עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    קטעים מהספר "כל הפנים של אמליה" / לאה גורא

    הספר מבוסס על סיפור אמיתי של לאה גורא שבגיל 45 חלתה בטרשת עורקים כלליים שהובילה אותה לניתוח מעקפים מסובך. וכאילו לא די בכך, בעלה נפל, וחזר משיקום ממושך ישוב בכיסא גלגלים. בהמשך באו עליה גם אירוע מוחי והסתיידות עורקים.
    יש אנשים שבעבורם זה סוף הסיפור.אצלה, אפשר לומר שזאת היא רק ההתחלה.
    כיום היא כמעט בת 60 מדריכת כושר ובריאות, ומנהלת את חברת "פיגורא" שחרטה על דגלה לפעול לקידום הבריאות בכל רחבי הארץ .

    0

    קטעים קטע מתוך הספר"כל הפנים של אמליה" שיראה אור בשבוע הספר

    2 תגובות   יום שני, 2/4/12, 13:39

    כעבור חודש, התיישבה מול הדיאטנית, פזלה לעבר השעון ושינתה בלי הרף את תנוחותיה על הכיסא, כשהיא מחשבת את הזמן שנותר לה עד לפגישה במשרד. "אם הייתי יודעת שאני צריכה לבזבז אצלה שעה שלמה, הייתי באה בפעם אחרת," הרהרה בעת שהדיאטנית פנתה למחשב והרכיבה לה מסע קולינרי אשר נגע בכל הריחות והצבעים בשווקים ובחנויות הטבע.

    בעודה דוחפת את התפריט שקיבלה מהדיאטנית לתוך התיק, היא הודתה לה והתכוננה לרוץ לפגישה, אך הדיאטנית המשיכה לעכב אותה בדבריה.

    בדרך הביתה החל לכרסם בה הרעב והיא הציצה בתפריט הזה, שבגללו לא הגיעה לפגישה, וחשבה לנסות להכין על פיו את הארוחה הבאה. לא עלה בדעתה שכדי להתחיל לאכול לפי התפריט החדש, יהיה עליה לזרוק מהמקרר ומהמזווה את כל המצרכים, לחפש בשווקים את המוצרים הרשומים, ולהתחיל לשקול כל פירור, גם את הזעירים ביותר, שיכולים בקלות לרחף באוויר. אמליה חששה שעם הזמן הפה שלה יהפוך להיות מבחנה, היא תבשל שש ארוחות ביום ותחיה כמו בתוך מעבדה.

    בדרך כלל, כשהיה הרעב מציק לה, הייתה מתנפלת על האוכל פעם אחת ביום, בדומה לחיות בטבע, ועכשיו חששה שמא הקיבה שלה לא תספיק לעכל את פסטיבל האוכל החדש, המתחיל עם הזריחה ומסתיים בשקיעה. ומה אם אחת הארוחות תרקד לה בוושט? ומה אם באותו רגע לא תרגיש רעבה?... ומה אם הבטן שלה תדבק לגב שעה וחצי לפני הארוחה? אז היא תצטרך להתנצל בפניה, ולהסביר לה שזה לא הזמן לאכול? ואם היא תמשיך להציק... אז לבלבל אותה ואת מנגנוני השובע בכמה כוסות של סודה? אמליה ראתה בדמיונה את עצמה כשפעמון של פרה קשור לצווארה, והיא חושבת רק על דבר אחד - מתי יצלצל הפעמון ויודיע לה שהגיע הזמן לאכול. היא לא יכלה להתאפק, וכמה דקות לפני שהגיעה הביתה, עצרה בצומת המרומזר והזמינה בטלפון פיצה משפחתית.

    וכשהייתה חוזרת מקניות או אחרי שהתנפלה על הארוחה כמו ארבה, הייתה פוצחת במסע ייסורים, שהיה מתחיל בדרך כלל כך: "וואי, מה עשיתי. למה אכלתי את הפיצה? ולמה ליקקתי חצי קילו גלידה? וכמה פעמים הבטחתי לעצמי שאני חייבת להפסיק ליישר את העוגה?" ובשתי ידיה הייתה מפשילה את חולצתה ומושכת את שיפולי בטנה מול המראה, מעקמת את שפתיה, מהדקת לבטנה את שתי כפות ידיה ונאנחת: "אני חייבת להשתנות, ככה אני רק עוזרת לה להתפתח ואני הרי רוצה שהיא תישאר תמיד קטנה. בעוד שבוע אני צריכה לעבור בדיקות דם... די, אני חייבת לקחת את עצמי בידיים, שלא אגמור חלילה כמו אמא שלי. אחותי הקטנה, תמיד אמרתי לך שאני אוהבת אותך קטנה. אני יודעת בדיוק למה את מלקקת גלידה, ולועסת עוגיות וחטיפים. זה מפני שאת רוצה לגדול, אבל אני מעדיפה שתישארי תמיד קטנה. לכן, אחותי, לא אתפתה יותר. אהיה הפעם חזקה. חצי שנה חלפה מאז שראיתי קרדיולוג. ומה שבאמת חשוב לי, זה שאהיה מרוצה מהתוצאות של הבדיקות. וגם אם זה לא ימצא חן בעינייך, את צריכה ללמוד לשמוח בשמחתי ולהיות מרוצה בשבילי, אחותי הקטנה. אמנם אחרי שנתיים גילו אצלי כמה שינויים קטנים בבדיקת מאמץ, וערכי השומנים שלי עלו. הקרקפת שלי כואבת ואני מרגישה לחץ בעיניים. אני יודעת עד כמה את משתוקקת לעלות על גלגל ענק בלונה פארק. אבל אני לא יכולה לתת לך לצאת לטייל. כשאני יוצאת לקניות, אני מנסה לעלות כמה מדרגות ואז את כל-כך מכבידה עלי, עד שאני נאלצת לעלות במעלית, ובסופרמרקט, כשאני מסתובבת בין המדפים ומנסה לקנות רק את המוצרים הבריאים, את משתלטת על העגלה וממלאת אותה בכל מיני חטיפים, פיצוחים, עוגיות וממתקים. ובסוף, אני זאת שמבקשת מהקופאית עזרה עם המצרכים עד האוטו. והביתה אני מגיעה כל-כך עייפה עד שאני משליכה מידי את השקיות על הרצפה, ולא מסוגלת להרים אפילו לא את קופסת ממרח הבוטנים שהתגלגלה מהשקית עד אלי. אני מרגישה שהכתפיים שלי שפופות, כאילו התפשטו עליהן כתמים של חלודה. ולוקח לי הרבה זמן עד שאני קמה ממקומי ומטמינה את כל החגיגה שלך, שהיא בשבילי כמו מלכודת עכברים. הפעם אני אסתיר אותם רחוק, רחוק מעינייך אחותי הקטנה." והיה נדמה לה שאחותה הקטנה חייכה אליה ושתקה, אולי מפני שידעה שגם הפעם תצליח להפיל אותה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/5/12 01:14:
      בכיף:)
        8/5/12 10:00:
      נהדר...

      ארכיון

      פרופיל

      leagura
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין