אֲחוּז אַהֲבָה שְׁקֵטָה אֲנִי קָם וְיוֹשֵׁב לְצִדֵּךְ, עוֹמֵד לְצִדֵּךְ,
רוֹאָה אוֹתָךְ בַּמִּטְבָּח, רוֹאֶה אוֹתָךְ בַּחֲדַר-הַמִּטּוֹת.
מָה עוֹבֵר בְּרֹאשֵׁךְ בַּלֵּילוֹת, כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֵר סַהֲרוּרִי, נָפוּחַ מִמִּלִּים, מֵחֶדֶר לַחֶדֶר.
רַק אֶת צְלָלִיתִי הַפְּרוּעָה אַתְּ רוֹאֶה מִן-הַסְּתָם, נִשְׁבֶּרֶת עַל הַקִּירוֹת. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה