עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    שכיר עט

    רעיונות והערות על מה שניתן לתקן וכיצד.
    ועוד על דברים שמעניינים אותי ותקוותי שגם אתכם.

    ארכיון

    0

    100 אחוז

    5 תגובות   יום ראשון, 1/4/12, 14:11

    בזמן האחרון הגעתי לתובנה.
    התובנה היא פשוטה מאוד כל אחד ייעשה 100% ממה שמוטל עליו. לא פחות לא יותר.

    לא 99.9% לא 200% פשוט 100 עגול.

     

    שאנחנו רואים במדינות באירופה או בארצות הברית את הפקידים והעובדים שם הולכים לפי הספר. בלי שום היגיון בודקים ילד קטן כאילו היה ארכי-מחבל אנחנו משתגעים מהטמטום והדבקות בנהלים.

    ביטוח לאומי משגע את הציבור שהוא משרת בדבקות הבלתי מתפשרת שלו בספר התקנות.

     

    אבל על אף כל זאת יש משהו בדבקות הזאת בספר, בלבצע 100 אחוז מתפקידך וזהו.

    הגדלת הראש והיוזמה היא טובה והיא נהדרת שאתה חוקר שאתה נתקל בבעיה וצריך לפתור אותה למצוא דרך שאולי תעבור מסביב לה, אבל בהתנהלות של היומיום היא יכולה להיות גרועה.

     

    אנשים שבאמת לא מתוך כוונה רעה, אלא מתוך כוונה לעזור רוצים ללכת עוד קצת ולעזור לך.
    הבעיה שהם מכניסים את עצמם ולעתים את האחר לתסבוכת.

    מדוע?

    כיוון שמדובר בידע נוסף הוא אינו מומחה ולכן למרות שהוא מכיר נניח 75% - 80% מהתחום ייתכן שהוא שלא הוכשר לכך לא מודע ל- 25% - 20% שייתכן שהם נחוצים לעניין זה ובכך מכשיל את השואל ואת עצמו.

     

    לדוגמה: א' פונה לב' ואומר לו תרגם או תערוך לי ספר.

    מצב העניינים האידאלי ב' עורך או מתרגם את הספר לעילא ולעילא.

    החומר הולך לעיצוב גרפי אצל ג'. ג' עושה עבודת גרפית משובחת.

    אחרי בקרת איכות ותיקונים ייצא לנו ספר מצוין.

     

    לצערי בארץ הקמצנות פושה בכל מקום.
    א' רוצה שב' יבצע עריכה גרפית או שג' יתרגם.

    מה אנחנו מקבלים טקסט נאה שמוצג מחורבן או ספר נאה וטקסט מחורבן.
    טענות כאמור יהיה ללקוח, למרות שמה שהוא עשה זה בדיוק כמו לפתוח קופסת שימורים במברג ובפטיש.
    בהחלט ניתן לביצוע (אגב הפותחן הומצא 50 שנה לאחר קופסת השימורים מפח), אבל מלוכלך ולא יעיל.

     

    שאלתם את עצמכם איך מייצרים מכוניות יוקרה...

    בפס ייצור יש עובד שמומחה בביצוע העבודה שלו.

    הוא מבצע רק אותה 100%.
    הצירופים של עובדים של  100% על פס הייצור יוצרים מכונית של 100%.

    אם זה טוב להם למה זה לא טוב לנו.

     

    יש עוד סיבה למה אני תומך ב 100%.

    אדם הכשיר עצמו בלימוד עצמי או בקורסים, צבר ניסיון, רכש כלים ומומחיות. הוא או היא מומחים בתחומם.

    מגיע לו להיהנות מעמלו.

    כאשר אני מסכים לבצע עבודה שייתכן שאני יכול לבצעה ואולי אפילו ברמה טובה או טובה מאוד, אני פשוט לוקח את הפרנסה של המומחה בתחום. זה דו סטרי אם אני אגלוש לתחום של האחר ואקח ממנו עבודות בשוליים הוא יגלוש לתחום שלי ויגזום ממני עבודות בשוליים.

     

    אולי התמונה הזו תבאיר איך זה נראה מהצד

    ''

    כל אחד עומד מצד של גופה ומנסה לחטוף ככל יכולתו.

     

    אגב מדובר בכל התחומים גם בפוליטיקה. השרים לא מתעסקים רק בתחום משרדם, אלא דוחפים את האף בעניינים שלא מתחום משרדם, שהרי שר התיירות יכול להביע דעה בענייני ביטחון כפי שאמרו הגששים: "שר התיירות לא אמר משהו על מצב התיירים בגבולות"

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/4/12 09:08:

      צטט: Design4U 2012-04-02 10:56:23

      ואיך בדיוק מיישמים את זה? הרגל הוא תוצאה של צורך. מעניין מה הפסיכולוגיה הייתה אומרת על הצורך הזה: לדחוף את אפך לעניינים לא שלך, לתת רק חלק מיכולתך תמיד "כדי לא לצאת פרייר", ו"לאכול חינם" בכל הזדמנות שרק אפשרית. כל זה קשור לנושא במישרין או בעקיפין.

       

      רציתי לעמוד פה על שני היבטים בתרבות העסקית "אובר חוכמעס" ניסיון לאלתר כאילו אנחנו עדיין בתקופת הפלמ"ח או הצנע בשעה שיש לנו יכולות וכשרונות לא פחותים משאר העולם.

       

      ובהיבט האנושי של אנשים שבאמת מנסים לעזור מכוונה טובה לא מכוונה רעה אבל אולי לפעמים כמו שאומרים "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות". כאשר העזרה הכשילה אותך גם אם היא נעשתה מתוך כוונה טובה עדיין יהיה צורך בתיקון.

        2/4/12 11:01:
      מה שבטוח ב100% הוא, שפסח יבוא אם נרצה או לא ....חג אביב שמח :)
        2/4/12 10:56:
      ואיך בדיוק מיישמים את זה? הרגל הוא תוצאה של צורך. מעניין מה הפסיכולוגיה הייתה אומרת על הצורך הזה: לדחוף את אפך לעניינים לא שלך, לתת רק חלק מיכולתך תמיד "כדי לא לצאת פרייר", ו"לאכול חינם" בכל הזדמנות שרק אפשרית. כל זה קשור לנושא במישרין או בעקיפין.