עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    נטע זר

    על החיים באמסטרדם, על עיתונות, על לימודים בחו\"ל, על תרבות, בניסיון לקרב את העולם שלי לעולם של אחרים ולהפך.

    0

    5,000 שקלים בחודש בלי לעבוד

    31 תגובות   יום ראשון, 16/12/07, 14:24

    ג'ונתן, השותף הקנדי שלי, מתקיים כבר שלושה וחצי חודשים על פסטה ואורז בטענה שכל רגע עלול להיגמר לו הכסף. אבל אתמול, כשנכנסתי למטבח, הוא רכן מעל מגש מפתה של גבינות ונקיקים מהמעדנייה הכי יקרה באמסטרדם. לצדם הונחה קופסה של פרלינים מבר השוקולד שכולנו מזילים לידו ריר, אבל אף פעם לא נכנסים אליו בגלל המחירים הלא השפויים. "מה קרה ביל גייטס, דוד שלא הכרת מת והוריש לך מיליונים או שסתם זכית בשעשועון טלוויזיה?", אני שואלת אותו בעודי חוטפת פרלין עם מילוי של מרציפן.

    "האמת שזה סוג של שעשועון", הוא עונה. "קיבלתי מלגה מהאיחוד האירופאי. החל מינואר הם הולכים לשלם עבור כל הלימודים שלי כאן, 900 יורו בחודש".

    ומה היית צריך לעשות בשביל זה?
    "לא הרבה. בכלל שכחתי שהגשתי את הבקשה הזו. שלחתי להם מכתב מוטיבציה מקושקש לפי נוסחה שהורדתי מאתר באינטרנט, אמרתי להם שאני רוצה לעשות דוקטורט בלימודי דתות אבל לא כתבתי על מה, ושלחתי ציונים מהתואר הראשון שסיימתי לפני שנתיים".
    צ'צה, השותפה המקדונית, גונבת גבינה עם עובש כחול ומתערבת בשיחה. "לא שמת לב שכולם פה על מלגות?", היא מופתעת. "אני מקבלת 1,000 יורו ממקדוניה ללימודים, ואחר כך אני אהיה חייבת לעבוד שלוש שנים במשרד ממשלתי".

    וזה לא מבאס אותך להתחייב לשלוש שנים של עבודה משרדית?

    "זו התחייבות שדי קל להשתחרר ממנה. חבר שלי קיבל את אותה מלגה, עבד חצי שנה במשרד וגרם לכך שיפטרו אותו. אם מפטרים אותך – אתה משוחרר מההתחייבות".
     מה הוא עשה? שרף את המשרד?
    "לא. הוא שלח מייל עם מידע כלכלי רגיש בתפוצת נאט"ו. טעויות קורות, את יודעת..."

    חיי סטודנט

    ואכן, מדגם מייצג של 14 מתוך 16 שותפיי העלה שלמעט אוניל, סיני בן 22 שהוריו עבדו כל חייהם כדי לממן לו לימודים באירופה, כולם יושבים על מכרה הזהב שנקרא "האיחוד האירופאי". דובי מליטא קיבלה לפני שנתיים "מלגה מיוחדת לסטודנטים ממדינות שהצטרפו לאחרונה לאיחוד" בסך 900 יורו בחודש. ויולט מרומניה (שהצטרפה לאיחוד בינואר השנה) החלה לקבל את אותה מלגה מספטמבר. פראוקה מגרמניה מצאה דרך "נופיק" (אתר שמרכז את כל המלגות בהולנד) מלגה של 700 יורו בחודש למשך שנה. ג'סיקה האמריקאית מקבל מימון מלא מממשלת ארה"ב בסכום ממוצע של 1,000 יורו לחודש, וכך גם ג'ון הניו-זילנדי.

     

    כדי לשים את הנתונים האלו בפרופורציות הנכונות, קשה להימנע מהשוואה לישראל (בעיקר על הרקע האיומים לביטול הסמסטר). סטודנט ישראלי מצטיין שלומד באחת מתוכניות הדגל של האוניברסיטאות הגדולות יזכה, במקרה האופטימי ביותר, לפטור משכר לימוד וכמה אלפי שקלים בודדים בשנה. 25 בני המזל שמתקבלים מדי שנה לתוכנית המצטיינים "אמירים" של האוניברסיטה העברית, למשל, מתחייבים מראש לשלוש שנים אינטנסיביות במיוחד של קריאה והגשת עבודות – ומקבלים בתמורה 2,000 שקלים. בשנה, לא בחודש. לא צריך דוקטורט במתמטיקה כדי להבין שקצת קשה להתקיים מ-200 שקלים בחודש, אפילו אם אתה אוכל רק פעם בשבוע. אם מוסיפים לסכום המגוחך הזה מלגות דיקן ורקטור ופרסי הצטיינות מטעם החוגים והפקולטות השונות – ושוב, מדובר כאן על אוכלוסייה מצומצמת של כמה עשרות סטודנטים – אפשר אולי לגרד הכנסה שנתית של 4,000 שקלים.

    אירופה אירופה

    אז כנראה שבאירופה הייאוש באמת נעשה יותר נוח. "יש לי חבר שחי מגיל 20 רק על מלגות של האיחוד", מצהיר ג'ונתן. "והיום הוא בן 26, וכבר שנתיים הוא טוען שהוא עוד שנייה מסיים את הדוקטורט. אני מקווה שכשהוא ייצא לשוק העבודה הוא בכלל יזכור מה עושים..."
    אבל זה לא יכול להיות כל כך פשוט. יש מנגנוני מעקב, בקרה, חייב להיות משהו. הרי לא ייתכן שהאיחוד פשוט ייתן כסף לכל מי שמבקש?
     "מה שאני אוהב אצלכם הישראלים זה החשדנות", צוחק ג'ונתן. "אתם תמיד חושבים שעובדים עליכם. אז כן, יש בקרה. אתה מחויב להגיש להם דו"חות כל סמסטר ואם נכשלת בקורס הם עלולים לדרוש ממך להחזיר חלק מהכסף, גם אם כבר קיבלת אותו. אבל בינינו, למה שאני אכשל בקורס? חוץ מזה, תסתכלי מסביב: את רואה כאן מישהו שעובד?".
      
    רוצים להצטרף לחגיגה? נסו באתר של אוניברסיטת אמסטרדם, בנופיק או באתר של "ארסמוס מונדוס" (תוכנית הלימודים של האיחוד האירופאי).  

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/12/07 18:18:

       

      צטט: soulsis 2007-12-16 19:50:48

      היי

       

      מעורר קנאה. אין מה לומר. אבל מעבר להגרת ריר, בעיקר זאת תזכורת צורבת בכל מקום בגוף לעליבות של השירות האזרחי שאנו מקבלות/ים:

      לא כסף ללימודיים אקדמאיים וכמעט ואין מסגרות וההקצבות להכשרה מקצועית.

       לא כסף לחינוך סביר (מי מדבר על טוב) לילדות ולידי ישראל השונים מכל רבדי החברה - כן, כולל  ערבים, אתיופים, בדווים, המזרחים העניים וכל אלו שלא רואים אותם.

      לא בריאות ברמה נאותה - כולל ההיבט הנפשי.

      לא דיור.

      לא התערבות לאיזון הכוחנות (מצד המעסיקים ושולחיהם האידאולוגים) בשוק העבדים שנהיה כאן.

      ו...אפשר להמשיך כך עד מחר.

       

      מה שהכי מתסכל בתהליך זה היא העובדה שאזרחיות ואזרחי ישראל הפנימו כ"כ חזק תפיסת החיים שגורלו של אדם תלוי בו ורק בו - וזה לא רק נוגע לתלמידי כלכלה שהופכים להיות מיישמי תפיסת כלכלית אידאולוגית בחיים הציבוריים והפרטיים, תראו את האחיזה שיש לתפיסות העולם הפשטנית שמנשבות מהעולם ה'רוחני' (אחת מיצירות המופת של עולם זה היא היציאה של שרי האריסון "השינוי מתחיל בי"}. כך, רובנו לא נבחר להראות כמי שאינם 'לוקחים אחריות', אינם מתאמצים וכממרידים {מה שמלמד, אגב, שקונפורמיות היא עניין יחסי} אם רק נדבר על זה.

      הפיתרון היחידי שיש לי להציע כרגע, שככל שנרבה ונדבר על הזכויות שנשללות מאיתנו כאזרחיות ואזרחים וכמעמד העובדות/ים, על החברה אדישה, אלימה, שסוגדת לכסף ולהתעשרות ומייצרת מסלולי קידום ומוצלחוּת למי שנולד 'נכון''', ככל שנרבה ונדבר על כך, אולי נצליח להחליש את תפיסת החיים שאוחזת בנו בעוצמה כה רבה.

       

       

       

      אתה מוכן להסביר כמה בדיוק המדינה צריכה לתת?

      מלכתחילה הגישה של המדינה צריכה לתת הי דפוקה -הרי אין דבר כזה מדינה. יש משלמי מיסים שזה אני ועוד כמה חברה ויש אנשים שרוצים לנגוס במסים האלה תמורת איזה מכתב בקשה שהם הורידו מהאינטרנט.

       

      שאלה היא האם אתה שואל איך אני הרווחתי את כספי . אתה כמובן לא שואל כי מה איכפת לך? אתה רק רוצה את כספי ואחרי זה מצידך אני יכול ללכת לקיבינימאט ואתה תחיה לך חיי סטודנט נצחי. אתה לא תכיר אותי ואתה לא תרצה להכיר אותי . איך שאני מכיר אנשים כמוך אתה גם לא תרצה לבלות במועדונים שבהם אני מבלה ואולי תעקם את האף כשתכנס למועדונים אלה ותראה אותי ושכמותי - אנשים חרוצים שעובדים מהבוקר עד הערב עבור כספם.

       

      שרי האריסון היא דוגמה שאתה נותן אבל שרי האריסון היא לא זאת שמשלמת מסים כל חייה.

       

      תן לי להציג את עצמי - אמי עבדה בבית אבות בתור עוזרת - זאת העבודה הכי מדעילה שיש . היא קיבלה בחודש כ 4000 ש"ח . מזה ניכו לה 500 ש"ח מס הכנסה - עכשיו תבוא ותגיד לי למי אתה חושב מגיע מהכסף הזה . הבעיה איתך היא שאתה בונה על הכסף של שרי אריסון - אני מציע שלפני שאתה מחלק את ההון שלה - תחשוב טוב טוב למי אתה מחלק את ההון של אמא שלי .

       

      אם אתה סבור מגיע לתואם ג'ונתן הישראלי את הכסף של אמא שלי תמורת בקשה שהוא מוריד מהאינטרנט אז תהיה גבר ותבוא ותגיד לנו את זה . תגיד " אני חושב שצריך לתת לסטודנט את ה 500 ש"ח שאמא שלך רוברט מרויחה בבית אבות תמורת בקשה שהוא הוריד מהאינטרנט כדי שילמד איזה קורס פילוסופי ואחר כך יוכל להתחפף מהמחוייבויות שלו"

       

      יום טוב. תתחילו לעבוד ותבינו שזה לא חגיגה .

        23/12/07 04:03:

      You are right about NYU, sorry about my careless mistake.

       Nevertheless if you check out this link it will assure, you that one of the top (if not the top) places to study economics in the world is the LSE.

       http://www.economister.com/economic-education/18-facts-about-london-school-of-economics-lse

       

      I went to Berkeley for my undergrad, I didn`t have to pay any money (since I was over 23 and a full time student) I even got money to live on since I was a resident of California. This is not a fluck, this is the way financial aid is set up in california, and I suspect the United State the rich pay the poor don`t

      None the graduate students at Berkeley I know pay for their Phd (unless they are in professional programs)  

        23/12/07 01:31:

      צר לי, אך אני לא מכיר שום דרוג בעולם שמציב את LSE במקום השני (?!) בין בתי הספר לכלכלה בעולם.

       

      לקליפורניה אכן יש מערכת השכלה מצויינת, אך גם שם הסטודנטים משלמים, גם אם לא הרבה.

      דרך אגב - NYU הוא בי"ס פרטי לחלוטין - ושכר הלימוד שם גבוה ביותר. 

        22/12/07 18:15:

      Actually the 2nd best world institution for the study of Economics. is the"London School of Economics". It is silly to take a list that only ranks American University to show that America is the best place to Study.

      All this talk about the American having the best education system because its private and expensive is not true. Many other variables are at work causing public universities like Berkeley, Michigan UCLA and NYU to be leaders in many academic fields.

       

      In California undergraduate students of working class or mature students 23 or over, studying full time don`t have to pay for their education. they are helped by an extensive government supported financial aid system. Surprisingly in America the rich pay for their education while the poor don`t need to.

      . . .  

        22/12/07 17:06:

       

      צטט: benny.almog 2007-12-21 18:24:10

      to migdar,

       

       

      The top graduate schools in economics are:

       

      Rank/School Average assessment
      score (5.0 = highest) 1. Massachusetts Institute of Technology 5.0 University of Chicago 5.0 3. Harvard University (MA) 4.9 Princeton University (NJ) 4.9 Stanford University (CA) 4.9 University of California–Berkeley 4.9

       

       

       תודה, אני מכיר את הרשימה הזו (מ- USNEWS).

      כפי שציינתי, כל האוניברסיטאות הן אמריקניות, ואף אחת לא מחלקת לימודים בחינם. 

        21/12/07 22:42:
      The hypothesis posted here by one of the commentators, claiming that quality in education exists only when one pays, is ridiculous. Is it based on the presumption that when someone gets something for free it is misused? If so, the fact that the ivy league universities tuition fees are so high that a student cannot pay for them himself, but needs either to be exceptionally good to get scholarships or to have rich parents, surely also amounts to a ‘free ride’, no? According to such a hypothesis, the best universities would be in Israel, where the tuition fee can be covered by working. And needless to point out excellent US institutions such as Copper Union in NYC or Princeton which offer free tuition. If a society can afford to pay tuition fees for its students – why not? Because a few people abuse the system? The goal here is not only to cater to the super rich, but to produce a better society. And the Netherlands is indeed much healthier than the US, Israel or UK, with a much larger middle class and smaller gaps between the rich and the poor. Sounds fantastic to me.
        21/12/07 18:24:

      to migdar,

       

       

       The top graduate schools in economics are:

       

      Rank/School Average assessment
      score (5.0 = highest) 1. Massachusetts Institute of Technology 5.0   University of Chicago 5.0 3. Harvard University (MA) 4.9   Princeton University (NJ) 4.9   Stanford University (CA) 4.9   University of California–Berkeley 4.9

       

       

        20/12/07 22:04:
      תוך חצי שנה יש לי אזרחות פולנית, ואז אני אנסה לבדוק את ענין המלגות...
        18/12/07 01:19:

      ירושלמית, לא רציתי לדון ספציפית בקנדה, אך מכיוון שנגעת בעניין אחזור ואסכם.

       

      אני שמח לשמוע שרמת הלימודים במוסד בו את לומדת (UFT?) עולה בהתמדה. אני מכיר את UFT טוב מאוד, ולצערי, היא לעולם לא תוכל להתמודד עם האוניברסיטאות האמריקניות המובילות. חרף הגידול בתקציבים, תמיד יהיה מדובר במוסד ממשלתי שהתקציב שלו הולך בעיקר לסבסוד סטודנטים ובכל מקרה תמיד יהיה פרומילים מתקציבים של מוסדות כגון הרווארד וייל. 

       

      ציינת את תוכנית הדוקטורט - שהיא ללא כל ספק אחד המדדים לאיכות בית הספר. אני לא מכיר אפילו חבר סגל אחד במחלקות לכלכלה / ניהול של בתי הספר המובילים בארה"ב (הרווארד, ייל, פרינסטון, קולומביה, שיקגו, וורטון) שסיים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטה קנדית. לצורך השוואה - ישנם מספר שסיימו בישראל (באוניברסיטה העברית / ת"א).

       

      שימי לב שגם את מציינת, באופן נכון, שהשאיפה של הסטודנטים הקנדים המצטיינים היא להמשיך את לימודיהם במוסדות המובילים בארה"ב. 

       

      נ.ב. לימוד דוקטורט הם על בסיס מלגה בכל העולם (כולל ארה"ב) - הפוסט הזה, למיטב הבנתי, לא מדבר על מלגות ללימודי דוקטורט.

        17/12/07 21:59:
      נ.ב.- בקשר ללימודים בחינם- כמה לא נכון. דוקטורט בארה"ב במקומות הכי ידועים לא עולה כלום וחצי להרבה מאוד סטודנטים זרים. למי שיש את הציונים המתאימים ואת היכולת משלמים את כל התואר כולל המחיה, כך שגם תואר שנחשב מאוד לא עולה כסף, אלא מאמצים ועבודה קשה. ההבדל הוא שבארה"ב ובקנדה המדינה מכירה בערך של השכלה גבוהה ומוכנה להשקיע בחוקרים צעירים כי ברור להם שאף אחד לא נולד מרצה. כולי תקווה שגם בארץ יבינו בקרוב שכדאי להם להשאיר ולעודד סטודנטים מבטיחים.
        17/12/07 21:53:

      למגדר ולשאר

      האמירה שלך על אוניברסיטאות בקנדה לא מדויקת בכלל. בעקבות הפריחה הכלכלית של השנים האחרונות, האוניברסיטאות כאן מקבלות סכומי עתק, שמאפשרים להם להגדיל מחלקות, להביא מרצים מכל העולם (ובמיוחד מארה"ב) וסטודנטים מכל העולם.

      אומנם, מבחינת שם עולמי לאוברסיטאות בארה"ב יש הרבה עדיפות, אבל רמת הלימודים בקנדה עולה כל הזמן. כבר עכשיו יש כמה מקומות ידועים ונחשבים מאוד (טורונטו, מקגיל ועוד כמה), ולדעתי השאר רק יגדלו.

      ולראיה, אוניבסיטאות כמו יל, פרינסטון והרווארד שמחות לגייס סטודנטים מהמחלקה שלי בקנדה אליהן, כי ברור לכולם שיש המון פוטנציאל פה.

        17/12/07 17:45:

      תיהני מהארסמוס ומאסטרדאם.  הזדמנות חד פעמים, ואל תבכי על כסף אירופאי שנשפך.

      לגבי תיאורית הפרוספקט , הניסוי הראשון שפורסם בscience מנוסח בשקלים (1978).  ההברקה היא לנסח ניסויים רבים בתיאוריה פשוטה.

        17/12/07 14:33:

      rh, דווקא הדגמת את הסיבה מדוע מספר זוכי פרס הנובל הם כן מדד לאיכות המחלקה. עובדתית, הרוב המוחלט של הזוכים נוהרים לאוניברסיטאות המובילות בארה"ב (ולאו דווקא משיקולים כספיים, אלא משיקולים של יוקרה וסביבת מחקר).

       

      לגבי כהנמן - תרשה לי לתקן את המיתוס ששמעתי אותו פעמים רבות. להגיד שרוב העבודה בנוגע ל- Prospect Theory נעשתה בישראל זו פשוט הטעיה. ה- Prospect Theory פותח באוניברסיטת בריטיש קולומביה שבקנדה - כל מי שקרא את המאמרים הרלוונטיים יכול לראות שהניסויים שעליהם מבוסס המאמר נעשו ב- UBC, ולא באוניברסיטה העיברית. 

        17/12/07 12:22:

      למגדר

       

      צריך לזכור שלישראל יש שני זוכי פרס נובל בכלכלה מהאוניברסיטה העברית.

      שניהם אגב אינם שייכים לחוג לכלכלה.

      ישראל אומן הוא מתמתיקאי.

      דני כהנמן זכה בפרס הנובל כשהוא מזוהה עם פרינסטון, אבל צריך לזכור שהעבודה עליה הוא קיבל את הנובל נעשתה בזמן שהוא היה חבר סגל בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית (אגב, התרומה העיקרית הייתה של עמוס טברסקי שנפטר עוד לפני הזכיה בנובל).

       

      רק רציתי לציין את זה שכמות זוכי הפרס נובל אינה יכולה מדד טוב להערכה של מוסד אקדמי, בעיקר בגלל שברוב המקרים במעמד הזכיה בפרס, הזוכה כבר לא נמצא במוסד האקדמי שבו הוא ערך את המחקר שזיכה אותו בפרס.

      הדבר אופייני במיוחד לאוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב שפשוט קונות בכסף רב חוקרים שעשו מחקר מעולה וזכו ליוקרה בזמן שהם עבדו במוסד אחר.

       

        17/12/07 12:15:

      לנועם הלוי

       

      בארה"ב לא מחלקים כסף לאף אחד.

      מלגות נאות ניתן לקבל בעיקר בתארים מתקדמים ובעיקר בפקולטות למדעים והנדסה.

       שכר הלימוד לאוניברסיטה ציבורית בארה"ב גבוה ביותר מפי שלוש מזה שמקובל בישראל.

       

      גם באירופה שבה יש לא מעט הזדמנויות ללימודים גבוהים בחינם, כשזה מגיע ללימודים במוסדות היוקרתיים (שרק בהם התואר באמת שווה משהוא) אז התואר עולה כסף.

       

      בצרפת אגב מנסים להעביר רפורמה שחלק ממנה קובע להעלות את שכר הלימוד במוסדות האקדמיים כאמצעי לשיפור הרמה האקדמית.

        17/12/07 11:21:

      וואי,

      גמני רוצה!

       

      :)

        17/12/07 09:02:

      טורונטיני, לא הייתה לי כוונה ל"ללכלך" או להכנס לדיון ספציפי על האוניבסיטאות הקנדיות.

      לגופו של עניין, אוניברסיטאות רעות  ניתן למצוא בכל מקום, אך המובילות, בכל תחום, נמצאות בלעדית בארה"ב (ולא, מקום 100 לפי איזה דירוג עלום זו לא אוניברסיטה מובילה).

       

      יש סיבה שהאוניברסיטאות האמריקניות מובילות בפער כל כך גדול לפני כל העולם, וזה לא כי מחלקים לימודים בחינם. אם עדיין לא השתכנעת - אתה מוזמן לספור את מספר זוכי פרס הנובל בכל המחלקות לכלכלה שהזכרת - אני מבטיח לך שהמספר הכולל קטן ממספר זוכי פרס הנובל במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת הרווארד בלבד.

        17/12/07 06:44:

      בתגובה לדבריו של מגדר מעלי:

       

      מחלקת הכלכלה של האוניברסיטה של טורונטו (בה אני לומד לתואר ראשון) מדורגת מעל זו של הפקולטה המקבילה באוניברסיטת תל אביב, המובילה בישראל. חברים שלי הגיעו לכאן לדוקטורטים במשפטים (כי בלי דוקטורט במשפטים מאוניברסיטה בצפון אמריקה, כולל זו של טורונטו, אי אפשר ממש להיכנס לאקדמיה בארץ), או לדוקטורט בפילוסופיה (כי פשוט אין פילוסופיה בארץ, או כך לפחות נאמר לי), ואגב כך מקבלים גם מלגות שכר לימוד ומחיה נדיבות, לא חצו אוקיינוסים כי הלימודים כאן רעים. במאה המחלקות המובילות לכלכלה בעולם יש, כאמור, אוניברסיטה אחת לפחות מקנדה (אולי גם מק'גיל, אני לא משוכנע), ה-LSE כמובן, שתי אוניברסיטאות צרפתיות (פריז I סורבון-פנתאון ואוניברסיטה נוספת בטולוז), ולפחות אוניברסיטה אחת מהולנד ואחת נוספת מספרד. אה, וגם אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית. נכון שאוניברסיטאות רעות אפשר למצוא בקנדה ובאירופה, אבל אפשר גם בישראל ואפילו בארצות הברית המהוללות.

       

      אם כבר ללכלך, לפחות תעשה את זה בסטייל. 

        17/12/07 04:06:

      אוסיף קצת משלי לנושא - תואר שאף אחד לא משלם עליו כלום, לא שווה כלום, וכפי שידוע לרובנו, הרוב המוחלט של התארים באיחוד האירופי לא שווים את הנייר עליו הם כתובים (ולמי שהזכיר את קנדה - אז צר לי, אבל גם אוניברסיטאות קנדיות לא ממש מתקרבות לטופ העולמי).

       

      יש סיבה שהאקדמיה בארה"ב היא המובילה בעולם - הסטודנטים  משלמים בשביל ללמוד, ולא בשביל להעביר 6 שנים של מדעי הדשא, ומקבלים מוצר בהתאם.

       

      מי שרוצה דברים בחינם, שלא יצפה שהם יהיו שווים משהו. 

        17/12/07 02:18:

      כשאני התקבלתי לאוניברסיטה בקנדה לא האמנתי שהם מוכנים לשלם לי כדי שאלמד אצלם. בתור סטודנטית ירושלמית מצטיינת במדעי הרוח לא קיבלתי בחיים שלי ולו שקל אחד. והנה, פתאום יש לי משרד משלי, מלגה יפה מאוד ואני לומדת מהטובים ומלמדת סטודנטים אחרים. איזה תענוג.

      עכשיו, לקראת סיום התואר השני אני בוחרת להישאר עוד ארבע שנים ארוכות וקרות לדוקטורט פה או בארה"ב. אין מצב שאני חוזרת ללמוד שארץ, שאני מאוד אוהבת, לשלם שכר דירה מופקע, לעבוד באיזה עבודת משמרות עלובה ולטחון את עצמי בלימודים בלי לקבל יותר מ1000 ש"ח בחודש במלגות. נורא עצוב ומבעס שאין כבוד בארץ להשכלה גבוהה, ובטח שלא במדעי הרוח, כי למי אכפת אם עוד סטודנטית תעזוב.

      הדבר היחיד שמעודד אותי זה שאולי, אם יהיה לי תואר מאוניברסיטה ידועה וטובה בחו"ל, יהיה לי יותר סיכוי להיכנס לאוניברסיטאות בארץ וללמד. אם בכלל יהיו עוד מדעי הרוח כשאני אחזור.

        17/12/07 01:33:

      אני לא מצליח להבין מה כל כך גרוע בשיטה שמעניקה בנדיבות מלגות - אפילו לכאלה שאינםהמצטיינים ביותר. אולי דווקא זו  הדרך הממקסמת את האפשרות להכשיר כמה שיותר אקדמאים שמתוכם ימצאו המצטיינים שיעלו את רמת האקדמיה, ואילו האחרים יחזרו לשוק העבודה? (אלה שיכשלו ניסו ועדיין יש להם נאמר התואר הראשון לפחות...). וחוץ מזה מי הם האנשים שהולכים ללמוד 6-7 שנים רצופות מחייהם במטרה להמשיך ולכתוב מחקרים? מיליונים? ההנחה המוקדמת של השוללים אינסטיקטיבית היא כי נדיבות שופעת מובילה לעצלות ונצלנות וכן לדירדור הרמה האקדמית ("הם מקבלים שם כל אחד", "הוא סתם עצלן שחי על חשבון המלגה"). מה האמת? יכול להיות שנוצרת תופעה של נצלנות בשוליים ואפילו נצלנות מסויימת שלא בשוליים. אבל, אם מקפידים על רמה אקדמית וסטנדרטים גבוהים בתארים המתקדמים, יחד עם נגישות מקסימלית אליהם שפירושה השקעה משמעותית, ממש כפי שעולה מהפוסט של נטע, אני רואה רק איך כולם מרוויחים...

      אין שום קשר בין רמת הנדיבות של המדינה כלפי הסטודנט, לבין המוטיבציה שלו או לבין הרמה האקדמית ה-"כל כך מדידה וברורה". לא מקובל עלי כל עניין התחרותיות הפרועה שהיא היא חזות הכל, מין רדוקציה של הרצון להתאמץ להצליח ולהצטיין רק מתוך מחסור וקושי - ושרק כך עובדת שיטה "מצליחה".

      הי? שכחתם? רוב הישראלים האקדמאים שבורחים לחו"ל "נסים" לארה"ב של אמריקה! וכן בהחלט מחלקים שם כסף, ובנדיבות רבה -גם בתארים במדעי החברה והרוח, וגם באוניברסיטאות היוקרה.הם יודעים יפה מאד לקנות את הסטודנטים בכסף, לכן הם מרכז העולם האקדמי. אבל לא לעולם חוסן...

        17/12/07 00:14:

      ועכשיו ראיתי את התגובה היותר מאוחרת של נטע שממנה עולה  שהיא כיוונה לבקר את שיטת המלגות באירופה.

      לצערי הרושם שעולה מהפוסט עצמו הוא שונה.

        17/12/07 00:10:

      אין לי הרבה מה להגיד על הרשומה הזו שבעצם קוראת להמוני בני ישראל להגר וללמוד באירופה.

      האמת שיש לי הרבה מה להגיד ...כל כך הרבה שאין לי ממש כוח.

       

      נתחיל מהעובדות:

      הכותבת מתייחסת לתלמידים אירופאים לתארים מתקדמים, וכדוגמה נגדית מישראל היא מציגה את תוכנית "אמירים" של האוניברסיטה העברית, שהיא תוכנית מצטיינים לתואר ראשון.

      גילוי נאות - במרבית המחלקות במוסדות האקדמיים בישראל תלמידים לתארים מתקדמים מקבלים מלגות מחיה, ובחלק מהמחלקות (כמו בטכניון, בוייצמן ופקולטה למדעי החיים בעברית) הם אפילו מקבלים מלגות נאות ביותר שנותנות תחרות נאה לשכר הממוצע במשק.

       

      זה שלכמה מדינות באירופה יש כסף לבזבז על סיפוק הצרכים הקולינריים של ילדים מפונקים שעושים דוקטורט מקש בפקולטה למדעי הדשא, זה לא אומר שגם מדינת ישראל צריכה לבזבז את משאביה המוגבלים בצורה דומה.

      אז יופי לאירופאים. האירופאים שהמערכת האקדמית שלהם די מחורבנת. הרי ברוב מדינות אירופה (הייתי אומר שאפילו בכולן למעט אנגליה ששם אולי ניתן להצביע על חמישה מוסדות טובים, וגרמניה ששם יש מכוני מחקר אקדמיים לאין ספור) יש אוניברסיטה אחת או שתיים שנחשבות לבעלות רמה אקדמית גבוה. וכנראה שהמציאות שם היא כזו שהדרך היחידה שמדינות אירופה יכולות לדחוף את הצעירים שלהם ללמוד לתארים מתקדמים זה להאביס אותם בכמה מעות. 

       

      אז זהו - מדינת ישראל לא צריכה לשלם מלגות כדי שכמה ילדים משועממים יוכלו להרגיש אותה "מגניבים" בדירת הסטודנטים שלהם.

       

      אגב, בשביל ללמוד באוניברסיטאות הנחשבות באירופה, או בארצות הברית, גם אם יש לך אזרחות מקומית תצטרך לשלם הון ...אלא אם כן אתה מבריק וזוכה למלגות על סמך השיגיך.

      בכל מקרה, במקום בו רוצים מצוינות אסור סתם לפזר מתנות.

       

        16/12/07 22:56:

      נטע, הנתונים שאת מתארת מפתיעים אותי. יכול להיות שזה מאוד תלוי בסוג המחקר וברמתו (יש הבדלים גדולים בין תואר ראשון, שני, דוקטורט ופוסט-דוקטורט, וגם בין לימודי ארסמוס ללימודים רגילים), אבל אני יכול להגיד לך מהידע האישי שלי שעבור סטודנטים הולנדיים הלומדים בהולנד זה ממש לא כל כך פשוט לקבל כמויות עצומות כאלו של כסף.

      הארגון שאחראי על סבסוד הלימודים נקרא IB-Groep, ואני מוסיף קישור לדף (בהולנדית, כמובן) שמסביר את הסבסוד לשנת 2008.

      http://ib-groep.nl/particulier/Informatie/Studiefinanciering/Hoger_onderwijs/Bedragen_2008.asp

       

      בתמצות, מי שגר עם ההורים מקבל 91 אירו בחודש, עם אפשרות לקבל כ-210 אירו נוספים בחודש, תלוי במשכורת המשוקללת של ההורים. בנוסף, ניתן להלוות עד ל-400 אירו בחודש. נתעלם רגע מההלוואה, קיבלנו 300 אירו בחודש, מקסימום. למי שלא גר עם ההורים מדובר במקסימום של כ-500 אירו בחודש, ללא הלוואה. שכר הלימוד השנתי הוא 1538 אירו, כלומר 150 אירו לחודש (עשרה חודשים בשנה). כלומר, בין רבע לחצי מהמלגה, לפחות, נשרף אוטומטית על שכר הלימוד. לזה צריך להוסיף הוצאות כגון ספרים, שכר דירה (למי שלא גר עם הוריו מדובר בהוצאה עצומה, במיוחד בערים הגדולות), אוכל וכן הלאה. ממה שידוע לי סטודנט הולנדי ממוצע לא נשאר עם הרבה ביד בסוף החודש, ורובם עובדים במשרה חלקית כלשהיא במשך כל תקופת לימודיהם.

      עובדה חשובה נוספת היא כי כל הסבסוד הזה מוגבל בזמן (ארבע שנים בלבד), וכי מי שלא מסיים את התואר במהלכו צריך להחזיר את הסכום במלואו, כולל ריבית והצמדה, כמובן.

       

      עכשיו, אני לא בא לבקר את השיטה הזו - אני חושב שהיא הוגנת מאוד ומאפשרת לרוב הסטודנטים לממן את לימודיהם, פחות או יותר - אבל אני כן רוצה לשבור קצת את הרושם שעלול להיווצר מהפוסט שלך כי הלימודים בהולנד הם מחלבת כסף וכל הסטודנטים הם עצלנים שחיים על חשבון הממשלה. 

        16/12/07 22:25:

      תודה לכל מי שהגיב. הנה הערות לחלק מהסוגיות שעלו פה:

      ל-optimus - הזעקות "הרי את סטודנטית" הם בדיוק מסוג הזעקות שאני ושותפתי הישראלית מקבלות כשאנחנו מספרות שיש לנו עבודה (חוץ מהלימודים כמובן). אכן, עצוב.  

       

      לליאורה - כמובן שגם ישראלים יכולים. אני לא הישראלית הראשונה ובטח שלא האחרונה שלומדת באירופה. הבעייתיות במדיניות של האיחוד היא לא אפליה בין סטודנטים ממוצא שונה, אלא יד קלה מדי על ההדק של המלגות ולא מספיק פיקוח על מי שמקבל אותם.

       

      ל-slick, הבעיה בישראל, לעומת זאת, היא לא גודל התקציב. תקציב, כידוע, הוא שם אחר ל"סדר עדיפויות לאומי". אם ישימו את ההשכלה הגבוהה במקום אחר בסדר העדיפויות הזה, אני מבטיחה לך שבאורח פלא יימצאו תקציבים. עדות עגומה למדי למיקומה של האקדמיה בסולם העדיפויות הלאומי מספקת שביתת המרצים הנוכחית, שבעיקר מוכיחה שלאף אחד (כולל האוצר והתקשורת) לא ממש אכפת מעתיד המערכת. ואגב, סטודנטים ישראלים לא רק עובדים, אלא גם עושים מילואים, וזה עוד הבדל בינם לבין הקולגות מהאיחוד.
      ולגבי ארה"ב - אני לא מספיק בקיאה בענייני המלגות שם, למרות שגם שם יש מלגות נדיבות להפליא (כמו למשל פולברייט) אבל צריך לעמוד בסטנדרטים גבוהים יחסית כדי לקבל אותן. אני מזמינה כל מי שבקיא מעט יותר לכתוב כאן על המדיניות האמריקאית.

       

      לקונטרסט גבוה - במקום שבו הסאב-טקסט נכשל, אאלץ להסתפק בטקסט: אני לא תומכת במדיניות המלגות האירופאית. להפך. אני חושבת שהיא בעייתית במקרה הטוב ומופקרת במקרה הרע. קצת קשה להעביר תמונה מלאה בפוסט של 400 מילה, אבל בגדול ניסיתי לתאר איך המדיניות הזו יוצרת תרבות התנהגות של עצלנות ותחמנות בקרב צעירים בני 20-30 שרוצים ללמוד באירופה. גו'נתן הוא ממש לא הבעיה, הוא הסימפטום. והוא אחד מתוך מאות ואולי אלפי סטודנטים שהאיחוד הופך את חייהם לנוחים מדי. תחושת המרמור שזהית בטקסט היא תחושה של סטודנטית שבילתה את שלוש השנים האחרונות בניסיון לשלב בין תואר ראשון לעבודה, בעודי רואה איך כל חבריי נחנקים תחת העומס של לימודים-עבודה-מילואים. ואז הגעתי לכאן וכולם חיים על חשבון משלם המיסים  ומבלים לא מעט שעות איכות מול הטלוויזיה, בקופי שופס ובאינטרנט. מצד שני, הלימודים כאן הרבה יותר אינטנסיביים וכולם עומדים בזמנים כמו שעון שוויצרי וזה מעורר הערכה  - אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.
       
      ל-soulsis - לא יכולתי להסכים איתך יותר.

       

      למשה - אתה צודק שאפשר לתרגל ולקבל משכורת, אבל זו בדיוק הנקודה: בארץ אם נותנים לך כסף אתה מוצא את עצמך משועבד למערכת, בניגוד לאירופה שבה מצפים ממך רק לעמוד בחובות הבסיסיות ולא ללמד ולעבוד (אלא אם כן אתה רוצה להרוויח עוד כסף בנוסף למלגות).

        16/12/07 20:57:

      Graduate student in Technion are not "poor" as you have suggested in your article. By taking the job of a teaching assistant (METARGEL) the graduate student can actually make enough money to live comfortably and focus on his/her research. More importantly the graduate student can stay connected with undergraduate students and help improve the overall quality of the teaching in of the university. I am not familiar with the employment terms of teaching assistants in other Israeli universities but one can assume these are similar to those practiced in Technion.

        16/12/07 19:50:

      היי

       

      מעורר קנאה. אין מה לומר. אבל מעבר להגרת ריר, בעיקר זאת תזכורת צורבת בכל מקום בגוף לעליבות של השירות האזרחי שאנו מקבלות/ים:

      לא כסף ללימודיים אקדמאיים וכמעט ואין מסגרות וההקצבות להכשרה מקצועית.

       לא כסף לחינוך סביר (מי מדבר על טוב) לילדות ולידי ישראל השונים מכל רבדי החברה - כן, כולל  ערבים, אתיופים, בדווים, המזרחים העניים וכל אלו שלא רואים אותם.

      לא בריאות ברמה נאותה - כולל ההיבט הנפשי.

      לא דיור.

      לא התערבות לאיזון הכוחנות (מצד המעסיקים ושולחיהם האידאולוגים) בשוק העבדים שנהיה כאן.

      ו...אפשר להמשיך כך עד מחר.

       

      מה שהכי מתסכל בתהליך זה היא העובדה שאזרחיות ואזרחי ישראל הפנימו כ"כ חזק תפיסת החיים שגורלו של אדם תלוי בו ורק בו - וזה לא רק נוגע לתלמידי כלכלה שהופכים להיות מיישמי תפיסת כלכלית אידאולוגית בחיים הציבוריים והפרטיים, תראו את האחיזה שיש לתפיסות העולם הפשטנית שמנשבות מהעולם ה'רוחני' (אחת מיצירות המופת של עולם זה היא היציאה של שרי האריסון "השינוי מתחיל בי"}. כך, רובנו לא נבחר להראות כמי שאינם 'לוקחים אחריות', אינם מתאמצים וכממרידים {מה שמלמד, אגב, שקונפורמיות היא עניין יחסי} אם רק נדבר על זה.

      הפיתרון היחידי שיש לי להציע כרגע, שככל שנרבה ונדבר על הזכויות שנשללות מאיתנו כאזרחיות ואזרחים וכמעמד העובדות/ים, על החברה אדישה, אלימה, שסוגדת לכסף ולהתעשרות ומייצרת מסלולי קידום ומוצלחוּת למי שנולד 'נכון''', ככל שנרבה ונדבר על כך, אולי נצליח להחליש את תפיסת החיים שאוחזת בנו בעוצמה כה רבה.

       

        16/12/07 19:12:

      אני חושב שזו ההצהרה הרהוטה ביותר שקראתי אי-פעם מדוע לא להעניק מלגות לסטודנטים. אוניברסטאות קיימות בשביל לקיים מחקר בעל ערך ולא כדי שכל מיני טפילים מסוגו של ג'ונתן ידידך יקשקשו מכתב מוטיבציה לפי נוסחה מהאינטרנט ויחרבשו משהו על דוקטורט בלימודי דתות. בכלל נדמה שכל תפיסה של יושר היא ממך והלאה. כל עוד ניתן להצהיר משהו כדי לעבוד על האיחוד האירופי את בעד.

       

      מעבר לחולי המוסרי הזה שאת לוקה בו, התוצאה הישירה של מדיניות המלגות המופקרת (ויש שיגידו מטורפת) של האיחוד האירופי היא שהמחקר מפגר בכמה רמות אחרי זה שבארה"ב, שם אנשים עדיין צריכים להוכיח את עצמם בשביל לקבל כסף (זה לא אומר שהכול שם מושלם). מבחינה כלכלית כל הסיפור יקרוס מתישהו (כפי שכבר הבין סרקוזי בצרפת, לדוגמה). מבחינה ערכית ומוסרית הוא רקוב. מבחינה מדעית הוא בעל תרומה שלילית מאין כמותה, כי לא ניתן להבדיל בין חוקר טוב לשרלטן (כמו ג'ונתן). ככל, כל הפוסט הזה נודף איזה ריח של מרמור מהזן הגרוע ביותר- למה לא נותנים לי? אם כולם יאכלו שוקולד על חשבון האיחוד האירופי, מי יעבוד, נטע?! אולי באמת כדאי שתעשי איזה סרט דוקומנטרי על העניין כי נדמה שאחרי שנים של חיפושים מצאת סוף סוף את הפרפטום מובילה המיוחל! 

        16/12/07 18:49:

      אתם משווים את ישראל למדינות מערביות אשר אין להן הוצאות ביטחון, קליטת עלייה והתמודדות עם נתונים המקשים להעניק לסטודנטים ישראלים תנאים אירופיים.

       

      מצד שני, תסתכלו על ארה"ב שבה המכללות או אוניברסיטאות עולות כסף רב. ארה"ב היא לא מדינה ענייה אך נוקטת במדיניות שונה....

      אני אגב, לא טוען שלא צריך להעניק לסטודנטים מלגות, אלא שהנטל הכלכלי על תקציב המדינה מכביד מאוד על האפשרות לעשות זאת.

       

      מצד שני, המדינה יכולה לתרום המון לסטודנטים בדברים אחרים ועל כך חבל.....

        16/12/07 18:43:
      גם ישראלים יכולים לקבל מלגות שמנות ללימודים מתקדמים. אני קיבלתי המון כסף ממשלת הולנד בשביל דוקטורט בתנאים מפתים. הם מימנו הכל, כולל טיסות ומשכורת שמנה. זה לא בשמיים להתקבל אבל צריך כמובן ציונים טובים ונושא מחקר טוב.
        16/12/07 17:20:

      ההשוואות המתבקשות גורמות לי בעיקר למרמור רב.

      כל חברי שהשיגו אזרחות אירופאית כבר מזמן לא פה, בזכות מלגות והטבות כספיות שונות לסטודנטים.

       

      קשה לי שלא להזכר במילים של חווה אלברשטיין ולהבין שמדינת ישראל, הייאוש לא רק שלא נעשה יותר נוח, אלא שהוא לעולם לא יגיע אל רמות הנוחות המקובלות בניכר.

       

      כשביקרתי חברים ברלינאים הלומדים באוניברסיטה, לאחר הפעם השלישית ש"שנקר" סירבו להתייחס לבקשות המילגה שלי, השמעתי באזניהם חששות לגבי חוסר היכולת שלי לעמוד בתשלומים השוטפים על חומרים ושירותים שונים בקמפוס.

       

      "מה זאת אומרת אין לך כסף ללימודים?!" הם נזדעקו. "הרי את סטודנטית!"

       

      נסי להסביר לגויים שבישראל בשנת 2007, זה שווה בדיוק לתחת. 

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נטע אלכסנדר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין