עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    באביב (פרק 2)

    4 תגובות   יום שלישי, 8/5/12, 22:40

    אז זהו, הוא הגיע, האביב. אתם זוכרים אותו? אתם זוכרים איך התגעגענו אליו?

    (http://cafe.mouse.co.il/post/2464804/). אז זהו, הוא הגיע, עם חגיגות ה 1 במאי המסורתיות, עם הסופר מון המדהים של ליל שבת, עם שמש אחר הצהריים חמימה שמזכירה לנו כמה יפים יכולים להיות החיים בטמפרטורה של 16 מעלות. עדיין צריך שרוול ארוך או טרנינג, או לייט ז'אקט בשעות הערב, אבל בשעות אחר הצהריים כל העיר מבלה בריצה. בפארקים ועל חוף הים. על החול האפרפר של קיטסלאנו החלו הכדורעפנים להתאמן לקראת עונת החול. כשאני חושב על זה קצת לעומק אני נזכר שבילדותי, כדורעף היה משחק 6 על 6 שמשוחק בתוך אולם סגור. הטורניר האולימפי תמיד הפגיש את נבחרת ישראל מול כל מיני קבוצות מזרח אירופאיות משופעות בענקים משופמים. אבל היום גרסת החוף הרבה יותר פופולרית. בעיקר בזכות מצלמות ערוצי הטלוויזיה האמריקאים. אותן מכונות שיווק משוכללות שמשנות את התרבות הגלובלית מהקצה אל הקצה. הנה היום הכדורעף מזוהה לחלוטין עם בחורות בבגדי ים או חולצות טי שירט, שמרביצות מאבקים הירואים על החול הרך של שפת הים. אחרי שלושה בקבוקים של קורונה הבן האדם יכול למצוא את עצמו בוהה במשחק הזה במשך שעות רק כדי להתעורר בסוף מבלי לזכור איך קוראים לצמד המנצחות בתחרות. העיקר החוויה, אבל ביננו, איזו גרסה של המשחק אתם מעדיפים? חורף או אביב?

    **

    חג הפועלים הביא איתו לא מעט הפגנות ברחבי העולם, יפה לראות שאנשים עדיין מציינים באופן גלובלי איזה רעיון אידיאולוגי מתחילת המאה שעברה. אמנם העצרות השנה קיבלו את המומנטום מתנועת ה OCCUPAY   העולמית, אבל מעניין יהיה לעקוב איך שני הרעיונות האלו יתמזגו בסופה של הדרך. בדיוק כמו הגלגול המודרני של משחק הכדורעף. לעניות דעתי הצנועה, פייסבוק וגוגל יהיו שני הגופים שיובילו את השינוי האידיאולוגי של המאה ה 21. אז אמנם שתי ענקיות התקשורת האינטרנטית הולכות לכבוש את וול סטריט, אבל מצד שני הם מעצבות את הדרך בה בני אדם מתקשרים, וכך הם מעצבות את חיינו במעגלים חברתיים, שיהוו את הצורה הגיאומטרית של הגרפיים העתידים. בניגוד לדור הקודם שצמח עם גרפיים של חיצים שעולים כל הזמן למעלה. הקפיטליזם נולד על בסיס הרעיון של "אני קודם", התפישה הזאת הולידה תאגידים קפיטליסטים מצליחים שמייצרים סיגריות, נשק ורשתות של מזון מהיר שאינו ראוי למאכל אדם. אם ראיתם את דו"ח ההשמנה שפרסם השבוע משרד הבריאות האמריקאי אתם יכולים לקבל הדגמה חיה לתרבות שמכחידה את עצמה.

    http://news.yahoo.com/fat-forecast-42-americans-obese-2030-192747932--abc-news-health.html

    לכן זה לא מפתיע שהחלקים המשכילים בחברה האמריקאית מצטרפים לתנועת המחאה. פשיטת הרגל הייתה קודם כל ערכית, הרבה לפני שהיא הייתה פיננסית. עכשיו מארק צוקרברג ולארי פייג' יעצבו מחדש את הדור הבא, והם מעצבים אותו במעגלים חברתיים ולא בחיצים עולים. אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה.

     

    **

    השאלה כמה חברים אנחנו צריכים במעגל שלנו? המחקר החדש הזה מראה שהחברה האנושית למעשה לא התרחקה הרבה מימי השבטים שאנו מכנים היום בתור "הציידים והמלקטים". האנתרופולוג הסקרן הזה בדק ומצא שהמוח שלנו יכול לנהל יחסי חברות עם 150 אנשים שונים. יכולת די מופלאה, חייבים לציין. http://www.vancouversun.com/life/many+friends+need+Your+brain+manage+about+anthropologist+says/6484603/story.html

    כאשר מגדילים את הרעיון הזה לקהילות יותר גדולות ניתן להביט מזווית חדשה לגמרי על מדד האושר העולמי שפורסם לפני כשבועיים.

    http://ca.news.yahoo.com/blogs/canada-politics/world-happiness-report-ranks-canada-fifth-happiest-nation-164148262.html

    עשר המדינות המאושרות ביותר בעולם הן: דנמרק, פינלנד, נורבגיה, הולנד, קנדה, שוויץ, שבדיה, ניו זילנד, אוסטרליה, אירלנד. המכנה המשותף לכולן שהן דמוקרטיות שמנהלות כמות סבירה של בני אדם. קנדה, עם 35 מיליון תושבים היא המדינה הכי מאוכלסת בעשיריה הזאת, אבל גם קנדה מנוהלת למעשה על ידי ממשלות פרובינציאליות שמטפלות במספרים הרבה יותר קטנים של תושבים. לא הטרחתי את עצמי אל הדוח המלא, אבל לא צריך להיות גאון גדול בשביל להעריך כי יש הרבה מאוד סיבות לרצון של כל כך הרבה סינים והודים להגר מארצם. הרבה מיליונים של סיבות. כנראה שזה פשוט בלתי אפשרי להביא שגשוג כלכלי לכמות כל כך עצומה של בני אדם. כי המרכיבים הבסיסים שמייצרים את האושר האנושי פשוט הולכים לאיבוד כאשר המדינה גדולה מדי.  או במילים של מחברי הדו"ח עצמם:

    But it is not just wealth that makes people happy: Political freedom, strong social networks and an absence of corruption are together more important than income in explaining well-being differences between the top and bottom countries. At the individual level, good mental and physical health, someone to count on, job security and stable families are crucial.

    ישראל, אגב, דורגה במקום ה 14, בדיוק באמצע הדרך בין ארצות הברית (11) לאנגליה (18).כך שלמרות כל הביקורות והקשיים כנראה שהחבר'ה יודעים מה הם עושים. http://www.earth.columbia.edu/articles/view/2960

    **

    אז הקהילה הבריאה שלנו חגגה ביום א' השבוע את ריצת המרתון השנתית של העיר. ההרשמה הפתוחה הייתה סולד אאוט עם 5000 רצים למרוץ המלא ועוד 10 אלפים לריצת חצי המרתון, כולל הגברת הראשונה, שסיימה את 21 הקילומטרים בזמן מכובד של שעתיים וקצת. אל תשכחו שזה המרוץ הראשון בחייה.

    http://www.ctvbc.ctv.ca/servlet/an/local/CTVNews/20120506/bc_vancovuer_marathon_120506/20120506?hub=BritishColumbiaHome

    אני בטוח שהמפקדת שלה בקורס מדריכות חי"ר הייתה גאה בה. אני גם די בטוח שאף מדריכה אחרת מהחברות שלה לבסיס לא הייתה גומרת את המסלול בזמן טוב יותר. אבל ככה זה בחיים, לכל אחד יש יתרונות וחסרונות. לכל אחד ארגז כלים שונה להתמודדות עם החיים, כל אחד עושה כמיטב יכולתו כדי להתמודד אתגרי הדרך. בלי קשר לכל המטענים האישיים, אני חייב להסיר בפניה את הכובע, הנה הקישור לדף התוצאות הרשמי, הקישור לא שומר את הדף הרלבנטי, אז תוכלו למצוא את השם שלה באמצע עמוד 44, המעגל הקרוב יודע איזה שם לחפש, עבור החברים היותר רחוקים, אתם צריכים לנסות ולנחש לבד.

    http://www.sportstats.ca/displayResults.xhtml?racecode=101835

    הילדים ואני הצטרפנו לתושבי השכונות שהוציאו את כיסאות השמש וישבו בחצרות כדי לעודד את הרצים. סיפרתי להם על הרץ היווני והמילה היחידה שהוא הצליח להוציא מהפה כשהוא הגיע לאתונה: "ניצחנו", לפני שצנח ומת על האדמה. עד שבשלב מסוים הקטנטונת שואלת אותי, "אבא, באים עוד הרבה רצים?", אני מהנהן בראשי בחיוב, אז היא זורקת לי בנונשאלנט של מקומית "אז בוא נלך לפארק לשחק עם כלבים". הרי לכם בקשה שאי אפשר לסרב לה.

     

    **

    השבוע גם פתחנו רשמית את עונת כדורגל הדשא, אמנם המשטח היה עדיין חלקלק ומסוכן מגשמי הבוקר אבל המשחק היה לא רע בשביל הפעם הראשונה. הקבוצה של הכחולים תפסה אותנו לא מוכנים וכבשה פעמיים בעשרים הדקות הראשונות, אבל משם ועד לשריקת הסיום, אף קבוצה לא מצאה את הרשת, למרות שפע הזדמנויות משני הצדדים. אני מניח שיכולת הגימור תשתפר בהמשך העונה. בבירה שאחרי המשחק עדיין מתווכחים על המופע של יום העצמאות, אני מוותר על הרמות הקול והולך הביתה. את מה שאני לקחתי מהערב העצמאות זה סרטון שמראה את "בית וונקובר" בקריית שמונה, מתנ"ס קהילתי שנועד לתת קצת תרבות ואמנות לנוער של הקריה הצפונית.

    http://www.jewishvancouver.com/page.aspx?id=253989

    קפיצה קטנה למדור הספורט הספיקה לחבר את הנקודות בראש. הרי הפועל קריית שמונה זכתה העונה בפעם הראשונה בתולדותיה באליפות המדינה בכדורגל. אליפות היסטורית. 

     

    ''

    עבורנו בתור קהילה אחות ומאמצת זוהי הזדמנות נהדרת לארגן משחק ידידות בכדורגל בין שני המועדונים. קריית שמונה והוונקובר וויטקאפס. אם לא ברמת הקבוצה הבוגרת, לפחות בין קבוצות הנוער. ביקשתם שנבוא עם רעיונות יצירתיים, הנה קיבלתם אחד. הרי אסור לשכוח שאחרי הקיץ הזה, קריית שמונה תייצג את ישראל במוקדמות ליגת האלופות האירופאית, אז מה שהם צריכים עכשיו יותר מהכל זה חיזוק ותמיכה.

    אני בטוח שכבוד הנשיא, שמעון פרס, שמבקר השבוע בקנדה, יאשר את הרעיון הזה.

    http://www.vancouversun.com/news/Shimon+Peres+praises+Canada+bridge+building+calls+extraordinary+friend/6578018/story.html

    אז יאללה, כדורגל! למען השלום והאחווה בין שני העמים, "וגם קשרי התרבות והמסחר" כמו שאומר השוטר אזולאי. מי שחושב שאי אפשר לארגן אירוע כזה בשלושה חודשים, לא יודע מה הוא סח.

     

    **

    ואם כבר דיברנו על מעגלים וקהילות אז השבוע אנחנו גם סוגרים את המעגל מסביב למדורת ל"ג בעומר. מסורת יהודית עתיקת יומין שמתקשה מאוד להתקיים בעיר כמו וונקובר בה יש איסור חמור על הדלקת אש ומדורות. למרות זאת יש כמה מקומות בהם יכולים בני האדם להתקהל ולצפות בלהבות. אותי תוכלו למצוא בתחילת הערב במסיבה של הרבי שמוליק מהכולל, אחרי הכל, בערב הזה אני סוגר מעגל אישי קטן, 13 שנה לפתיחת פרק ההורות בחיי. הייתי לפני שבוע בארוחת שבת נפלאה בבית של מויש'ה, מזמן לא הרגשתי כל כך אבהי, מוקף בכל הסטודנטיות האלו. אין מה לעשות, רותם, כמו שאומר אורי זוהר ב "מציצים" "כנראה שנולדנו בשנתון הלא נכון". אז כשאני מקבל את שתי ההזמנות מהמעגלים החברתיים שלי, אני צריך לציית קודם לתפקידי בתור הורה ולקחת את הדור הצעיר לראות את מדורת השבט. אחרי שאני אשים אותם במיטות, אני מבטיח לנסות ולהגיע להילולה של דור הביניים, אחרי הכל, זה מה שאנחנו תמיד עושים בל"ג בעומר, מנסים לרקוד בכל החתונות. הילולה שמחה חברים.

     

    **

    הנה חני פיסטנברג רוקדת בקטע מתוק מתוך הסרט הישראלי "מדורת השבט". מסתבר שכשיוסף סידר רוצה הוא יכול להראות לנו בחורות רוקדות על המסך, אפילו עם טיפה של זיעה פה ושם. השם ישמור.

     

    ''
     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/5/12 19:28:
      מכבית יקרה, אין ספק שחלק מהרעיונות הלכו לאיבוד עם השנים, אבל עובדה שחלק מהעקרונות עדיין מדברים לאנשים, או לפחות לחלק מהאנשים. אני לא רוצה להתייחס ספציפית למה שקורה אצלכם, אבל תשאלי את הבת שלך האם היא חושבת שאנשים שכלואים במחנות מעצר אידיאולוגיים נניח בצפון קוריאה, האם הם, שאין להם שום זכות בחירה בחיים, הם יותר מאושרים? אני בספק גדול.
      כשהייתי קטנטנה נשאתי על כתפי אבי ב"הפגנת 1 במאי". בתאריך זה השנה נתקעתי בפקק איימים עקב תהלוכה, שבעיני היא מגוחכת משום שלמעשה נעשינו מדינת עבדים. 8 שעות עבודה? הצחקתם. מדד האושר, כך אומרת בתי הלומדת פסיכולוגיה, מושפע מבחירות, ובאופן פרדוקסאלי ככול שיש יותר בחירות אנשים פחות מאושרים. מוזר אבל כנראה נכון. :))
        9/5/12 18:06:
      אנחנו מדברים על מדד האושר....אבל כנראה שהסיבות שציינת אכן מייצרות סוג של אופוריה. או לפחות כך זה נראה בדו"ח.
        9/5/12 16:24:
      כנראה שסטרס לחץ יומיומי ולהיות מוקף באוייבים,עושה טוב לגוף ולתוחלת החיים..

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין