עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    כי ככה אני אמרתי!

    ארכיון

    0

    מיהו "כמעט נורמלי"?

    36 תגובות   יום רביעי, 9/5/12, 09:15

    ''

    להזמנה שקיבלתי מתאטרון הבימה, לבוא ולצפות בהצגה "כמעט נורמלי", נוספה שורה נוספת שבה הוזמנתי להצטרף לפני ההצגה לסיור "מאחורי הקלעים". זו היתה הזדמנות מצוינת לדעת "איך זה עובד" ו"איך זה נראה מהצד ההוא". היום אני כבר יכולה להצהיר "עמדתי על הבמה של "הבימה"! וזה אחלה מקום להיות בו.

    את הסיור שלנו הנחה נצר אלוני, שחקן "הבימה" שראיתי שבועיים קודם ב"קוויאר ועדשים" (http://cafe.mouse.co.il/post/2588142/) שלקח אותנו במבוך המסדרונות לראות את הבמות השונות, את חדרי האביזרים (איזו ממלכה קסומה!) , את חדרי התלבושות והמתפרה, ואת ההכנות להצגות של הערב. את הסיור הוא תיבל בסיפורי ההסטוריה של התאטרון הלאומי , ואנקדוטות שונות.

    ''

    (בתמונות - פינות שונות ב"הבימה" - אבן היסוד, הפואייה, חדר האביזרים וחדר התפירה - צילום - שוש חזן גרינברג)

    אחר כך התיישבנו במקומותינו לצפיה בהצגה "כמעט נורמלי". קצת רקע- ההצגה, שזכתה בשלושה פרסי טוני 2009 ופרס פוליצר לדרמה, שונה באופייה ממה שאנו רגילים. הייתי מגדירה אותה כ"אופרת רוק" מכיוון שהיא כולה מבוצעת בשירה, כשהמוסיקה היא רוקיסטית ועוצמתית ומלווה בתזמורת שיושבת על הבמה עצמה בנקודות שונות על התפאורה ולצידה.

    עלילת המחזה, שנכתב על ידי בריאן יורקי (עלילה ושירים) וטום קיט (מוסיקה) עוסקת במשפחת גודמן, משפחה שאנו תופסים  כקלאסית מהמעמד הבינוני, של אמא, אבא ובת, אבל אז מתגלה האמת – האם דיאנה (איילת רובינסון בעלת היכולת הווקלית המדהימה) סובלת מהפרעה דו קוטבית שגורמת להתקפות טירוף והזיות שבהן היא רואה את דמות בנה המת (הראל סקעת, שמוכיח את כשרונו הגדול הן כזמר והן כשחקן),  האב דן (דורון אורן – יוצא להקת "עדן") שמנסה לעשות הכל כדי לשמור על המשפחה ועל אשתו החולה, והבת נטלי, (רונה פרומצ'נקו) שמתמודדת גם עם צרות ההתבגרות והאהבה, וגם עם משפחה לא פשוטה (ואת דמות החבר משחק בחן רב גלעד שמואלי). אם מתעלמים מהעובדה שהאמא (רובינסון) נראית כמעט בגילו של בנה (סקעת) למרות הביגוד והתסרוקת, אפשר לשקוע בעלילה לא פשוטה שהמוסיקה מעצימה (חזק במיוחד קטע הטיפול במכות חשמל שעוברת דמותה של האם, כשהתאורה, המוסיקה , השירה והמשחק משתלבים לחוויה אחת ).

    השפה שבה מוצגת העלילה היא שפה יומיומית, שלא מפחדת להשתמש גם במילים גסות (אם כי ממש לא הרבה) וגם באיזכורים כמו האינטרנט או "אז אתה המקגיוור של הבאנגים" כפי שאומרת נטלי לחבר שלה הנרי והאיזכור שלו של "לידי גאגא".

    ''

    (תמונות מתוך ההצגה- צילום: שוש חזן גרינברג)

    בסופו של דבר, אמנם העיסוק הוא במחלת הנפש של האם אבל הדילמות המובאות בהצגה יכולות להתרחש גם בקרבם של אנשים בריאים – שימוש בסמים בתקופת הנעורים, ההקרבה הנדרשת בזוגיות , בעיקר כשלאחד מבני הזוג יש בעיות, התמודדות עם מוות בכלל ועם מוות של ילד בפרט, אהבה ראשונה ועוד, כשבמקביל אנו חווים את הדילמה של הרפואה הפסיכיאטרית – איך יש לנסות ולרפא אנשים החולים במחלות נפש, האם שווה לטפל בהם בצורה קיצונית שאולי "תרגיע" אותם אבל תהפוך אותם לרובוטים חסרי אישיות וזכרונות?

    הבמה מסתובבת והתפאורה מתחלפת ונעה, מה שמאפשר דינמיות שבתוכה השחקנים נעים בטבעיות רבה.

    הופעה ראויה לציון נוספת היא של תומר שרון שמופיע בתפקיד מוטרף, למעשה כפול, של שני פסיכולוגים, ונותן הפוגות קומיות שעוזרות לרכך את הנושא המרכזי הקשה של העלילה.

    ''

    (חדר התלבושות של "הבימה" - צילום: שוש חזן גרינברג)

    סיורים מאחורי הקלעים של התאטרון: במחירים שבין 20-35 לאדם, בקבוצות של החל מ15 איש, בתיאום עם התאטרון. אפשר לשלב עם צפייה בהצגה. משך הסיור שעה ורבע והוא כולל סרט על "הבימה", סקירת תולדות התאטרון וחידוש הבנין, וכמובן ביקור על הבמות ומאחורי הקלעים. כל הסיורים מודרכים על ידי שחקני הבימה. הזמנות: צביקה רוזן, שיווק הבימה, 03-5266721

     

     

    משך ההצגה "כמעט נורמלי"  - כשעתיים פלוס הפסקה. ההצגה תורגמה על ידי דניאל אפרת ומבויימת על ידי חנן שניר.

    פרטים נוספים על ההצגה: http://www.habima.co.il/show_item.asp?itemId=5996&levelId=63141&itemType=0

     

    דף הפייסבוק של "הבימה" - https://www.facebook.com/habima.israel

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/5/12 09:27:
      הייתי בהצגה. זמרים מעולים ותפאורה מרשימה.
        24/5/12 18:06:
      שוש,הפוסטים שלך מפליאים לבטא את החוויה האישית שעברת בצורה האמיתית ביותר.
        12/5/12 16:06:
      כייף לשמוע שנהנית מההצגה.. אני ראיתי אותה לפני כשבועיים.. והיה לי ארוך ומייגע ..
        12/5/12 15:07:
      תודה על מידע ושבת שלום
        12/5/12 14:28:

      לא אגיב בסתם "אוי..." כמו שמישהי הגיבה אצלי בפוסט...  מופתע
      אלא, ב- אוי, כמה ממצה ומסקרן. נעים לקרוא כזה דיווח חי ומפורט.

      עושה חשק לבקר בהצגה...   חיוך
      תודה,
      רמי


        12/5/12 11:18:
      מצויין, יופי של ביקורת , תודה *
        12/5/12 10:33:
      תודה לפוסט הזה~~~~ שבת שלום משטוטית
        12/5/12 05:52:
      תודה הולכת להצגה בקרוב

      צטט: יסינראל 2012-05-11 12:18:02

      אחלה צ'ופרים לך ולנו, אבל לא ברור לי איזה קול כותב ממקום של מוזמן/מוזמנת עם קורטוב של פרסומת. למה לך? יש לך בלוג נהדר בלי זה... שושן

       

      _____________________________________

      הבלוג בהגדרתו הוא בלוג חוויתי, כלומר אני מתארת מה עבר עלי ומוסרת מידע למי שרוצה לחוות אותה חוויה.

      אני אף פעם לא אגיד על משהו שהיה נפלא אם הוא לא, גם אם הוזמנתי.

      מצד שני, אני לא אמנע מלשתף אנשים בחוויותי רק בגלל שהייתי מוזמנת.

        11/5/12 12:55:
      עושה רושם טוב...די מתאים למציאות החיים...
        11/5/12 12:18:
      אחלה צ'ופרים לך ולנו, אבל לא ברור לי איזה קול כותב ממקום של מוזמן/מוזמנת עם קורטוב של פרסומת. למה לך? יש לך בלוג נהדר בלי זה... שושן
        11/5/12 11:04:
      תודה שוש..יופי של ביקורת
        10/5/12 21:08:
      היי, שוש, שמחה שנהנית והתרשמת! אני לצערי לא אוכל ליהנות מהצגה שהיא מחזמר, אך הנושא בהחלט מרתק ואם בעתיד יועלה בפורמט שאותו אוכל לשמוע וגם להבין, אשקול בחיוב לצפות בו.
        10/5/12 19:02:
      ***** פוסט נפלא
        10/5/12 18:21:
      נשמע מצויין! תודה.
        10/5/12 13:58:
      תודה . מקווה , שתגיע למנוי.. :)
      למגיבי - מדובר בהצגה לא קלה מבחינת נושא ומבחינת זה שהיא שונה מהפורמט המוכר לנו, אבל דווקא זה הופך אותה לחוויה מיוחדת שמשתפת חושים רבים בבת אחת.
        10/5/12 01:32:
      תודה על ההמלצה .. יהיה מעניין אני בטוח .
        9/5/12 23:14:
      מעניין להסתובב מאחורי הקלעים
        9/5/12 20:35:

      שילבת באופן מרתק את ביקורך בתאטרון עם הסיור מאחורי הקלעים. נושא ההצגה אכן חשוב, במיוחד לאור מודעות גוברת והולכת נגד סמים פסיכיאטריים.

        9/5/12 18:44:
      מעניין לראות את סקעת בתור שחקן...
        9/5/12 18:21:
      פוסט יפה
        9/5/12 17:25:
      נשמע מאד מענין
        9/5/12 16:22:
      תודה על הסיור מבפנים :-)
        9/5/12 13:27:
      בריאות הנפש היא נושא חשוב מאין כמוהו,וכל מי שמצליח להעלות אותו על סדר היום - יבורך.הצגה בהחלט יכולה לפתוח צוהר לעולמם המורכב והלא פשוט של הלוקים בנפשם, אצל אנשים שבשגרת יומם אין להם מגע עימם.
        9/5/12 13:21:
      איזה כייף מאחורי הקלעים... תודה על ההצצה...
        9/5/12 13:18:
      זו חוויה להיות מאחורי הקלעים :-) חג ל"ג בעומר שמח!.
        9/5/12 12:15:
      מעניין מאוד מה קורה מאחורי הבמה,ובהבימה במיוחד אחרי השיפוץ.
        9/5/12 11:57:

      תודה על תשומת ה''

      יונה

       

      ''
        9/5/12 11:02:
      תודה על ההצצה מאחורי הקלעים והביקורת , את עושה זאת מצויין , לא ידעתי שהראל סקעאת גם שחקן , שווה ביקור ללא ספק.
        9/5/12 10:56:
      * תודה על הביקורות, אני יותר בקטע של קולנוע אבל כבודו של התיאטרון שווה ביקור מדי פעם שבוע טוב
        9/5/12 10:16:

      תודה שוש

      ול"ג בעומר שמח

      עם המון אש!!!!

        9/5/12 10:09:
      תודה על הסיור, מרתק ומעניין ♥
        9/5/12 09:50:
      תודה, עשית לי חשק לראות את ההצגה.
        9/5/12 09:41:
      תודה על הסיור מאחורי הקלעים..
        9/5/12 09:32:
      שוש תודה על הסקירה על ההצגה - שבוע נפלא