עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מאזינה לקולות......

    מהקישקעס. מקשיבה, מחבקת, מנסה להבין.
    רגשות, הגיגים, תהיות ושאר ירקות.
    ובעיקר המון ממני.

    0

    כשהפופקורן נתקע בגרון......

    114 תגובות   יום שלישי, 18/12/07, 14:47

    אלכס רץ אל המים עם מזרון הים הצהוב שלו.

    הוא עולה על המזרון ושט להנאתו.

    המים סוחפים אותו.

     

     

    ופתאום מגיח הכריש.

    ביס אחד.

    אולי שניים

    ואין אלכס. 

     

     

    מלתעות.

    סרט האימה הראשון שראיתי.

     

    גיל 4 בערך. 

     

    שנים שפחדתי לטבול רגלי במימי הים.

     

    זה היה הרגע המפחיד הראשון שזכור לי ממש. 

     

    לכולנו יש רגעים כאלה.

    אישיים.

    משותפים. 

     

    רגע מפחיד שראינו בסרט,

    נעימה מוזיקלית שהעבירה בנו צמרמורת,

    פרסומת שעשתה לנו רע. 

     

     

    ערוץ 4 הבריטי,

    פרסם בזמנו רשימה של 100 הרגעים המפחידים ביותר

    בקולנוע, בפרסומות ובקליפים. 

     

    אני חובבת רשימות כאלה.

    הן מעבירות תחושה של שייכות.

    של אני לא לבד.

    יש מישהו שחושב כמוני. 

    לא יצאתי "אפס". 

     

     

    ברשימה מצאתי רגעים שהשאירו חותמם אצלי עד עצם היום הזה: 

     

    הרוזן דרקולה, מישיר מבט ואומר משפט שנחשב לקלאסיקה:

    "The children of the night... What music they make!"

     

     ( בלה לוגוסי, 1931 ) 

     

     

    ג'ון ליתגו, מפוחד עד כדי אימה מהשדון שנמצא על כנף המטוס בו הוא נמצא, הוא צופה בו מחלון המטוס ואף אחד אחר לא רואה אותו מלבדו.

     

     ( אזור הדמדומים 1963 ) 

     

     

    מקס קיידי מביט לעבר סם בודן, העו"ד בו ניסה לנקום,

    כשרק עיניו מציצות מבעד למים שמושכים אותו מטה, כאילו מסרב להכנע. לרגע נדמה שהוא מביט בנו. 

     

    ( פסגת הפחד, 1991 ) 

     

     

    מייקל ג'קסון, בתקופת טרום התאונה, הופך מדייט נעים בקולנוע לזומבי מהלך.

     

    ( מותחן, 1983 )  

     

     

     

    סרטים נוספים אחרים ראויים לציון ויש בהם רגעים אינספור, שמעבירים בי צמרמורות:

    החוש השישי

    הניצוץ

    מיזרי

    המסור

    סיוט ברחוב אלם

    שתיקת הכבשים

    שבעה חטאים  

     

     

    יש עוד רבים אחרים כמובן ......וקצרה היריעה מלהכיל  

     

     

    ומה הרגע הכי מפחיד שלכם?     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (113)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/2/08 17:01:
      כמה תגובות בנושא פחד, מה יש בנו שפחד כל כך מרגש ומזכחר לנו דברים , ומה עם שמחה
        27/12/07 19:49:

       

      צטט: orenshani 2007-12-27 18:50:27

      את "הניצוץ" ראיתי בבית הקולנוע בכפר ויתקין. הקהל צרח כל כך חזק שבאיזהשהוא שלב הפסיקו את הסרט ובקשו שנרגע קצת כי השכנים מתלוננים...

       

      **** אזהרת ספוילר **** אזהרת ספוילר ****

       

      אני ננעלתי די מהתחלת הסרט על זה שאני יודע את הסוף - ושהסוף הוא שהבחור הכושי יציל אותם (מה שמראה כמה עוד לא הכרתי אז את סטיבן קינג). אז בגרע שהאבא הורג את הבחור הכושי שנייה אחרי שהוא מגיע בחזרה למלון פשוט קמתי מהכסא והתחלתי לצרוח כמו משוגע - וזה היה הרגע שבו הפכתי למעריץ מושבע גם של ניקולסון וגם של קינג.

       

       

       

      כמה מוחשי התיאור שלך......

        27/12/07 18:50:

      את "הניצוץ" ראיתי בבית הקולנוע בכפר ויתקין. הקהל צרח כל כך חזק שבאיזהשהוא שלב הפסיקו את הסרט ובקשו שנרגע קצת כי השכנים מתלוננים...

       

      **** אזהרת ספוילר **** אזהרת ספוילר ****

       

      אני ננעלתי די מהתחלת הסרט על זה שאני יודע את הסוף - ושהסוף הוא שהבחור הכושי יציל אותם (מה שמראה כמה עוד לא הכרתי אז את סטיבן קינג). אז בגרע שהאבא הורג את הבחור הכושי שנייה אחרי שהוא מגיע בחזרה למלון פשוט קמתי מהכסא והתחלתי לצרוח כמו משוגע - וזה היה הרגע שבו הפכתי למעריץ מושבע גם של ניקולסון וגם של קינג.

       

       

       

        27/12/07 13:34:

       

      צטט: harofe 2007-12-27 12:17:41

       

      יואו, איזה פחד, מה זה? זה? זה? אהההההההה! לא! זה מה שאני חושב זה!!! זאת, זאת ג.יפית... והיא מפרסמת בגדי ים!!!! אממממממאאאאא!!!!!!

       

       

       

      עדיין לא.

        27/12/07 12:17:

       

      יואו, איזה פחד, מה זה? זה? זה? אהההההההה! לא! זה מה שאני חושב זה!!! זאת, זאת ג.יפית... והיא מפרסמת בגדי ים!!!! אממממממאאאאא!!!!!!

       

       

       

        26/12/07 11:38:

       

      צטט: דיידו73 2007-12-26 10:25:17

      או שרון...במצבו הנוכחי.

      בעצם...אולי זה המקרה היחיד של אדם שהיה יותר רצחני ומפחיד כשהיה חי מאשר בתור החי-מת הבלתי מזיק שהוא היום.

       

      צטט: אמן החלילית 2007-12-18 15:52:18

      לא חסרים רגעים כאלה של אימה!

      במיוחד כשאני שומע שביבי עלול לחזור להיות ראש ממשלה...קורץ

       

       

      זה קצת עצוב בעיניי.

        26/12/07 10:25:

      או שרון...במצבו הנוכחי.

      בעצם...אולי זה המקרה היחיד של אדם שהיה יותר רצחני ומפחיד כשהיה חי מאשר בתור החי-מת הבלתי מזיק שהוא היום.

       

      צטט: אמן החלילית 2007-12-18 15:52:18

      לא חסרים רגעים כאלה של אימה!

      במיוחד כשאני שומע שביבי עלול לחזור להיות ראש ממשלה...קורץ

       

       

        23/12/07 09:49:

       

      צטט: jello biafra 2007-12-23 01:52:51

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=262284

      אמנם לא נורא מפחיד אבל עדיין, מזכיר נשכחות.

       

      וקארין, אני עדיין מחכה לפיפ והשאר!

      אני לא מוצאת......

        23/12/07 01:52:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=262284

      אמנם לא נורא מפחיד אבל עדיין, מזכיר נשכחות.

       

      וקארין, אני עדיין מחכה לפיפ והשאר!

        22/12/07 23:33:

       

      צטט: jello biafra 2007-12-22 16:08:32

       

      צטט: אוסטרליה 2007-12-21 13:39:48

      היו 2 סדרות בלימוד האנגלית אחת מהן קראו לה "פיפ" מי שזוכר היה שם בית קברות חשוך וזקנה רדפה אחרי הבן שלה שקראו לו פיפ ד היום יש לי טראומה מהצעקותשלה

      וסדרה אנגלית אחרת היתה ששני צעירים באים לבית שהיה שם קיר מסתובב וגם היתה שם תמונה של איש מזה מפחיד עד היום אנחנו צוחקים על זה אבל מה שמדהים זה איך הערוץ הישראלי מראה תוכניות כביכול חינוכיות עם אלמנטים מפחידים.

      אבל הסדרה הללא עוררין שהיתה מפחידה במקצת אבל הכי הכי זה איים אבודים גדול פשוט גדול

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=261850

       

      והרגתם אותי עם "פיפ" והבית ההוא עם הקיר המסתובב.

      מי שמוצא עדויות וידאו לסדרות ההם אני נוטע לכבודו עץ בשדרת חסידי אומות העולם.

      הרגת אותי עם איים אבודים שאפו לך תראה איזה תגובה נתתי לך על הסרטון

        22/12/07 23:23:

       

      צטט: פשוש'קה 2007-12-22 18:00:48

       (אני אנסה את שוב... מקווה שיראו הכל הפעם...)

       

      אין ספק שעד היום "מלתעות" השאיר את חותמו... אני עדיין מחפשת את הכריש בים כל פעם שאני נכנסת לשחות.

               

      מעבר לזה היו עוד כמה רגעים מפחידים:

       - שתיקת הכבשים - כולו... אבל במיוחד כשקלריס בבית של הסוטה שחטף את הבחורה ושם אותה בבאר בבית שלו... והיא הולכת בבית בחושך מוחלט והוא מאחוריה עם מכשיר לראיית לילה וכמעט נוגע בה...אאההה! מישהו בקולנוע שם כזו צרחה בקטע הזה שכולם צחקו נורא והיתה רגיעה מיידית בקהל.

      - כל הסרטים של סטיבן קינג... (חוץ מאני והחבר'ה ו-Shawshank), בעיקר זה שהבן החתיך והאמא הופכים לחתולים וטורפים אנשים... איכסס...

      - חיזור גורלי - גלן פשוט היתה מפחידה שם... הסרט היחיד שיצאתי ממנו באמצע, כי ראיתי את זה בכיתה ח' וידעתי שאני חוזרת הביתה ואף אחד לא יהיה שם...

      - החבובות - הסרט - בתחילת הסרט קרמיט נמחץ על ידי שני אוטובוסים (ואז יש שיר קורע על frog legs...). כשהתחלתי ללמוד נהיגה פחדתי בגלל זה לנסוע כשאוטובוס מכל צד שלי... עבר לי אח"כ.

      - וכמובן כשאמא של במבי מתה... אבל זה היה יותר עצוב ממפחיד...

       

       

      נהדר.

      אהבתי כ"כ את הרגעים שלך......

        22/12/07 18:00:

       (אני אנסה את שוב... מקווה שיראו הכל הפעם...)

       

      אין ספק שעד היום "מלתעות" השאיר את חותמו... אני עדיין מחפשת את הכריש בים כל פעם שאני נכנסת לשחות.

           

      מעבר לזה היו עוד כמה רגעים מפחידים:

       - שתיקת הכבשים - כולו... אבל במיוחד כשקלריס בבית של הסוטה שחטף את הבחורה ושם אותה בבאר בבית שלו... והיא הולכת בבית בחושך מוחלט והוא מאחוריה עם מכשיר לראיית לילה וכמעט נוגע בה...אאההה! מישהו בקולנוע שם כזו צרחה בקטע הזה שכולם צחקו נורא והיתה רגיעה מיידית בקהל.

      - כל הסרטים של סטיבן קינג... (חוץ מאני והחבר'ה ו-Shawshank), בעיקר זה שהבן החתיך והאמא הופכים לחתולים וטורפים אנשים... איכסס...

      - חיזור גורלי - גלן פשוט היתה מפחידה שם... הסרט היחיד שיצאתי ממנו באמצע, כי ראיתי את זה בכיתה ח' וידעתי שאני חוזרת הביתה ואף אחד לא יהיה שם...

      - החבובות - הסרט - בתחילת הסרט קרמיט נמחץ על ידי שני אוטובוסים (ואז יש שיר קורע על frog legs...). כשהתחלתי ללמוד נהיגה פחדתי בגלל זה לנסוע כשאוטובוס מכל צד שלי... עבר לי אח"כ.

      - וכמובן כשאמא של במבי מתה... אבל זה היה יותר עצוב ממפחיד...

        22/12/07 16:57:

       

      צטט: jello biafra 2007-12-22 16:08:32

       

      צטט: אוסטרליה 2007-12-21 13:39:48

      היו 2 סדרות בלימוד האנגלית אחת מהן קראו לה "פיפ" מי שזוכר היה שם בית קברות חשוך וזקנה רדפה אחרי הבן שלה שקראו לו פיפ ד היום יש לי טראומה מהצעקותשלה

      וסדרה אנגלית אחרת היתה ששני צעירים באים לבית שהיה שם קיר מסתובב וגם היתה שם תמונה של איש מזה מפחיד עד היום אנחנו צוחקים על זה אבל מה שמדהים זה איך הערוץ הישראלי מראה תוכניות כביכול חינוכיות עם אלמנטים מפחידים.

      אבל הסדרה הללא עוררין שהיתה מפחידה במקצת אבל הכי הכי זה איים אבודים גדול פשוט גדול

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=261850

       

      והרגתם אותי עם "פיפ" והבית ההוא עם הקיר המסתובב.

      מי שמוצא עדויות וידאו לסדרות ההם אני נוטע לכבודו עץ בשדרת חסידי אומות העולם.

       

      אני עדיין מחפשת.....

       

        22/12/07 16:08:

       

      צטט: אוסטרליה 2007-12-21 13:39:48

      היו 2 סדרות בלימוד האנגלית אחת מהן קראו לה "פיפ" מי שזוכר היה שם בית קברות חשוך וזקנה רדפה אחרי הבן שלה שקראו לו פיפ ד היום יש לי טראומה מהצעקותשלה

      וסדרה אנגלית אחרת היתה ששני צעירים באים לבית שהיה שם קיר מסתובב וגם היתה שם תמונה של איש מזה מפחיד עד היום אנחנו צוחקים על זה אבל מה שמדהים זה איך הערוץ הישראלי מראה תוכניות כביכול חינוכיות עם אלמנטים מפחידים.

      אבל הסדרה הללא עוררין שהיתה מפחידה במקצת אבל הכי הכי זה איים אבודים גדול פשוט גדול

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=261850

       

      והרגתם אותי עם "פיפ" והבית ההוא עם הקיר המסתובב.

      מי שמוצא עדויות וידאו לסדרות ההם אני נוטע לכבודו עץ בשדרת חסידי אומות העולם.

        22/12/07 16:04:

       

      צטט: ש.ר.ה 2007-12-22 13:29:27

      סרט אימה שאני זוכרת נקרא מה קרה לבייבי ג'יין עם ג'ואן קראופורד ובטי דייויס, ב1962  (אני ראיתי את זה שנים רבות אחר כך ) שתי השחקניות היו כבר שחקניות מבוגרות , הן היו מאופרות כמו שתי מפלצות, ושחקו כשתי אחריות שאחת חולה והשניה סועדת אותה. באיזה שהוא שלב היא מגישה לה ארוחת ערב במגש מכוסה בכיסוי אלגנטי, וכשהיא מרימה את הכיסוי, יש שם עכברוש צלוי בשמן. אני זוכרת שאת הבחילה הזו נשאתי איתי ימים רבים, ובכל פעם שאני נזכרת בה, חולפת צמרמורת במעלה הגב....

       

      אמא שלי ניסתה להיזכר בשם של הסרט בימים האחרונים.

      גם היא פחדה ממנו.

      אתן וודאי בגיל קרוב.

       

       

        22/12/07 13:29:

      סרט אימה שאני זוכרת נקרא מה קרה לבייבי ג'יין עם ג'ואן קראופורד ובטי דייויס, ב1962  (אני ראיתי את זה שנים רבות אחר כך ) שתי השחקניות היו כבר שחקניות מבוגרות , הן היו מאופרות כמו שתי מפלצות, ושחקו כשתי אחריות שאחת חולה והשניה סועדת אותה. באיזה שהוא שלב היא מגישה לה ארוחת ערב במגש מכוסה בכיסוי אלגנטי, וכשהיא מרימה את הכיסוי, יש שם עכברוש צלוי בשמן. אני זוכרת שאת הבחילה הזו נשאתי איתי ימים רבים, ובכל פעם שאני נזכרת בה, חולפת צמרמורת במעלה הגב....

       

        22/12/07 11:22:

       

      צטט: אוסטרליה 2007-12-21 23:59:01

      טוב עכשיו באמת חברים זכרון הילדות שלי בטראומות מהסרטים ואתם תסכימו איתי זה הסרט מלתעות אני לא אשכח שלקח לי ולחברי זמן מה להכנס לים שוב וזה לא מצחיקצועק

      יה, כמוני.

      עד היום אני לא ששה לשחות במים עמוקים בים.

       

        22/12/07 11:21:

       

      צטט: רונתי 2007-12-21 23:36:56

      אוף, אני שפוטה של הפוסטים האלה שלך. הייתי ילדה מפוחדת ופחדתי כמעט מכל סרט (הזיכרון הראשון שלי הוא בגיל ארבע או חמש או משהו, שביקשתי מאמא לצאת מהקולנוע בהקרנת - לא תאמיני - "אוהל הדוד תום", סצינה שבה אשה חוצה את הנהר בשחייה כשאיש רע רודף אחריה. כבר אז הבנתי ששום דבר טוב לא ייצא ממני). אחר כך הייתי מכורה לסרטי רוחות ושדים, שהפחידו אותי כל כך שבאופן קבוע ביקשתי מהורי מקלט במיטתם (הם לא אהבו את זה, נחשו למה).

      בגיל יותר מבוגר, ברחתי באמצע ההקרנה של "הניצוץ" (ג'ק ניקולסון מתחבק עם גוויה), "לבוש לרצח" (סצינת המעלית), אבל במיוחד זכור לי איך קפאתי מאימה ב"פלישת חוטפי הגופות" (גרסת המקור), כשהם נכנסים לחממה המוזרה ומגלים את  כפילי האדם שצומחים שם. הסרט הכי מפחיד שאני מכירה. עדיין.

       

      רגעים נהדרים ומלאים באימה.

      תודה שבאת.

       

        21/12/07 23:59:

      טוב עכשיו באמת חברים זכרון הילדות שלי בטראומות מהסרטים ואתם תסכימו איתי זה הסרט מלתעות אני לא אשכח שלקח לי ולחברי זמן מה להכנס לים שוב וזה לא מצחיקצועק

        21/12/07 23:36:

      אוף, אני שפוטה של הפוסטים האלה שלך. הייתי ילדה מפוחדת ופחדתי כמעט מכל סרט (הזיכרון הראשון שלי הוא בגיל ארבע או חמש או משהו, שביקשתי מאמא לצאת מהקולנוע בהקרנת - לא תאמיני - "אוהל הדוד תום", סצינה שבה אשה חוצה את הנהר בשחייה כשאיש רע רודף אחריה. כבר אז הבנתי ששום דבר טוב לא ייצא ממני). אחר כך הייתי מכורה לסרטי רוחות ושדים, שהפחידו אותי כל כך שבאופן קבוע ביקשתי מהורי מקלט במיטתם (הם לא אהבו את זה, נחשו למה).

      בגיל יותר מבוגר, ברחתי באמצע ההקרנה של "הניצוץ" (ג'ק ניקולסון מתחבק עם גוויה), "לבוש לרצח" (סצינת המעלית), אבל במיוחד זכור לי איך קפאתי מאימה ב"פלישת חוטפי הגופות" (גרסת המקור), כשהם נכנסים לחממה המוזרה ומגלים את  כפילי האדם שצומחים שם. הסרט הכי מפחיד שאני מכירה. עדיין.

       

        21/12/07 17:12:

       

      צטט: pazhod 2007-12-19 18:28:15

      לי אישית היתה פוביה מן התכנית

      debby in hospital

      זכורות לי 4 סצינות משם:

      א. סצינת התאונה, כמובן.

      ב. דבי נופלת מן המיטה בנסיון לקרוא למייק האח האחראי, לאחר שגילתה כי סלט תפוחי האדמה המקולקל גרם להרעלת הקיבה

      ג. הסצינה בה דני פוגע באחיו בעזרת הרוגטקה ודם נוזל מעינו.

      ד. הסצינה בה אחיה של תמי נופל לחפירות אפולניוס בשעה שהוא מנסה להביא לה את כובעה

      ושובר את רגלו.

       

       

      עכשיו מחיאות כפיים על הזכרון החולני.

      יותר מדי מקום ב hard disk ... 

       

       

      אתה איש קדוש.

        21/12/07 15:32:

       

      צטט: קרין אלדאה 2007-12-21 15:29:13

       

      צטט: אוסטרליה 2007-12-21 14:32:24

       

      צטט: yacobzon 2007-12-21 13:53:54

       

      צטט: אוסטרליה 2007-12-21 13:39:48

      היו 2 סדרות בלימוד האנגלית אחת מהן קראו לה "פיפ" מי שזוכר היה שם בית קברות חשוך וזקנה רדפה אחרי הבן שלה שקראו לו פיפ ד היום יש לי טראומה מהצעקותשלה

      וסדרה אנגלית אחרת היתה ששני צעירים באים לבית שהיה שם קיר מסתובב וגם היתה שם תמונה של איש מזה מפחיד עד היום אנחנו צוחקים על זה אבל מה שמדהים זה איך הערוץ הישראלי מראה תוכניות כביכול חינוכיות עם אלמנטים מפחידים.

      אבל הסדרה הללא עוררין שהיתה מפחידה במקצת אבל הכי הכי זה איים אבודים גדול פשוט גדול

      נראה לי שהסדרה עם פיפ שדיברת עליה, היא "תקוות גדולות" שמבוססת על הספר של צ'רלס דיקנס.

      בעיקרון נכון אבל בישראל עשו גירסה ישראלית בשפה האנגלית אם היה לי את האפשרות ללכת לארכיון החינוכית הייתי מראה לך. נזכרתי בעוד משהו היה לילד אזיקים ברגליים עם כדור ברזל גדול כזה איך אף אחד לא זוכר באסה

       

      יש קטע של זה איפושהו, אני אחפש.

       

      קרין את גדולה בדיוק היה גם אסיר נמלט אבל התכנית השניה היא לא היתה של קפלן למרות שהיו לו תוכניות אנגלית שהתפוצצתי מצחוק עם החמור או עם הסולם הם היו באמת גדולים

        21/12/07 15:29:

       

      צטט: אוסטרליה 2007-12-21 14:32:24

       

      צטט: yacobzon 2007-12-21 13:53:54

       

      צטט: אוסטרליה 2007-12-21 13:39:48

      היו 2 סדרות בלימוד האנגלית אחת מהן קראו לה "פיפ" מי שזוכר היה שם בית קברות חשוך וזקנה רדפה אחרי הבן שלה שקראו לו פיפ ד היום יש לי טראומה מהצעקותשלה

      וסדרה אנגלית אחרת היתה ששני צעירים באים לבית שהיה שם קיר מסתובב וגם היתה שם תמונה של איש מזה מפחיד עד היום אנחנו צוחקים על זה אבל מה שמדהים זה איך הערוץ הישראלי מראה תוכניות כביכול חינוכיות עם אלמנטים מפחידים.

      אבל הסדרה הללא עוררין שהיתה מפחידה במקצת אבל הכי הכי זה איים אבודים גדול פשוט גדול

      נראה לי שהסדרה עם פיפ שדיברת עליה, היא "תקוות גדולות" שמבוססת על הספר של צ'רלס דיקנס.

      בעיקרון נכון אבל בישראל עשו גירסה ישראלית בשפה האנגלית אם היה לי את האפשרות ללכת לארכיון החינוכית הייתי מראה לך. נזכרתי בעוד משהו היה לילד אזיקים ברגליים עם כדור ברזל גדול כזה איך אף אחד לא זוכר באסה

       

      יש קטע של זה איפושהו, אני אחפש.

       

        21/12/07 15:28:

       

      צטט: אוסטרליה 2007-12-21 13:39:48

      היו 2 סדרות בלימוד האנגלית אחת מהן קראו לה "פיפ" מי שזוכר היה שם בית קברות חשוך וזקנה רדפה אחרי הבן שלה שקראו לו פיפ ד היום יש לי טראומה מהצעקותשלה

      וסדרה אנגלית אחרת היתה ששני צעירים באים לבית שהיה שם קיר מסתובב וגם היתה שם תמונה של איש מזה מפחיד עד היום אנחנו צוחקים על זה אבל מה שמדהים זה איך הערוץ הישראלי מראה תוכניות כביכול חינוכיות עם אלמנטים מפחידים.

      אבל הסדרה הללא עוררין שהיתה מפחידה במקצת אבל הכי הכי זה איים אבודים גדול פשוט גדול

      לא נכון! פיפפפפפפ.איך אהבתי את זה ופחדתי מהאסיר.

       

      ולגבי הבית עם התמונה, אני גם זוכרת, זה היה עם ארוו קפלן.

       

        21/12/07 14:32:

       

      צטט: yacobzon 2007-12-21 13:53:54

       

      צטט: אוסטרליה 2007-12-21 13:39:48

      היו 2 סדרות בלימוד האנגלית אחת מהן קראו לה "פיפ" מי שזוכר היה שם בית קברות חשוך וזקנה רדפה אחרי הבן שלה שקראו לו פיפ ד היום יש לי טראומה מהצעקותשלה

      וסדרה אנגלית אחרת היתה ששני צעירים באים לבית שהיה שם קיר מסתובב וגם היתה שם תמונה של איש מזה מפחיד עד היום אנחנו צוחקים על זה אבל מה שמדהים זה איך הערוץ הישראלי מראה תוכניות כביכול חינוכיות עם אלמנטים מפחידים.

      אבל הסדרה הללא עוררין שהיתה מפחידה במקצת אבל הכי הכי זה איים אבודים גדול פשוט גדול

      נראה לי שהסדרה עם פיפ שדיברת עליה, היא "תקוות גדולות" שמבוססת על הספר של צ'רלס דיקנס.

      בעיקרון נכון אבל בישראל עשו גירסה ישראלית בשפה האנגלית אם היה לי את האפשרות ללכת לארכיון החינוכית הייתי מראה לך. נזכרתי בעוד משהו היה לילד אזיקים ברגליים עם כדור ברזל גדול כזה איך אף אחד לא זוכר באסה

        21/12/07 13:53:

       

      צטט: אוסטרליה 2007-12-21 13:39:48

      היו 2 סדרות בלימוד האנגלית אחת מהן קראו לה "פיפ" מי שזוכר היה שם בית קברות חשוך וזקנה רדפה אחרי הבן שלה שקראו לו פיפ ד היום יש לי טראומה מהצעקותשלה

      וסדרה אנגלית אחרת היתה ששני צעירים באים לבית שהיה שם קיר מסתובב וגם היתה שם תמונה של איש מזה מפחיד עד היום אנחנו צוחקים על זה אבל מה שמדהים זה איך הערוץ הישראלי מראה תוכניות כביכול חינוכיות עם אלמנטים מפחידים.

      אבל הסדרה הללא עוררין שהיתה מפחידה במקצת אבל הכי הכי זה איים אבודים גדול פשוט גדול

      נראה לי שהסדרה עם פיפ שדיברת עליה, היא "תקוות גדולות" שמבוססת על הספר של צ'רלס דיקנס.

        21/12/07 13:50:

       

      צטט: עדנוש 2007-12-18 15:55:47

      כוכב יקירתי

      לי הפופקורן נתקע בגרון

      גם בלי סרטי אימה

      אגב מה שאתי הכי הפחיד היה

      שידור רדיו {פעם היו כאלה}

      על זוג וילדה שנתקעו במעלית

      ונגמר להם האויר.

      מאז ועד היום לא עולה במעליות 

      חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חנקת אותי מיצחוק

      יפה אהבתי חחחחחחח

        21/12/07 13:39:

      היו 2 סדרות בלימוד האנגלית אחת מהן קראו לה "פיפ" מי שזוכר היה שם בית קברות חשוך וזקנה רדפה אחרי הבן שלה שקראו לו פיפ ד היום יש לי טראומה מהצעקותשלה

      וסדרה אנגלית אחרת היתה ששני צעירים באים לבית שהיה שם קיר מסתובב וגם היתה שם תמונה של איש מזה מפחיד עד היום אנחנו צוחקים על זה אבל מה שמדהים זה איך הערוץ הישראלי מראה תוכניות כביכול חינוכיות עם אלמנטים מפחידים.

      אבל הסדרה הללא עוררין שהיתה מפחידה במקצת אבל הכי הכי זה איים אבודים גדול פשוט גדול

        21/12/07 12:41:

       

      צטט: shabat shalom 2007-12-21 08:00:23

      ניקח את כל הבחירות ונשאל:

      מפחיד זה מפתיע או מגעיל?

      שאלה מצוינת.

      נראה לי שזה שילוב של שניהם.

      כל אחד והרגע שלו.

       

        21/12/07 12:41:

       

      צטט: תומר קרמן 2007-12-21 01:55:12

      קרין, אני יודע מה עשית בקיץ האחרון!

      מה עשיתי? :-)

       

      חחח, אחלה סרט.

       

        21/12/07 08:00:

      ניקח את כל הבחירות ונשאל:

      מפחיד זה מפתיע או מגעיל?

        21/12/07 01:55:
      קרין, אני יודע מה עשית בקיץ האחרון!
        20/12/07 11:25:

       

      צטט: שון. 2007-12-20 00:26:27

      סודות נעולים הפחיד אותי עד מוות.

      היה שם רגע מסוים שהפחיד אותך? כי השאלה היא על רגעים, לא על סרטים.

       

        20/12/07 00:26:
      סודות נעולים הפחיד אותי עד מוות.
        19/12/07 19:54:

       

      צטט: pazhod 2007-12-19 18:28:15

      לי אישית היתה פוביה מן התכנית

      debby in hospital

      זכורות לי 4 סצינות משם:

      א. סצינת התאונה, כמובן.

      ב. דבי נופלת מן המיטה בנסיון לקרוא למייק האח האחראי, לאחר שגילתה כי סלט תפוחי האדמה המקולקל גרם להרעלת הקיבה

      ג. הסצינה בה דני פוגע באחיו בעזרת הרוגטקה ודם נוזל מעינו.

      ד. הסצינה בה אחיה של תמי נופל לחפירות אפולניוס בשעה שהוא מנסה להביא לה את כובעה

      ושובר את רגלו.

       

       

      עכשיו מחיאות כפיים על הזכרון החולני.

      יותר מדי מקום ב hard disk ... 

       

       

      יוווווווווווווו

      גם אני.

      פתאום אני מגלה שהיו לי המון רגעים מפחידים.

      אבל אז הם לא הטרידו אותי......

       

        19/12/07 18:28:

      לי אישית היתה פוביה מן התכנית

      debby in hospital

      זכורות לי 4 סצינות משם:

      א. סצינת התאונה, כמובן.

      ב. דבי נופלת מן המיטה בנסיון לקרוא למייק האח האחראי, לאחר שגילתה כי סלט תפוחי האדמה המקולקל גרם להרעלת הקיבה

      ג. הסצינה בה דני פוגע באחיו בעזרת הרוגטקה ודם נוזל מעינו.

      ד. הסצינה בה אחיה של תמי נופל לחפירות אפולניוס בשעה שהוא מנסה להביא לה את כובעה

      ושובר את רגלו.

       

       

      עכשיו מחיאות כפיים על הזכרון החולני.

      יותר מדי מקום ב hard disk ... 

       

        19/12/07 18:25:

       

      צטט: וקנין קובי 2007-12-18 16:18:17

      הענקתי לך כוכב על הפוסט המדליק

      אבל אגיד לך ממה יש לי טראומה וממה אני פוחד ובאמת ולא חצוחקקקק

      מג' יפית, היא סיוט מתמשך בטלוויזיה שלנו שלא נגמרררר

      היא פשוט חצתה כל גבול לדמיון שלנו, עצרה לנו את הדמיון להבין שיש נשים מושכות סקסיות חושניות בכדור הארץ ... כללללללללללללל מוצר שלה שהיא מפרסמת אני לא קונה, היא פשוט הפכה לסבל אנושי עבורי, ויש לי פחדים ממנה בלילותתתתתתתתתתתת

       

      פשוט מיצתה את עצמה מזמןןןןןןןןןןן והיא מתישה אותי לחלוטיןןןןןןןן ... היא כאילו עושה תחרות עם האנשים בבית מי יתייאש ראשון היא או האנשים...

      זה קצת עצוב לי שג. יפית היא הרגע המפחיד שלך

        19/12/07 14:09:

       

      צטט: אמן החלילית 2007-12-19 10:32:15

      בתור ילד, הסרט "הנוסע השמיני" היה סיוט אמיתי!!!!!!!!!!!!מחייך

      זו הייתה מטרת הסרט.....

        19/12/07 14:08:

       

      צטט: dreams 2007-12-19 10:13:18

      בילדותי הייתי מכורה לסרטים מפחידים... וזה באמת התחיל עם מלתעות (בערך באותו גיל).

      אבי ראה את הסרט בטלויזיה סלון ולא ברשה לי לראות איתו. אז התחבאתי במסדרון וראיתי בכל זאת...

      בשלב שהכריש אוכל את הבחור על הסירה וחצי גוף שלו בחוץ, מתפתל וצורח... אבא שלי תפס אותי. אבל התמונה ממש צרובה לי בזיכרון.

      אח"כ עברתי ממש להארד קור: פולטרגייסט על כל פרקיו, בית קברות לחיות, פרדי קרוגר המשעשע, הנוסע השמיני, התפוז המכני, מיזרי.....

       

      אבל סרטים מפחידים באמת: Lost Highway של דייויד לינץ' (בעצם כל הסרטים שלו די מפחידים...)

      רקויאם לחלום - שהבטחתי לעצמי לא לראות אותו יותר אף פעם לעולם לעולם! ואני בנתיים מקיימת.

       

      בחירות מעניינות.

      ראיתי לא מזמן את רקוויאם לחלום, בפעם המי יודע כמה ואותי הוא לא מפחיד, הוא מצמרר.

      הסוף הטראגי כ"כ בעיניי.

       

      ודייויד לינץ מחזיר אותי לימי טווין פיקס, שם בכל פרק פחדתי מחדש.

       

        19/12/07 14:07:

       

      צטט: joollz 2007-12-19 10:10:07

      רציתי לציין שכמעט כל ספר של סטיפן קינג או סרט שנעשה בעקבותיו,

      אבל מסתבר שכבר לקחו לי את התפקיד (כמובן שיש את היוצאים מן הכלל כמו חומות של תקווה ואני והחבר'ה, סיפורים מדהימים לא פחות של הגאון הזה אבל לא מפחידים).

      ללא ספק, הניצוץ, מיזרי, זה, אפילו חלון אחורי החדש, בכולם היה אלמנט מפחיד...

      ובבית קברות לחיות, הקטע שהכי צימרר אותי היה דווקא הרגע שבו הכל החל להתדרדר - הילד הקטן שרץ לכביש לעבר המשאית, והדבר הבא שרואים זה את הנעל הקטנה שלו עפה לכביש לבד...  הסצינה הזו לעולם לא תצא לי מהראש.

       

      מה שכן, אותי הפחיד עוד משהו - בגיל 5 לקחו אותי לראות את הסרט הנפלא "פנטזיה". ואת יודעת מה הפחיד אותי? הסרטון עם מיקי בתור שוליית הקוסם, כשפתאום המטאטאים מתחילים להתרבות ללא הפסקה....

       

       

      וואו, פנטזיה, איך שכחתי.

      גם אני פחדתי מהקטע הזה.

       

      זה מדהים כמה הפחדים שלנו כילדים נורא דומים.

        19/12/07 14:06:

       

      צטט: רחלית 2007-12-19 08:31:28

      הדבר היחיד שאני זוכרת ממלתעות,

      זה את אבא שלי כל רבע שעה זורק  "he's had it....."

      מחייך

      יפה, אהבתי.

       

        19/12/07 14:06:

       

      צטט: מושיקו חבשוש 2007-12-19 02:32:09

      מייקל ג'קסון, בתקופת טרום התאונה, הופך מדייט נעים בקולנוע לזומבי מהלך.

       

      ( מותחן, 1983 ) 

      זו הפעם הראשונה שאני זוכר את עצמי מתחבא מאחורי הספה

      אני זוכרת שזה שודר בטלוויזיה וכיסו לי את העיניים שלא אוכל לראות ועדיין ראיתי מבעד לאצבעות.

        19/12/07 14:05:

       

      צטט: netajee 2007-12-19 01:15:04

      התפוז המכני אחלה סרט.. אויש בנות, מה אתן מבינות ??

       

      כנראה שלא הרבה...... :-)

        19/12/07 10:32:
      בתור ילד, הסרט "הנוסע השמיני" היה סיוט אמיתי!!!!!!!!!!!!מחייך
        19/12/07 10:13:

      בילדותי הייתי מכורה לסרטים מפחידים... וזה באמת התחיל עם מלתעות (בערך באותו גיל).

      אבי ראה את הסרט בטלויזיה סלון ולא ברשה לי לראות איתו. אז התחבאתי במסדרון וראיתי בכל זאת...

      בשלב שהכריש אוכל את הבחור על הסירה וחצי גוף שלו בחוץ, מתפתל וצורח... אבא שלי תפס אותי. אבל התמונה ממש צרובה לי בזיכרון.

      אח"כ עברתי ממש להארד קור: פולטרגייסט על כל פרקיו, בית קברות לחיות, פרדי קרוגר המשעשע, הנוסע השמיני, התפוז המכני, מיזרי.....

       

      אבל סרטים מפחידים באמת: Lost Highway של דייויד לינץ' (בעצם כל הסרטים שלו די מפחידים...)

      רקויאם לחלום - שהבטחתי לעצמי לא לראות אותו יותר אף פעם לעולם לעולם! ואני בנתיים מקיימת.

        19/12/07 10:10:

      רציתי לציין שכמעט כל ספר של סטיפן קינג או סרט שנעשה בעקבותיו,

      אבל מסתבר שכבר לקחו לי את התפקיד (כמובן שיש את היוצאים מן הכלל כמו חומות של תקווה ואני והחבר'ה, סיפורים מדהימים לא פחות של הגאון הזה אבל לא מפחידים).

      ללא ספק, הניצוץ, מיזרי, זה, אפילו חלון אחורי החדש, בכולם היה אלמנט מפחיד...

      ובבית קברות לחיות, הקטע שהכי צימרר אותי היה דווקא הרגע שבו הכל החל להתדרדר - הילד הקטן שרץ לכביש לעבר המשאית, והדבר הבא שרואים זה את הנעל הקטנה שלו עפה לכביש לבד...  הסצינה הזו לעולם לא תצא לי מהראש.

       

      מה שכן, אותי הפחיד עוד משהו - בגיל 5 לקחו אותי לראות את הסרט הנפלא "פנטזיה". ואת יודעת מה הפחיד אותי? הסרטון עם מיקי בתור שוליית הקוסם, כשפתאום המטאטאים מתחילים להתרבות ללא הפסקה....

       

        19/12/07 08:31:

      הדבר היחיד שאני זוכרת ממלתעות,

      זה את אבא שלי כל רבע שעה זורק  "he's had it....."

      מחייך

        19/12/07 02:32:

      מייקל ג'קסון, בתקופת טרום התאונה, הופך מדייט נעים בקולנוע לזומבי מהלך.

       

      ( מותחן, 1983 ) 

      זו הפעם הראשונה שאני זוכר את עצמי מתחבא מאחורי הספה

        19/12/07 01:15:

      התפוז המכני אחלה סרט.. אויש בנות, מה אתן מבינות ??

       

        18/12/07 23:30:

       

      צטט: jackpot 2007-12-18 23:19:50

      התפוז המכני...סרט הזוי לגמרי.

      אכן.

      לא אהבתי אותו.

       

        18/12/07 23:25:

       

      צטט: קרין אלדאה 2007-12-18 23:16:48

       

      צטט: yacobzon 2007-12-18 22:04:59

       

      צטט: אודידו 2007-12-18 20:34:31

      מפלי הדם במזדרונות, ב"ניצוץ",

      עם שתי הילדות הביזאריות - עד היום מחלחלים אותי עד העצם.

       

      וכשהייתי ממש קטן, אז ב"בית קברות לחיות" כשהילד מצטייד בסכין המנתחים של האבא

      ומחרב את הזקן החביב - קודם בעקב, אח"כ בפרצוף..

      אל תשכח את הסצינה בסוף של "בית קברות לחיות", כשהאמא חוזרת מן המתים, באה להתנשק עם בעלה החי, ואז... fade to black.

      בכלל, סטפן קינג הוא סופר ענק, וכמה שהסרט הזה (שמתבסס על סיפור שלו) היה מפחיד - הספר המקורי מפחיד פי שלוש!... חתום

      אפרופו סטפן קינג, מה לגבי הסרט "זה" עם הליצן הרשע?

       

      כמובן - עוד יצירת מופת, ועוד איזו יצירה!!! אפרופו מוזיקת רקע מפחידה, איזו מוזיקת קרנבל מצמררת התנגנה בסוף הסרט...

        18/12/07 23:23:
      רגע אחד מפחיד? האמת, אני אדם ללא פחד. לא קרה לי כמעט מעולם. זה רגש זר לי. הייתי בת–בן והלכתי מכות עם בנים עד גיל 20 בערך. אני יודעת (בערך) להתאגרף. לא זכור לי פחד, לא בחיים. סרטים מפחידים אני פשוט לא רואה. לא מתחברת לז'אנר. רוע מגעיל אותי ברמות. פשוט דוחה. 
        18/12/07 23:19:

      התפוז המכני...סרט הזוי לגמרי.

        18/12/07 23:16:

       

      צטט: yacobzon 2007-12-18 22:04:59

       

      צטט: אודידו 2007-12-18 20:34:31

      מפלי הדם במזדרונות, ב"ניצוץ",

      עם שתי הילדות הביזאריות - עד היום מחלחלים אותי עד העצם.

       

      וכשהייתי ממש קטן, אז ב"בית קברות לחיות" כשהילד מצטייד בסכין המנתחים של האבא

      ומחרב את הזקן החביב - קודם בעקב, אח"כ בפרצוף..

      אל תשכח את הסצינה בסוף של "בית קברות לחיות", כשהאמא חוזרת מן המתים, באה להתנשק עם בעלה החי, ואז... fade to black.

      בכלל, סטפן קינג הוא סופר ענק, וכמה שהסרט הזה (שמתבסס על סיפור שלו) היה מפחיד - הספר המקורי מפחיד פי שלוש!... חתום

      אפרופו סטפן קינג, מה לגבי הסרט "זה" עם הליצן הרשע?

       

        18/12/07 23:16:

       

      צטט: אודידו 2007-12-18 20:34:31

      מפלי הדם במזדרונות, ב"ניצוץ",

      עם שתי הילדות הביזאריות - עד היום מחלחלים אותי עד העצם.

       

      וכשהייתי ממש קטן, אז ב"בית קברות לחיות" כשהילד מצטייד בסכין המנתחים של האבא

      ומחרב את הזקן החביב - קודם בעקב, אח"כ בפרצוף..

      אותי הפחיד השחקן שמשחק את הילד הקטן בבית קברות לחיות.

       

      והניצוץ, כרגיל, מצמרר.

       

       

        18/12/07 23:15:

       

      צטט: קובייקו 2007-12-18 20:16:38

      מה קרה לכם? איפה 'משחק ילדים'?? ראיתי אותו כילד בקיבוץ אצל סבתא שלי, ועד היום יש לי בעיה להסתכל מתחת למיטה שלי, בגלל הקטע שהאבא מחפש מתחת למיטה ואז מקבל מקל בייסבול בראש מצ'אקי.

      חוץ מזה, מה עם מגרש השדים?? מה עם CHILDREN OF THE CORN?

      ואם כבר מוזיקה, המוזיקה של תינוקה של רוזמרי היא אחת המנצחות!

      ומהשנים האחרונות אין ספק שסרט שיותר משהוא מפחיד הוא מטריד את הנשמה זה 'זהות' המצויין!

      ואני מסכים לגמרי עם איזור הדימדומים וג'ון לית'גו - THERE'S SOMETHING ON THE WING, SOMETHING ON THE WING OF THE PLANE!

       

      צ'אקי כזה חמוד. אהבתי את הסרט "הכלה של צ'אקי"!

      את שאר הבחירות שלך קצת פחות.

       

      מיה פארו מזמזמת את המנגינה הכ"כ מצמררת מ"תינוקה של רוזמרי". אני שומעת, זה מדבק.

       

        18/12/07 23:00:

       

      צטט: יוספה 2007-12-18 20:14:02

      אצלי: שתיקת הכבשים. ראיתי את הסרט פעם אחת בחיי, ונשבעתי שבחיים לא אראה אותו שוב.

      hello clarise.......

       

       

        18/12/07 22:43:

       

      צטט: בטי בופ 2007-12-18 18:39:56

      אח איזה פוסט

      הזכרת לי לחשוב על רגעים חשובים בחיי

      אני פחדנית ענקית

      1.החוש השישי-אני לבד באולם

      באמצע היום

      הברזתי מיום מתיש במשרד פרסום

      לא היה לי מושג על מה הסרט

      באותו זמן היתה אצלי מטהרת בבית

      סיפור ששווה פוסט

      טיהרה לי את הבית מנוכחותו של הדייר הקודם שנפטר שנה קודם...

      ןפתאום הסרט הזה עם גופות התלויים

      הרגשתי שסביבי באולם צופים יחד איתי לפחות עשרים מתים נוספים

      נהנתי עד זוב

      2.סרט ישן שאיני זוכרת את שמו

      רוצח שרוצח על ידי חניקת הקורבן כשעל כפות ידיו בובות כפפה תאטרון

      כדי לא להשאיר טביעות אצבעות

      איזה פחחחחד!!!

      3. בובת מיקי מאוס בדיסנילנד-גיל 12

      ובכלל בובות מהלכות וליצנים

      4.שתיקת הכבשים

      החדרון של הרוצח מלא הפוסטרים

      ותפירת העורות-איזה מעצב אופנה...

      5.פולטרגייסט

      העץ ששולח זרועותיו ותופס את הילדה

      באיזה בית קולנוע שכבר לא קיים-נדמה לי "אורלי"-ליד שוק בצלאל

      איזה פחד מעצים! אמהל'ה!!!

      6.אני בת עשרים פלוס. לא תינוקת...

      צועדת בשנקין בערב.יותר מדוייק-בבעלי מלאכה

      פורים

      במדרכה מולי אישנערילד לבוש בגדים רגילים עם מסכת גומי מפלצתית על הראש

      החלטתי להיות אמיצה ולא עברתי מדרכה

      הבן זונה קולט אותי

      כשעובר לידי-מפחיד אותי במין סוג של נהמה

      איך נבהלתי! מאנייאק! קלט אותי!

      7.מגרש השדים-סיבוב הראש-לא ראיתי את ההמשך(עד היום)

      8.הניצוץ-התאומות במסדרון-לא ראיתי את ההמשך(עד היום)

      9.אני מסדרת את קופסת הקרטון של חיות הפלסטיק של בני בן הארבע

      לפתע יוצאת לטאת דינוזאור אמיתית

      איזה צרחה!!!

      עד כאן לבינתיים

      תהנו!!!

       

      את מהממת.

        18/12/07 22:31:

       

      צטט: process 2007-12-18 17:33:23

      שתיקת הכבשים, בהליכה.

       

      צריך להיות קצת חולה נפש לעשות סרט כזה.

       

      מי בדיוק לקח אותך בגיל 4 למלתעות?!

      תראה את כל הסדרה......בסדר הנכון של הספרים

       

      חולני.

       

        18/12/07 22:30:

       

      צטט: galyan 2007-12-18 17:11:15

      גיל 3.5  בערך במבי מאבד את אמא שלו בשרפה...לפי הסיפורים פצחתי שם בצרחות אימה..היו צריכים להוציא ואתי החוצה...

      אחר היתה תקרית דומה בתאטרון הקאמרי כשעוץ לי גוץ לי עלה לבמה..אריק לביא הפחיד אותי עד מוות... עליו השלום, היום אני חושבת שהוא נהדר

      תהיתי מתי יגיע במבי.

      אני חושבת שציינת אותו בפוסט קודם שלי.

       

      ולגבי אריק לביא, אני יכולה להבין למה פחדת ממנו......

        18/12/07 22:29:

       

      צטט: shabat shalom 2007-12-18 16:58:45

      בשביל הקוריוז, ולהדגים את המרחק בזמן:

      כילד קטן אני זוכר שלא יכולתי להיקדם אחרי הסרט..."שמשון הגיבור" (משנות ה 50) עקב תמונות ההתעללות שהוא (ויקטור מייצ'ור) עבר.

      סרטי אימה מעוררים התרגשות זמנית. פחד - לא אותי.

      רגעים שנחרטו:

      "מיזרי" בייטס עומדת להכות ברגלי הסופר השבוי

      "סכין במיים" פסיכי נאסף לספינה של זוג נשוי

      "פסיכו" - התמונה המפורסמת: לא רואים כלום במקלחת ומרגישים כאילו הסכין מכה בנו...

      "פסגת הפחד" רוברט מיצ'ם עומד ליד השער על אצבעותיו חקוקים והוא להיכנס לבית..

      "הנוסע השביעי" לפרקיו

      המבטים הקרים של בט דיויס ב"שרלוט המתוקה"

      "שתיקת הכבשים" שם אין רגע מפחיד אלא שעה וחצי של הפחד מהרשע.

       

      קלאסיקה במיטבה.

      אהבתי את הבחירות.

        18/12/07 22:28:

       

      צטט: מיא 2007-12-18 16:58:06

      אותי מפחיד להתכער. זה נורא שטחי, אני יודעת. להזדקן ולהתכער.

      זה טבעי.

      מה לגבי רגע אחד מפחיד שלך?

        18/12/07 22:27:

       

      צטט: מתולתלת 1 2007-12-18 16:40:51

      ברצינות ביקשת .. קבלי..

      אולי שהייתי ילדה היה עשה לי משהו הסרטים האלה , אבל מזמן כבר אני מסתכלת על איך איפרו את השחקנים בדם, איך זה נראה ממש לא אמיתי , וזה מאוד משעשע אותי ...

      האיפור בשנות השמונים לא היה מתקדם כמו היום.

      תסתכלי על איפור בסרטים של היום ותגידי לי אם זה מפחיד אותך  או לא.

       

        18/12/07 22:26:

       

      צטט: amirros 2007-12-18 16:23:20

       

       אני לא כל כך חובב הז'אנר הזה אבל החוש השישי היה אהוב עלי במיוחד

       

       

       

      אמיר,

       

      דיברתי על רגעים מפחידים בכלל, לוא דווקא בז'אנר סרטי מותחן או אימה.

        18/12/07 22:25:

       

      צטט: sinatra 2007-12-18 16:16:35

      אני מזדהה איתך לגבי הסרט 'הניצוץ' (אין על ג'ק)

      וכמובן טרילר, הקליפ של מייקל ג'קסון...

      זוכרת שראיתי אותו כילדה ולא נרדמתי כל הלילה

      עד היום הוא זכור לי... קליפ מצויין.

      אבל באמת שלא חסרים עוד הרבה כאלה

      שהשפיעו עליי, הפחידו וצימררו אותי.

      here's johnny!

       

       

        18/12/07 22:25:

       

      צטט: אמיר חלמיש 2007-12-18 16:05:54

      אצלי זה קורה בכל סרט - כאשר המוסיקה מתחילה להיות מפחידה...

      אני כבר מתכווץ בפינה ומתחיל להזיע,

      ואם המוסיקה או האפקטים המוסיקליים מאוד מפחידים- אפילו לרעוד מפחד. ילדים קטנים צוחקים ממני הרבה פעמים: גדול כזה ומת מפחד משטויות כאלה...

      למזלי בחיים האמיתיים אין מוסיקה שמלווה את המאורעות, ולכן אינני מפחד משום דבר(כמעט).

      יש שיעור שאני מעבירה בקולנוע על פסקול.

      אתה מתאר את התחושות המדויקות של בני הנוער שאני מלמדת.

       

        18/12/07 22:24:

       

      צטט: יובל פרנקו 2007-12-18 15:59:30

      אחלה פוסט נהניתי להיזכר בסרטים המעולים והמצמררים האלו

      אפשר להוסיף לרשימה את :

      סיוט ברחוב הלם.....

      יום שישי ה 13......

       שני סדרות בלתי נגמרות .....שהייתי רואה אותן בגיל קטן, לא הייתי ישן שבוע :)

      כיכבתי.

      ג'ייסון וורהיס ופרדי קרוגר, הן דמויות קלאסיות ומצמררות ואפילו כיכבו יחד בסרט "פרדי נגד ג'ייסון".

       

      אישית מעדיפה את מייקל מייארס.

        18/12/07 22:22:

       

      צטט: לאה אולשר 2007-12-18 15:59:06

      הרגע הכי מפחיד הוא בסרט שאודרי הפבורן עיוורת הורגת בתושייתה רוצח אכזר ולאחר שכולם בטוחים שהוא מת הוא לפתע קופץ אליה מאחור

      כל הקהל כולל לאה הקטנה קפץ על רגליו בקולנוע וצרח א   מ   א 

       

      שכחתי את שם הסרט אבל את הרגע בחיים לא

       

       

      לה לה לאה

      אולי "בודדה באפלה" ?

       

        18/12/07 22:20:

       

      צטט: עדנוש 2007-12-18 15:55:47

      כוכב יקירתי

      לי הפופקורן נתקע בגרון

      גם בלי סרטי אימה

      אגב מה שאתי הכי הפחיד היה

      שידור רדיו {פעם היו כאלה}

      על זוג וילדה שנתקעו במעלית

      ונגמר להם האויר.

      מאז ועד היום לא עולה במעליות 

       

      וואו, כנראה שזה היה באמת מפחיד.

      היה פעם סרט שנקרא "המעלית", מפחיד מאד ובגללו תמיד בדקתי את המעלית לפני שנכנסתי.

       

      אפרופו תסכיות רדיו,

      בשנות השמונים יצאה סדרת קלטות אודיו של סיפורי שרלוק הולמס.

      הייתה לי קלטת עם שני סיפורים ומוסיקה מצמררת.

      אם אשמע את המוסיקה היום, אצטרך לישון עם אור פתוח.

        18/12/07 22:18:

       

      צטט: מתולתלת 1 2007-12-18 15:50:48

      שתייה , יש ??. הפופקורן  מצמיא ...

       

      את רוצה להגדיל את השתייה?

       

        18/12/07 22:18:

       

      צטט: חיים אברהם 2007-12-18 15:48:38

      הליכה בסמטה חשוכה בין הערביים היא סיוט עבורי, מתקרית שהייתי עד לה בגיל 5

      מאדם מוזר שיצא מבין שיחי הסברס כבושו  בלוי סחבות ותרבוש על ראשו, נשא על גבו  שק

      הוא ראה אותי, והחל לרדוף אחרי כמעט עד לבית בו גרנו.

      שנים זה רדף אחרי.

       

      אלוהים ישמור, זו בהחלט חוויה מפחידה בכל גיל, בייחוד בגיל כזה צעיר.

      אני מניחה שהליכה לילית בסמטאות לונדון לא באה בחשבון.

        18/12/07 22:17:

       

      צטט: yacobzon 2007-12-18 15:41:31

      הרגע הכי מפחיד שלי:

      "פסיכו" - בסוף הסרט, הגיבור נכנס לחדר בו יושבת אימו של נורמן בייטס, מסובב את הכיסא שלה, ו....

      אמאאאאאאא!!!!!צועק

       

      וואו, רגע נהדר......

       

        18/12/07 22:17:

       

      צטט: אדם לב ארי 2007-12-18 15:39:48

      הסרט שהכי גרם לי לסיוטים היה "סיוט ברחוב אלם 6". במחשבה לאחור, זה די דבילי... אבל אני חושב שלא ארצה לראות את הסרט הזה שוב. נבוך

      יש משהו בפרדי שגורם לך לפחד, למרות שמרבית מהסרטים היו די מגוחכים.

       

      תזהר, כי פרדי חוזר


      אותי הפחיד השיר מהסרט:

      one, two, freddy's coming to you

      three, four, better lock your door

       

      וכן הלאה

       

       

        18/12/07 22:04:

       

      צטט: אודידו 2007-12-18 20:34:31

      מפלי הדם במזדרונות, ב"ניצוץ",

      עם שתי הילדות הביזאריות - עד היום מחלחלים אותי עד העצם.

       

      וכשהייתי ממש קטן, אז ב"בית קברות לחיות" כשהילד מצטייד בסכין המנתחים של האבא

      ומחרב את הזקן החביב - קודם בעקב, אח"כ בפרצוף..

      אל תשכח את הסצינה בסוף של "בית קברות לחיות", כשהאמא חוזרת מן המתים, באה להתנשק עם בעלה החי, ואז... fade to black.

      בכלל, סטפן קינג הוא סופר ענק, וכמה שהסרט הזה (שמתבסס על סיפור שלו) היה מפחיד - הספר המקורי מפחיד פי שלוש!... חתום

        18/12/07 21:36:
      הסרט הכי מסויט שלי הוא "אקספרס של חצות"אם אני לא טועה בשם .מדובר באדם שנקלע לכלא תורכי ללא סיבה מוצדקת  וכל כך הזדהיתי עם החיים המבוזבזים אומללים ומסויטים ללא סיבה מוצדקת .ראתי מזמן והוא נחשב לסיוט חיי.זוכרת שגם אז התהלכתי ימים שלמים מושפעת מההרגשה המסוייטת.
        18/12/07 20:34:

      מפלי הדם במזדרונות, ב"ניצוץ",

      עם שתי הילדות הביזאריות - עד היום מחלחלים אותי עד העצם.

       

      וכשהייתי ממש קטן, אז ב"בית קברות לחיות" כשהילד מצטייד בסכין המנתחים של האבא

      ומחרב את הזקן החביב - קודם בעקב, אח"כ בפרצוף..

        18/12/07 20:16:

      מה קרה לכם? איפה 'משחק ילדים'?? ראיתי אותו כילד בקיבוץ אצל סבתא שלי, ועד היום יש לי בעיה להסתכל מתחת למיטה שלי, בגלל הקטע שהאבא מחפש מתחת למיטה ואז מקבל מקל בייסבול בראש מצ'אקי.

      חוץ מזה, מה עם מגרש השדים?? מה עם CHILDREN OF THE CORN?

      ואם כבר מוזיקה, המוזיקה של תינוקה של רוזמרי היא אחת המנצחות!

      ומהשנים האחרונות אין ספק שסרט שיותר משהוא מפחיד הוא מטריד את הנשמה זה 'זהות' המצויין!

      ואני מסכים לגמרי עם איזור הדימדומים וג'ון לית'גו - THERE'S SOMETHING ON THE WING, SOMETHING ON THE WING OF THE PLANE!

       

        18/12/07 20:14:
      אצלי: שתיקת הכבשים. ראיתי את הסרט פעם אחת בחיי, ונשבעתי שבחיים לא אראה אותו שוב.
        18/12/07 19:09:

      לא זוכרת את השם. היה סרט שהתרחש בוונציה והיה בו מרדף אחרי ילדה אובדת במעיל אדום, שהתגלה אחר כך כגמד רוצח - זה סרט שרק להזכר עושה לי בררר...

        18/12/07 18:39:

      אח איזה פוסט

      הזכרת לי לחשוב על רגעים חשובים בחיי

      אני פחדנית ענקית

      1.החוש השישי-אני לבד באולם

      באמצע היום

      הברזתי מיום מתיש במשרד פרסום

      לא היה לי מושג על מה הסרט

      באותו זמן היתה אצלי מטהרת בבית

      סיפור ששווה פוסט

      טיהרה לי את הבית מנוכחותו של הדייר הקודם שנפטר שנה קודם...

      ןפתאום הסרט הזה עם גופות התלויים

      הרגשתי שסביבי באולם צופים יחד איתי לפחות עשרים מתים נוספים

      נהנתי עד זוב

      2.סרט ישן שאיני זוכרת את שמו

      רוצח שרוצח על ידי חניקת הקורבן כשעל כפות ידיו בובות כפפה תאטרון

      כדי לא להשאיר טביעות אצבעות

      איזה פחחחחד!!!

      3. בובת מיקי מאוס בדיסנילנד-גיל 12

      ובכלל בובות מהלכות וליצנים

      4.שתיקת הכבשים

      החדרון של הרוצח מלא הפוסטרים

      ותפירת העורות-איזה מעצב אופנה...

      5.פולטרגייסט

      העץ ששולח זרועותיו ותופס את הילדה

      באיזה בית קולנוע שכבר לא קיים-נדמה לי "אורלי"-ליד שוק בצלאל

      איזה פחד מעצים! אמהל'ה!!!

      6.אני בת עשרים פלוס. לא תינוקת...

      צועדת בשנקין בערב.יותר מדוייק-בבעלי מלאכה

      פורים

      במדרכה מולי איש\נער\ילד לבוש בגדים רגילים עם מסכת גומי מפלצתית על הראש

      החלטתי להיות אמיצה ולא עברתי מדרכה

      הבן זונה קולט אותי

      כשעובר לידי-מפחיד אותי במין סוג של נהמה

      איך נבהלתי! מאנייאק! קלט אותי!

      7.מגרש השדים-סיבוב הראש-לא ראיתי את ההמשך(עד היום)

      8.הניצוץ-התאומות במסדרון-לא ראיתי את ההמשך(עד היום)

      9.אני מסדרת את קופסת הקרטון של חיות הפלסטיק של בני בן הארבע

      לפתע יוצאת לטאת דינוזאור אמיתית

      איזה צרחה!!!

      עד כאן לבינתיים

      תהנו!!!

        18/12/07 18:25:

      היום השלישי עם ויל סמית שחתכו לחייזר את הבטן ויצא מהבטן שלו חייזר נוסף נבהלתי בטירוף צעקתי  בכל בית הקולנוע

       

        18/12/07 17:35:

      מי נתן לך לראות את מלתעות בגיל ארבע? צריך להלשין על ההורים שלך לד"ר קדמן. אבל ברצינות, לטעמי אין ספק שרוברט דה נרו בפסגת הפחד הוא הגדול מכולם, למרות שגם הקטע עם ראש הסוס בסנדק לא מבדר במיוחד.

      פוסט חביב יקירתי

        18/12/07 17:33:

      שתיקת הכבשים, בהליכה.

       

      צריך להיות קצת חולה נפש לעשות סרט כזה.

       

      מי בדיוק לקח אותך בגיל 4 למלתעות?!

        18/12/07 17:32:

       

      צטט: ריקי שיר 2007-12-18 15:46:18

      הסרט הכי מפחיד הוא הסרט של החתונה שלי שהבנתי שלא הייתי חייבת להקשיב לספרית... ולהניח לה לרסס אותי בספריי מקשה...

      חה... חה... חה...

      שווה דיון בזכות עצמו? מי ראה את סרט החתונה שלו מהתחלה ועד הסוף? שיצביע!

        18/12/07 17:11:

      גיל 3.5  בערך במבי מאבד את אמא שלו בשרפה...לפי הסיפורים פצחתי שם בצרחות אימה..היו צריכים להוציא ואתי החוצה...

      אחר היתה תקרית דומה בתאטרון הקאמרי כשעוץ לי גוץ לי עלה לבמה..אריק לביא הפחיד אותי עד מוות... עליו השלום, היום אני חושבת שהוא נהדר

        18/12/07 17:06:

      אני לא מפחדת משום סרט - כי זה רק סרט..

      במציאות - בבית הספר התיכון  -

      הייתה לי מורה רעה למתמטיקה עם לסת מרובעת

      ופלולה עצומה על הלחי עם שערות שחורות קשות-

      אין מצב שהיא לא הייתה מפחידה אתכם!

        18/12/07 16:58:

      בשביל הקוריוז, ולהדגים את המרחק בזמן:

      כילד קטן אני זוכר שלא יכולתי להיקדם אחרי הסרט..."שמשון הגיבור" (משנות ה 50) עקב תמונות ההתעללות שהוא (ויקטור מייצ'ור) עבר.

      סרטי אימה מעוררים התרגשות זמנית. פחד - לא אותי.

      רגעים שנחרטו:

      "מיזרי" בייטס עומדת להכות ברגלי הסופר השבוי

      "סכין במיים" פסיכי נאסף לספינה של זוג נשוי

      "פסיכו" - התמונה המפורסמת: לא רואים כלום במקלחת ומרגישים כאילו הסכין מכה בנו...

      "פסגת הפחד" רוברט מיצ'ם עומד ליד השער על אצבעותיו חקוקים והוא להיכנס לבית..

      "הנוסע השביעי" לפרקיו

      המבטים הקרים של בט דיויס ב"שרלוט המתוקה"

      "שתיקת הכבשים" שם אין רגע מפחיד אלא שעה וחצי של הפחד מהרשע.

        18/12/07 16:58:
      אותי מפחיד להתכער. זה נורא שטחי, אני יודעת. להזדקן ולהתכער.
        18/12/07 16:55:

      הסיוט הכי גדול.....שלא נדע

      לא מדברת על זה

      אולי אחכ

      כשזה יגמר

        18/12/07 16:53:

      אני זוכר סצינה שמאוד הפחידה אותי, בסרט שלא היה לו כל כוונה להפחיד.

      הסרט היה "צ'רלי" . אינני יודע אם בארץ הופץ או האם הופץ באותו שם. בכל מקרה היתה כאן הצגה על אותו תסריט שראו לה "פרחים לעכבר לבן", בה מפגר מקבל טיפול, במקביל לעכבר לבן, צ'רלי מתפתח מאוד ומגיע אף להרצות באוניברסיטה, ואז, בסצינה האחרונה הוא מראה לקהל שהניסוי בסוף ייכשל, ואז הוא יחזור להיות מפגר. אז באה הסצינה האחרונה בה הוא בורח בטירוף, לגן המשחקים, מסוחרר מפחד או מתחילת ההדרדרות. אני מאוד פחדתי על זה שיש סוף לנורמאליות. שלו. אולי לא רק שלו. אולי הטירוף או הפיגור מחכים לי מעבר לפינה.

      לפגוש את דליה איציק ברחוב חשוך
        18/12/07 16:40:

      ברצינות ביקשת .. קבלי..

      אולי שהייתי ילדה היה עשה לי משהו הסרטים האלה , אבל מזמן כבר אני מסתכלת על איך איפרו את השחקנים בדם, איך זה נראה ממש לא אמיתי , וזה מאוד משעשע אותי ...

        18/12/07 16:23:

       

       אני לא כל כך חובב הז'אנר הזה אבל החוש השישי היה אהוב עלי במיוחד

       

       

       

        18/12/07 16:21:

      לידיעה כללית יש כאן קהילה של מד"ב ופנטזיה

      אני מוחק הרבה מההרד דיסק במוח , כך שאין לי ממש רגע שאני זוכר, אסתכל בתגובות ואולי אזכר.

      בכלל חייינו הם סרט אחד גדול

      לא חסר רגעים שצריך לחפש בקולנוע...מחייך

        18/12/07 16:18:

      הענקתי לך כוכב על הפוסט המדליק

      אבל אגיד לך ממה יש לי טראומה וממה אני פוחד ובאמת ולא חצוחקקקק

      מג' יפית, היא סיוט מתמשך בטלוויזיה שלנו שלא נגמרררר

      היא פשוט חצתה כל גבול לדמיון שלנו, עצרה לנו את הדמיון להבין שיש נשים מושכות סקסיות חושניות בכדור הארץ ... כללללללללללללל מוצר שלה שהיא מפרסמת אני לא קונה, היא פשוט הפכה לסבל אנושי עבורי, ויש לי פחדים ממנה בלילותתתתתתתתתתתת

       

      פשוט מיצתה את עצמה מזמןןןןןןןןןןן והיא מתישה אותי לחלוטיןןןןןןןן ... היא כאילו עושה תחרות עם האנשים בבית מי יתייאש ראשון היא או האנשים...

        18/12/07 16:16:

      אני מזדהה איתך לגבי הסרט 'הניצוץ' (אין על ג'ק)

      וכמובן טרילר, הקליפ של מייקל ג'קסון...

      זוכרת שראיתי אותו כילדה ולא נרדמתי כל הלילה

      עד היום הוא זכור לי... קליפ מצויין.

      אבל באמת שלא חסרים עוד הרבה כאלה

      שהשפיעו עליי, הפחידו וצימררו אותי.

        18/12/07 16:12:

      קרין, היי

       

      הרגע המפחיד ביותר בקולנוע, לא זכור לי כרגע...

      אך אחד הרגעים המפחידים ביותר - הסרט "1984" עפ"י ספרו של ג'ורג' אורוול,

      על העין הפקוחה של "האח הגדול" ורמיסת פרטיותם של אזרחים בידי השלטון.

      הרחבה על כך בקישור:

      http://he.wikipedia.org/wiki/1984_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8,

       

      שלא נדע מצרות...

      יפה

       

       

       

       

       

        18/12/07 16:05:

      אצלי זה קורה בכל סרט - כאשר המוסיקה מתחילה להיות מפחידה...

      אני כבר מתכווץ בפינה ומתחיל להזיע,

      ואם המוסיקה או האפקטים המוסיקליים מאוד מפחידים- אפילו לרעוד מפחד. ילדים קטנים צוחקים ממני הרבה פעמים: גדול כזה ומת מפחד משטויות כאלה...

      למזלי בחיים האמיתיים אין מוסיקה שמלווה את המאורעות, ולכן אינני מפחד משום דבר(כמעט).

        18/12/07 15:59:

      אחלה פוסט נהניתי להיזכר בסרטים המעולים והמצמררים האלו

      אפשר להוסיף לרשימה את :

      סיוט ברחוב הלם.....

      יום שישי ה 13......

       שני סדרות בלתי נגמרות .....שהייתי רואה אותן בגיל קטן, לא הייתי ישן שבוע :)

      כיכבתי

       

        18/12/07 15:59:

      הרגע הכי מפחיד הוא בסרט שאודרי הפבורן עיוורת הורגת בתושייתה רוצח אכזר ולאחר שכולם בטוחים שהוא מת הוא לפתע קופץ אליה מאחור

      כל הקהל כולל לאה הקטנה קפץ על רגליו בקולנוע וצרח א   מ   א 

       

      שכחתי את שם הסרט אבל את הרגע בחיים לא

       

       

      לה לה לאה

        18/12/07 15:55:

      כוכב יקירתי

      לי הפופקורן נתקע בגרון

      גם בלי סרטי אימה

      אגב מה שאתי הכי הפחיד היה

      שידור רדיו {פעם היו כאלה}

      על זוג וילדה שנתקעו במעלית

      ונגמר להם האויר.

      מאז ועד היום לא עולה במעליות 

        18/12/07 15:53:

       

      צטט: ריקי שיר 2007-12-18 15:46:18

      הסרט הכי מפחיד הוא הסרט של החתונה שלי שהבנתי שלא הייתי חייבת להקשיב לספרית... ולהניח לה לרסס אותי בספריי מקשה...

      חה... חה... חה...

      הרגת אותי, ריקי......

       

       

        18/12/07 15:52:

      ילדים, להרגע עם הבדיחות :-)

       

      אני שואלת שאלה רצינית, כן?

       

       

        18/12/07 15:52:

      לא חסרים רגעים כאלה של אימה!

      במיוחד כשאני שומע שביבי עלול לחזור להיות ראש ממשלה...קורץ

       

        18/12/07 15:50:

      שתייה , יש ??. הפופקורן  מצמיא ...

       

        18/12/07 15:48:

      הליכה בסמטה חשוכה בין הערביים היא סיוט עבורי, מתקרית שהייתי עד לה בגיל 5

      מאדם מוזר שיצא מבין שיחי הסברס כבושו  בלוי סחבות ותרבוש על ראשו, נשא על גבו  שק

      הוא ראה אותי, והחל לרדוף אחרי כמעט עד לבית בו גרנו.

      שנים זה רדף אחרי.

       

        18/12/07 15:46:

      הרגע הכי מפחיד?

      אבי נמני, אלי דריקס וחבר מרעיהם עולים לעוד דרבי בעונת הדאבל שלהם בשנות ה90 עם אותן חולצות משובצות ארורות.

      הו, האימה. 

        18/12/07 15:46:

      הסרט הכי מפחיד הוא הסרט של החתונה שלי שהבנתי שלא הייתי חייבת להקשיב לספרית... ולהניח לה לרסס אותי בספריי מקשה...

      חה... חה... חה...

        18/12/07 15:41:

      הרגע הכי מפחיד שלי:

      "פסיכו" - בסוף הסרט, הגיבור נכנס לחדר בו יושבת אימו של נורמן בייטס, מסובב את הכיסא שלה, ו....

      אמאאאאאאא!!!!!צועק

        18/12/07 15:41:

      הסיוטים הגדולים שלי - שובו של הנוסע השמיני.

      שטות שראיתי - שתיקת הכבשים ושבעה חטאים.

      לא אוהבת סרטים מפחידים...

        18/12/07 15:39:
      הסרט שהכי גרם לי לסיוטים היה "סיוט ברחוב אלם 6". במחשבה לאחור, זה די דבילי... אבל אני חושב שלא ארצה לראות את הסרט הזה שוב. נבוך
        18/12/07 15:28:

      כשהלוויתן אכל את פינוקיו ???

       

      שיהיה לך יום רגוע !!!

        18/12/07 15:01:

      כשאמא עזבה את מרקו

       

      יום מקסים

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קרין אלדאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין