עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרסומות מפלסטיק נשים בשר ודם

    פוסטים אחרונים

    0

    חג פועלים שמח!!!

    3 תגובות   יום שלישי, 1/5/12, 18:19

    היום חג הפועלים. אני אוהבת חגים ולא, אין לי מושג מעמיק על משמעות החג הזה. כל ניסיון שלי להוסיף מידע יהיה משול (באופן די אמיתי) להעתקה מהויקיפדיה, שהיתה הופכת את סבתו של אבי (הקומוניסטית) מספר פעמים בקבר.

    כמו כל מועד וחג שעם השנים איבדו את משמעותם הדתית או האידאולוגית עבור בורים והדיוטות (ותודה לדיסקין שהשיב את המילה ) כמוני, אני נוטה לנכס לחג הזה את המשמעות האיחולית שלי. באופן כללי אני מאמינה שחגים נועדו, בראש ובראשונה, כדי שתהיה לך הזכות לאחל טוב לרעך ושתהרהר קצת פנימה כל פעם בנושא אחר.

    אז אם בראש השנה אני חושבת על השנה החדשה ומה אאחל לקרובי ולחברי (שיהיה שונה מברכת היומולדת שכבר ברכתי ) היום בחג הפועלים אני חושבת על הפנסיה שלי.

    בגלי צה"ל, אותו הרדיו שאפשר אתמול לעירית לינור ( כאילו שמפקד גלי צה"ל לא מכיר באלטרנטיבות פחות נתבעות דיבה ממנה ) להביא את התובנה שהקומוניזם תרם רק רע לעולם בצורת מדינות כמו רוסיה, כן אז באותה תחנה בחרו לציין היום כי אגודת הסטודנטים בת"א הגדילה לעשות והחליפה את פועלות הניקיון ליום אחד. כאחת שלא משתתפת במאבק להכרה בזכויותיהם של עובדי הנקיון באוניברסיטאות אין לי ולו מילת ביקורת אחת על המאבק הצודק עבור אותם עובדים. ההרהור שלי ביום זה הוא עבור הציבור שמיוצג ע"י אותה אגודת סטודנטים ושבשנותיו אלו כלל איננו מודע לזכויותיו הנרמסות ( כי למי יש זמן להתעמק בחוקים כשאתה צריך ללמוד למבחן בפיזיקה ) כל אימת שהוא עוסק בעבודות סטודנטים. בזמן לימודי עבדתי במה שנקרא "עבודה לפי שעות" בפקולטה לחקלאות ובמכון ויצמן. בשני המוסדות, עבור עבודת סטודנט מתחילים לשלם לך פנסיה רק לאחר תשעה חודשים.

    את גודל העולה אני מבינה רק היום כשמרכיבי הפנסיה שלי הובהרו לי ע"י סוכן פנסיה. היום אני יודעת שכמה שלא אעבוד קשה, הפנסיה שאקבל בסופו של דבר היא צימוק שיכסה את הוצאות הבריאות שלי וקצת יותר. הקשישים שאנו רואים היום בטלויזיה, חוסכים בחימום ובאוכל, כדי לחיות מהפנסיה, אלו אנחנו בעוד 47 שנים (במקרה שלי ). ואני חושבת שביום כזה היה ראוי שאגודות הסטודנטים היו מקיימות דיונים עם הסטודנטים על זכויותיהם בצעדיהם הראשונים בשוק העבודה, גם בתחומי האוניברסיטה.

    אני מאחלת לעצמי להזדקן בכבוד.

    לאחר שרותי הצבאי החלטתי לטוס למדינה מתוקנת (מן הרגל כזה לעשות את ההפך מכולם) ולעשות שם את המסע הרגלי שלי. במסע רגלי באנגליה, מחוף לחוף פגשתי חבורות פנסיונרים שעשו את אותו המסלול המתיש. אחת מהן, אנגליה, החלה לרוץ מרתון לאחר שיצאה לפנסיה מעבודתה כמזכירה. עד לפגישתי איתה היא כבר הספיקה לרוץ את מרתון ניו יורק וללמוד לשחק טניס. בערב בחדרנו באכסניה הבטתי ברגליה השריריות ונכלמתי אל מול גיזרת "כרגע השתחררתי, כמה חודשים ואני מורידה את מה שנוסף" שלי. תשאלתי אותה לגבי העיסוק בספורט. היא התחילה רק לאחר שיצאה לפנסיה. שאלתי אותה לגבי עמדת המשפחה שלה. היא אמרה שהם חושבים שהיא משוגעת. שאלתי אותה איך מתחילים לרוץ מרתון בגילה. היא ענתה לי שלאט לאט ובלי להתייאש. הצהרתי בפניה שהייתי קונה פוסטר שלה אם היא היתה מוכרת.

    היא המודל והשאיפה שלי לגיל הפנסיה, שגופי יהיה בריא ורוחי תהיה בריאה וחזקה שבעתיים.

    אני לא מאמינה שכסף הוא הגורם האולטימטיבי לאושר, אך אני מאמינה שזוהי זכות בסיסית להזדקן בכבוד ולאף מוסד/ גוף/ מקום עבודה לא צריכה להיות הלגיטימציה החברתית לשלול זאת מאיתנו. הלוואי וזה יהיה אחד מהתכנים וההבנות שאגודות הסטודנטים יספקו למי שמשלם את משכורתם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/11/16 12:51:

      צודקת, חג פועלים שמח!

        2/5/12 16:53:

      צטט: minisrael 2012-05-02 10:56:11

      את לגמרי צודקת, אם כי, ככל שהזמן עובר, מתחזקת בי ההכרה שאני לא רוצה להיות קשישה בכלל, גם לא עם שרירים ברגליים...

      אני פשוט מניחה שבעוד הרבה שנים אני לא אהיה קשישה אלא מבוגרת.

        2/5/12 10:56:
      את לגמרי צודקת, אם כי, ככל שהזמן עובר, מתחזקת בי ההכרה שאני לא רוצה להיות קשישה בכלל, גם לא עם שרירים ברגליים...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      הלנה ויטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין