עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    גילוי אריות

    18 תגובות   יום ראשון, 4/3/12, 14:18

    גילוי אריות

     

    לשם גילוי נאות - הסיפור הועלה ב"קפה" באתר חלופי תחת השם "עמוסנבו0".

     

    "אתה כבר הרבה זמן בקניה?"

    "הגעתי היום", השיב אמנון, סוקר בסקרנות את הפונה אליו, ליד דלפק המשקאות במבואה של מלון נורפולק בניירובי. היה זה גבר אפריקני שנראה בשנות השלושים לחייו, לבוש במכנסי חאקי קצרים וגורב גרבי חאקי, שמגיעים עד הברכיים. מעל חולצת החאקי בעלת השרוולים הקצרים, הוא לבש חזיית ספארי, עם כיסים רבים, גדולים וקטנים.

    "נרשמת כבר לסיור ספארי?"

    "עדיין לא, אבל אני מעוניין".

    "אני ג'ומו", הושיט ידו לאמנון. "אני רואה שאתה מחייך. כן, אני נקרא על שמו של 'אבי האומה', ג'ומו קנייאטה, וגם אני בן שבט הקיקויו".

    "אני אמנון מירושלים".

    "ירושלים?! עיר היסטורית", אמר ג'ומו בהתפעלות. "אתה לבדך פה, או עם עוד מישהו?"

    "אני לבדי", אמר אמנון, נזכר בערגה בעדנה חברתו, ש"לא מתאים" לה טיול לאפריקה, ועל כן לא רצתה לחכות לו ונפרדה ממנו.

    "אני מארגן סיורי ספארי, ואני יכול להציע לך סיור בג'יפ שלי, נשאר לי בדיוק עוד מקום אחד".

    "נהדר! לכמה זמן? מה המחיר?"

    לאחר שסוכם המחיר לשלושה ימים, שאל אמנון:

    "מתי יוצאים? מאיפה?"

    "מחר בשמונה בבקר, מתאספים פה, בלובי של המלון".

    אמנון לא האמין שהמזל כה שיחק לו. מילדותו אהב בעלי חיים, ובאוניברסיטה למד זואולוגיה. בשעות הפנאי מהלימודים, עבד גם בגן החיות התנכי ברוממה, יותר על מנת ללמוד ולהנות, ופחות לשם השלמת הקצבה החודשית שקיבל מההורים.

    בעבודה בגן החיות, משכו אותו בעיקר החתולים הגדולים. הנמרים הזכירו לו במקצת את החתולה הג'ינג'ית שאהב כילד בבית הוריו, והצטער עליה מאד כשמתה בשיבה טובה. במיוחד התפעל מן הטיגריסים ומן האריות, שלמרות שנראו עצלים ואפילו פלגמטים, שידרו עוצמה אדירה, שמחכה להזדמנות להתפרץ.

    כשסיים את לימודי התואר הראשון, התלבט אמנון אם לנסוע להודו ולנסות לראות שם טיגריסים, או לנסוע לאפריקה ולחוות מפגש עם מסות של חיות בר בשמורות, כולל אריות ונמרים. ההחלטה נפלה על מזרח אפריקה, והנה כבר ביומו הראשון ביבשת השחורה, מצא אדם כלבבו לצאת אתו לסיור ספארי.

     במהל הסיור התיידדו אמנון וג'ומו, וניהלו שיחות רבות. המדריך המנוסה התרשם מעבודתו של אמנון בגן החיות, ומן התובנות שהיו לו לגבי החיות שפגשו, למרות שהיתה זו הפעם הראשונה שנתקל בהן בטבע.

    "איך מגלים אריות?" שאל אמנון, כשראו שתי לביאות רובצות תחת עץ. "איך אתה יודע היכן למצוא אותם?"

    "גילוי אריות בקיץ הוא קל למדי", ענה ג'ומו. "הם לא מתרחקים מרחק רב ממקורות המים. כל החיות נמשכות למים על מנת לשתות, ונותר ללביאות רק לבחור את טרפן - בדרך כלל עגלי גנו, מפגרים וחלשים. חוץ מזה, יש לנו מכשירי קשר, ואני מקבל מידע שוטף מעמיתיי על אריות ועל אטרקציות אחרות".

    "הייתי מעוניין ללמוד קצת יותר על החיות בשמורות".

    "בשבוע הבא, אני מוציא טיול נוסף, לעשרה ימים, ואתה מוזמן להצטרף".

    "זה יפה מאד מצדך, אך התקציב שלי מצומצם, ואני לא יכול להרשות לעצמי את התשלום".

    "אמנון, אני מזמין אותך להצטרף אלי כעוזר. אתה תעזור לי בכל הנושאים המנהליים והטכניים של הקבוצה. אמנם לא תקבל תשלום, אך גם לא תצטרך לשלם".

    "אני מאד מודה לך", לחץ אמנון בחום את ידו.

    שלשה חודשים בילה אמנון כעוזרו של ג'ומו בסיורי הספארי. הוא למד רבות על החיות ואורחותיהן, והתנסה בנושאי המנהלה של סיורי הספארי. בחודשיים האחרונים אף קיבל תמורה על עזרתו, והכסף סייע לו להאריך את שהותו, ולטייל שלושה חודשים נוספים באפריקה.

    בחזרתו ארצה, נרשם ללימודי תאר שני. בנוסף, הצטרף כמתמחה לצוות המדריכים של חברת "גור אריה יהודה", שארגנה סיורי תיירות וספארי לאתיופיה, ולארצות מזרח אפריקה. בצד הלימודים התיאורטיים והפרקטיים הקשורים בליווי קבוצות, יצא גם כעוזר מדריך לטנזניה, לשם רכישת ניסיון מעשי ספציפי לסיורי החברה. אחרי אותה נסיעה, היה יוצא פעמיים-שלוש בשנה עם קבוצות לאתיופיה, לקניה, לטנזניה וזנזיבר, וגם לדרום אפריקה.

     

    יום אחד, כשהלך לאכול בבניין המנהלה בגבעת רם, הבחין אמנון בבחורה בלונדינית, בעלת גזרה מושלמת נתונה בשמלת מיני הדוקה, מענטזת מספר מטרים לפניו. כל נדנוד של עכוזה גרם לו רגשה מיוחדת, והוא הלך בעקבותיה כמהופנט. כשנעמד אחריה בתור לשירות העצמי במסעדה, כנראה חשה בצריבת מבטיו, ונפנתה לאחור.

    המילים נעתקו מפיו. פנים יפים וחושניים שכאלה לא ראה מימיו.

    "את באה לכאן הרבה?" הצליח לגמגם.

    "לפעמים", ענתה במבטא קל. "ואתה?"

    "גם אני לפעמים", השתדל לשלוט בקולו.

    הם מילאו את מגשיהם, והתיישבו לאכול זה מול זו. מאותו יום היו הולכים לאכול יחד באופן קבוע.

    נטע-לי למדה שנה שנייה לתואר ראשון בכימייה. בגיל עשר, היא עלתה ארצה מרוסיה הלבנה, ועמלה רבות להתגבר על המבטא, על מנת להיקלט בחברת הילדים הישראלים.

    ביציאה הראשונה שלהם לסרט בקולנוע "סמדר", פגש אמנון גם את אחיה התאום - אולג. הוא היה בלונדיני ויפה תואר כאחותו, גבה קומה ורחב כתפיים, שעבד כמאבטח במשרד המשפטים.

    "אני לא נכנס אתכם" אמר. "אני חייב ללכת לעבודה, יש לי משמרת לילה".

    כבר בפגישה הראשונה, הבחין אמנון ביחסי הקרבה המיוחדים בין נטע-לי לאחיה, וזה נראה לו טבעי בין אחים תאומים. זוג אחים תאומים שלמדו אתו בבית הספר היסודי, היו מאד קרובים, והיו מבינים זה את זה גם בלי להרבות במילים.

    אמנון ונטע-לי נישאו כעבור חצי שנה, ואולג החזיק את אחד מעמודי החופה. יחד טיפחו בני הזוג את דירתם השכורה הצנועה, ויצרו בית חם ומכניס אורחים. אולג היה אורח קבוע בביתם ובילה אתם הרבה, אך תמיד הקפיד שלא להישאר אצלם ללינת לילה.

    אמנון היה מאוהב באשתו עד מעל הראש, העריץ אותה, והרגיש שזו זכות מיוחדת להיות נשוי ליפהפייה כמוה, אולם שתי בעיות העיבו על אושרו. נטע-לי לא השתלבה היטב עם החבר'ה הצברים שלו, והוא לא מצא שפה משותפת עם חבריה מחבר העמים, והם היו נפגשים עם חבריהם בנפרד. בעיה קשה יותר היתה ביחסי האישות. אמנון השתוקק אליה בטירוף, אך הרגיש בחוסר תאימות ביניהם. נראה לו שהיא פחות נמשכת אליו. לעתים קרובות חש שהיא לא לגמרי אתו, ואף חשד בה לפעמים שהיא מזייפת. במשך שנתיים, דחתה נטע-לי את הרעיון להביא ילדים לעולם, בתואנה שהיא רוצה להמשיך ללמוד, ללא עול נוסף, והוא קיבל את הדברים, והיה מוכן לחכות בסבלנות. אמנון נעדר לא מעט מן הבית - בשירות מילואים, ובליווי קבוצות לאפריקה. מומחיותו בנושא והניסיון שצבר הפכו אותו למלווה מבוקש מאד, ולולא לימודיו, היה יכול לצאת לאפריקה גם הרבה יותר.

     

    כעבור שתי שנות נישואים, יצא אמנון בקיץ לשירות מילואים בצאלים. הוא קיבל חופשת שבת על הצטיינותו במטווח, כתותחן בטנק מרכבה, והחליט להפתיע את נטע-לי, ולבוא הביתה מבלי להודיע לה מראש. כשנכנס לדירה, שמע קולות מחדר השינה, שנשמעו כסצינת מיטה. הוא היה משוכנע שהקולות באים מן הטלוויזיה, אולם מהר מאד זיהה שהם באים מגרונה של נטע-לי. הוא היה מוכן להרוג אותה ואת מאהבה במקום, אך שלט בעצמו, והניח את נשקו האישי בכניסה.

    כשפתח את דלת חדר השינה, ראה את נטע-לי ערומה במיטה, ומעליה גוהר אחיה.  

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/3/12 11:23:

      צטט: Design4U 2012-03-07 14:23:07

      אכן גילוי א/עריות...

      תודה, מיכל.

      אל מקרה גילוי העריות נחשפתי בנערותי במושבה. את גילוי האריות באפריקה בניתי בשל משחק המילים.

      פורים שמח, עמוס.

        7/3/12 14:23:
      אכן גילוי א/עריות...
        6/3/12 23:49:

      צטט: ממא רונית 2012-03-06 16:16:45

      פשוט ומקסים

      תודה רבה, רונית.

      חברת "גור אריה יהודה" היא בהשראת "מנליק".

      פורים שמח, עמוס.

        6/3/12 16:16:
      פשוט ומקסים
        5/3/12 09:56:

      צטט: שיווה 2012-03-05 08:45:26

      יפה כתבת עמוס...
      "גילוי מילתא בעלמא" תרתי...:)

      תודה רבה, ריקי.

      לא מכיר את הביטוי הארמי, למרות שאני מבין את המילים.

      כל טוב, עמוס.

        5/3/12 08:45:

      יפה כתבת עמוס...
      "גילוי מילתא בעלמא" תרתי...:)

        4/3/12 23:46:

      צטט: טלוני 2012-03-04 22:59:35

      נהניתי מהסיפור, בו אתה מוליך לאט לאט את הקורא דרך התיאורים האקזוטיים באפריקה ועד לסיום עם הטעם הקלוקל. זה קורה בחיים למרות האיסור החמור, ואח"כ חשבתי לעצמי, שלאריות באפריקה אין דילמה כזאת של מוסריות, החוקים שלהם שונים. אכן גילוי אריות...

      רוני, תודה רבה לך.

      הסיפור נהזה הוא כולו גשמיות, ואין בו שמץ של רוחניות.

      חבל שאת רואה בסיום "טעם קלוקל". נגעתי בתופעה מוכרת מן התנ"ך (אניון ותמר) ומן ההיסטוריה (מלכי מצרים).

      דווקא הגיבור, אמנון, גילה שליטה עצמית ודבקות בערכים, כשלא הלך אחר נטיית לבו הראשונית.

      כל טוב, עמוס.

        4/3/12 23:42:

      צטט: ההלך 2012-03-04 22:15:34

      דרך הטבע ושלא כדרך הטבע... נהניתי לקרוא את הסיפור.

      תודה רבה, מיכלי.

      מי אומר שלא כדרך הטבע? זה רק מנוגד לנורמות החברתיות שלנו.

      כל טוב, עמוס.

        4/3/12 23:39:

      צטט: Shilgiya 2012-03-04 19:26:20

      ברוך שובך, נעים לשוב לקרוא את סיפוריך המרתקים.

      תודה רבה שלגייה.

      את מוזמנת תמיד.

      כל טוב, עמוס.

        4/3/12 23:38:

      צטט: נעמה ארז 2012-03-04 18:18:53

      אוי. אף שחשדתי שמשהו הולך לקרות עם אולג, היתה הפתעה מרה. נחמד השימוש בגילוי אריות במקום גילוי עריות.

      תודה רבה נעמה.

      השורה התחתונה נועדה להפתיע, למרות הרמזים שבדרך.

      כל טוב, עמוס.

        4/3/12 23:37:

      צטט: הלנה היפה 2012-03-04 17:37:51

      ברוך שובך!
      כבר כאשר הצגת לנו את אחיה של נטע-לי, היה ברור לי במה דברים אמורים. לצערנו, זה קורה, כן, גם במשפחות טובות. כתוב מצוין
      לאה

      תודה רבה, לאה.

      שמח שמצא חן בעינייך.

      כל טוב, עמוס.

        4/3/12 23:35:

      צטט: רומפיפיה 2012-03-04 15:24:35

      שמחה שחזרת

      הסיפור מדהים

      איך שגלגל מסתובב לו:)))

      ג'ומו האפריקני מדריך הטיולים

      נטע לי היפהפיה המושלמת

      ואולג האח המקסים

      מסקנה ידידי

      ואל יחשב לי הדבר לרעה, אבל!!!

      לעולם! לעולם! אל תפתיע אשה

      בצאתך למילואים:)))))

      תודה רבה, ציפי. 

      אני מבין שאת מייעצת להיות קרנן מבלי לדעתצוחק

      כל טוב, עמוס.

        4/3/12 22:59:
      נהניתי מהסיפור, בו אתה מוליך לאט לאט את הקורא דרך התיאורים האקזוטיים באפריקה ועד לסיום עם הטעם הקלוקל. זה קורה בחיים למרות האיסור החמור, ואח"כ חשבתי לעצמי, שלאריות באפריקה אין דילמה כזאת של מוסריות, החוקים שלהם שונים. אכן גילוי אריות...
        4/3/12 22:15:
      דרך הטבע ושלא כדרך הטבע... נהניתי לקרוא את הסיפור.
        4/3/12 19:26:
      ברוך שובך, נעים לשוב לקרוא את סיפוריך המרתקים.
        4/3/12 18:18:
      אוי. אף שחשדתי שמשהו הולך לקרות עם אולג, היתה הפתעה מרה. נחמד השימוש בגילוי אריות במקום גילוי עריות.
        4/3/12 17:37:

      ברוך שובך!
      כבר כאשר הצגת לנו את אחיה של נטע-לי, היה ברור לי במה דברים אמורים. לצערנו, זה קורה, כן, גם במשפחות טובות. כתוב מצוין
      לאה

        4/3/12 15:24:

      שמחה שחזרת

      הסיפור מדהים

      איך שגלגל מסתובב לו:)))

      ג'ומו האפריקני מדריך הטיולים

      נטע לי היפהפיה המושלמת

      ואולג האח המקסים

      מסקנה ידידי

      ואל יחשב לי הדבר לרעה, אבל!!!

      לעולם! לעולם! אל תפתיע אשה

      בצאתך למילואים:)))))


      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין