עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרסומות מפלסטיק נשים בשר ודם

    פוסטים אחרונים

    0

    חייבים לדבר על קווין - ביקורת

    2 תגובות   יום חמישי, 19/1/12, 18:17

    ביום רביעי שעבר נהגתי בערפל מוחלט, בחושך. יש את האמירה הזאת של "לא רואים ממטר", שלא תקפה למצבי ערפל שכאלו שבהם לא רואים גם משלושים סנטימטר. התוצאה היא תחושה של אובדן שליטה מוחלט ובטן שמבשרת לך שבכל פניה יש סיכוי שתתקל בקיר, שלא היה שם קודם, אבל עכשיו בתנאי אזור הדמדומים (שיכולים לקחת אותך חזרה ל1987) הקיר הזה הוא דווקא חלק מהדרך. בסוף הגעתי בשלום הביתה ולמחרת הלכתי עם קשישא לראות את הסרט "חייבים לדבר על קווין".

    את הספר המטלטל "חייבים לדבר על קווין" קראתי לפני מספר שנים והמפגש עם העיבוד הקולנועי החזיר את הבטן שלי לנהיגת הערפל. שוב ושוב התפללתי שפרטים מהספר יותרו מחוץ לתסריט, לטובת שלוות נפשו של קשישא, שהופרה דיה עם פתיחת הסרט. הספר כתוב כמאין חלופת מכתבים (חד כיוונית) שכותבת אמו של קווין לאביו הנפקד, מאין ניתוח שלאחר המוות להתרחשות שממנה מנסה האם להשתחרר. הספר משחרר פרטים לאט לאט, שבר אחרי שבר, עד שנבין עד כמה ההתרחשות טרגית ומה גדולה הזועה.

    קצת רקע מהספר : הדמות הראשית המספרת את הסיפור, אוה קטצדוריאן היא אישה קרייריסטית, שלא ויתרה בנישואיה על שם משפחתה מנעוריה ולא רצתה ילדים, אלא להמשיך לטייל בעולם ולכתוב מדריכי טיולים. אך בעלה התעקש אז הם עשו ילד. שני בני הזוג בעלי הכנסה גבוהה וחיים מבוססים, כך שעד כה יש לנו את מתכון "בן הטובים" המופיע לעיתים במחוזות עלילת "הנערים הרוצחים" של ארצנו.

    קשה להבין מה מניע סופרת לכתוב ספר שכזה, אני קראתי אותו בטעות בגלל העטיפה שנראתה לי נאיבית למדי אך נשאבתי לזועה. התמצית של הספר הינה העיסוק בשאלות למה ואיך, בהקשר של נערים רוצחים. כאחת שכבר הסיקה את כל המסקנות האפשריות מהסיפורים האלה, הספר הזה גרם לי להתחיל להאמין שאני לא באמת יודעת דבר או חצי דבר לגבי המציאות הזאת.

    בעיבוד הקולנועי, מלבד ההשמטה של כמה מהקטעים הקשים בספר, אנו מקבלים תשובות לשאלות הגדולות אך הן שונות במהותן מהתשובות שהספר סיפק. אף על פי שהסרט הינו סרט מצויין שהיה נאמן מאוד לספר ולפרטיו הקטנים (כגון לבושו של קווין ) הוא משטיח את הדמויות הראשיות שהינן עגולות במיוחד בספר ומשאיר את התשובות לשאלות הלמה והאיך כצל חיוור של האמת המתקבלת בספר.

    גם הספר איננו מספק תשובות חד משמעיות אך זוויות חדשות של מהות הקשר של האם ובנה וטיב האשמים עולות לקראת סופו וגורמות לקורא להרגיש שזה עתה אכל מנה גדושה של מחשבות שישבו בקיבתו תקופה ארוכה. חוויה זאת הוחמצה בסרט לצערי.

    איכותו של הסרט מתבטאת ביכולת לישם את האמרה "תמונה אחת שווה אלף מילים" כשפסקאות שלמות מתורגמות לסצנות שבהם לא נאמרות כמעט מילים. בזכות המשחק המצויין, התחושה הקשה שנוצרה באמצעות המילים בספר, מוחדרת לכל תא בגוף.

    * נשאבתי לתוך משחקו של עזרא מילר, המשחק את קווין הנער. מילר היהודי (עוד כבוד לעדה), משחק בסרטים וסדרות מאז 2008 ופוזל לתחום המוזיקלי. יש במשחקו מהאפלוליות שלקחו איתם אל הקבר מספר שחקנים כמו הית לאדג'ר, ג'ימס דין וריבר פניקס. אני מאמינה ששחקן זה עוד יגדל לדמויות אלמותיות שישאירו חותם. רק שישמור על עצמו .

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/1/12 13:30:

      צטט: minisrael 2012-01-20 09:04:14

      קראתי לאחרונה את "ארוחת הערב" ו"בזה הבית" שנוגעים בנושא הזה, שניהם מצוינים. עשית לי חשק ורתיעה לקרוא ולצפות, נראה מה מהם יגבר...

      כמה שהספר קשה, הוא מומלץ מאוד (למרות שאני חושבת שזה קשה יותר כשיש לך ילדים ).

        20/1/12 09:04:
      קראתי לאחרונה את "ארוחת הערב" ו"בזה הבית" שנוגעים בנושא הזה, שניהם מצוינים. עשית לי חשק ורתיעה לקרוא ולצפות, נראה מה מהם יגבר...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      הלנה ויטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין