עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    עשרים ואחת שנה, פחות עשרים יום

    20 תגובות   יום רביעי, 30/11/11, 10:35

    זהו טור פרידה. פרידה מהשותפות הארוכה ביותר שהייתה לי בחיים. שותפות שנמשכה עשרים ואחת שנה, פחות עשרים יום. זו הייתה שותפות פורייה ומשגשגת. כמו הרבה שותפויות אחרות היו לה עליות ומורדות, היו רגעים של נחת והתרוממות רוח, והיו רגעים של לחץ ומתח. זו הייתה שותפות שדחפה את עצמה קדימה, במאמץ ובעבודה קשה, הכי רחוק שאפשר. זה לא פשוט לפרק שותפות, במיוחד לא כזאת שנמשכת כל כך הרבה זמן. שותפות כזאת מגיעה עד לרבדים הכי אישיים של בן האדם. זה לא פשוט לפרק שותפות כזאת כשמסביב העיר מתקשטת באורות צבעוניים וכולם מתחילים לקנות מתנות לכבוד עונת חג המולד. הסמל המשפחתי הכי גדול שנשאר לעולם המערבי להציע, רגע לפני שהסינים קונים את כולנו במחירי סוף העונה. אבל את הנעשה אין להשיב. בעוד יומיים אני אורז את חפצי ועובר לדירה משלי. אני אשמור על קשר עם הילדים שלי ועם השותפה שלי לשעבר, וכולנו נצטרך להיות חזקים כדי שנעמוד בימים הקשים שעוד ממתינים לנו בחורף הזה. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי להודות לכל האנשים שהביעו תמיכה במישרין או בעקיפין. לכל האנשים שהביעו דאגה או התעניינות. זהו רק סיפור קטן ומשפחתי, קורים כאלו המון בכל העולם, בכל רגע. אנחנו נתגבר כי אנחנו אנשים חזקים, גם השותפה וגם עבדכם הנאמן, הנה אפילו אגף הסטטיסטיקה הממשלתית של קנדה קובע חד משמעתית. המהגרים יותר בריאים וחזקים מילדי קנדה.

    http://ca.news.yahoo.com/immigrants-healthier-canadian-born-citizens-140849252.html

     

    ***

    את השנה הקודמת חתמתי בטור "היי שלום שנת זהב" http://cafe.mouse.co.il/post/1962319/

    כי באמת 2010 עם האולימפיאדה המדהימה הייתה שנה של חוויה אישית וקולקטיבית עצומה. גם אז, בדיוק כמו השבוע, השותפה צופה בסדרה "בטיפול" של חגי לוי, בגרסתה האנגלית. אבל בעוד שאת השנה הקודמת חתמנו עם האף למעלה, את זו אנחנו גומרים בטיסה אל הלא נודע. אף אחד לא יצא מרווח יותר מפירוק השותפות, אולי רק הכלכלה המקומית, כי שני משקי בית משלמי מיסים טובים מאחד. השותפים רק יצטרכו לעבוד יותר קשה כדי להחזיק את עצמם מעל המים. את 2011 סיימנו עם גביע הגריי קאפ, האריות ניצחו ביום ראשון את וויניפג 34 – 23 והביאו את אליפות ליגת הפוטבול הקנדית בחזרה לבריטיש קולומביה.  http://watch.tsn.ca/cfl-news-and-highlights/#clip575620

    אז אולי זה לא הגביע שרצינו, אבל אחרי המהומות בגמר ההוקי, ב 15 ליוני. הגביע של הפוטבול, ביחד עם 35 מיליון הדולר שהשאירו בעיר 100 אלף האורחים, הם בהחלט סוג של נחמה פורתא.

     

    ***

     

    המשחק הגדול לא שינה את התוכנית המקורית שלי לסוף השבוע, ללכת לראות את הסרט החדש של אלכסנדר פיין, הבמאי ההוליוודי המתמחה בסרטים על גברים במשבר. פיין היה זה שהביא לנו את "דרכים צדדיות" (sideways).  http://www.youtube.com/watch?v=YS9ocP6FNvM  ואחר כך הגיע "אודות שמידט" (About Schmidt). http://www.youtube.com/watch?v=FkMgxRfSuuo

     שניהם סרטי מופת העוקבים אחרי גברים שעוברים חוויה משנת חיים. כל אחד מהם בשלב אחר של חייהם האישיים. עכשיו, עם עונת סרטי האיכות של 2011 מוציא פיין את "היורשים" כך בחרו לתרגם לעברית את השם The Descendants שבאותה מידה יכול היה להקרא, "הצאצאים". במוצאי שבת החורפית אולם הקולנוע מלא עד אפס מקום. הבחירה היא קשה כי באולם המקביל משחקת מישל וויליאמס את מרלין מונרו, בסרט שכנראה יביא לה את המועמדות לאוסקר. בבוקר, כאשר התייעצתי עם נדב לאיזה סרט ללכת, הוא הזכיר לי שלפני הופעת משחק, הקריטריון המקדים הוא במאי – יוצר.  אז הלכתי לראות את ג'ורג' קלוני משחק גבר של אלכסנדר פיין. "היורשים" מספר על מאט קינג, עורך דין המתמחה בנדל"ן שהוא גם מעין ראש שבט של משפחה מקומית בהוואי, יעד החופשה האהוב ביותר על האמריקאים. הוואי היא יעד קולנועי ותיק, עוד מהימים של אלביס ו "מכאן ועד עולם", רק שכאן אנחנו רואים את החיים המתוקים על חוף הים בגובה העיניים של המציאות המודרנית. קינג אמור לחתום על חוזה נדל"ן שמן שיביא המון נחת כלכלית לשבט העצום של בני הדודים שלו, אבל בדיוק באותו זמן אשתו נפגעת אנושות בתאונת שיט והוא צריך לצאת למסע חיפוש אחר המאהב שלה, כדי לתת גם לו הזדמנות להפרד ממנה רגע לפני שמנתקים אותה ממכונת ההנשמה. במהלך החיפוש שלו עורך קינג הכרות חדשה עם שתי הבנות שלו, ועם החבר הסטלן של בתו הבכורה, וכמו תמיד אצל פיין, ההפסד מתאזן עם הרווח ובסוף כולנו יוצאים מהאולם עם צביטה קטנה בלב וחיוך על השפתיים.

     

     

    ''

     

     התסריט הנהדר מספק לקלוני את התפקיד הכי חכם והכי מורכב בקריירה שלו, הבעיה היחידה שהמשיכה להציק לי בבוקר שלמחרת היא שאחרי סרט כזה המון גברים ישאלו את עצמם: אם דבר כזה קורה לחתיך-על כמו ג'ורג' קלוני, מה יעלה בגורלי?

    ***

    אני לא יכול לבכות על מר גורלי. בחרתי בראש צלול את השותפה למסע. אני מודה ומתוודה קבל עם ועדה. זה לא הזמן להצטער או לבכות על מה שהיה, חייבים להביט קדימה. אפילו אם אני מבין היום הרבה יותר טוב את הנסיבות והגורמים שהובילו בסופו של דבר לפירוק השותפות. מכאן והלאה כל אחד יצטרך להמשיך בדרכו. היא עם העסק שלה, ואני עם הפרוייקטים שלי. מזג האוויר המקומי מבטיח להיות סוער במיוחד. החזאים מדברים על חורף קשה במיוחד.

    http://www.metronews.ca/vancouver/canada/article/1035891--messy-unpredictable-snowy-winter-ahead

    ביום חמישי אני לוקח את הילדה לאורטודנטית באוניברסיטה, ואחר כך אני הולך ליום עבודה, העברת החפצים לדירה ברחוב הערמון. מזג האוויר הצפוי לאותו יום: מינוס שתיים עד שש מעלות בצהריים. יום נהדר לעבודה. אחרי שאגמור לכתוב את הטור הזה, אני הולך להתנתק מהמחשב השולחני שעליו אני עובד בעברית. לכן אני שולח התנצלות מראש בפני הקוראים – המגיבים שלי, חברת הכבלים תחבר את הדירה החדשה שלי רק בשביעי לחודש וגם אז אני עדיין לא בטוח אם יהיה לי את האפשרות לכתוב בעברית במחשב האישי שלי. כאשר שאלו אותי השבוע במועדון העסקי מדוע אני ממשיך לכתוב בעברית, אחרי שכבר כתבתי טור אחד באנגלית בעיתון מקומי. הזכרתי לשואל כי אתמול ערכו ערב לימוד יידיש בבית של מויש'ה. מי שמכיר את ההיסטוריה של העם היהודי יודע שבעוד מאה שנה מהיום, גורלה של העברית של בן יהודה יכול להיות בדיוק כמו גורלה של היידיש. אני שמח שהטורים שלי יכולים להזכיר את השפה גם לאלה שלא חיים את העברית בחיי היום יום.

     

    ***

    כי שפה היא תרבות ושפה היא אומנות. מאוד משמח שהחליטו בישראל לשמור על הכושר של התושבים, המלחמה בהשמנה היא עניין חשוב על סדר היום של העולם המערבי, אבל לאן לעזאזל הולכת האמנות והתרבות. הנה הבמה של ילדותי עומדת שוממה כמו פיל לבן על הכתף הצפונית של הגבעה. http://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/1.1573156

    נצבט הלב, חברה בלי תרבות, זו טרגדיה ידוע מראש. אני רוצה להכיר בפניכם את האח שלי, נדב. שחקן לתפקידים מיוחדים. הןא הופיע השנה בסדרה 1-0-0 ששודרה בערוץ 10,  לפני זה היה לו תפקיד אורח ב "רמזור" של אדיר מילר ושות'. הנה כאן הוא עם אבגי, כמעט כמו תמיד בתפקיד יצוגי. עורך דין. הכי טוב, עורך דין. כי אחרת איך אפשר לחיות רק מהופעות אורח.

    http://www.youtube.com/watch?v=-Ap1D9BTkR0

    ***

    ידידה קנדית אמרה לי השבוע כי ידוע שגברים יהודיים הם אנשי משפחה מסורים, בגלל זה הם נחשבים לתפיסה קשה בשוק הסינגלים המקומי. היא צודקת, כאלה אנחנו, משתדלים להישאר קרובים לצאצאים, כדי שלא נקום בוקר אחד ונמצא את עצמנו כמו קלוני, אבוד מול הדור הצעיר. אני מקווה שבאביב הבא נדב ואני נמצא שפה משותפת עם הדור הצעיר. הדור שנשאר עם השותפה לשעבר, הגברת הראשונה. לה, אגב, אין בעיה להזמין את אח שלי לקפה, מתי שהוא עובר בעיר. אני זה כבר סיפור אחר. אז עד שנכתוב ביחד איזו סצינה או שתיים, אני נפרד מכולכם לכמה שבועות. המעגל הקרוב יקבל עידכון על הכתובת החדשה שלי. אני מבטיח לעשות כל מאמץ כדי להמשיך ולקיים את הבלוג הזה, אפילו ש 2012 הולכת להיות שנה תובענית מאין כמוה. בנתיים המון תודה על התגובות והכוכבים. תמשיכו להיות נחמדים ותהנו – כמו תמיד – מהחיים.

     

    השיר השבוע מקדש לקורא הכי ותיק והכי מסור של הבלוג הזה. קבלו בבקשה את ניל יאנג, הכי קנדה שאפשר.  

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      מקסים. שיהיה לך מעבר קל ותמשיך לחייך.
        2/12/11 12:23:
      תרבות ושינויים הם תמיד טובים לנפש. אצלי זה כבר פחות אפשרי כרגע , כך שנהנית לחוות מן המילים של כמותך. העברית - אצלי חיה , נושמת ומאירה. לכשתגווע - לא אהיה כאן. - כך שזכיתי. * שיאיר את הדרך החדשה.
      תודה על ג'ורג' קלוני. הוא לא נשוי, ולא נראה עצוב כ"כ בגלל זה.
      תודה על ג'ורג' קלוני. הוא לא נשוי, ולא נראה עצוב כ"כ בגלל זה.
        1/12/11 10:28:
      לא החזק ביותר, או האינטיליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי. ב ה צ ל ח ה !
        1/12/11 09:40:
      הפתיחות והשיתוף שלך מלאים בעניין ורגש וזה מאד יפה. בהצלחה בכל השינויים בחייך. תהיו חזקים!
        1/12/11 09:35:

      -

      כוכב* של ערבות הדדית.

      תהיו יפים ותשתקו!

      ''

        1/12/11 06:40:
      ראה שחר, יכולתי להכביר מילים על פרידה (ובפרידות, גם אני מבין, משהו...) ולמצוא עצמי מכביד..., אז אולי כדי להקל ולו בדבר-מה אכתוב לך ש..., "אין הפרידה, אלא פגישה מחדש" (מתוך שיר הייקו).
      *** על הפוסט המושקע שנחתם באחד הקטעים האהובים עלי ביותר... עצוב סיפור הזוגיות שנקטעה, לדאבון הלב לי זה קרה פעמים ואני - התיאשתי. הסרט עושה רושם מבטיח. מענין איזה שם יצירתי יתנו לו בישראל. אכן תרבותנו עושה מדי פעם רושם שהיא נעלמת. חוץ מבמדינת תל אביב, נראה שלא נשארה הרבה תרבות בתי טוענת שיש גם בירושלים, אבל כול ביקור שלי שם מראה שהעיר מתחרדת ומתאבדת. מקוה שתשוב אלינו במהרה. שיהיה בהצלחה ולא בקושי רב מדי. (הלואי עלי המעבר - צריכה לחכות עוד חדשים ואז...)
        30/11/11 20:16:
      שנה טובה ובהצלחה. כבר מתגעגעת לפוסט הבא.
        30/11/11 18:36:

      צטט: mazavharuach 2011-11-30 14:59:40

      עברית, אנגלית, העיקר שתמשיך קדימה ותמשיך לכתוב. שיהיה בהצלחה בחלק ב'.

       

      מוכרחים להמשיך, אין ברירה. תודה ולהשתמע.

        30/11/11 18:36:

      צטט: OCN 2011-11-30 12:02:43

      בהצלחה

      חן חן אוסי. 

        30/11/11 14:59:

      עברית, אנגלית, העיקר שתמשיך קדימה ותמשיך לכתוב. שיהיה בהצלחה בחלק ב'.

        30/11/11 12:02:
      בהצלחה
        30/11/11 11:21:

      צטט: שם משתמש חדש 2011-11-30 11:19:13

      וואו, כרגיל נגעת בכל חוש, ובכל נים רגש בטור שכתוב כל כך פשוט וכל כך מלא. תהיה חזק, אמשיך לשאת את הלהבה שהענקת לי לפני כמה חודשים.

       

      והעיקר, להמשיך לכתוב, אפילו אם זה קצת קשה או לא נוח. מקווה שעוד ניפגש שוב.

        30/11/11 11:20:

      צטט: גלית א' 2011-11-30 11:11:12

      שחר, המילים שלך על הפרידה והמשפחה נוגעות עמוק בלב (לספורט אני פחות מתחברת). מקווה שתספיק לקרוא את זה לפני הכיבוי הגדול ובכל מקרה שיהיה בהצלחה בכל החזיתות.

       

      הנה עוד הספקתי לפני הכיבוי הגדול, תודה על העידוד, חג האורות עוד לפנינו.

        30/11/11 11:19:

      צטט: איריס מדלן גזיאל 2011-11-30 10:55:03

      שחר, בהצלחה רבה בדרכך החדשה!

       

      תודה איריס, תודה רבה.

        30/11/11 11:19:
      וואו, כרגיל נגעת בכל חוש, ובכל נים רגש בטור שכתוב כל כך פשוט וכל כך מלא. תהיה חזק, אמשיך לשאת את הלהבה שהענקת לי לפני כמה חודשים.
        30/11/11 11:11:

      שחר, המילים שלך על הפרידה והמשפחה נוגעות עמוק בלב (לספורט אני פחות מתחברת). מקווה שתספיק לקרוא את זה לפני הכיבוי הגדול ובכל מקרה שיהיה בהצלחה בכל החזיתות.

      שחר, בהצלחה רבה בדרכך החדשה!

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין