שואל אותה מבעד לעננים והיא מביטה בי במבט שואל, "הרגע הכי קשה הוא הרגע שבו אתה מבין שלא תוכל להשיג את כולן". "באמת" היא אומרת לי, "אז איך אתם מתמודדים עם זה?". אני חושב לרגע ומסביר לה את כל התורה על רגל אחת. "אתה פשוט צריך ליהנות עד כמה שאפשר מאלו שאתה כן משיג". 

    **

    אז נהינו, בהחלט נהינו. החומה הוא עדיין אחד מופעי האצטדיונים הכי טובים שיש היום לעולם המוזיקה להציע. הבטן הקולקטיבית עדיין מתכווצת שרוג'ר עולה על הבמה עם תת מקלע ומתחיל לרסס את הצופים בקטע שלפני run like hell משם לוקחת אותנו מערכת הסאונד המדהימה של האצטדיון אל "המשפט" המלודרמטי שבו מתוודה חברנו פינק בפעם הראשונה שהוא:

    Crazy,
    Toys in the attic I am crazy,
    Truly gone fishing.
    They must have taken my marbles away.
    Crazy, toys in the attic he is crazy.

    לפעמים כל כך קשה להיות אמן, אבל אחרי 33 שנים, האמת הזאת חזקה מתמיד. אחרי הכל רוג'ר חותם את המופע במילים המסכמות של האלבום ושל כתב ההגנה המוזיקלי הזה.

    The bleeding hearts and artists make their stand

    ההמונים עושים את דרכם אל הלילה שבחוץ, כל מה שנשאר לי זה לקפוץ ל "לילה בלי שינה" ב "כולל" כדי להוכיח לקנדית שלא מדובר באיזה סוג של פיק אפ באר של יהודים. בחצות עדיין רבי שמוליק, יוסי והרבי פייגלשטוק מוקפים בכמה עשרות חברות וחברים מבלים בתיקון ליל השבועות. תזכו למצוות חברים, אבל לי יש מחר יום עמוס עם הילדים. בבניין אני חולק את המעלית עם שני חוטבי עצים שבאו לקונצרט מאיזו עיירה בהרים. "איך היה?" אני מתעניין, "כל מה שאפשר לבקש, ויותר מזה" עונה בעל השער הארוך. חברו המקועקע מהנהן בהסכמה. לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. לילה טוב רוג'ר, הלבבות המדממים והאמנים מורידים בפניך את הכובע.

    **

    המסורת החילונית שלנו, כאן בצפון מערב הפסיפי, היא שיום הספורט השנתי של בתי הספר הוא יום חמישי השלישי של מאי והשבוע האחרון של החודש הוא bike to work week, השבוע שבו מעודדים את כולם לדווש את דרכם לעבודה במקום לנהוג או לנסוע באוטובוס. השנה לא יכלה תנועת האופניים לקבל עידוד חזק יותר מאשר הזכייה המדהימה של בן הפרובינציה,  ריידר הזנדל, בתחרות היוקרתית הג'ירו דה איטליה. הרוכב בן ה 31 מעיר הבירה שלנו, ויקטוריה, הפך לקנדי הראשון אי פעם שזוכה באחד משלושת מרוצי האופניים הכי יוקרתיים בעולם (השניים האחרים הם הטור דה פראנס, והוואלטה הספרדי).

    http://www.vancouversun.com/news/Ryder%20Hesjedal%20becomes%20first%20Canadian%20to%20win%20the%20Giro%20dItalia/6686696/story.html

    הזכייה של הזנדל במהדורה ה 95 של הג'ירו, העניקה לו מקום של כבוד בעמוד הראשון של כל העיתונים, גיבור לאומי נולד. כמובן שכל בכירי האומה מיהרו לברך את המנצח הטרי. אבל גם שפע הברכות לא יכול היה למנוע את הגשם השוטף שפתח את שבוע האופניים השנתי. אחד מאותם ימים שמכונים כאן בחדשות בפשטות "20 עד 30"הכוונה היא למילימטרים של גשם, שום דבר חריג לעונת האביב שלנו. מתחת לבית, לא רחוק מהמקום בו צילמתי את תאונת האופניים בשבוע שעבר, התמקמה ניידת השידור של תחנת הטלוויזיה העירונית והכתבת האמיצה עצרה רוכבים רטובים כדי שיתנו לה משפט או שניים למען הצופים של מהדורת הבוקר. בדרך לסטארבאקס עצרתי לעודד את רוחה של המגישה האמיצה (אחרי הכל, יש לנו את אותו שם, Dawn), אני מת לקנות אופניים לקראת הקיץ, אני מת כבר לעשות סיבוב או שניים בבריכה שכבר נפתחה לקהל, אבל אלוהים, עדיין קר ורטוב בחוץ. כשתצא השמש אני בטוח שנזכה לראות את ריידר מדווש בשבילי עירנו, אחרי הכל, לא רק לאיטלקים מגיע.

    **

    בינתיים בסוף השבוע הזה, אנחנו חוגגים את הפסטיבל העירוני השנתי לילדים. הצגות, מופעים (בכסף ובחינם) דוכני צעצועים ומזון, הכל מחכה לכם בסוף השבוע הזה בגרנוויל איילנד, אני והכנופיה מבלים שם כל שנה, זה לא אירוע שאפשר להחמיץ. http://www.childrensfestival.ca/ 

    **

    היורו עוד מעט מתחיל, בראיין אדאמס (בן אחר של הפרובינציה) יופיע במגרש הביתי עוד שבועיים, ניל דיאמונד הוא המסמר של יולי, מטאליקה יתנו את הקונצרט של אוגוסט, מדונה תגיע אלינו בסוף ספטמבר (נו, ספרו איך היה), ג'סטין ביבר באוקטובר, ולאונרד כהן ב 12 לנובמבר. שבוע אחריו יופיעו אצלנו הרד הוט צ'ילי פפרס. אני עדיין זוכר את עצמי בתור חייל צעיר כשיואב קוטנר הציג בתוכנית שלו בגלי צה"ל את האלבום החמישי של הלהקה מלוס אנג'לס "פלפלים אדומים וחריפים" שבין מייסדיה היה הגיטריסט הישראלי, הילל סלובק ז"ל, שנפטר ביוני 88' ממנת יתר של הרואין. סלובק כבר לא זכה לראות את הלהקה שלו מגיעה לשיאים של פופולריות עם הלהיט הכי גדול של הפלפלים, "מתחת לגשר", השיר שהכי מתאים למצב הרוח שלי השבוע. תהיו חזקים ובריאים, חברות וחברים, הלבבות המדממים והאמנים, אמרו את שלהם.

    ''
     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/6/12 23:31:
      אם צריך, אז צריך.
        7/6/12 20:42:
      רוג'ר ווטרס פעם שלישית??
        7/6/12 18:42:
      תודה מיכלי, אנחנו צריכים לנסות ולעשות את זה בדואט.
        6/6/12 23:22:
      כרגיל, תענוג לקרוא אותך ואת החוויות. לראות את ההופעה דרך העיניים שלך...
        3/6/12 19:28:
      אולי באמת הגיע הזמן שמרסל ומשה יצאו לאיזה קונצרט, לכי תדעי מה זה יעשה לזוגיות שלהם....
        3/6/12 09:51:
      אף פעם לא הייתי במופעיי רוק כנראה בגלל היתושים . אבל זכיתי כעת להרגיש את המופע.כי הטבת לתאר אותו ושמעתי את קטע המוסיקה ששלחת ונהנתי מכל רגע.
        2/6/12 19:42:
      נשמע מחקר מעניין, אני שומר את הכרטיסים באלבום והם אכן מתחילים לתפוס יותר ויותר נפח, ואכן כשאני חושב על זה לעומק מופעי הרוק אכן חרוטים לי עמוק בזכרון. תודה על הטיפ, איש רוח.
        2/6/12 18:42:
      לך על זה. כל מופע שתוכל. לא מזמן התפרסם מחקר שהוכיח מדעית שהחוויות ממופעי רוק נחרטות במוח חזק יותר מכל חוויית קניה או בילוי במסעדה. ואני נאמן למחקרים מדעיים...
        2/6/12 17:49:
      תודה שקראת והגבת, אני משתדל.
        2/6/12 12:41:
      תודה על העברת החוויה :-)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין