עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מאזינה לקולות......

    מהקישקעס. מקשיבה, מחבקת, מנסה להבין.
    רגשות, הגיגים, תהיות ושאר ירקות.
    ובעיקר המון ממני.

    0

    אל תסתכלי עליי ככה

    70 תגובות   יום ראשון, 9/12/07, 14:54

      "אל תסתכלי עליי ככה", רציתי לומר לך בלילה ההוא.

     

    ואת מסתכלת, במבט המתוק כל כך שלך.

    מביטה ישירות לתוך עיניי הכחולות, הדומעות. 

    את לא יכולה לומר מילה, מצליחה רק לחייך.

    חיוך קטן אבל ברור.

     

    כבר כמה חודשים שאת לא מחייכת.

    הכאב הכניע את הצחוק. 

     

    אני מביטה בך,

    מלטפת את שיערך.

    מחזיקה בכף ידך הקטנה.

    קטנה, אבל מחזיקה אותי כ"כ חזק.

    כאילו זה הכוח האחרון שנשאר. 

     

     

    אני לא היחידה איתך בחדר.

    גם אבא ואמא, אחיך הגדול.

    יושבים בצד השני של המיטה

    ומסתכלים. 

     

     

    קשה לי להביט בהם.

     

    אני רואה את הכאב של אמא שלך.

    הדמעות חונקות את גרוני.

     

    אני רואה את הכאב של אבא שלך.

    אני כמעט משתתקת לחלוטין.  

     

     

    אני חושבת על הכלב שלך.

    מחכה בבית.

    שתשובי.

    הוא לא יודע מה מחכה לו.

     

     

     "אל תסתכלי עליי ככה", אני רוצה לומר לך.

    אבל לא מסוגלת.

     

    המבט שלך אומר הכל.

    במבט שלך את נפרדת. 

     

     

    לא סתם אנחנו כאן.

    מחבקים. 

     

     

    אני שרה לך את השיר שכל כך אהבת לשמוע.

    שרה ומלטפת. 

    את מנסה להצטרף אליי לשירה.

    כואב לך.

    אבל את מנסה. 

     

     

    האחיזה שלך הופכת להיות חזקה יותר.

    כאילו את מנסה להיתמך בי. 

     

    את עוצמת עיניים

    ואז אני מסתכלת עלייך.

     

     

    מביטה בילדה היפה ששוכבת שם.

    הילדה שאני אוהבת כל כך. 

     

     

    הילדה שלימדה אותי, שאסור לקחת דברים כמובנים מאליהם.

    שצריך לנצור כל יום מחדש.

    לחיות את הרגע.

    ליהנות מהדברים הטובים. 

     

     

     

    אני מסתכלת עלייך ורואה את החיוך שלך מתרחב.

    אני חושבת שאפילו ממש צחקת לרגע. 

     

     

    ופתאום, את פוקחת עיניים.

    מביטה במשפחתך.

    מביטה בי. 

     

     

    לוקחת נשימה אחרונה.

    מחייכת.

     

     

    אני ממשיכה לשיר.

    עד נשימתך האחרונה. 

     

     

    תסתכלי עליי.

    תסתכלי.

    רק לרגע קט. 

     

     

    להתראות נסיכה קטנה.   

    דרג את התוכן:

      תגובות (70)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/12/07 08:09:

       

      צטט: renana ron 2007-12-15 12:10:59

      לפעמים מבט יכול להמיס הכל

      גם סלעים

      שורות כואבות, אך חזקות

      יפה מאד ! ! 

      הייתי נותנת כוכב לו הייתי מורשית

      renana ron 

      העיקר שבאת וקראת.

      כוכב לא חשוב :-)

        16/12/07 08:08:

       

      צטט: lilachmam 2007-12-15 09:23:24

      יקירתי,

       

      שולחת לך חיבוק ענק מלא חום ואהבה.

      יש דברים שיוצרים חללים שלא ניתנים למילוי (אני מכירה מקרוב).

       

      אחזור לככב.

       

      ושבת שלום.

      תודה מתוקה.

       

        16/12/07 08:08:

       

      צטט: אמיר חלמיש 2007-12-15 01:07:58

       

      צטט: קרין אלדאה 2007-12-10 11:38:15

       

      צטט: אמיר חלמיש 2007-12-10 11:31:22

      התמונה יפה והמילים כואבות.

      האם זו אגדה או מציאות?

      התמונה לא אמיתית, אבל הסיפור כואב באמיתותו.

       

      ספרי לי את האמת...מי? מתי? מה קרה?

       

      זה טיפה אישי מדי.

      לפחות בשביל הפורום הזה.

       

        15/12/07 12:10:

      לפעמים מבט יכול להמיס הכל

      גם סלעים

      שורות כואבות, אך חזקות

       

      יפה מאד ! ! 

      הייתי נותנת כוכב לו הייתי מורשית

       

      renana ron 

        15/12/07 09:23:

      יקירתי,

       

      שולחת לך חיבוק ענק מלא חום ואהבה.

      יש דברים שיוצרים חללים שלא ניתנים למילוי (אני מכירה מקרוב).

       

      אחזור לככב.

       

      ושבת שלום.

        15/12/07 01:07:

       

      צטט: קרין אלדאה 2007-12-10 11:38:15

       

      צטט: אמיר חלמיש 2007-12-10 11:31:22

      התמונה יפה והמילים כואבות.

      האם זו אגדה או מציאות?

      התמונה לא אמיתית, אבל הסיפור כואב באמיתותו.

       

      ספרי לי את האמת...מי? מתי? מה קרה?

        14/12/07 22:12:

       

      צטט: מגן דהרי 2007-12-14 13:14:58

      כתיבתך יפה ורגישה....

      המקרה מצמרר.....

      חיבוק!!!

       

      מגן מאמי שלי,

       

      תודה שבאת לבקר.

       

        14/12/07 22:12:

       

      צטט: sherwin 2007-12-13 23:49:31

       

      דמעות..

       

      מאחלת לך חיים שמחים, מלאי אנרגיות ובריאות.

      שיהיה בך הכח להמשיך להעלות חיוכים אחרונים על פניהם

      של הילדים התמימים החיים בכאב ...

       

      מככבת ללא ספק.

       

       

      תודה, ריגשת אותי.

       

        14/12/07 13:14:

      כתיבתך יפה ורגישה....

      המקרה מצמרר.....

      חיבוק!!!

       

        13/12/07 23:49:

       

      דמעות..

       

      מאחלת לך חיים שמחים, מלאי אנרגיות ובריאות.

      שיהיה בך הכח להמשיך להעלות חיוכים אחרונים על פניהם

      של הילדים התמימים החיים בכאב ...

       

      מככבת ללא ספק.

       

       

        13/12/07 21:58:

       

      צטט: במבה תות 2007-12-13 21:11:59

      כמה עצוב

      ככה יפה

       

      אכן.

      תודה שבאת מותק.

       

        13/12/07 21:11:

      כמה עצוב

      ככה יפה

       

        12/12/07 00:29:

       

      צטט: אסטור 2007-12-11 08:11:18

      כבוד

      אם אתה אומר :-)

        11/12/07 08:11:
      כבוד
        10/12/07 13:11:

       

      צטט: מירי גיל 2007-12-10 12:37:57

      סיפור מאוד כואב ועוד להיות שם ברגעים האחרונים

      כמה שאת חזקה קרינוש..

      תודה מירי.

        10/12/07 12:37:

      סיפור מאוד כואב ועוד להיות שם ברגעים האחרונים

      כמה שאת חזקה קרינוש..

        10/12/07 11:38:

       

      צטט: אמיר חלמיש 2007-12-10 11:31:22

      התמונה יפה והמילים כואבות.

      האם זו אגדה או מציאות?

      התמונה לא אמיתית, אבל הסיפור כואב באמיתותו.

       

        10/12/07 11:37:

       

      צטט: jackpot 2007-12-10 10:26:14

      גם התמונה, גם הפוסט

      קשה לי מידי...

      :-(

      מצטערת לשמוע,

      לא התכוונתי לעורר כזה צער.

      חיבוק.

        10/12/07 11:37:

       

      צטט: רחלית 2007-12-10 10:15:38

      לפעמים הפוסטים שלך זה תמונות שלך חיים

      כל כך עצוב שזה אמיתי...

      הלוואי וזה לא היה...

       

      אני יודעת שזה עצוב, ולפעמים אני אומרת לעצמי, למה את צריכה להעציב ככה אנשים?

      אז נזכרת שהמסר שלי חשוב וברור, הוא מסר של אהבה.

       

        10/12/07 11:36:

      הדר

      עדנוש

      ג'וש

      טלוש

      מישקה

       

       

      תודה על שבאתם וקראתם.

       

        10/12/07 11:31:

      התמונה יפה והמילים כואבות.

      האם זו אגדה או מציאות?

        10/12/07 10:26:

      גם התמונה, גם הפוסט

      קשה לי מידי...

      :-(

        10/12/07 10:15:

      לפעמים הפוסטים שלך זה תמונות שלך חיים

      כל כך עצוב שזה אמיתי...

      הלוואי וזה לא היה...

        10/12/07 09:05:

      כל כך עצוב ונוגע , בוכה

      אישי שמצליח ,כל כך יפה, להיות ביטוי ,שכל מי שחווה פרידה שכזו :כואבת וכל כך בלתי צודקת.מזדההעימו.

      תודה .

        10/12/07 08:58:

      הפוסטים שלך עצובים שבא לבכות.

      כמו החיים עצמם.....

       

      תודה.

        10/12/07 08:49:
      יפה ונוגע
        10/12/07 00:42:

      מצמרר

      כוכב ממני

        9/12/07 22:22:

      נקרע הלב. נקרע הלב. איזו זכות נפלה בחלקך להיות איתה כך.

       

      חבל שאין לי כוכבים, שתראי שהיא שולחת.

        9/12/07 21:50:

       

      צטט: יוספה 2007-12-09 21:27:59

      פרדה מאדם אהוב זה אחד הדברים הקשים ביותר.

      וכל מילה אחרת מיותרת......

        9/12/07 21:44:

       

      צטט: edna41 2007-12-09 21:18:40

      מתוקה...

      מאד עצוב

      הכי כואב שזה ילדים

      אכזר העולם הזה לפעמים..

      תאמיני לי יקירתי שזה לא פחות כואב כשמדובר במבוגרים.

       

        9/12/07 21:41:

      ושוב לא יכולה להודות לכולם אחד אחד, אבל קוראת את התגובות בנאמנות ומוקירה לכם תודה.

       

      מתולתלת

      ירמי

      אלדד

      שרונה

      עדי

      קובי

      הדר

      שבת שלום

      לי-אור

      עדי

      איתן

      טולי

      אהוד

      קארן

      גיל

      אורנילי

      דובי

       

      אוהבת ומחבקת

        9/12/07 21:27:

      פרדה מאדם אהוב זה אחד הדברים הקשים ביותר.

        9/12/07 21:26:

       

      צטט: שון. 2007-12-09 17:18:46

      את מפחידה אותי לפעמים.

      מפחידה? אני?

        9/12/07 21:25:

       

      צטט: ש.ר.ה 2007-12-09 17:05:21

      יפה מאד ומרגש מאד.

      התמונה לא כל כך מתאימה , למרות שהיא יפה מאד.

      זו תמונה מעובדת, של ילדה מאופרת , והצבע הכחול של העיניים בטקע שכתבת שייך לדוברת ולא לחולה. חבל להכניס תמונה כזו שממסחרת את הכתוב אחריה..

       

      חבל על מי שמת......

       

        9/12/07 21:24:

       

      צטט: אנימל אינסטינקט 2007-12-09 16:14:13

       

      קרין,

      אינני יודעת מי המצולמת, אבל

      חיוכה זורח

      ופניה כשל נסיכה .

      מביטה בכל יום

      בפניהם של ילדים רבים

      וה-מבט שלהם

      יודע

      הרבה יותר

      משנראה כלפי חוץ...

       

      לא אחת כתבתי לך

      כמו רבים אחרים

      ש-עושה את

      עבודת-קודש

      ב-ממש.

      שולחת שמיכה חמה

      לך

      ולכל הילדים הנפלאים

      ומשפחותיהם,

      שרוצים

      כל-כך,

      שלא לטבוע ב-ים

      הדמעות

      והכאב.

      אור ואהבה

       

      למען הגילוי הנאות, אין קשר בין הפוסט והצילום.

      פשוט נתקלתי בתמונה הזו והיא כ"כ הזכירה לי את הילדה.

       

      תודה לך נהדרת

        9/12/07 21:21:

       

      צטט: brownlittle 2007-12-09 15:55:33

      היה לי חבר יובל

      ליצן שרצה למות

       

      אם היה ליצן רפואי היה מציל המון אבל המון המון

      ואפילו את עצמו

       

       

      הוא רצה להיות ליצן רפואי

      וחבל אלף חבלים שלא הלך על זה וברח מהעולם

       

      היה לו בטונות מה לתרום

      גם אם בעצמו היה מבולבל לגמרי.. 

       

       

      עצוב לי לשמוע.

      וחבל, באמת חבל.

       

      אני נכנסתי לעולם הליצנות בתקופה מאד מבלבלת בחיים שלי

      וזה בהחלט שינה בי המון.

       

        9/12/07 21:19:

       

      צטט: sherry6 2007-12-09 15:31:25

      אהבה כל כך טהורה

      .תקראי את אליזבת קובלר רוס מתוקה .

       תהיי חזקה

      שולחת אור לליבך שרי 

      אני חזקה.

      בדרך כלל.

       

      תודה.

      אני אקרא.

        9/12/07 21:18:

       

      צטט: r-ani 2007-12-09 15:24:40

      אוף.... הפסקתי לנשום... כל כך קשה לשאת...

       

      והכתיבה שלך, הכל כך מרטיטה, עושה את זה קשה פי כמה..

       

      נחנק..

      תודה רני, שבאת וקראת.

       

        9/12/07 21:18:

      מתוקה...

      מאד עצוב

      הכי כואב שזה ילדים

      אכזר העולם הזה לפעמים..

        9/12/07 21:18:

       

      צטט: גרובי 2007-12-09 15:13:31

      די קרין, די. אני לא מסוגל יותר לבכות עם הפוסטים שלך. לא מסוגל....

      בכל מקרה, חצי עולם כבר אמר לך שאת עושה עבודת קודש ואני מצטרף ומוסיף שאת באמת בנאדם נדיר.

       

      אז אל תקרא :-)

      אני כותבת מהלב.

        9/12/07 21:18:

      עצוב מאד וכואב,

      אין לי כוכב..

      מצטער

      דובי

        9/12/07 21:17:

       

      צטט: הלנה מטרויה 2007-12-09 15:08:57

      אימא'לה..

      מי מתה??

      ילדה שהכרתי, במסגרת העבודה.

        9/12/07 21:17:

       

      צטט: orenshani 2007-12-09 15:07:04

      אף פעם לא הבנתי איך אנשי סגל רפואי מתמודדים עם זה שאנשים מתים להם בידיים.

       

      אולי את יכולה להסביר? איך את מצליחה להמשיך הלאה אחרי דבר כזה? 

      אני חושבת, אורן, שההתמודדות הגדולה מתחילה, אחר כך, בבית.

       

      זה עצוב, זה נורא, זה כואב ברמות שאין בלתי אפשריות ובכלל ברוב מקרים לא מדובר באנשים שאתה מכיר היכרות עמוקה ועדיין, לא משנה מה גיל הנפטר, זה כואב.

       

        9/12/07 21:15:

       

      צטט: המקור שלי 2007-12-09 15:05:07

      הי,

      הצלחת להעביר את התחושה באופן מאד אוטנטי...

      תודה

       

      תודה רבה לך.

      מחמאה גדולה.

        9/12/07 20:32:
      אוי כל כך עצוב, וכואב....עצוב
        9/12/07 20:21:

      רטט ללב. כואב.

        9/12/07 20:21:

      קרינוש

       

      כבר כולם אמרו

      אך אין לי ברירה אלא לחזור ולומר

       

      צימררת ,חדרת , נשימה העתקת

      נשיקהמגניב

        9/12/07 20:21:

      כואב 

       יפה

      עצוב

       

        9/12/07 20:10:

      תודה לך שהזמנת אותי לקרוא

      שולח לך אבקות של קסם

      אהבה ואור

      מגיע לך

        9/12/07 19:04:

      קרינושנוש

      פגישתנו הראשונה 

      וכבר נחנקתי.

      נחנקתי  כי הים שלנו  אכזר.

        9/12/07 18:46:
      אין מילים
        9/12/07 18:13:
      מרגש ניפלא - אהבתי..(:
        9/12/07 17:40:

      קטעים כאלה

      מעמידים כל אחד מול הפרופורציות האמיתיות של חיינו.

      עצוב

        9/12/07 17:18:
      את מפחידה אותי לפעמים.
        9/12/07 17:16:

       

      צימררת.

        9/12/07 17:05:

      יפה מאד ומרגש מאד.

      התמונה לא כל כך מתאימה , למרות שהיא יפה מאד.

      זו תמונה מעובדת, של ילדה מאופרת , והצבע הכחול של העיניים בטקע שכתבת שייך לדוברת ולא לחולה. חבל להכניס תמונה כזו שממסחרת את הכתוב אחריה..

        9/12/07 16:49:
      כוכב.. אין מילים

       

      קרין,

      אינני יודעת מי המצולמת, אבל

      חיוכה זורח

      ופניה כשל נסיכה .

      מביטה בכל יום

      בפניהם של ילדים רבים

      וה-מבט שלהם

      יודע

      הרבה יותר

      משנראה כלפי חוץ...

       

      לא אחת כתבתי לך

      כמו רבים אחרים

      ש-עושה את

      עבודת-קודש

      ב-ממש.

      שולחת שמיכה חמה

      לך

      ולכל הילדים הנפלאים

      ומשפחותיהם,

      שרוצים

      כל-כך,

      שלא לטבוע ב-ים

      הדמעות

      והכאב.

      אור ואהבה

        9/12/07 16:11:

      כרגיל, הכתיבה שלך מצמררת ומרגשת ברמות שאי אפשר לתאר...

      כל הכבוד על השליחות הניפלאה שלך.

        9/12/07 15:55:

      היה לי חבר יובל

      ליצן שרצה למות

       

      אם היה ליצן רפואי היה מציל המון אבל המון המון

      ואפילו את עצמו

       

       

      הוא רצה להיות ליצן רפואי

      וחבל אלף חבלים שלא הלך על זה וברח מהעולם

       

      היה לו בטונות מה לתרום

      גם אם בעצמו היה מבולבל לגמרי.. 

        9/12/07 15:31:

      אהבה כל כך טהורה

      .תקראי את אליזבת קובלר רוס מתוקה .

       תהיי חזקה

      שולחת אור לליבך שרי 

        9/12/07 15:25:

      עצובבוכה

        9/12/07 15:24:

      אוף.... הפסקתי לנשום... כל כך קשה לשאת...

       

      והכתיבה שלך, הכל כך מרטיטה, עושה את זה קשה פי כמה..

       

      נחנק..

        9/12/07 15:13:

      די קרין, די. אני לא מסוגל יותר לבכות עם הפוסטים שלך. לא מסוגל....

      בכל מקרה, חצי עולם כבר אמר לך שאת עושה עבודת קודש ואני מצטרף ומוסיף שאת באמת בנאדם נדיר.

       

        9/12/07 15:08:

      אימא'לה..

      מי מתה??

        9/12/07 15:07:

      אף פעם לא הבנתי איך אנשי סגל רפואי מתמודדים עם זה שאנשים מתים להם בידיים.

       

      אולי את יכולה להסביר? איך את מצליחה להמשיך הלאה אחרי דבר כזה? 

        9/12/07 15:05:
      מרגש ונפלא!!!
        9/12/07 15:05:

      הי,

      הצלחת להעביר את התחושה באופן מאד אוטנטי...

      תודה

      כואב. עצוב. יפה
        9/12/07 14:59:

      קרין . את מצליחה לצמרר לי כל עצם ועצם בגוף..

      ולהזכיר להגיד תודה על כך שהסובבים אותי בריאים, וג ם אני

      \תודה שהזכרת לי

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קרינושנוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין