עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    קישורים

    המהות

    ליווי אל המהות

    0

    אבל כנקודת מפנה

    1 תגובות   יום שלישי, 1/5/12, 16:42

    משה (שם בדוי)  הגיע לטיפול פסיכולוגי חודשים ספורים אחרי שאשתו נפטרה. היא גרמה לו המון סבל בחייהם המשותפים. היא סכסכה ביחסים בינו לבין הילדים, הם הזדהו אתה ולא אהבו אותו. היא היתה חזקה ממנו, ניהלה את המשפחה. הוא נפגע רגשית, צבר חוסר אונים, כעס, משטמה. הרגיש קורבן.

    ידע זמן רב שהיא חולה, טיפל בה תוך כדי כעס עצור והאמין שמותה ישחרר אותו. ואז, כשנפטרה, הוא נכנס להלם וצער. צער לא מובן לו אפף אותו. הוא לא הבין את תגובתו – שלו. חיכה שהזמן יוציא אותו מההלם, אבל מצא עצמו בדכדוך מתמשך, בתחושה של תסכול וחוסר טעם. כך הגיע לטיפול הפסיכולוגי.

    עסקנו בהתבוננות בתחושות הגוף שלו ובהכרת טכניקת ה- EFT. תרגלנו הזרמת אנרגיה בנוכחות תחושות מעיקות, עד להתפוגגותן. ואז ביקשתי ממנו לתת לגוף לחוש תחושות הקשורות לאשתו ולתת לתחושות אלו למצוא ביטוי במילים. הזרקור הוסב אל דמות אשתו. "אנוכית" אמר שוב ושוב תוך כדי שהוא נוקש על גופו על נקודות המזרימות את האנרגיה. "רעה", "לא ראתה אותי ממטר", "תאבת כסף", "קשה" ועוד מיני תארים. בכל פעם עלה אסוציאטיבית פן נוסף מדמות אשתו. בכל פעם נקשנו שנינו על נקודות מפתח בגוף, כל אחד על גופו, ושחררנו משהו מהאנרגיה התקועה, שהכילה הרבה כעס וחסר אונים. הקדשנו לכך הרבה זמן.

    בהדרגה התפנה הרבה מהכעס. עם שפחת הכעס עלה הצער. צער על החיים המוחמצים, על הרס היחסים עם הילדים, על ההרס בנפשו, נפשה, נפשות הילדים. נתנו ביטוי לצער תוך הזרמת האנרגיה (על ידי ההקשות על הגוף). חמלה החלה לצוץ ובהדרגה פחתה במעט תחושת חוסר האונים.

    חזרנו לאפיוני אשתו והפעם העזתי להציע משפטי הנגדה כמו: "היא אשה איומה ואני אדם טוב, היא נצלנית ואני בסדר, היא אנוכית ואני מתחשב". תוך כדי הקשות על הגוף וביטוי זוגות ניגודים אלה ואחרים החלה האנרגיה לזרום, הדברים החלו להישמע מוקצנים, חיוכים ומעט הומור החלו לבצבץ... משה החל להבין במעומעם שהוא נושא עמו צורך עצום לראות את עצמו תמיד כצודק וטוב.

    התחלנו לחפש את המקור לצורך זה ופנינו לזיכרונות מבית הוריו, לאמונות ולערכים עליהם גדל. הבנו שהיתה שם, בבית הוריו, ציפייה - דרישה שיהיה בן מבין, טוב, עוזר ומוותר על עצמו לטובת בני הבית ובמיוחד עבור אמא שתמיד היה קשה לה. הזרמנו אנרגיה תוך ביטוי אמונות אלו ותוך ביטוי מרכיבים מהאוירה שהיתה בבית ההורים. באופן זחלני החלה ההתבוננות על הדברים להשתנות. הוא החל להתבונן בתכונות של עצמו ובקושי שתכונותיו שלו יצרו בתוך הזוגיות והמשפחתיות. התעוררה ההבנה שהתכונות והאמונות שהביא עמו מבית הוריו תרמו להיווצרות קטבים, כשהוא הטוב והמסור ואילו אשתו היא הרעה, הבוגדנית. ראייה כולית של תכונות, של קיום כל התכונות בתוך כל אדם, החלה להיווצר.

    עברנו להתבוננות על ילדיו, על הכעס, התסכול, הציפיות והאכזבות ההדדיות שבינו לבין כל אחד מהם. בעבודה מתמשכת "ניטרלנו" אמונות ורגשות קשים הקשורים לילדים. פנים חיוביות של כל אחד מהם החלו לעלות. בכך נפתח הפתח לשינוי הדרגתי בקשר אתם, לבניית אמון ולניצני קשר רגשי חיובי. הטיפול הפסיכולוגי ליווה את משה בחיפוש הדרך אל בנייה מחודשת של הקשר עם הילדים, דרך תקשורת משתפת בתהליך שהוא עובר וחיזוק היכולת שלו לעמוד גם ברגשות השליליים של ילדיו.

     

    לאתר של נורית מרכוס

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/5/12 17:45:

      מרתק ועצוב כאחד, כה רבים הזוגות , שחיים חיי- זוגיות אומללים ועצובים. חוסר- אהבה וכבוד בסיסי, רגשות קשים וזילזול

      והפחד או חוסר- הרצון לעזוב מיסגרת כזו, נובעים מסיבות רבות.לא לרבים עומק נפשי ומודעות לערב טיפול פסיכולוגי

      יעיל, שיעזור לאותו אדם ,לפתוח חיים חדשים לעצמו ולשפר יחסיו עם הקרובים לו ביותר.

      ארכיון

      פרופיל

      המהות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין