בואי ונשב במסעדות גדולות
עד שנתמלאה
ונאכל לאט לאט כמו לא
היה עולם ונחתום בנשיקה
אבל הבנתי שאת לא מחכה

בואי וניקח לסופר עגלות
עד שיגלונו
ונרכב בהן אל השקיעה
ונלכלך את עצמנו באבקה
אבל הבנתי שאת לא מחכה

בואי וננוח
בזרועותיי בזרועותיי
בואי בואי רוח
תנשפי אותה אלי

בואי נעשה פרצוף מול הראי
עד שנתפקעה
נתפשט לאט לאט ועל
הגג נצעק צעקות ואז שתיקה
אבל הבנתי שאת לא מחכה

בואי ילדתי בחוץ יש בעיות
פה יש טעויות
יש פה כאבים ואכזבות
ואין סיפוק ונחתום בנשיקה
כי הבנתי שאת לא מחכה

בואי וננוח...

לו היית אגס 
(תתפלא זה קורה) 
האם היית כזה 
המעדיף להיות בלתי נראה?

או שמע היית לעצמך אומר 
יעודי הוא להאכל עדיף לי לשחרר 
והיית אל קדמת הארגז מתגלגל 
נהנה ככל יכולתך מרגעי השיא 
בחכותך להגשים את יעודך האגסי 

לו היית ננס 
(תתפלא זה יתכן) 
האם היית כזה 
המעדיף להיות הננס הטוב של השכן?

או שמע היית לעצמך אומר 
אם כבר ננס אז לעזאזל 
אני עולה על אופנוע לקרוע את כביש הסרגל 
והיית בשקט החוצה זוחל 
כדי לא להעיר חס ושלום את הנשיא 
בדרכך להגשים את יעודך הננסי

ההשגחה העליונה 
אנא העניקי לי 
ולו יום אחד 
של שמחה צרופה 
מי כמוך יודע 
על חוסר המנוחה 
על פגעי הגוף 
על הנפש הכפופה 
המאבק שלא חדל 
לפניך אתחנן 

ההשגחה העליונה 
אנא העניקי לי 
ולו יום אחד 
של סיפוק פשוט 
מי כמוך יודע 
אוקיינוס של בדידות 
העייפות 
אדם כלוא בתחושותיו 
ומבקש לצאת 
לפניך אתוודה על האמת

מילים ולחן דורון שפר,צילומים ביתיים סקיצתיים

ההשגחה העליונה פתיח מתוך צוואתו של בטהובן