עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    כי בשיגעון ינהג

    13 תגובות   יום ראשון, 22/1/12, 10:17

    כי בשיגעון ינהג

     

    "שאול, שאול", מררו שתי נשים בבכי משני צדי הקבר הטרי, האחת בבגדי אלמנות שחורים, והשנייה, חיילת במדי סמלת מגוהצים.

     

    המנוח, סא"ל שאול, אהב לשחק במשחקים מסוכנים. עוד כילד בזמן מלחמת השחרור, היה אוסף כדורי רובה ופשוט חוגג. הוא, והחברים שנגררו אחריו, היו מדליקים מדורות וזורקים פנימה את תרמילי הכדורים הריקים, והפיקות החיות היו מתפוצצות בקול. המשחק המלהיב מכל היה למלא באבק שריפה בקבוקי זכוכית של התרופות מקופת חולים, לקבור את הבקבוק באדמה עד לצווארו, להכין פתיל השהייה משרוך נעל ישן טבול בנפט, ואז להצית. עמוד האש שהיה עולה מן הבקבוק בשעת חשיכה, נראה כמו התפרצות של הר געש בזעיר אנפין. שאול וחבריו נהנו מן האש ומן הפיצוצים, ולמזלם, אף ילד לא נפגע.

    בנערותו המשיך שאול לשחק באש, ואחרי מבצע סיני אף קיבל "צעצוע" חדש. אחיו החייל, שהגיע לעיר עזה לאחר שנכבשה, הביא שלל - כמה ספרי היסטוריה באנגלית, ורובה אוויר משוכלל - שמצא באחד הבתים הנטושים. ברובה האוויר התאמנו שאול ואחיו בירי, ושאול אף היה יוצא אתו לצוד תורים וחוגלות. יום אחד ירה לעבר ארנבת שרצה בשדה, אך החטיא.

    כשהתגייס לצבא, באופן טבעי הלך לחיל ההנדסה ונעשה חבלן. במהלך קורס החבלה, "סחב" שאול מנגנון של מוקש נעל קופץ. בחופשת השבת, הזמין את חבריו לטייל אל הגבעות הסמוכות, ושם חיפש מקום מתאים לשדרוג המשחקים המסוכנים שנהגו לשחק. הם הגיעו למעין נקיק בין שני קירות סלע, שצמח בו עץ עוזרר בודד.

    "חבר'ה, נעשה את זה פה!" הכריז שאול.

    הוא חיבר את מנגנון המוקש אל גזע העץ בחוט ברזל, וחיזק אותו היטב עם פלייר.

    "עכשיו תשתטחו מאחורי הסלעים", אמר לחבריו, "יהיה פיצוץ חזק ואני לא רוצה שמישהו ייפגע".

    הוא קשר את קצה התיל הממעיד לאחד הסלעים במקום המסתור, ומשך אותו אל העץ, את קצה התיל חיבר אל נצרת המנגנון.

    בצעד בוטח חזר אל מחסה הסלעים, והשתטח על האדמה.

    "אורי, אתה רוצה להפעיל את המטען?"

    אורי הסס לרגע, אך לקח את קצה התיל בידו ומשך אותו בחוזקה. פיצוץ עז הרעיד את הדממה. הציפורים התעופפו בבהלה מחוטי החשמל, וכמה חוגלות הוחרדו מן הסבך הסמוך. המנגנון ריסק חלק מגזע העץ, ואת חוט הברזל, והתעופף באוויר ליעד בלתי ידוע. איש לא נפגע!

     

    במהלך השירות, ניצל שאול לא פעם מסכנת מוות. הוא נפצע באחד הקרבות שבהם השתתף מעבר לגבול, והיה מאושפז כחודש בבית חולים. במקרה אחר, הוא איבד אצבע מפיצוץ, בעת שטיפל במוקש נעל ממולכד, ובנס לא נהרג. הוא עבר קורס קציני חבלה וחתם קבע.

    בטרם מלאו לו עשרים ואחת שנה, נישא לחברתו עוד מימיהם בביה"ס התיכון. הוא התקדם בסולם הדרגות ובתפקידים, ובגיל צעיר הפך למפקד של גדוד הנדסה בדרגת סא"ל, ונעדר רבות מן הבית.

    בצד אהבתו למשחקים מסוכנים, היו לו גם אהבות נוספות. למשל, הוא אהב לנהוג במהירויות גבוהות, והיה גאה מאד בביצועי הנהיגה שלו. כשיצא לחופשות, היה תמיד נוהג בעצמו, ונהג המג"ד היה יושב לצידו בג'יפ. בסוף שבוע גורלי אחד, יצא הביתה, ואתו יצאו צפונה גם הנהג, אחד המ"פים ורב סמל האפסנאות. כהרגלו נהג במהירות מטורפת, ואיש לא העז להעיר לו שהוא נוהג כמנהג יהוא בן-נמשי.

    בעיקול דרך, לפני גשר מדרום לקסטינה, הגיעה מולם משאית "ריו" צבאית. בסיבוב סטטה המשאית לנתיב שלהם. כדי להימנע מתאונה חזיתית, שבר שאול במהירות שמאלה, לנתיב הנגדי. גם המשאית חזרה במהירות לנתיבה, ואז התרחשה התאונה הקטלנית. שאול והנהג נהרגו במקום. המ"פ נפצע קשה. רק רס"ל האפסנאות יצא בשריטות קלות.

    נערכה לשאול לוויה צבאית, עם משמר כבוד ומטח יריות. לאורך כל טקס הלוויה, ואחר כך משני צדי הקבר, מררו שתי נשים בבכי – אלמנתו של שאול, בבגדי אלמנותה השחורים, ומזכירתו האהובה, במדים מגוהצים ובפנים מכורכמים.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/1/12 16:48:

      צטט: mom.doc 2012-01-27 18:46:34

      ADHD קלאסי...

      תודה רבה, אילנה.

      הקצין נהרג בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת. למיטב ידיעתי לא נערכו אז אבחונים להפרעות קשב, והוא חי חיים מלאים וסוערים מבלי לדעת....

      שבוע טוב, עמוס.

        27/1/12 18:46:
      ADHD קלאסי...
        25/1/12 19:40:

      צטט: בניp 2012-01-25 14:49:15

      חי בצל המוות לאורך כל חייו עד שזה השיגו לבסוף...

      תודה, בני.

      זה באמת הלם בנו - ידענו מכמה סכנות מוות הוא ניצל, ולבסוף המוות השיג אותו בתאונה שניתן היה למנוע בנהיגה יותר זהירה.

      כל טוב, עמוס.

        25/1/12 14:49:
      חי בצל המוות לאורך כל חייו עד שזה השיגו לבסוף...
        23/1/12 23:40:

      צטט: sherry refael 2012-01-23 21:35:51

      חבל

      תודה רבה, שרי.

      כשקרתה לו התאונה - במציאות! - גם לי היה חבל עליו.

      כל טוב, עמוס.

        23/1/12 21:35:
      חבל
        23/1/12 15:55:

      צטט: רומפיפיה 2012-01-23 15:51:15

      האיש שחיפש את מותו

      ולבסוף מותו מצא אותו....

      תודה רבה, ציפי.

      הוא היה המ"פ שלי והצטערתי מאד על מותו.

      כל טוב, עמוס.

        23/1/12 15:51:

      האיש שחיפש את מותו

      ולבסוף מותו מצא אותו....

        22/1/12 17:59:

      צטט: שיווה 2012-01-22 17:47:10

      זילות ערך החיים...

      תודה רבה, ריקי.

      מה? נהיגה בפראות  וכל האדרנלין, לא שווה יותר מהחיים?

      שבוע טוב, עמוס.

        22/1/12 17:47:
      זילות ערך החיים...
        22/1/12 12:01:

      צטט: עמנב 2012-01-22 10:53:57

      צטט: הלנה היפה 2012-01-22 10:25:19

      עמוס, זה מוות כל כך ידוע מראש. מכירה מהמציאות עוד כמה מיתות כאלה.
      כתוב היטב ושומר על המתח לאורך כל הסיפור.
      תודה לך שאול ושבוע טוב
      לאה

      תודה רבה לך, לאה.

      בתכנית "הקול", מודדים מי הסתובב ראשון. בתגובות על הסיפורים שלי לאחרונה, את זוכה במקום הראשון!

      שבוע טוב, עמוס.

      =================

      עמוס, יודע מדוע עמוס? זה משום שבגלל תקלה במערכת אני לא מקבלת עדכונים לתכנים של החברים שלי ואני נאלצת להציץ ברשימת התכנים של חברי, וכך אני מגיעה בין הראשונים. תודה למערכת המשובשת.

      לאה 

        22/1/12 10:53:

      צטט: הלנה היפה 2012-01-22 10:25:19

      עמוס, זה מוות כל כך ידוע מראש. מכירה מהמציאות עוד כמה מיתות כאלה.
      כתוב היטב ושומר על המתח לאורך כל הסיפור.
      תודה לך שאול ושבוע טוב
      לאה

      תודה רבה לך, לאה.

      בתכנית "הקול", מודדים מי הסתובב ראשון. בתגובות על הסיפורים שלי לאחרונה, את זוכה במקום הראשון!

      שבוע טוב, עמוס.

        22/1/12 10:25:

      עמוס, זה מוות כל כך ידוע מראש. מכירה מהמציאות עוד כמה מיתות כאלה.
      כתוב היטב ושומר על המתח לאורך כל הסיפור.
      תודה לך שאול ושבוע טוב
      לאה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין