עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    אביר פחי האשפה

    13 תגובות   יום שלישי, 22/11/11, 10:26

    אביר פחי האשפה

     

    תמיר, גבוה ודק, כובע קסקט לראשו, ותרמיל בד על כתפו, הוא משוטט ברחובות בצעדים ארוכים, בוטחים ומאוששים. בפנים חתומים הוא מישיר מבט לפנים ואינו מחליף דברים עם איש, עוטה שריון המגן עליו מפני העולם. בגדיו נקיים יחסית, ורק שיזפון פניו וזרועותיו, מעיד על החשיפה לשמש, ועשוי אולי להעיד על עיסוקו. לפעמים הוא מדבר אל עצמו - האם משהו השתבש במוחו? אולי יש לו מיקרופון חבוי, והוא בעצם סוכן סמוי?

    יש לו מסלול קבוע, בכל יום בשכונה אחרת - ורק בשכונות המבוססות. בשיטתיות קבועה הוא נכנס לכל מתחם אשפה ומחפש במיומנות את החפצים שאנשים מגיסים בהם את לבם ונפטרים מהם, והוא אולי יצליח למכרם.

    התבוננות בפניו התקיפים, המעוטרים בזקן מאפיר, מטופח בקפידה, מעלה מיד את ההשערה שלא תמיד היה חי מן האשפה. למעשה, הוא היה בעבר עוסק מורשה, עצמאי ומצליח. הוא רצה להרחיב עוד את עסקיו ולווה כספים רבים, אך המשבר הכלכלי הגדול הפיל אותו אל הקרשים. כל הכספים שלווה מחברים ובני משפחה, וכספים נוספים שלווה בבנקים ואחר כך בשוק האפור, נבלעו כמו בחור שחור. מצבו הלך והדרדר. הוא נאלץ למכור את כל אשר לו, כולל את ביתו. כשירד מהפסים ומנכסיו, נטשו אותו אשתו וילדיו. אנשי השוק האפור נקמו בו על אי-החזר החובות, ושברו לו את העצמות. הוא סבל מפגיעות גופניות חמורות, כולל פגיעה מוחית קשה, ולא נותרו לו עוד חברים ובני משפחה, שיהיו לצידו בעת צרה.

    כשמצבו הגופני השתקם, מצא לו חדר צנוע ביישוב רחוק ממקום מגוריו הקודם - מקום שבו לא הכירהו איש. בשל מצבו הגופני והמוחי, הוא לא יכול לקבל עבודה, והוא נאלץ לחיות על קצבה זעומה של הביטוח הלאומי ודמי אבטלה, כשהאשפה היא השלמת הכנסה.

     

    למרות הנפילה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, הוא עדיין הולך בקומה זקופה, שומר על צלם אנוש ועל כבודו העצמי. יום אחד, ראתה אותו אישה אלמנה יוצא מחדר האשפה של בנין מגוריה, ונכמרו עליו רחמיה. היא הזמינה אותו לביתה, הציעה לו מפיתה, ואחר כך גם הציעה לו את מיטתה. מאז הפך הביקור אצלה להיות חלק ממסלולו הקבוע באותה שכונה. בשתי שכונות אחרות, חסו עליו בדרך דומה עוד שתי גרושות. כל אחת מידידותיו, הציעה לו לעבור להתגורר עמה בביתה, אך הוא העדיף לשמור על עצמאותו ועל חירותו.

     

    וכך, כמו הקלישאה על המלח שיש לו אישה בכל נמל, לאביר הנודד של פחי האשפה, יש אישה בכל שכונה.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/7/18 19:52:
      סיפור מצוין ואני מאמין שהוא אמיתי למעט אישה בכל שכונה. הייתי מסתפק בסיום הפיאנד שבו האלמנה היתה סוגרת אותו. אשיב לך בסיפור אמיתי שכנראה הושפע מהסיפור שלך..... זליג היה בעל בעמיו, יום אחד התהפך עליו הגלגל והוא ירד מנכסיו. בכדי לשרוד מעל בכספי החברה נשפט ונכלא. אשתו וילדיו זנחו אותו והוא אבד את כל רכושו. כשיצא ממעשיהו הוא בקש להתאבד. הוא טפס על הגשר בעזריאלי ובשנייה האחרונה עצרה אותו זקנה מגובננת "היי מה אתה עושה?" אמרה. זליג ספר לה את ספורו העצוב הזקנה צחקה ואמרה "אני הפייה הטובה, אוכל להשיב לך הכל כבעבר רק תרד מהמעקה. זליג ירד והתקרב אליה. הזקנה לחשה לו בו אלי לדירתי תעניק לי שלוש אורגזמות ותחזור למעמדך. זליג קצת נגעל מריח הזיעה החמוצה שהדיפה הזקנה אך עשה בה מעשה גבר בעלמה. אוח אוח נאנחה הזקנה זה טוב. כעת זליג המתין להוקוס פוקוס וכשזה לא התרחש שאל אותה "נו מה קורה עם הקסם?" הזקנה שאלה את זליג "בן כמה אתה?" זליג השיב "בן 59" הזקנה:"נו מה אתה כבר לא ילד, אז איך אתה מאמין בסיפורי אגדות?" מסתבר שהזקנה הזו מעבירה את ערביה ליד הגשר בעזריאלי ומדי יום דגה לעצמה פראייר. אם תלכו לגשר בטוחני שתתפסו אותה משדלת איזה מיואש.
        17/4/18 23:45:

      צטט: באבא יאגה 2018-04-17 09:55:14

      הגזמת, עמוס, אין לו אשה בכל שכונה, זו פנטזיה שלנו של השבעים.

      תודה רבה, באבא יאגה.

        17/4/18 09:55:
      הגזמת, עמוס, אין לו אשה בכל שכונה, זו פנטזיה שלנו של השבעים.
        25/11/11 23:53:

      צטט: פרמינה 2011-11-25 18:28:48

      האביר בעל דמות היגון.....

      תודה רבה, טלי.

      שאלה איך מסתכלים עליו. דבר אחד ברור, הוא אינו נלחם בטחנות רוח.

      שבת שלום, עמוס.

        25/11/11 18:28:
      האביר בעל דמות היגון.....
        25/11/11 13:36:

      צטט: אסתר רבקה 2011-11-25 13:02:10

      סוף אפילו מצויין אחרי כל התלאות שכבר העלו את רחמי עליו לשמים

      תודה רבה, רבקה, וברוכה הבאה לאתר.

      רחמי השמים באו לידי ביטוי ברחמי הנשים, שגם הן יצאו נשכרות.

      שבת שלום, עמוס.

       

        25/11/11 13:02:
      סוף אפילו מצויין אחרי כל התלאות שכבר העלו את רחמי עליו לשמים
        22/11/11 23:14:

      צטט: נעמה ארז 2011-11-22 22:13:46

      ואני דווקא חייכתי בסוף

      תודה רבה, נעמה. נראה לי שקלטת את המסר ש"צוחק מי שצוחק אחרון". אמנם יש לו שלוש נשים, אך תמהני מתי הוא צוחק - "פניו חתומים".

      כל טוב, עמוס.

        22/11/11 22:13:
      ואני דווקא חייכתי בסוף
        22/11/11 18:17:

      צטט: מאדאם 2011-11-22 18:05:31

      עצוב , אבל אמיתי לגמרי . תיאור נהדר

      תודה, דינה.

      אכן עצוב לראותו, אך יש בו משהו בנוסף לחיטוט בפחי האשפה.

      כל טוב, עמוס.

        22/11/11 18:16:

      צטט: שיווה 2011-11-22 18:01:46

      המקיים את שנאמר הלכה למעשה

      החיים בזבל....:)

      תודה רבה, ריקי.

      רבים אחרים, שחייהם אינם בזבל, כנראה לא נהנים כמוהו.

      כל טוב, עמוס.

        22/11/11 18:05:
      עצוב , אבל אמיתי לגמרי . תיאור נהדר
        22/11/11 18:01:

      המקיים את שנאמר הלכה למעשה

      החיים בזבל....:)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין