עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    לאה הצדקת

    14 תגובות   יום שישי , 18/11/11, 23:08

    לאה הצדקת הייתה גרה בסמוך לביתי. היא הייתה גרה במתחם של בתים אפורים מטים לנפול, גגותיהם מלאי לחות וצמחים זעירים מצאו משכנם בם. לתוך החצר הפנימית של עשרת הבתים הללו, הייתי הולכת כשבידי בגדים מריחים מאבקת הכביסה, מקופלים ומסודרים על פי גודלם למסירה. אמא תמיד הנחתה אותי לשים את הבגדים על המרפסת של לאה הצדקת. והוסיפה בהנחיותיה- שאם במקרה היא ערה, אני אוכל לראות אותה מבעד לחלון הגדול והפתוח של ביתה ולאמר לה- "לאה, אמא שלחה בגדים למסירה". תמיד הייתי הולכת בחשש ובתקווה. בחשש שמא היא תראה אותי ובתקווה שתברך אותי.

     

    כשעליתי במדרגות המרפסת אל לאה הייתי דורכת בזהירות כי לא הייתי רואה את רגלי הקטנות מבעד לערימת הבגדים הענקית, לאה הייתה אשה מאוד מבוגרת, אנחנו הילדים חשבנו שיהא בת תשעים. בכל פעם שהיינו מגיעים למסור לה בגדים, בשעת בוקר לעת צהרים או בערב, לאה הייתה לבושה בבגד לבן חגיגי עם כפתורים בצבע פנינה. לימים,סבתי גילתה לי שזו כותונת לילה. ללאה הצדקת היה שיער לבן מבריק ועיניים כחולות ואם הייתי מביטה בהן הייתי מרגישה שאני רואה מעבר ליומיום. אולי אל העתיד שלי.

     

    ככה הייתי הולכת אליה, ולפעמים הייתי מצרפת את הערימה שלי לערימה אחרת שחיכתה על המרפסת. אם במקרה לאה הייתה יוצאית אלי, היא הייתה מחייכת בעיניה ומתפללת בלב. אני ידעתי את זה וכל הילדים של השכונה ידעו ולכן לא הפרענו לה. ידענו שלאה היא צדקת ותפילותיה מתגשמות. העור שלה היה שקוף ממש והייתה הרגשה שהלכה קצת מעל הרצפה. 

     

    יום אחד, כשבאתי, התריסים היו מוגפים. ידעתי שמשהו קרה. הנחתי את ערימת הבגדים אבל לא הייתי רגועה. מאותו יום לאה נעלמה. לא הייתה מודעת אבל תלויה על דלת ביתה, אף אדם לא בא לשאול , אך ילד לא הגיע יותר עם ערימות בגדים להניח על מרפסתה. לאה עברה מהבגדים אל הסיפורים שם היא חיה , די טוב, פושטת ולובשת את בגדי הדימיון של כולנו כששהיא מלווה כל ילד מהשכונה בהגשמת חלומותיו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/11/11 19:23:

      צטט: נעם דימנט 2011-11-19 20:42:15

      חיה בסיפורים...עכשיו היא חיה קצת יותר

      מה שמצחיק הוא שבאמת קראו לה חיה.:)

        19/11/11 20:42:
      חיה בסיפורים...עכשיו היא חיה קצת יותר
        19/11/11 19:51:

      צטט: שמעון (-: 2011-11-19 19:27:09

      נפלא. נהניתי לקרוא. תודה.

      תודה

        19/11/11 19:51:

      צטט: נעמה ארז 2011-11-19 18:38:36

      יופי של סיפור. נהניתי לקרא.

      תודה

        19/11/11 19:51:

      צטט: עמנב 2011-11-19 17:22:08

      סיפור נפלא, איילת. גם אנחנו היינו מוסרים בגדים ל"צדקת" - שושנה - אך אין לי עליה שום סיפור. שבוע טוב, עמוס.

      הסיפורים הם מציאות חיים:)

        19/11/11 19:27:
      נפלא. נהניתי לקרוא. תודה.
        19/11/11 18:38:
      יופי של סיפור. נהניתי לקרא.
        19/11/11 17:22:
      סיפור נפלא, איילת. גם אנחנו היינו מוסרים בגדים ל"צדקת" - שושנה - אך אין לי עליה שום סיפור. שבוע טוב, עמוס.
        19/11/11 09:36:

      צטט: אורה .ה. 2011-11-19 09:07:23

      לאה , לאה אין מי שישווה לה .... צדקת !

       

      אכן אורה. צדיקים של ילדים נראים אחרת מצדיקים של מבוגרים

        19/11/11 09:35:

      צטט: דוריתd 2011-11-19 09:04:42

      "על כן אלך לאור הזכרונות...."

       

      כתבת נפלא

       

      תודה דורית

        19/11/11 09:35:

      צטט: נהר גועש 2011-11-19 08:41:40

      ממש ראיתי לנגד עיני עכשיו את לאה הצדקת..מרוב שתיארת יפה

      תודה
        19/11/11 09:07:
      לאה , לאה אין מי שישווה לה .... צדקת !
        19/11/11 09:04:

      "על כן אלך לאור הזכרונות...."

       

      כתבת נפלא

        19/11/11 08:41:
      ממש ראיתי לנגד עיני עכשיו את לאה הצדקת..מרוב שתיארת יפה.

      ארכיון

      פרופיל

      איילת הלר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין