עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    תמונות קצרות בשלג

    5 תגובות   יום שבת, 3/3/12, 00:03

    אדר הגיע, והביא איתו שלג, מי היה מאמין? "תראה מה זה", אמרתי לרן בדרך חזרה מהמשחק השבועי. "בדיוק באותו יום אצלנו ובישראל. זה חייב להיות איזה אות מהשמיים". אדם קם בבוקר ופותח את האינטרנט, הוא שופך את הדגנים לקערה ומכין את הקפה. אחר כך הוא מסיט את הווילונות ומביט על העולם שמתרוצץ בחוץ. שלג יורד על הכביש והמכוניות חוצות בזהירות מרבית את הגשר. על המסך של המחשב יורד השלג גם ברמת הגולן. בצד השני של הגבול, אסד יודע שמה שלא יעשו הפגזים שלו, יעשו השלג והקור. המורדים בורחים מגיא ההריגה. אבל כאן אנחנו חיים בעולם אחר. כאן יודעים שהחורף יכול להיות קשוח מאוד על בני האדם. השבועות הארוכים של הקור מוצאים כל מיני דברים מבני האדם. את הכותרות ביום של השלג גנב האדם הראשון בפרובינציה מזה עשרים שנה שהואשם בקיום יחסי מין עם הכלב שלו.

    http://www.theprovince.com/news/accused+with+charged+with+bestiality/6212056/story.html

    לא מדובר בתושב העיר, אלא באזרח שחי באיזו עיירה קטנה בדרום מזרח הפרובינציה, אי שם בהרי הרוקי המושלגים. המרחק ביננו לבינו דומה למרחק בין באר שבע לחומס, אבל בכל זאת, כשאני קורא את הידיעה מתגנבת לראש המחשבה, שכנראה שאסור להגזים עם השלג הזה, זה יכול לעשות נזקים לראש. מה הפלא שכל ציפורי השלג מתחפפות עכשיו לארצות החום.

    **

    דווקא השבוע התחיל נהדר, אחרי שבת של רוחות וגשמים נוראים, השמש הגיחה לקראת ערב והכינה את הקרקע להופעה של "הדג נחש". האוטובוס של מוצ"ש תמיד מלא בבליינים שעושים את דרכם אל הדאון טאון. בשמים יוקרתיים מתערבבים עם אדי הריח משקיות הבקבוקים הריקים של מחוסרי הדיור. לפעמים רק חוט דק מפריד בין אלו לאלו. אבל באוטובוס כולם מתערבבים. כל מי שנסע כאן בקו חוצה עיר, יודע על מה מדובר. מרכז הדאון טאון הוא רובע הבילויים של העיר. אנשים עומדים בתורות מחוץ למועדונים, מחכים להיכנס לאיזו מסיבה. מחוץ ל "קומודור בולרום" עומדים המאבטחים, דילוג קצר דרך הכרטיסן, המאבטח והסורקת האלקטרונית ואתה בתוך האולם. מטפס אל עמדת המעילים. האווירה באולם הגדול נהדרת, קרוב ל 400 איש מסתובבים עם דרינקים בערב שבת קר במיוחד. כולם היו שם, סטודנטים, בורגנים, ובני העשירים הישראלים שבודקים את מידת ההסתגלות שלהם לחורף הקנדי. להקת החימום המקומית, נתנה סט של ג'אז לטיני, כזה שהולך כאן חזק בפסטיבלים. אחרי שעה ומשהו עלו הדגים מירושלים והביאו לנו שעה וחצי של מכת אנרגיה מדהימה. בין הרוקדים מצאתי אפילו את צמד המנכ"לים, אביהו ונחמיה, מלהטטים על הרחבה. כל אחד בפינה משלו. מוודאים שהינוקא של המועדון, לא נשאר לבד בין שלל התלתלים המקפצים לצלילי "היפ הופ ציוני". רגע לפני שהם מתעופפים לסיאטל סיפר לנו שאנן סטריט שהחבר'ה מצאו את וונקובר מאוד "אינג'ויאבול" תודה רבה חבר, תבואו כל שנה. עשיתם לנו את החודש.

    http://www.youtube.com/user/hadagnahashofficial?ob=0&feature=results_main

    **

    ביום שני הגיע יום העסקאות האחרון של ליגת ההוקי. כל שנה היום הזה מלווה בפסטיבל תקשורתי שמייצר כאן באזז אדיר. ביום הזה של השנה נחתכים גורלות והשחקנים המקצוענים מקבלים פתאום טלפון באמצע היום ולמחרת הם על המטוס בדרך להצטרף לקבוצה חדשה. אלו החיים של המקצוענים בכל העולם. הקאנקס שלנו הגיעו ליום האחרון של ההעברות כשהם במקום השני בליגה, הם כבר החזיקו את המקום הראשון אחרי ניצחון בדטרויט, אבל אחר כך איבדו את הבכורה. בערב יום שני קיבלה העיר בתדהמה את ההודעה שהמנג'ר מייק גיליס שלח את ילד הפלא שלו, קודי הוג'דסון, לבאפלו, תמורת שחקן התקפה פיזי במיוחד בשם זאק קאסיאן. הודג'סון היה בחירת הדראפט הראשונה של גיליס בתור מנג'ר והוא נתן לו להתבשל שלוש שנים בקבוצת החווה של המועדון. בחצי הראשונה שלו עם הקאנקס הוא הציג כישורי התקפה נדירים עם 16 שערים ו 17 אסיסטים מעמדת הסנטר של הקו השלישי. קאסיאן, לשם השוואה, כבש רק שלושה שערים עד עתה בעונה. במבט ראשון כולם חשבו שבאפלו יצאה מורווחת מהעסקה.

    http://www.vancouversun.com/sports/hockey/vancouver-canucks/Canucks+trade+Hodgson+skill+grit+size+Kassian+Pahlsson+with+video/6217275/story.html

    ההסבר שנתן גיליס למיקרופונים היה משכנע. "אחרי שראינו בשנה שעברה שאנחנו צריכים להיות פיזיים בסדרות הפלייאוף הקשוחות שמצפות לנו, החלטנו לוותר קצת על כישרון לטובת שחקן יותר אגרסיבי שיכול לתת לנו קבוצה יותר מאוזנת". גם הודג'סון וגם האוהדים קיבלו את הידיעה על הטרייד בהפתעה גמורה, למחרת היה השחקן על המטוס בדרך לבאפלו. קאסיאן עשה את הדרך ההפוכה לפיניקס, שם חיכו הקאנקס למשחק מול כלבי המדבר. בשבת מגיע הודג'סון לביקור ראשון (ונדיר) בוונקובר. באפלו משחקת בצד המזרחי של הליגה (והיבשת), וביקור של ה "דוקרנים" בעיר הוא נדיר, משחק ששווה לחכות לו. עסקת הודג'סון רק מוסיפה מימד נוסף לסיפור. עוד חודש הפלייאוף מגיע, ישר אחרי ליל הסדר. אפשר להרגיש כבר את תחילתו של הבאזז, הנה אפילו שון פוקסמן, האיש שלנו בסי. בי. סי מתחיל להגיש עכשיו במוצ"ש חצי שעה לילית של "המרוץ אחר סטנלי"

    http://www.cbc.ca/bc/features/seeking-stanley/#igImgId_27450

    אל תשכחו להוסיף אותו לתפריט של הטלפון החכם שלכם.

     

    **

    אבל עד שיגיע הפלייאוף וליל הסדר, עוד יש לנו לעבור את פורים, והיות ומסיבת הפורים של "הכולל" תערך ביום רביעי הבא, החליטו החבר'ה להקדים ולחגוג לי יום הולדת השבוע. הגעתי באיחור למשחק אחרי שהייתי במסיבת הסיום של המרכז לטכנולוגיה דיגיטלית בקמפוס המפואר שמאחורי הכפר האולימפי. ראיתי שם דברים מדהימים, העולם כמו שאתם מכירים אותו הולך להשתנות, דור חדש של צרכני בידור גדל לנו, מאוד מעניין אם בעוד 42 שנה הם עדיין ישחקו כדורגל פעם בשבוע. אני חושב כשאני עולה למגרש. לוקח לי עשרים דקות להפטר מאדי היין של הקוקטייל, במשמרת השלישית בעטתי פעמיים למסגרת אבל נבלמתי על ידי רזי. אבל במשמרת הרביעית, בניסיון השלישי שלי, הצלחתי להכניע את אלי מ. בבעיטה חזקה ומדויקת מחוץ לרחבה.יש לי גול ליום ההולדת, מזל טוב. אחר כך החבר'ה פינקו אותי בעוגה במסעדה. גבינה עם רוטב אוכמניות. תודה רבה חברים, שנזכה כולנו לימים טובים. אני לא קודי הודג'סון, אני מקווה לגמור את העונה עם המועדון שלי.

     

    **

    אז עכשיו מעבירים עוד שנתון, שחר של שנה חדשה מגיע. גם השנה אני מוצא את עצמי על ספסל הלימודים, מרחיב אופקים, כמו תמיד. אחרי שאגמור אל כל השיעורים, בשבת אני אורח במסיבת יום ההולדת של הבנקאי הצעיר, מתיו וו. וביום ראשון אני חייב להופיע בערב השירה של מרים בני והחבורה שלה ב JCC. שנדחה משבוע שעבר בגלל האוסקר. אני חייב להודות שהזכייה של "הארטיסט" הביאה אותי באופן מפתיע לבחור בספריה את הסרט של אוליבר סטון על "הדלתות". עם כל המחוות לאמנים הגדולים שאני עורך כאן בחודשים האחרונים, כמעט שכחתי את אחד מאלילי נעורי. ג'ים מוריסון המנוח. עוד אמן שחי את המוזיקה שלו עד המוות. הסוף אמנם הגיע מוקדם מאוד עבורו, אבל לפחות מוריסון הותיר אחריו מורשת אומנותית מפוארת, מזכרת לדורות הבאים. כל מה שאני מאחל לעצמי זה להשאיר מזכרת קטנה לדור הצעיר. אנחנו כל כך נהנים מהביקורים שלהם בדירה שלי. יש לנו מסיבת פיג'מות כל שבועיים, חיים משוגעים. זו הדרך הכי טובה להעביר את ימי השלג האלו מבלי לרדת מהפסים. אז שיהיה לכם פורים שמח חברים, אל תשכחו את הערדליים בדרך להרים.

     

    תראו מה ביקשו פעם, בעידן שלנו, הרבה לפני דור הלייק של הפייסבוק. מוקדש לכל המקצוענים שצריכים לארוז את המזוודות ולנסוע למקום אחר, עם שלג, או בלעדיו.

     

    ''
     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/3/12 17:36:
      קשה לטייל בחוץ כשיורד שלג?? אצלנו הכל עובד כרגיל, אוטובוסים, בתי ספר, בתי חולים. הכל כרגיל, רק יותר לאט.
      ושכחתי לציין כי אני מסכימה אתך לגמרי בעניין "הדלתות". :))
      * אף כי מעולם לא אהבתי שלג. האסוציאציה שלי לשלג היא רגל שבורה או לפחות נקועה, קר, לח, נדבק, מתלכלך וקשה לטייל בחוץ. אולי זה פרובנציאלי אבל לי לא אכפת...
        3/3/12 08:22:
      יש עוד חתיכות בים של תל אביב? שוב תודה, בועז, תהנה מהחורף, גם לו מגיעה קצת סימפטיה.
        3/3/12 07:54:
      רק מלקרוא על שלג, נהיה לי קררר..., עכשיו, שבת בבוקר אצלנו, מדווחים שירד שלג בהרי הצפון, בגולן וגם בירושלים ולי טוב בבית, לא רץ לחפש שלג..., רק מחכה כבר לקיץ, לימים החמים, לים, לבגדים קצרים, לאבטיח..., שוב, מזל טוב שחר!!!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין