הַבֹּקֶר חָזַרְנוּ מִטְּבֶרְיָה. הַמִּזְוָדוֹת מֵאָחוֹר חָרְקוּ עִם כָּל תְּזוּזָה.
מְחַפֵּשׂ לַשָּׁוְא אֶת עֵינַיִךְ בַּמַּרְאֶה שֶׁמֵּעַל הַנַּהָג, הֵצַצְתִּי בִּגְנֵבָה לְעֶבְרֵךְ,
עֵינַיִךְ הַיְרוּקוֹת, חֲתוּמוֹת בַּמַּבָּע קָשֶׁה, עָקְבוּ בְּמַבָּט זְגוּגִי אַחַר פִּתּוּלֵי הַדֶּרֶךְ.
בַּשֶּׁקֶט שֶׁל הַנְּסִיעָה אֲנִי שׁוֹאֵל עַצְמִי מָה קָרָה, מַדּוּעַ לַעֲזָאזֵל הִפְסַקְתִּי לְהַשְׁבִּיעֵךְ רָצוֹן?
|
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#